פורום ליקויי למידה, טיפול בקשיים רגשיים - יש לך שאלה?

ראשית, חשוב לי לומר כי לכל החלטה יש רווח ומחיר. כיון שפנייתך תמציתית ואינה מכילה מידע מפורט, אני מתקשה לתת המלצה חד משמעית. לדעתי הכי נכון לפנות(אולי ביחד עם בנך )לפסיכולוגית ביה"ס של בנך עם כל האבחונים שבידך, ולחשוב יחד אתה מה הכי נכון. בכל מקרה, כיון שמוטיבציה היא גורם חשוב ביותר בהצלחה, לא הייתי פוסלת על הסף את האפשרות לנסות תיכון רגיל, כמובן בעזרת הסיוע והתמיכה המתאימים. יחד עם זאת, חשוב לבחון מה השיקולים המנחים את בנך: אם הלקויות אכן משמעותיות, עדיף אולי לוותר על התיכון בו לומדים החברים כדי לזכות בסיכוי גבוה יותר להצליח ולעבור את מבחני הבגרות. פה את, כהורה, המסוגל להסתכל קדימה לטווח הארוך יכולה לסייע לבנך, שכנער בוודאי עסוק יותר בהווה, ובחריגות שלו ביחס לקבוצת החברים.
גם אם תחליטו בכל זאת לנסות תיכון רגיל, חשוב להחליט מראש על נקודת זמן - סיום מחצית או שנה - בה תבחנו שוב את ההחלטה, תעריכו עד כמה הוא משתלב ומצליח, ותוכלו גם לקבל החלטה אחרת אם יסתבר שהתיכון אינו מאפשר לו להצליח.

שלום,

הורות באופן כללי היא משימה לא פשוטה והורות לילד עם לקויות למידה היא מורכבת אף יותר.
ההתלבטות היען ללחוץ והיכן להרפות היא אכן קשה וסבוכה, נראה כי הדברים מורכבים אף יותר לאור האיומים והסחטנות של ילדיכם.
התשובה שלי לשאלות תהיה פשוטה מאוד במילותיה, אך קשה למדי ביישום שלה:
חשוב לבדוק ולחשוב מהם הדברים העקרוניים עליהם חשוב לא לוותר ולגביהם חשוב לסייע לילדיכם להתמודד עם התסכול ועל מה ניתן לוותר ולהתגמש.
מאחר והדבר אינו פשוט ליישום, חשוב לי להציע לכם לפנות להדרכת הורים לסיוע.
לידעתכם, ביכולתכם לקבל הדרכה זו בשירות הפסיכולוגי החינוכי של מקום מגוריכם. שירות זה ניתן בחינם. הפנייה אליהם יכולה להיות ישירה או עקיפה באמצעות היועצת של ביה"ס. אפשרות אחרת, היא לפנות לתחנה הקלינית של קופ"ח שלכם. אצלם השירות מסובסד. ישנה גם האפשרות לפנות להדרכת הורים באופן פרטני לגמרי.

