פורום ליקויי למידה, טיפול בקשיים רגשיים - יש לך שאלה?

שלום למירב קובי,

לזיכרון יש מספר שלבים: 1) הפניית קשב אל הגירוי הרלוונטי 2) קידוד של הגירוי 3) איחסון של הגירוי בזיכרון הקצר, 4) איחסון של הגירוי אל תוך הזיכרון הארוך 5) שליפה של הגירוי בעת הצורך. ישנם כמובן תתי שלבים, אך זוהי התמונה הכללית.
מכאן ייתכנו מספר כשלים במה שאנו קוראים לו זיכרון:
בשלב הקידוד - שיכול להיות מושפע ביותר מהפרעות קשב וריכוז שמפריעות לאדם להשתהות ו/ו לסנן את הגירוי הרלוונטי.
בשלב האיחסון או בשלב השליפה - שיכול להיות מושפע מהקשיים בדיבור ובהבנה. למשל, מידע (לדוגמא, תפוח) המקודד באופן לא נכון למגירת הירקות ולכן אינו יכול להישלף בזמן האמת (חשבי על גרביים שאת מכניסה למגירת הלבנים, אם תחפשי אותם במגירת הגרביים, ברור שלא תמצאי אותם).

ישנם מבחנים פסיכו-נוירולגיים ספציפיים הבודקים תחומים אלו, ושבעקבותיהם ניתן לבנות תוכנית הוראה מתקנת ספציפית בכדי להתמודד עם השלב בזיכרון שמהווה קושי.
במקביל לכך, ניתן לבדוק בהתנסות של ניסוי וטעייה כיצד לעזור לבנך לקדד מידע באופן יעיל. למשל, האם באופן חזותי, שמעתי או האם הוא זקוק להקשר אישי לשם כך.

שלום לשושיק,

קשיי קשב וריכוז ולקויות נוספות אותרו תחילה בתוך מערכת החינוך, אך כיום אנו יודעים כי לקויות אלו הן לקויות נוירולוגיות ופנימיות לאדם. לכן, הקשיים שהן יוצרות מתקיימים גם מחוץ למערכת לשדה החינוכי שבו הן אותרו (במידה ואותרו) ושבו הן נחקרו ונלמדו על ידי המומחים בתחום.

לשאלתך להראשונה - כן לקשיים אלו יש הגדרות מסודרות ותהליך אבחוני שמאפשר את קביענתן באופן מקצועי. ממש בדומה לתהליך הרפואי שאנשים עוברים כשהם פונים להתייעצות של רופא.

לשאלותך השניה - ביכולתך להתייעץ על הדבר באופן מסודר וגם ספציפי בנוגע לקצין הנ"ל עם הקב"ן של יחידתך, במידה והוא מבין ובעל ידע בתחום לקויות הלמידה (כלומר, שהוא פסיכולוג בעל רקע בתחום. לצערי לעובדים סוציאלים יש פחות ידע בתחום זה).
אפשרות נוספת היא לקיים שיחה נוספת עם הקצין ולפרוש בפניו את תחושותיך ואת תסכולך מכך שעליו לוודא הבנה ולוודא ביצוע שוב ושוב. ביחד אולי תוכלו לחשוב על פנייה לאבחון ולהערכה וגם לבדוק דרכים שונות בהן השתמש בעבר בכדי להגיע אל המקום שבו הוא נמצא כיום (בכל זאת, דרגת קצין איננה דבר של מה בכך). טריקים מבית הספר, כיצד למד לבחינות או כיצד ביצע מטלות לימודיות אחרות יכולים לעלות בפני שניכם רעיונות כיצד להקל את המצב בהווה.
בגדול, העצה שאוכל לתת לך באופן קונקרטי תהיה להטיל עליו (או לחלק יחד איתו) משימה גדולה לחלקי משימות ולהגדיר לו"ז ברור שבו יהיה עליו לדווח לך על ההתקדמות של תתי-המשימות. בנוגע לחומרי הקריאה - לתמצת אותם למינימום ההכרחי, או להיעזר בפקיד/ה שיש לך או לו בכדי לעשות זאת ובסיומם שאלות ווידו-קליטה/והבנה.
ולבסוף, במידה ודברים אלו לא יביאו להתקדמות הנחוצה לשוחח עם הקצין שוב ועם הממונים מעליך.

