פורום ליקויי למידה, טיפול בקשיים רגשיים - יש לך שאלה?

שלום לנטע,

ראשית כל - כל הכבוד לך על המאמצים שאת משקיעה לאורך השנים גם בהתמודדות עם הלימודים וגם בהתמודדות בזירה החברתית. זה נשמע שמאוד לא פשוט לך.
לא ברור לי מהו גילך, אני מדבריך אני מסיק שאת נערה או אף יותר מכך. הקשיים שתיארת עשויים להסתכם במכלול של מספר סנדרומים המהווים תמונה רחבה יותר מלקות ספצפיפית כזו או אחרת. נראה לי נכון להציע לך לחפש ולגשת לטיפול קבוצתי בכדי לחדד ולחזק את כישוריך החברתיים. ישנן מספר קבוצות שכאלה במסגרות ציבוריות שונות וגם במסגרת של בית אקשטיין (BE) אותן את יכולה לחפש ברשת האינטרנט. אפשרות נוספת היא לפנות לטיפול פסיכולוגי פרנטי עם דגש התנהגותי-קוגנטיבי ממוקד בכדי לסייע לך במיומנויות החברתיות.

במידה ודרושות לך הפניות ספציפיות יותר או שיש לך שאלות נוספות נשמח לסייע גם בהמשך.
הרבה בהצלחה בלימודיים ובתחום החברתי

אני בת 23.
רציתי לשאול קודם כל אם יש קשר בין הבנת מצבים ונורמות חברתיות להפרעות בעיבוד השמיעתי או הפרעות תקשורתיות אחרות. אם לא, למה יש אנשים שפשוט קשה להם להבין את מה שכולם לוקחים כמובן מאליו?
האם זה מבנה אישיותי, חוסר אינטליגנציה רגשית,אימפולסיביות, ריכוז עצמי? משהו אחר?
האם זה משהו שניתן לאבחן?
חוץ מזה, כמה עולות התכניות הקבוצתיות שדיברתם עליהם?
אני קצת חוששת שאם אלך לדברים מהסוג הזה, אמצא את עצמי עם אנשים שהם הרבה יותר "מוזרים" ממני, אנשים שממש לא מחוברים למציאות ולא יודעים לתקשר עם הסביבה. למי בדיוק מיועדות התכניות האלו?

שוב שלום לנטע,

הפרעות בעיבוד השמיעתי (או במילים אחרות הבחנה פונולוגית) קשורה ללקות שפתית ולא ללקות תקשורתית למיטב ידיעתי. המטרה של שפה היא לתקשר, להעביר מסר, ומסרים מועברים באמצעים מילוליים ובלתי-מילוליים (הבעות פנים, מחוות גוף וכיו"ב). לקות פונולוגית פוגעת או מקשה על העיבוד של מילים בלבד ולא מפריעה להבנת המסר המצוי בהן.

בנוגע לשאלתך השניה - מדוע אנשים שונים מתקשים בהבנת התקשורת המילולית והבלתי מילולית, כיום אנו יודעים לאתר את המנגנון המוחי האחראי על משימה זו (האזור הוונטרומיאלי-פרונטאלי PFC-VM). מאחר ולכל אחד יש מבנה מוחי מעט שונה, ממש כמו טביעות האצבעות, כך לכל אדם יש אזורים שונים במוח המתפקדים יותר או פחות ביעילות מסיבות שונות.
למבנה או לתפקוד המוחי השונה ניתנו שמות שונים לאורך ההיסטוריה. כיום באמצעות משימות פסיכו-נוירלוגיות אנו יודעים לאתר תפקוד שונה של האזורים האחראים על התפקוד התקשורתי של בני האדם.

ובנוגע לשאלה השלישית - על עלות הקבוצות לכישורים חברתיים ועל החשש שלך מהן - העלויות משתנות בהתאם לאורך התוכנית ולמספר המנחים שבהן. עליך לבדוק זאת. את יכולה כאמור להכנס לעמוד הבית של בית אקשטיין ולראות ולהתרשם. כמו כן לאחר שאת יוצרת קשר תוזמני לשיחת היכרות ושם תוכלי לשאלות בנוגע לעלויות או למשתתפים הנוספים בקבוצה. במידה והחשש שלך גדול מדי, ביכולתך לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני וממוקד בנושא הכישורים החברתיים. במידה ותעשי זאת עליך לוודא שהפסיכולוג/ית מיומנים ומומחים בנושא זה.