שלום אורנית,

ההמלצה לועדת השמה עולה כאשר המשאבים בכיתה רגילה (למשל, הוראה מתקנת, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק או תרפיה רגשית), אינם מספקים בכדי לסייע לילד להתגבר על הפערים ולקויות הלמידה שיש לו, או על קשיי ההתנהגות שלו. במצב בו דרושים משאבים רבים יותר ותשומת לב גדולה יותר ההמלצה היא לעלות לועדת השמה ולעבור למסגרת חינוכית (כיתה קטנה או ביה"ס כוללני), שבהן האמצעים לסייע רבים יותר. חשוב לדעת כי ככל שהמעבר למסגרת הקטנה מתבצע בשלב מוקדם יותר, הפערים הלימודיים שעל הילד לצמצם קטנים יותר ולכן, גדולה יכולתו לחזור למסגרת חינוכית רגילה בהמשך.
ועדת ההשמה בעצם דנה בהמלצת הפסיכולוג/ית והצוות החינוכי וברצון ההורים בכדי להחליט מהם צורכי הילד ומשפחתו. ועדת ההשמה יכולה להמליץ גם כן על מעבר לכיתה קטנה, אולם - מי שבוחר מה יתבצע אלו הם אתם - ההורים. גם לאחר שהורים נתנו את הסכמתם להלחטת הועדה, ניתן לערער תוך כי-30 יום, למיטב ידיעתי, ולהפוך חזרה את ההחלטה.
במידה והילד התחיל ללמוד בכיתה קטנה, כל שלוש שנים חייבת להתבצע הערכה מחודשת של יכולותיו ושל הפערים הלימודיים. לעיתים הערכה זו מתבצעת מוקדם יותר, על פי הערכת הצוות החינוכי ובמידה והילד סגר את הפערים מהר יותר.
במידה והצוות החינוכי ממליץ על כיתה קטנה והילד עלה לועדת השמה, אך ההורים מסרבים לקבל המלצה זו, לא נהוג להעביר את הילד ואת הוריו בכל שנה את התהליך כולו. יחד עם זאת, הצוות החינוכי מחוייב לעדכן אותכם ההורים ולהצביע על ההתקדמות או אי-התקדמות בכל מחצית ומחצית. לעיתים רחוקות ביותר מועלה הילד לועדת השמה חוזרת כאשר הוריו מתנגדים לכך.

ולסיום - אולי יהיה נכון יותר לבחון שוב את הבסיבות לגיבוש המלצה זו, אף שהיא מעצבנת ומרגיזה ביותר במקביל לבדיקת התהליך והכללים המחייבים את מחלקת החינוך ואת הצוות החינוכי ואותכם

תודה לתשובתך המהירה. דבריך נכונים ואני מסכימה עם כל מילה... אך, לצערי הרב מערכת החינוך בישראל נוטה להכניס לכיתה הקטנה את כל מי "שלא שחה עם הזרם". הכיתה בנויה כך שתלמידים מורכבים ביותר, בין אם הם ליקויי למידה או לקויות אחרות... כולם בקנה אחד, כך שכישורים חברתיים וכישורי חיים, חיקוי אחר התנהגויות נורמטיביות וכל מה שמשתמע מהמושג "נורמליזציה" כמעט ולא ניתן למצוא שם. נשאלת השאלה, אילו מרכיבים החיוניים להתבגרות הנפש נמצאים שם? מדוע צריך למגר את התופעה של השילוב ולהפוך את הכיתה ל"טובים לטייס" - לקבוצה הומוגנית אחת? האם זו לא אפליה? האם כך נרצה לחנך את ילדינו שאין התייחסות לשונה, לאחר, "לצולע"? מדוע משה"ח משקיע את כספו ב"באופקים חדשים" ולא מצמצם את הכיתות הרגילות כך שילדינו יוכלו להשתלב שם ולמצוא את עצמם בתוך כיתה נורמלית עם היצע גדול יותר של חברים? האם המטרה שילדים אלו, שבוודאי יגיעו בעתידם לשטחים העמלניים - לא יוכלו להנות מילדות נורמטיבית מגוונת? האם לא ניתן "לתפור" להם הצלחות בכיתות הרגילות בנקודות החוזק שלהם? אני רואה את כל מי שעובד בעבודת ההוראה כשליח, המבצע עבודת קודש. ולכן, לתפקיד המחנך בכיתה יש משקל עצום בעיני בשילוב ילדים אלו, בהתאמות חומרי הלמידה ולמערך כיתתי שיאפשר שילובם. לשמחתי, יש הצלחות רבות בתחום! לצערי הורים לילדים ליקויי למידה לא יודעים לפני כניסת ילדם לבית הספר אם הוא בעל אוריינטציה שילובית או לאו... ההפתעה מגיעה בבום!!!!!!! תודה שיש פורום שמאפשר "לנקות את הגוף". אורנית