שלום לאולגה,

מתוך התיאור שלך עולה כי בנך אינו זקוק להרבה שעות שינה ואולי אף תנועתי מאוד. לעיתים תופעות אלו קשורות אל קשיי קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD).
בנועג לכך שהוא מבקש הרבה מגע (מחבק ומנשק), תופעות אליו לכשעצמן אינו סממן של ADHD, אך עשויות להיות קשורות לפעמים לתופעה של קשיים בוויסות חושי (SID). קשיי וויסות חושי מביאים לכך שאנו או נמנעים מגירויים חושיים מסוימים או 'מחפשים' עוד והרבה מגירויים אלו. למשל, יש אנשים שהתוויות של החולצות והבגדים מפריעים להם כל כך עד שהם חייבים להוריד אותם או שהם אינם יכולים ללבוש בגדים מחומרים מסויימים (למשל, צמר, חולצות כפתורים או גולף), בעוד שגירויים אחרים הם ירצו עוד ועוד (למשל, נהנים מאוד כשבוץ מרוח על ידיהם או על הגוף).
בכל מקרה, לגבי כל אחד מהדברים שציינתי יש טווח של תקינות גדול יותר כאשר מדובר בילד קטן. לכן, במידה ויש לך התלבטות יהיה נכון לפנות ולהיעזר בפסיכולוג/ית החינוכיים של הגן. ביכולתך לפנות ולבקש מהצוות החינוכי לעשות תצפית או הערכה. אפשרות נוספת היא לפנות למרכז להתפתחות הילד ולבקש דרך קופת החולים הערכה של מרפאה בעיסוק (בגיל צעיר ניתן לטפל בקשיים בוויסות חושי במידה ויש לבך קשיים אלו, בעוד שאחרי גיל 6 שנים לא ניתן לטפל בכך), והערכה של רופא/ה או פסיכולוג/ית התפתחותיים.

בהמשך לדבריו של שמאי, ברצוני לומר כי על אף שהטיפול בהפרעות בויסות החושי יעיל יותר בגיל הצעיר, כן ניתן להמשיך ולפעול גם לאחר מכן, ולכן חשוב לפנות להתייעצות בנושא עם מרפאה בעיסוק, שגם יכולה לתת טיפים נוספים לבית ולביה"ס כיצד להתנהל נכון יותר מול הילד בהתייחס לקשייו. הבירור גם חשוב כדי לעשות אבחנה מבדלת, ולזהות מה הרקע לקשייו של בנך, כיון שהטיפול והתגובה עשוים להשתנות בהתאם לסוג האבחנה: הפרעת קשב, הפרעה בויסות חושי, או אבחנה אחרת או משולבת.

אלכס, אני חייבת לומר כי המכון אינו מוכר לי, וכן לא מוכר לי אבחון ל"ל הנערך בבית. קשה לי גם להסביר בחירה זו ברמה המקצועית, אלא במקרים בהם יש חשיבות לראות את סביבת היום-יום של הנבדק כדי להעריך עד כמה הלקות משפיעה על תפקודו מעבר ללמידה כשלעצמה. מעניין לברר מול המכון את הנושא, וכן לבדוק מה התמחותו המקצועית של המאבחן והאם המכון מוכר על ידי המוסד הלימודי בו אתה לומד/מתעתד ללמוד. אם המקום עונה על הדרישות המקצועיות והאבחן בבית אינו מהוה בעיה עבורך, אין מניעה לקיים את האבחון, ושיהיה בהצלחה.

אני מצטער על הבלגן שיצרתי.

המכון מתאים לי כרגע מכל בחינה, בדקתי זאת הרגע.
בדקתי עם מוסד הלימודים שכניראה אני אלמד בו וכו'...

עכשיו, המליצו לי על המכון הזה בפורום תפוז לליקוי למידה.
דבר שני, נאמר לי על ידי הנציג שהם גם עורכים איבחונים במכונים שלהם, אך אני צריך לחכות כחודש וחצי, וזה אותו פסיכולוג שיגיע אלי הביתה.

אני מבולבל אני לא יודע מה לעשות

לא נראה לי שיש תשובה אחת נכונה, השאלה היא מה מתאים לך: אם מתאים לך לעבור אבחון בבית ואם יש את התנאים לכך (שולחן, חדר שקט ללא הסחות וכד'). אם לא, האם יש לך אפשרות לחכות לאבחון שייערך במכון (שנה"ל נפתחת רק עוד חודש וחצי). במידה ולא, שווה אולי לבדוק את המכון החלופי או מכונים מוכרים נוספים באזור.