מיכל שלום,
מוסדות אקדמיים שונים מציעים תוכניות הכשרה בנושא לקויות למידה- ידע תאורטי, אבחון וטיפול. המקום המתאים ביותר לדעתי לבירור הדרישות לעיסוק בתחום הוא המוסד בו למדת או המחלקה לחינוך מיוחד במשרד החינוך.
בהצלחה בהמשך הדרך!

יניב שלום
ילדים רבים כותבים בכתב ראי בגיל הגן, ואף במהלך כיתה א' כל עוד לא הסתיימה ההבשלה הנוירולוגית. אף כי בכיתה א' הדבר נדיר יותר, בדרך כלל אין מקום לבירור נוסף אלא אם הדבר נמשך לאחר סיום כיתה א'. עם זאת, חשוב להתייחס למספר מאפיינים של כתב הראי: האם סדר האותיות או כיוון הכתיבה הפוך (רמות במקום תומר, או שהילד כותב משמאל לימין) או שכל אות היא תמונת ראי של עצמה. האם יש כתב ראי בכל מקרה או בעיקר היפוך של אותיות וספרות דומות, למשל 6/9.
האם הופך גם את אותיות שמו. האם מופיע כתב ראי גם בהעתקה.
בשלב הנוכחי, ככל שתופעות כתב הראי נרחבות יותר, ומופיעות באופן עקבי ללא שיפור משמעותי עם מעבר הזמן והתרגול (לא חל שיפור ניכר מאז חנוכה), יש מקום לשקול בירור נוסף.

נעמי שלום,
מפנייתך הקצרה, בה את מגלה מודעות עצמית ופתיחות, ניתן ללמוד על ירידה בתפקודך במספר תחומים. ארועי משבר, כגון הטרדה מינית, עלולים בהחלט לתת את אותותיהם בשינויים בתפקוד, אשר אצל כל אחד מתבטאים באופן אחר. מומלץ מאד לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג) על מנת להתייעץ לגבי השינויים שאת חשה וכמובן על מנת לעבד את החוויה הקשה שאת מתייחסת אליה, ולברר אם ההשערה שאת מעלה נכונה. ייעוץ בפורום אינו תחליף לשיחה פנים מול פנים עם אדם שתוכלי לבטוח בו, לשתף אותו ולהיעזר בו בהתמודדות עם הקשיים השונים שעולים.
בהצלחה, יעל

יעלל תוודה רבה על תגובתך.
אני ינסה ללכת לטילפול הבעייה שאין לי אמון .

אמון הוא דבר הנבנה לאורך זמן, במיוחד לאחר חוויה שבה נפגע האמון בצורה מכוונת על ידי מישהו בסביבתנו היום-יומית. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מטרת הטיפול להשיב לך את הבטחון והתפקוד אליו את רגילה ואשר הינו זכותך. נסי לחשוב מה דרוש לך במטפל או בסביבה טיפולית על מנת לפתח אמון, ולפעול בהתאם.
המון בהצלחה!

תוודה !:]
שבוע טוב.

שלום,

מדבריך עולה כי הממצאים אינם חדים וברורים ולכן על פי בדיקת TOVA עולה חשד בדבר לקות זו.
בכדי לחדד את האבחנה ביכולתכם לבקש מהנוירולוג למלא שאלון לבדיקת הפרעת קשב וריכוז של DSM, או שאלון BRIEF הבודק תפקוד אקזקיוטיבי.
שאלונים אלו בודקים את התפקוד היומיומי ובכך מעשירים את התמונה המתקבלת בעת אבחון ממוקד הבודק בעיקר את הקשב השמיעתי או את הקשב החזותי (תלוי איך מוצג הגירוי במשימה).
דרך אחרת / נוספת לחזק את הממצא המעורב היא להתייחס לאבחון פסיכולוגי במידה ונעשה אבחון שכזה. במבחן האינטליגנציה של ווקסלר מקובל לחבר ביחד את התוצאה במשימת החשבון יחד עם התוצאה במשימת זכירת ספרות ויחד עם משימת הקידוד ואז לחלק בשלוש. ציון תקין הוא ציון 10. ציון נמוך מ-7 נחשב למעיד על קשיי קשב וריכוז. כמו כן, מקובל להתייחס לציון בת-המשימה חשבון כמעיד על יכולות הריכוז בעוד שהציון בתת-משימה זכירת ספרות כמעיד על יכולות הקשב. במשימה אחרונה זו נהוג לבדוק כיצד הייתה הזכירה לפנים לעומת הזכירה לאחור. ניתוח זה נעשה על ידי פסיכולוג/ית.
מקור חשוב ביותר לאבחנה הוא המידע שאתם מקבלים מתוך מערכת החינוך וחשוב להתייחס גם אליו. מה אומרת המחנכת ומה בעצם אומר הצוות החינוכי בנוגע לקשייו של בנכם. היבט נוסף הוא עד כמה אתם חשים בקושי במסגרת הביתית.