נילי שלום,
ראשית, עליי ליידע אותך בשל גילה של ביתך כי על פי הוראת משרד החינוך, אבחון בכל עת תקף למשך שלוש שנים, אולם אבחון שנערך החל מסוף כיתה ו' ואילך תקף עד סיום י"ב. הדבר חשוב כיון שפירושו שבמידה וייקבעו לביתך התאמות למבחנים, הן יהיו בתוקף עד סיום בחינות הבגרות, ללא צורך בעריכת אבחון נוסף בכיתה ט'/י'. אם בתך כרגע בכיתה ו' יתכן ותשקלי לדחות עריכת אבחון פרטי עד לסיום שנת הלימודים.
שנית, לכל בי"ס ממונה פסיכולוג חינוכי אשר חלק מתפקידו הוא עריכת אבחון פסיכולוגי לתלמידי ביה"ס ללא תשלום. בחלק מן המקרים יתכן והפסיכולוג יכול לבצע גם חלק מן האבחון הדידקטי.
בכל מקרה יאפשר האבחון לתת המלצות לביה"ס לגבי קשייה של בתך, ועל פי הצורך להפנות אותך להמשך בירור הקשיים באמצעות אבחון דידקטי או אחר.
הפסיכולוג יוכל לכוון אותך על מנת שלא תערכי אבחונים שאינם נדרשים, ולומר לך אילו שירותים תוכלי לקבל בהשתתפות קופת החולים, כדי לצמצם את העלות.
אם יש לך שאלות נוספות בנושא, נשמח להתייחס אליהן.

נילי שלום,

אני לא בטוח שהבנתי לגמרי את שאלתך.
1) במידה ואתה זקוקה לאבחון קשב - יש מספר בדיקות אפשריות. אלו הן בדיקות של נוירולוג או פסיכאטר (רופאים המתמחים במערכת העצבים). חלקם נוהגים לאסוף רקע ולהעביר מספר משימות ו/או מעבירים שאלוני קונורס או שאלונים אחרים. חלקם דורשים בדיקת קשב וריכוז ?(טובה), שבה נבדקים הקשב והריכוז באמצעות משימה שבה על הנבדק/ת לזהות גירוי (צליל או צורה) המושמעים מוצגים להם באמצעות מחשב לאורך כ-20 דקות. במידה ונמצא שהביצוע נמוך ולקוי מתקיים שלב שני שבו לאחר נטילת רטלין 10 מ"ג חוזרים על המשימה.
2) במידה ואת זקוקה לאבחון לקויות למידה - ישנם מספר מכונים, וכמובן פסיכולוגים או מאבחנות דידקטיות המעבירים אבחון זה. מדובר במשימות הבודקות את היכולות הלימודיות של הנבדק/ת.
3) במידה ואת זקוקה לאבחון פסיכו-דידקטי - אבחון זה יכולים לעביר רק פסיכולוגים חינוכיים, או קליניים שעברו הכשרה בלקויות למידה. אבחון זה מקיף יותר וכולל גם היבטים קוגנטיביים ורגשיים שרק פסיכולוגים רשאיים להעביר על פי הוראות משרד הבריאות.

חשוב לדעת - כי אבחון דידקטי בלבד אינו תופס עבור ההתאמות (הקלות) לבגרויות וכי בהמשך תדרשי לערוך לו השלמה פסיכולוגית. דבר נוסף שחשוב לדעת - בדיקות אלו תופסות לשלוש שנים. אלאה אם כן, הן התקיימו כאשר בתך בכיתה ז' או בקיץ שלפני כיתה ז'.
טווחי המחירים גדולים למדי - אבחון דדקטי נע סביב 800 ש"ח, השלמה פסיכולוגית סביב 1000 ש"ח, לכן מומלץ לקיים אבחון פסיכו-דדקטי המשלב זאת ביחד ואז המחירים אומנם גדולים יותר, אך מקובל לעשות הנחות. אם את תושבת ת"א-יפו, את זכאית להשתמש בשפ"מ (ברחוב מוזיר 1) אצלם המחירים מעט שונים.