אני מבולבל מאד כבר.

יש הרבה מכוני איבחון נכון?
עכשיו את כולם משרד החינוך:השלמת בגרויות, פסיכומטרי, מכללות, אוניברסטאות מקבלים?
או שהם צריכים להיות תחת סטנדרט כלשהו?
לדוגמה במכללת האקדמית תל אביב יפו, הם דורשים שהיה מת"ל אוקי?
המכון תושיה, אמר שהוא תומך בכך, אך באתר של מרכז בחינוך והערכה המקום הזה לא מופיע.
מחר אני יתקשר ויברר טלפונית.

יש יותר מידיי מכונים, ובלגן אחד גדול.

עכשיו דבר שני, עד מתיי אני יכול לשלוח את האיבחון לבית הספר, שמשרד החינוך יכיר בי?
- מחר אני יתקשר לבית הספר שלי ואני ישאל אך למקרה ולא יהיה שם תשובה אני גם שואל פה.

אני כבר מאד מבולבל מכל הנושא הזה.

יש הבדל בין אבחונים לתיכון ובגרות, פסיכומטרי ומוסדות להשכלה גבוהה.
בתיכון יש להגיש אבחון להתאמות בבגרות חורף עד אוקטובר, ולמועד קיץ עד ראשית ינואר. בפסיכומטרי על פי ידיעתי לא בכל מועד יש מבחנים לתלמידים עם התאמות, מומלץ לברר זאת מול המרכז הארצי לבחינות והערכה בירושלים, האחראי על המבחן הפסיכומטרי בכל הארץ.
המוסדות להשכלה גבוהה מתנהלים באופן קצת אחר, כולל העובדה שמכללות ואוניברסיטאות מסוימות מכירות רק במכונים או מאבחנים מסוימים, ומציגות דרישות ספציפיות. המת"ל שנכנס לשימוש לאחרונה אמור לעשות קצת סדר, אבל הוא חדש.
הכי נכון, לדעתי, בגלל ה-'בלגן' שאכן קיים במידה מסוימת בתחום לפנות ליועצת במקום בו אתה מתכוון ללמוד (אם זה יותר ממקום אחד, אז לכל מקום בנפרד) ולקבל הנחיות ברורות לגבי סוג האבחון הנדרש, מאבחנים מוכרים (בדרך כלל פסיכולוג מומחה עם הכשרה בלקויות למידה), מכונים שהם עובדים אתם, והמועד להגשת האבחון (כאשר הדחיפות היא בעיקר לבגרויות ולפסיכומטרי ופחות לאוניבסיטה). זה דורש קצת עבודה, אבל רוב היועצות יוכלו לסייע לך מאד, וכך תבטיח שיהיו לך המסמכים הרלוונטיים ותקבל את המגיע לך.
בהצלחה!

שלום לקרן,

ראשית כל, אקדים ואומר שהשאלות העלת כאן הן שאלות לרופא ולא לפסיכולוג/ים.
שנית, לרופאים יש מספר שיטות ודרכים לערוך אבחנה. בין אם באמצעות שאלות אל ההורה, הסתכלות (תצפית בילד), מילוי שאלון פורמאלי או בדיקות של קשב וריכוז אובייקטיביות. אמצעי נוסף שעומד לרשות הרופאים, והרופאים בלבד, הוא האם התרופה משפרת את מה שהיו לגביו תלונות (הסימפטום). עליך לחזור אל הרופא המטפל ולהעלות בפני שאלה זו.
גם בנוגע לשאלה על ההשלכות של לקיחת הרטלין בגיל צעיר עליך לחזור אל הרופא. אומנם תוכלי לשמוע ולקרוא מגוון דעות ועמדות בנושא, חלקן אף של פסיכולוגים, אך עלי לחזור שוב ולהדגיש - זוהי שאלה רפואית ורק רופא מוסמך לענות עליה באופן מקצועי.
לצערי הרב, אני נתקל בלא מעט אנשי מקצועף שאינם יודעים להגיד כי השאלה שהופנתה אליהם איננה במסגרת תחום מקצועם וכי לא יהיה מקצועי מבחינתם לענות על שאלה זו.