שלום,

מתוך הדברים שאת מתארת אני לומד על קשיים וויזו-מוטוריים כמו גם על עיכוב בעצמאות ובגמילה. בנוסף לכך אמרת כי ילדך מעוכב בהתפתחותו הרגשית. מאחר והיבטים הרגשיים של התפקוד של כל ילד וכל אדם יש הבדלים אינדיווידואליים, הרי שאין 'מרשם' קבוע כיצד לסייע ולהשלים פערים בהתפתחות הרגשית.
במידה ונערך לבנך אבחון או הערכת בשלות הרי שמתוכם ניתן למפות בצורה יעילה ומדוייקת יותר את התחומים בהם ילדך מעוכב ביחס למצופה בגילו. למשל, ציינת כי הוא טרם נגמל מהרטבה וכי תהליך הפרידה והנפרדות ממך טרם הושלם.
בכדי לחשוב על הדרכים הספציפיות הדרושות לו והמתאימות לכם עליכם לפנות לייעוץ ולהדרכת הורים ו/או לטיפול משפחתי שבו למטפל/ת תהיה היכרות מעמיקה איתכם שתאפשר שהיעוץ יהיה יעיל, ספציפי ואפשרי.

שלום,

אנשים בעלי קשיי קשב וריכוז יכולים להיות חסרים בגופם את ההורמונים המסייעים לו, או שיש אצלם קשרים עצביים שונים מהרגיל. הרטלין הוא תרופה המשחררת כימיקל סנטטי (המיוצר מחוץ לגוף האדם) הדומה לאדרנלין ולאמפיטמין (הורמונים שישנם באופן טבעי בגוף), ובכך גורמת לעוררות ברמה המוחית, להרגעה ולקשב רב יותר.
במידה ועברת את הבדיקה הרפואית ונמצא שאתה זקוק לתרופה ושהיא מסייעת לך מבלי לעורר תופעות לוואי חמורות, הרי שהשימוש בה יכול לסייע לך לרכוש מיומנויות לימודיות וחברתיות שקודם לכן היה לך קשה הרבה יותר ללמוד אותן. חשוב להזכיר - כי שהשימוש בתרופה מבלי סיוע כיצד ללמוד איננו יעיל.
במידה וישנם תופעות לוואי מומלץ - ואפילו חובה - להתייעץ עם רופא מומחה (נוירולוג או פסיכאטר), בכדי לבדוק מינונים או סוגים שונים. התייעצות זו חשובה גם במידה ומעוניינים להפסיק את הטיפול התרופתי.
באשר בושה בנוגע לשימוש בתרופה או בנוגע ללחצים חברתיים אחרים ולדעות חברתיות בעד או נגד השימוש בתרופה - הייתי רוצה להזכיר כי הקיים היומיומיים שיש לך, כמו לרוב בעלי ADHD, אינם באמת מובנים או מוכרים ברמה האישית לאנשים שמסביב לך. ולכן, במידה והתרופה מסייעת לך, יהיה נכון להמשיך להיעזר בה.