במידה ויש לך שאלות נוספות, נשמח להמשיך לסייע

קשר שלום,

התיאור שלך אומנם ארוך, אך הוא משמיע באופן מאוד ברור את הדאגה שלך ואת הקשיים של בנך. חשוב לזכור כי לילדים ונערים בעלי AD(H)D יש לעיתים רבות לקויות למידה אחרת בנוסף לקשיי הקשב ובמקרים אחרים קשיים רגשיים כדוגמת החרדות שתיארת.
ריבוי קשיים אלו יוצר מורכבות גדולה ומקשים מאוד על כל הורה להצליח להתנהל או לסייע לילד לאורך זמן. זאת בשל התנודות והשינויים בקשב, התגברות הקשיים הרגשיים ודברים נוספים.

מתוך התיאור שהבאת אני מבין כי בנך טופל תרופתית בקשיי הקשב ובחרדות. לא הצלחתי להבין האם במקביל לכך בנך קיבל גם הוראה-מתקנת בכדי לרכוש אסטרטגיות למידה ויכולות ללמידה עצמאית. הוראה מתקנת שונה לגמרי מהוראה שמטרתה צמצום-פערים לימודיים. בנוסף לכך, לא הצלחתי להבין האם נעזרתם אתם ההורים בהדרכת הורים בכדי לסייע לבנכם להתמודד עם החרדות ועם התלותיות שבדרך כלל בעלי ADHD מפגינים.
שתי נקודות אלו (הוראת אסטרטגיות והדרכת הורים) הן נקודות קריטיות בכדי לצאת מהמצב הקיים. ביכולתך וזכותך לקבל הוראה-מתקנת דרך ביה"ס (חוק השילוב) או דרך מתי"א בישובך. בנוגע להדרכת ההורים את יכולה לפנות לשירות הפסיכולוגי החינוכי במקום מגוריך לקבל סיוע זה, או להיעזר בקופת החולים שלכם ובתחנה הקלינית למען הילד והמתבגר. אפשרות נוספת היא לפנות לקבל תמיכה והדרכה זו באופן פרטי.
במידה ויש לך שאלות נוספות או שאת זקוקה להפנייה ספציפית, אנו עומדים לרשותך.

בתי בת 15 עולה לתיכון. לומדת בכיתה קטנה בביהס רגיל . בוועדת השמה שובצה למרות התנגדותינו לביהס לחינוך מיוחד. כעת אנחנו ממתינים לוועדת ערר. היינו רוצים שבתנו תלמד בביהס מקצועי רגיל שיהיו בו כיתות קטנות. אבל לדאבונינו ולתדהימתנו אין מסגרת כזו. יש ביהס תיכון רגיל עם כתות קטנות שרק לומדים בו. וביהס מקצועי יש רק לחינוך מיוחד בלבד. אנחנו מצרים על כך ומבקשת אם מישהו יודע על איזה מסגרת כזו שיכתוב לי בבקשה. אנחנו גרים בחולון.

שלום לך ג'זלה,

צר לי, אך אינני יודע על קבוצת כישורים חברתיים לילדים בגילו של בנך ובמקום מושבך.
נראה לי נכון להציע לך לפנות אל השירות הפסיכולוגי החינוכי של אשקלון. הפנייה אליהם יכולה להיות ישירה (ניתן להשיג את הטלפון באמצעות 144), או באופן עקיף, דרך יועצת ביה"ס.
כמובן שכדי לך לברר האם בבית הספר בו לומד בנך יש קבוצה שכזו. כמי שאובחן כבעל דיסלקציה הוא זכאי להיות משולב בבית הספר ולקבל שעות הוראה מתקנת וגם תרפיה. קבוצת חברתית היא סוג של תרפיה.