שלום,

התופעות שתיארו קשורות לקריאה שאינה אוטומתית ועשויות להתאים למגוון קשיי-למידה.
למשל, תוארה קריאה מדלגת וקריאה מנחשת, או קריאה בלתי יעילה ובלתי ממוקדת.
תופעות אלו, כאמור, יכולות להתאים למספר לקויות למידה (שפתית, בתפישה חזותית ואפילו לקשיי קשב וריכוז). העייפות קשורה למאמץ נגדול שמושקע והיא גם גורמת לכך שההבנה של הנקרא תהיה לא מיטבית.
מאחר וישנן מספר אפשרויות אינני יכול לקבוע אבחנה. לשם כך עליך לעבור אבחון פסיכו-דידקטי או אבחון דידקטי.

שלום,
ראשית כל - היחידים שיכולים להמליץ על רטילין, ממש בדומה לכל תרופה אחרת, הם רופאים ורופאים בלבד. אנשי מקצוע אחרים (אנשי חינוך, פסיכולוגים וכיו"ב) ראשיים רק להגיד כי לפי התרשמותם מדובר בקשיי קשב וריכוז או בהיפראקטיביות ומוסחות.
שנית, מהתיאור שלך אכן עולה הרושם שבנך, בדומה לילדים אחרים שיש להם לקויות למידה, בעל תזזיתיות ומוסחות ועשוי לפיכך להיות בעל קשיי קשב וריכוז עם היפראקטיביות. כפסיכולוג אוכל להגיד דבר זה בביטחון גדול יותר רק לאחר אבחון. גם לאחר אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכו-דידקטי, המקצוע שלי מאפשר לי להגיד (ביותר ביטחון אומנם), כי מדובר בADD או ב-ADHD, אך אהיה חייב להפנות לרופא (נוירולוג או פסיכאטר) בכדי לאשר או להפיך חשש זה.
שלישית, במידה ואכן יש לבנך קשיי קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות, חשוב להבין כי לקות זו מונעת ממנו למצות את יכולותיו האקדמיות (הגדלות ככל שהוא עולה בכיתות) וגם מקשות עליו למצות יכולות אחרות.
דוגמא טובה לכך היא הבנת הנקרא. נסי לקרוא את תשובתי אליך, אך לקרוא רק כל מילה שלישית - אני מניח שלא תוכלי להבין הרבה ממה שכתבתי אליך (דוגמא... היא... נסי... תשובתי... לקרוא.. מילה... מניח... תוכלי... הרבה... אליך). זה כאילו מה שקורה למי שיש לו קשיי קשב וריכוז, הוא מוסח ולכן 'קולט' רק חלק ממה שנאמר, נלמד או נקרא. מדבריך אני מבין שבנך מצליח כיום לפצות על כך באמצעות החוכמה הרבה שלו, אך שוב הוא 'משלם' על כך מחיר במאמצים הרבים שהוא משקיע, וגם זה לא יעמוד לו ככל שמורכבות החומר המלימודי תעלה.

לכן,
העצה שלי אליך היא לפנות להערכה נירולוגית בכדי להתרשם האם בנוסף ללקויות הלמידה שיש לבנך, אך יש לו גם קשיי קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות. לאחר הערכה זו יהיה טעם להתייעץ עם רופא בנוגע לצורך וליעילות של תרופות לקושי זה

סו אלן שלום,
מפנייתך עולה שילדתך מביעה מצוקה ואת מעוניינת לעשות כל שניתן כדי לסייע לה. חסר לי בפנייתך מידע מוקדם, כגון האם ביה"ס תאר קושי לימודי כלשהו, או לחלופין האם קורה משהו אחר בחייה של בתך שעשוי להסביר את התנהגותה.
על מנת לברר את מקור הקושי מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג חינוכי. ניתן לעשות זאת באופן פרטי או לחכות לתחילת השנה ולהתייעץ עם פסיכולוג ביה"ס. זכותך כהורה לפנות אליו/ה גם באופן ישיר, לא דרך ביה"ס, אם כי במידה ויעלו קשיים לימודיים חשוב מאד לשתף את ביה"ס לטובת בתך.
מנסיוני, ברוב המקרים בירור הקושי אינו גורם טראומה אלא להיפך, נותן לילד תחושה טובה שמתייחסים לקשייו ורגשותיו ברצינות ורוצים לעזור לו ולתמוך בו. בירור מקור הקושי יאפשר לך ולביה"ס לעזור לבתך ללמוד בהצלחה רבה יותר, וממילא עזרה זו תקדם גם את מצבה הרגשי והדימוי העצמי שלה. אם לאחר בירור וסיוע עדין תרגישי שיש קושי רגשי, יהיה ניתן לשקול גם טיפול ספציפי בתחום זה.
בהצלחה.