בכדי להבין מהי לקות בתפישה חזותית כדי לדעת כי העין מרגע שקלטה גירוי מעבירה אמפולסים חשמליים אל מרכזי הראיה במוח. מרכז זה קולט שדר המציין את קיומם של נקודות קווים ומשטחים אותם הוא 'מחבר' מחדש לגירוי השלם.
למשל, כיסא 'נראה' במוח בהתחלה כאוסף של קווים ישירים, נקודות ומשטחים שונים, ורק אח"כ חלקים אלו מחוברים לכדי שלם משמעותי - הכיסא. כשחושבים על קליטת גירוי חזותי באופן הזה, ניתן להבין כי יכולות להיות 'תקלות' בשדר אל המוח, תקלות בקליטה במוח ותקלות בעיבוד (בחיבור) במוח. באופן דומה קליטת המילה 'אבא' מתרחשת תוך פירוק והרכבה מחדש.
לכן, אדם שיש לו קשיים בעיבוד או בתפישה חזותית צריך להפעיל 'אנרגיה' רבה יותר בכדי לזהות את הגירוי. כלומר, משאבים מופנים אל הקליטה ואל הפענוח ובעצם פחות משאבים נשארים בכדי, למשל, להבין את מה שהיה כתוב בטקסט.
קשיי קשב וריכוז יכולים להעצים קושי זה, מאחר והאנרגיה המושקעת בפיענוח איננה אחידה ויש הפניית קשב לגירויים שונים המסיחים את הדעת. כלומר, קשיי קשב וריכוז גורמים לכך שבכדי לפענח ולהבין את הטקסט עליך להשקיע הרבה יותר משאבים קוגנטיביים מאדם ללא קשיים אלו.

הטיפול בלקויות כרוך בלימוד של אסטרטגיות עבודה חלופיות.
למשל, צמצום המרחב החזותי באמצעות 'חלון' המאפשר לקרוא כל פעם רק שורה אחת.
או למשל, באמצעות טכניקות סימון בצבע של משפט מרכזי או כתיבת הערות שוליים.
בנוגע לכתיבה, למשל בתחום הטריגונומטריה אחת האסטרטגיות היא שימוש במשולשים מובנים במקום סירטוטם מחדש.
התאמות אלו נגזרות באופן ספציפי לכל אדם ואדם ויש כמובן צורך לבדוק את ההתאמה שלהן.

שני ערוצי העיבוד המרכזיים דרכם אנו תופסים את העולם ולומדים הם החזותי, והשמיעתי. במקרה של פגיעה בעיבוד החזותי, או קושי בקשב חזותי, ובהנחה שהערוץ השמיעתי תקין, ניתן להיעזר בו לפיצוי על ידי קריאה קולית או הקראה של החומר עם/בלי קריאה חזותית בו זמנית. אנשים רבים נתרמים מאד גם מלמידה עם אדם נוסף, המאפשרת דיון בעל פה על החומר הנלמד.
באותו אופן קושי בתיאום ויזו-מוטורי פוגע בדרך כלל בכישורי הכתיבה וההעתקה כיון שקיים קושי בתרגום מה שהעין רואה או מה שהמוח רואה לפלט מוטורי. במקרה זה, לרוב קיים יתרון להבעה בעל פה על פני הבעה בכתב, במיוחד כאשר קיימת בעה נלווית בקשב וריכוז, אשר עשויה לפגוע בתהליך ארגון המסר וניסוחו, וגם בתהליך ההתארגנות בדף.

בעיות קשב וריכוז די חמורות. אני גם סובל מדיסגרפיה.

שלום,

אינני יודע האם יש מכון פסיכומטרי המתמחה בהכנת תלמידים לקויי-למידה לקראת הבחינה הפסיכומטרית. יחד עם זאת, חשוב שתדעו כי ישנם מועדים ספציפיים המיועדים לסטודנטים בעלי לקות כך שהם יכולים לקבל הארכת זמן והתאמות נוספות הדרושות להם להיבחנות.
עליך לפנות אל האונברסיטה או ישירות אל המכון להערכה שמקיים את הבחינה הפסיכומטרית ולברר אצלם מהן הדרישות בכדי שבתך תוכל להרשם למועד הבחינה המיוחד. בדרך כלל מדובר בהגשת איבחון פסיכו-דידקטי בר-תוקף ושנערך במקום המוקר על ידי המוסד להשכלה גבוהה.