בהצלחה

שלום לעדי,
ראשית כל אני מלא הערכה אליך על לימודיך בתואר הראשון ועל מאמצייך להתקבל לתואר שני.
בכל המוסדות להשכלה גבוה יש התייחסות נאה להתאמות שדרושות לבעלי לקויות למידה. יחד עם זאת, עדיין לא קיימת אחידות בינהם.
לצערנו, חלק מהמוסדות מכירים רק בגופים מאבחנים מסויימים ולא כל אבחון שלך מהעבר יסייע לך כיום לקראת לימודיך לתארים מתקדמים. לכן, חשוב מאוד שתפני לברר במוסדות אליהם נרשמת מהן הדרישות בכדי לקבל התאמות או פטור מהקורסים הנ"ל. למשל, האם כל אבחון שעברת רלוונטי גם היום? האם עליך להציג רק אבחונים עדכניים? האם הם מכירים במרכזי אבחון מסויימים וכיו"ב?
פרט לכך, חשוב לי להזכיר לך שגם לאחר שתקבלי את ההתאמות להן את זכאית יהיה עליך לדעת לעמוד על זכויותך באופן אסרטיבי מול מתרגלי הקורסים והבוחנים השונים בהם תתקלי בהמשך לימודיך.
בכל מקרה הרבה בהצלחה בהמשך הדרך.

שלום
דיסלקציה היא לקות קריאה. מטרתה של קריאה היא הבנת הנקרא. באופן כללי ביותר, במידה ואדם קורא ואינו מבין את מה שהוא קורא הרי שיש לו דיסלקציה.
קיימות סיבות שונות לקשיי וללקויות קריאה. אנסה להציע המחשה לחלק מהן.
המחשה לחוויה של אי-הבנת הנקרא - קחי קטע קריאה מתוך ספר פיזיקה או אסטרופיזיקה וחברי עליו 3 שאלות הפקת מידע ו-2 שאלות של הבנת החומר.
לעיתים קשיי הקריאה נובעים מקשיים בתפיסה חזותית - היכולת לנתח גירוי וויזואלי - המחשה לכך, היא לצלם את אותו קטע קריאה שוב ושוב על אותו הדף כך שיהיה קשה 'לנתח' ולזהות את האותיות. אפשרות אחרת היא לצלם קטע קריאה קצר על שקף ואז לצלם אותו בכתב ראי לדף רגיל.
אפשרות אחרונה המתייחסת גם לקשיי קריאה על קרע זיכרון עבודה קצר היא להביא קטע קריאה שכתוב בכתב רש"י לדוגמא ולמטה האינדקס לתרגום.

הרבה בהצלחה

רוית שלום,
ראשית חשוב שתדעי כי כל פסיכולוג, בין אם פנית אליו באופן פרטי ובין אם הוא פסיכולוג ביה"ס כפוף לכללי החיסיון, ואינו רשאי למסור כל מידע לגורם שאינו הורי הילד ללא אישור מפורש ובכתב מכם.
עם זאת, נראה לי כי חשוב לברר עם הפסיכולוגית לעומק את ממצאי האבחון וההמלצות, ולחשוב יחד איך לסייע לבתך. בסופו של דבר מטרת האבחון היא לזהות ולהבין את קשייה של בתך ולדעת כיצד נכון לסייע לה, בביה"ס ובבית, על מנת לאפשר לה להתקדם ולחוות הצלחה. לכן חשוב גם להחליט עם הפסיכולוגית איך מחזירים לביה"ס את ממצאי האבחון, לצורך בניית תוכנית עבור בתך.
רצוי להבין: כיתה קטנה מאפשרת לילד לקבל יחס אישי, מצוות חינוכי בעל התמחות בתחום ההוראה המתקנת, ובנוסף טיפולים ועזרה נוספת במסגרת ביה"ס (כגון תרפיה רגשית, ריפוי בעיסוק וכדומה). אם בתך אכן זקוקה לסיוע רב, תצטרכי לשקול יחד עם הפסיכולוגית ועם הצוות הטיפולי של ביה"ס כיצד והאם ניתן לספק לה מענה דומה במסגרת ביה"ס הנוכחי, ובעזרת סיוע אחה"צ.
לעיתים המחירים שילד 'משלם' על המשך הלימודים בכיתה רגילה, מבחינת הזמן הרב המושקע בטיפולים אחה"צ, מבחינת התסכול בכיתה והירידה בדימוי העצמי עקב תחושה שהוא פחות מצליח באופן עקבי מאחרים, יקרים יותר מהמעבר לכיתה קטנה, בה הציפיות מותאמות ליכולתו האמיתית, בה יקבל יותר עזרה וירגיש עצמו שווה ביכולותיו לשאר התלמידים.
בכל מקרה, כל צעד שייעשה לגבי בתך ייעשה בהסכמתך בלבד.