רחלי שלום,
ברוב המקרים כאשר עולים קשיים מומלץ לפנות קודם כל לאבחון פסיכולוגי, אשר יתייחס לכל השאלות שאת מעלה. אבחונים כגון אבחון קשב, הכולל בחלק מן המקרים מבחן TOVA וכלים נוספים, מומלצים כאשר הקשיים מאד ממוקדים לתחום אחד, שלא כמו במקרה של בתך.
באופן כללי, קשיים חברתיים הם פעמים רבות חלק מהתסמינים של הפרעת קשב, ולעומת זאת לילדים רבים על רצף ה-PDD קשיי קשב מסוגים שונים, ולכן חשובה ההסתכלות הפסיכולוגית, הרחבה יותר.
מומלץ כי את האבחון יערוך פסיכולוג ילדים, בעל נסיון עם שני סוגי הלקות, עדיף שיהיה זה פסיכולוג קליני וחינוכי, או לפחות בעל נסיון בשני התחומים. לחלופין, ניתן לפנות לפסיכיאטר ילדים בעל נסיון בשתי הלקויות המתוארות, אם כי ברוב המקרים אבחון פסיכיאטרי נותן אבחנה, אך פחות יעיל בהמלצה על תוכנית טיפולית-חינוכית מאשר אבחון פסיכולוגי.
מקוה שמידע זה יהיה לך לעזר. אם יש לך שאלות נוספות נשמח לענות.

סיגל שלום,
אינני מכירה את אחד התיכונים לגביהם את מתלבטת, לכן לא אוכל לתת המלצה. עם זאת, בהנחה ששניהם מיועדים לתלמידים עם לקות למידה, נראה לי כי בשל הקשיים שאת מתארת שבנך סובל מהם, רצוי לתת עדיפות לתיכון בו ניתן מענה גם לפן הרגשי-חברתי, בו זקוקים רבים עם לקות למידה לא-מילולית לסיוע ותיווך. אם אין הבדל בנושא זה בין בתי הספר יתכן ויש לתת משקל לגורם המרחק. אם לבנך יש העדפה, מומלץ להתחשב בה בהעדר הבדל מהותי בין המסגרות, כיון שהדבר יתרום מובן למוטיבציה ולהצלחה שלו.

עדי שלום,
התאמות בפסיכומטרי אינן משפיעות על תנאי הקבלה ללימודים גבוהים.
לגבי העתודה: לצבא קריטריונים שונים לאישור עתודה אקדמית, אולם שימוש בהתאמות אינו אמור להשפיע על קבלתך.
בהצלחה!

אביב שלום,
מה שאת מתארת יכול להתאים לאבחנה של הפרעת קשב, אבל יכול גם לנבוע מסיבות אחרות.
בנוסף את מתארת תקרת הישגים, למרות שנשמע כי את משקיעה מאמץ בלימודים. כדי לברר את כל הנושאים הללו ולקבל המלצות שיסייעו לך להצליח בלימודייך רצוי לערוך אבחון פסיכו-דידקטי. רצוי שתפני ליועצת לסטודנטים במקום לימודיך אשר אחראית על טיפול בקשיי למידה ותבררי מה היא ממליצה לך, לגבי אבחון ואפשרות לסיוע בלמידה. פניה זו חשובה גם כיון שחלק ממוסדות הלימוד מכירים רק באבחונים שנעשו במקום מסוים..
בינתיים, נשמע שרצוי שתנסי לארגן לעצמך תנאים מיטביים ללמידה: חדר שקט, טלפון סגור, בלי אנשים מסביב. יש אנשים שלומדים למשל באחד מחדרי הספריה באוניברסיטה כי שם שקט. ניתן גם להיעזר באטמי אוזניים אם קולות ורעשים הם ההסחה המרכזית מבחינתך.
לגבי זיכרון, קשה לתת לך טיפים שיעזרו לך בלי להכיר יותר את פרופיל הלמידה שלך. נסי לחשוב מה עוזר לך לזכור: יש אנשים שסיכומים עוזרים להם, יש כאלה שממספרים את הנקודות שעליהם לזכור (למשל כמה סיבות היו לפריצת מלחמת העולם..) או מציינים כל נקודה באות (למשל מ=משבר כלכלי) ובונים מילה מן האותיות, יש אנשים שעוזר להם לספר למישהו אחר את מה שלמדו לפני המבחן, ועוד ועוד...
בהצלחה