אם אני רוצה להתקבל לעתודה ולעשות פסיכומטרי עם אבחון, זה יופיע להם שאני עשיתי פסיכומטרי עם הקלות?
דבר נוסף, אני רוצה להשתמש בריטלין לפי המלצת רופא, האם זה יופיע בתיק הרפואי שלי? כי הצבא בודק...

עדי שלום,
לצה"ל יש גישה למידע רפואי ופסיכולוגי לגבי מועמדים לשירות ע"פ ויתור סודיות שהם חותמים עליו בשלב המיונים, או ע"פ מידע שנמסר ע"י המועמד עצמו.
הלימודים בעתודה הינם ע"פ רוב בהתאם לצורכי הצבא, ובמידה וקשיי הלמידה שלך אינם פוגמים ביכולתך ללמוד בהצלחה ולבצע בהצלחה את התפקיד אליו תשובצי בהמשך, לא אמור המידע לפגוע בסיכוייך להתקבל למסלול בו את מעוניינת, ולעומת זאת, אי הצהרה על קשייך וההתאמות להן את זקוקה עשוי לפגוע בתפקודך בפסיכומטרי או במבחני המיון הצבאיים ולצמצם את התפקידים אליהם תוכלי להשתבץ.

שלום לעדי,

צר לי לשמוע כי בירוקרטיה מנעה ממך לממש את ההתאמות (אלו אינן הקלות, אלא התאמות בצורת ההיבחנות), להן את זכאית.
מתוך דבריך לא הבנתי האם יש לך אבחון דידקטי (שאינו מספק לבגרויות, אך מספק לבחינות הפנימיות של ביה"ס), או אבחון פסיכו-דידקטי - הנדרש לצורכי התאמות לבחינות הבגרות. בכל מקרה, נראה לי נכון לזכור להבא לא להסתמך על היועצת בלבד, אלאה לדעת להזכיר לה מראש על ההתאמות להן את וחברותיך זכאיות.
בנוגע לבחינות שהתקיימו נסי לפנות אל המפקחת של ביה"ס או ישירות באמצעות הטלפון או האינטרנט אל משרד החינוך לברר מה ביכולתך לעשות במצב זה. למיטב ידיעתי יציעו לכן לגשת למועד הקרוב הבא.
בנועג לבחינה שיש לך במתמטיקה - במידה והיועצת לא העבירה את הטפסים בזמן, כנראה שלא תוכלו לקבל את ההתאמות גם בבחינה זו. יחד עם זאת, ליועצת של ביה"ס מותר להכנס אליכן בזמן הבחינה (למורה עצמו אסור) ובאישור של המפקחת היא תוכל אולי לסייע לך בהקראה של השאלון.

היועצת פישלה בגדול, היא לא הגישה את האבחון של בתי למשרד החינוך, היא אמרה שמגישים רק פעם בשנה בתחילת השנה, וזה ממש לא נכון, ראיתי זאת בחוזר מנכ"ל, למועד קיץ אפשר להגיש עד מרץ 2011.
גם אני חסרת אונים, כתבתי לכל משרד החינוך באימייל וגם לחברי כנסת, אולי יוכלו להציל משהו. זה ממש חוסר אחריות מצד היועצת, היא ממש הורסת את עתיד בתי במו ידיה.
ללא ההקלות בספק אם היא תעבור את הבחינות.
נקווה שהצדק יעשה.

טלי שלום,

אינני יכול להמליץ על מומחה כזה או אחר.
יחד עם זאת, ביכולתי לסייע לך לחשוב על השאלות שאת יכולה לשאול כשאת משוחחת עם מאבחנים.
למשל:
1. האם הוא/היא עושים אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי?
2. האם הם פסיכולוגים - איזה התמחות יש להם? (חינוכיים, למשל חייבים ללמוד את תחום לקויות הלמידה, בעוד שקליניים אינם מחויבים לכך במסגרת התמחותם ובכדי שיערכו אבחון לקויות למידה עליהם ללמוד תחום זה).
3. היכן למדו ובאיזה שנה?
4. כמה שנים הם עוסקים בתחום?
5. האם הם עובדים עם מערכות חינוכיות ובעלי ניסיון בהתמעה של המלצות אבחון הלכה למעשה בתוך המערכת החינוכית?
6. כמה כסף הם גובים עבור האבחון? האם ניתן לשלם במספר תשלומים וכיו"ב?
7. מה האבחון כולל (למשל, שיחת רקע והיכרות, משימות האבחון, סיכום ממצאים, החזר תוצאות בע"פ ובכתב).
8. כיצד האינטראקציה שלך עם הפסיכולוג במהלך שיחת הטלפון.
8. כמה שעות נערך באבחון בממצוע? בכמה מפגשים מדובר פחות או יותר?