מירי שלום,
על מנת להשיב לשאלתך דרוש מידע נוסף, כמו למשל האם בתך חווה קושי זה רק לאחרונה, או גם בשנים קודמות, האם הדבר קורה במקצועות מסוימים או בכל המקצועות, האם היא מתארת או תארה בעבר קשיים נוספים בלמידה.
ככל שהקושי ממושך ונרחב יותר, גובר הצורך לברר אותו, בעזרת אבחון. יתכן כי מדובר בקושי ממוקד בזיכרון, אך אולי הקושי הינו דווקא בעיבוד עומס של מידע, או בקשב, וכתוצאה מכך נגרם קושי לזכור את החומר.
בכל מקרה, לפני פניה לאבחון מומלץ להתייעץ עם מחנכת הכיתה, ופסיכולוגית ביה"ס. כמו כן חשוב לדעת כי במידה ובתך אכן סובלת מקשיי למידה שמצריכים התאמות במבחנים, עדיף לערוך את האבחון לאחר סיום כיתה ו' כדי שיהיה בתוקף עד סיום התיכון.

שלום,

אני לומד מדבריך על הדאגה הרבה שיש לך בנוגע להתקדמותה של בתך כמו גם על הקשיים שהיא וגם את נצבים בפניהם. חשוב לדעת כי קשיים ברכישת קריאה והכתיבה אינם נפתרים בקלות או במהירות. לכן, כנראה, המליצו בביה"ס על ההוראה המתקנת שלוש פעמים בשבוע.
באופן כללי חשוב לדעת כי קשיי שליפה קשורים במקרים מסויימים גם לקשיי קשב וריכוז או ללקויות למידה נוספות ולכן ייתכן שבהמשך יהיה נכון לשקול אבחון או הערכה של לקויות למידה.
ולשאלתך - באופן כללי ביותר, פרט לחזרה ולתרגולים רבים אולי יהיה נכון לנסות ליצור עוגני זיכרון של אותיות או של ניקוד באמצעות מילים מוכרות ו'ידידותיות' לבתך. למשל, אם היא אוהבת בעלי חיים ניתן ליצור לקסיקון של האותיות באמצעות בע"ח. לדוגמא - א' = אריה, ב= בבון, '=גמל וכיו"ב. באופן דומה ניתן ליצור לקסיקון של תנועות באמצעות מילים אלו, למשל קמץ יהיה התנועה הראשונה של המילה 'פרה'. טריקים ושיטות אחרות, שאולי יהיו יותר רלוונטיות לילדתך ניתן לבקש מהמורה המקדמת בכדי שאת תוכלי לסייע בנוסף. חשוב לזכור כי העזרה שלך צריכה להיות באמצעות משחקים ולפרקי זמן קצרים.
הרבה בהצלחה, ובמידה ויהיו לך שאלות נוספות אנו עומדים לרשותך.