שלום,

בהנחה שהבנתי את שאלתך, ייתכן כי אתה סובל מתופעה המכונה חרדת-בחינות. ייתכן כי ההתנסויות הקודמות שלך היו לא נוחות וכי הגוף שלך לימד את עצמו להגיב בתגובה שנקראת 'הלחם-קפאה-או-ברח'. לכן כיום, במהלך בחינה אתה לא מרוכז ואף שוכח את החומר שלמדת.
ביכולתך לפנות להערכה מדוייקת יותר של תופעה זו ואף לטיפול ממוקד שבמהלכו ילמדו אותך כיצד להרגע ולחזור לתפקד לקראת ובמהלך בחינה.

שלום ללי
באופן עקרוני, כל אבחון, דידקטי או פסיכולוגי, נחשב תקף לשלוש שנים. זאת מכיון שתפקוד המאובחן מושווה למצופה מילדים/נערים אחרים בני אותו גיל, וההנחה היא שכעבור זמן יש לבדוק האם הוא עדין נמצא באותו מצב ביחס לבני גילו. יתכן שהמצב השתפר בשל עזרה שקבל, או אולי שהמצב התדרדר כיון שהקשיים החמירו מסיבה כלשהי, ויש לתת המלצות חדשות.
משרד החינוך קבע חריגה לעקרון זה, והיא שאבחון שנעשה לאחר סיום כיתה ו' תקף עד תום בחינות הבגרות.
הסיבה שיתכן ותצטרכי לעבור אבחון נוסף היא בשני מקרים:
1. עשית אבחון דידקטי בלבד בכיתה ז'. אבחון זה אינו מספיק על מנת לקבל התאמות מסוימות בבחינות הבגרות שאת מתחילה לעבור בכיתה י', כגון בחינה בעל פה ומבחן מותאם. יש לערוך גם אבחן פסיכולוגי.
2. האבחון שעברת היה אבחון משולב - פסיכולוגי ודידקטי, אבל ההתאמות שניתנו אינן מאפשרות לך לשפר את הישגיך, וביה"ס סבור שתזדקקי להתאמות נוספות, ולכן ממליץ על אבחון חוזר.

מקוה שעניתי, בהצלחה, יעל

שכחתי לציין שבכיתה ז' עשיתי אבחון פסיכודידקטי

במקרהכזה באופן עקרוני נדרש אבחון מחודש במידה וביה"ס חש שנדרשות התאמות נוספות, או שחל שינוי משמעותי בתפקודך בתחום כלשהו.
תשובה יותר ממוקדת יוכל לתת רק מי שמכיר אותך וקרא את האבחון.
בהצלחה

שלום,

רציתי להוסיף לדבריה של יעל שפירא,
כי ייתכן וישנו צורך להרחיב את האבחון הפסיכו-דידקטי שעברת לקראת כיתה ז'.
למשל, לעיתים יש מקום להרחיב ולבדוק את תחומי השפה הזרה - אנגלית ערבית או צרפתית, לעיתים יש צורך בהרחבה במתמטיקה בכדי להמליץ על פטור במקצוע זה. או הרחבות נוספות.

סכל מקרה, מדוע שלא תשאלי את הוריך מדוע עליך לעבור שוב אבחון?

שלום לאמלי,

אבחון רב תחומי הוא אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי שמטרתו לראות את תחומי החוזק ואת תחומי הקושי בלימודים. ניתן לעשות לו הרחבות בתחומי האנגלית, הערבית או המתמטיקה.
מטרת האבחון הדידקטי היא למפות את תחומי הקושי והחוזק בלימודים שלך.
מטרת האבחון פסיכו-נוירלוגי היא לאתר את הסיבות לקשיים במידה ויש לך, ובעיקר להמליץ על דרכי הוראה מותאמת, על דרכי היבחנות מתואמים ליכולותיך ועל בדיקות רפואיות נוספות במידת הצורך.

כנראה שבית הספר דורש ממך אבחון זה מאחר והישגיך אינם תואמים להשקעתך וברצון הצוות החינוכי לסייע לך להתקדם בלימודים.
חשוב מאוד לציין כי התוצאות של האבחון אינן נמסרות לכל מורה בבית הספר. התוצאות נמסרות אליך ואל הוריך ועליכם להעבירם אל היועצת של בית הספר. היועצת מעבירה אל המורים רק את ההתאמות הדרושות לך בדרכי ההוראה, כך שהסודיות והחיסיון נשמרים.