בהצלחה

שלום,

מבחן הווקסלר לאינטלגנציה הוא מבחן מתוקנן שברמת העיקרון בכל כמה שנים נערכים בו עדכונים והנורמות מתוקנות מחדש.
ההמרה של ציוני הגלם לציוני תקן על פי נורמות גיל מאפשרת התייחסות לממצאים על פי החלוקה להתפלגות נורמאלית. כלמור:
בציון הכללי הממוצע הוא 100 וסטיית התקן היא של 15 נקודות. מבחינת פער מובהק סטטיסטי פער של 12 נקודות ומעלה מובהק ברמת 95% למיטב זכרוני. תוכלי לקרוא על כך במדריך העברה התקנון והצינון של המבחן.
ציוני תתי המבחנים מומרים לממוצע 10 וסטית תקן 3 נקודות.
לגבי שאלתך האחרונה - אענה באופן כללי (מאחר ואתר זה אינו המקום ללמוד נושא זה), כיום מקובל יותר להביט בדפוס הממצאים והפערים בין המשימות השונות ובין האינדקסים והאשכולות פחות להביט בכל משימה בפני עצמה. ישנן לקויות למידה המאופיינות בדפוס ספציפי. למשל, קשיי קשב וריכוז מאופיינים בציונים נמוכים יותר ביחס לעצמם או ביחס לבני גילם במשימות החשבון, זכירת הספרות והקידוד...

שלום לבנימין.

מטרת הבדידים היא להמחיש לילד את מושג הכמות באמצעות גודל/אורך ובאמצעות צבע. זאת בכדי שיוכל לבצע את המעבר מספירה (1-2-3-4-5 וכך אלאה) למניה (ייחוס מספר אל כמות 5 זה בעצם 5 תפוחים או 5 יחידות אורך...).
אנסה להתייחס לשני סוגים של לקויות למידה בנוגע לשאלתך:
במידה וישנה לקות בחשיבה החשבונית המופשטת, הילד יתקשה במניה ובשיוך של מספר לכמות. בחלק מהמקרים מעקף באמצעים שפתיים (במידה ואין לקות שפתית) יכול לסייע. במקרה כזה מושג הצבעים השונים של הבדידים יכול לעזור.
במידה וישנה לקות בתפישה חזותית המקשה על רכישת החשבון, מושגי האורך/גודל אינם יכולים לסייע וגם כאן במידה והחלקים השפתיים תקינים ננסה להיעזר בהם.
מאחר וישנם סוגים שונים של לקויות למידה אני מעט מתקשה להגיב באופן ספציפי יותר.

מקווה שסייעתי מעט בהבנת הנושא.
במידה ויש לך שאלות נוספות, נשמח לנסות לסייע.

בהמשך להסבר של שמאי, חשוב להדגיש כי מומלץ מאד להתייעץ עם מורת השילוב בביה"ס ו/או רכזת תחום מתמטיקה, וזאת כיון שישנן שיטות ועזרים שונים ללימוד המתמטיקה, וחשוב להתאים את השיטה לקושי הספציפי של הילד ולחומר אותו מנסים ללמד.
כמו כן, חשוב ביותר כי ביה"ס והבית יעבדו באותה שיטה, על מנת לא לבלבל את הילד המתקשה ממילא.

עמי, תודה על שאלתך
הגדרת תפקיד ההורה בסיוע לילד עם קשיי הלמידה היא תמיד מורכבת, ובפרט כאשר הילד הוא בגיל ההתבגרות. בשלב זה מבחינה התפתחותית הילד - במקרה זה בתך - בשלב של פיתוח עצמאות ונפרדות מההורים, עד כדי מרד. במקרה של ילד עם קשיי הלמידה, צורך זה בנפרדות נמצא בסתירה לצורך של הילד בליווי של אחרים, בשל הקושי האובייקטיבי. הילד מתקשה בפיתוח הנעה עצמית ללמידה, ובמקרים רבים שני הצדדים מתקשים לסמוך עליו לבצע את המשימות כנדרש. לפיכך ההורה מתגייס, כמוכם, לתפקד גם כמורה לילדו. כפילות תפקידים זו עשויה להיות פתח לחיכוכים ואוירה עכורה בבית, וגם יוצרת מצבים אשר משמרים את תלות המתבגר בהורה באופן שבולם במידת מה את ההתפתחות התקינה.
הכיוון צריך להיות לתמוך בילד, כאשר המטרה הסופית היא לאפשר לו כמה שיותר אוטונומיה ולקיחת אחריות כלומד. לשם כך יש להקנות לו כלים וכישורי למידה. זאת למשל על ידי הוראה מתקנת על ידי מורה מומחית לאסטרטגיות למידה, אשר תאפשר בתקוה לבתך להיות פחות תלויה לצורך הכנת משימות הבית במורה פרטית או בכם, ההורים. אם בתך תרכוש אסטרטגיות שיעזרו לה לארגן את זמנה ואת תהליך הלמידה ולעבוד באופן שיטתי ונכון, תוכלו אתם לקחת תפקיד של הורים, העוברים אתה על החומר לאחר שהיא בצעה את המשימות בעצמה, ופחות לתפקד כמורים. כך תוכלו בהדרגה להעביר אחריות לנושא הלימודים לבת, ואולי גם למסגרת החינוכית, ולהמשיך לתמוך בה מאחור, כמו כל הורה.
חג שמח גם לך!

נפתלי שלום,
תארת בפנייתך מספר דילמות העומדות בפניך ובפני אשתך בחינוך אחד מילדכם, מתבגר צעיר המאובחן גם כלקוי למידה. הצבת גבולות לילדים עם לקות למידה היא נושא מורכב, כיון שהקושי האובייקטיבי פוגע לעיתים קרובות ביכולתו של הילד להפנים כללים באופן יעיל, ליישם דברים אשר הוא מבין בשכלו בזמן אמת, לקחת אחריות באופן עצמאי, לדחות סיפוקים וכדומה. בדומה לכך, גם מול מתבגרים אנו נתקלים בקושי להציב גבולות ולממש את סמכותנו כהורים. כאשר הילד הוא גם מתבגר וגם בעל לקויות למידה, הנושא מורכב שבעתיים, ולעומת זאת הצורך של הילד בגבולות ברורים, ובנוכחות הורית עקבית, אחידה ואסרטיבית אף הוא גדול יותר. קל להגיד - אך קשה מאד לעשות. הייתי ממליצה מאד לך ולאשתך לפנות לייעוץ בנושא, לפסיכולוג בעל ניסיון בעבודה עם הורים למתבגרים ובעל הבנה בלקויות למידה. ניתן לעשות זאת דרך פסיכולוג ביה"ס בו לומד בנכם, או לבקש ממנו הפניה לגורמים נוספים.
אף כי ניסחת בפנייתך שאלות קונקרטיות, המזמינות לתת תשובה מיידית, לא נראה לי נכון לעשות כך, כיון תהיה בכך גרימת עוול. כפי שהסברת, אף כי אשתך מבינה שדרכה אינה משיגה את מטרתה, היא מתקשה לשנות את גישתה, ואתם מתקשים לתאם ביניכם דרך משותפת. ללא בירור מעמיק ורציני של האמונות והחששות העומדים ביסוד דרכיכם השונות יהיה קשה מאד ליישם כל 'הנחיה' שאתן לכם, ולשם כך נדרש ייעוץ מקיף מאיש מקצוע המכיר אתכם ואת משפחתכם.
כדי לסבר את האוזן רק אחזור בקצרה על כך שילדכם זקוק לנוכחות הורית עקבית, אחידה ואסרטיבית, לסדר יום וגבולות ברורים, כל אלה יסייעו לו בשלב המעבר החשוב מתלות ילדותית לאחריות ועצמאות של בוגר. בשל מורכבות הנושא, והקלות שבה מתבגרים גורמים לנו לפקפק במסוגלותנו כהורים, ומביאים אותנו לידי ויתור מחד או כעס מאידך, חשוב מאד בעת הנוכחית לפנות לליווי מקצועי.