בהמשך לתגובתו של שמאי ברצוני להוסיף עוד מספר נקודות.
ראשית, חשוב לדעת כי ילדים עם קשיי למידה בדרך כלל מתקדמים ב-'קפיצות'. כלומר, יתכן כי זמן רב עובדים על תחום מסוים ונראה כי אין התקדמות ואז מתרחשת הפנמה והילד עולה מדרגה ומצליח לעשות שימוש בידע שנרכש ולהתקדם. דבר זה בולט בעיקר בגילאים צעירים, כיון שיתכן שחלק מתהליכי ההבשלה הנוירולוגית עליהם מתבססת למשל רכישת הקריאה טרם הסתיימו.
שנית, אם בתך קבלה בעבר סיוע בתחום כלשהו, כגון טיפול קלינאית תקשורת, חשוב להתייעץ עם ביה"ס לגבי צורך בהמשך הטיפול כדי לתמוך בהוראה המתקנת. כפי שציין שמאי, יתכן כי בהמשך תחליטי בהתייעצות עם ביה"ס לערוך אבחון מקיף יותר, על מנת לאתר נקודות חוזק וקושי אצל בתך ולייעל את תהליך העבודה עמה.
לסיום, מעבר לטכניקות שהציע שמאי, ניתן לשקול לייצר עבור בתך משחק זיכרון המקשר את סימני האותיות והניקוד עם גירויים משמעותיים, כגון תמונות, או מילים שכן ביכולתה לזהות באופן עקבי, כגון שמה ואולי שמות בני משפחה נוספים. ניתן להסתייע במורה המתקנת לחשיבה על משחקים שבעזרתם תוכלי לסייע לבתך. הסיבה שאנו מציעים לבחור בדרכים 'משחקיות' הינה לא ליצור לחץ ומתח בינך לבין בתך סביב העיכוב ברכישת הקריאה: כאשר אנו מתוחים ומרגישים שאנו מדאיגים או מאכזבים את הסביבה, אנו לומדים עוד פחות ושוכחים יותר!
חשוב ביותר כי כל דרך שאת נוקטת תהיה בתיאום עם המורה המתקנת והמחנכת, שגם עליהן להיות מתואמות ביניהן בשיטת העבודה, בכדי לא יבלבל את בתך בתהליך הלמידה.

תודה התשובות שלכם עוזרות לי להבין יותר איך להתיחס לקשיים של הילדה ולמי עוד לפנות אבל אני מרגישה שעוד איבחון לא יעזור לי אני יודעת מה הקשיים ואני יודעת מה הן נקודות החוזק ואני גם משתדלת לעשות הקשרים וכל מה שנכתב אבל עדין מאוד קשה אני לא יודעת אולי יש משחקים או מוצרים מוכנים שניתן לקנות שאני יוכל לעבוד איתה בבית וזה ישפר.ברוך ה' אני אמא לעוד ילדים אני צריכ ה דברים מוכנים אין לי את הזמן ליצר אביזרי עזר ללמידה . תודה ומחכה לתשובה

שרונה שלום, מי שיוכל לסייע לך בבחירת משחקים ועזרים לסיוע לבתך בצורה הטובה ביותר היא המורהלהוראה מתקנת. יתכן ויש אביזרים בהם היא משתמשת בהם תוכלי להיעזר גם בבית. היא תוכל גם להפנותך לחומרים ממוחשבים מבוססים על תוכנית הלימודים 'יש לי סוד' או חומרים נוספים העוסקים ביסודות הקריאה. כמו כן, בכל חנות צעצועים יש מבחר משחקי זיכרון, וניתן להתייעץ עם צוות החנות ולמצוא משחקי זיכרון בהם תוכלי להיעזר.

שרונה אני קוראת את מה שאת כותבת וממש מזדהה היה לי עם הבן שלי ממש את אותה חוויה . המורה שלו המליצה על תוכנה למחשב שמסייעת ללמידה מאוד. ממש מה שאת צריכה קוראים לזה "הבע אות" תחפשי בגוגל "הבע אות" שם יש פרטים ואת הדרך ליצור קשר עם האנשים שבנו את התוכנה . תנסי (ניסיתי לשים לך קישור אבל אם לא הצלחתי אז בגוגל)

שלום למאיה,
אינני בטוח שאני מבין לגמרי את כוונתך. במקרה שאת מדברת על עיצוב התנהגות. זוהי שיטה שנמצאה במחקרים רבים יעילה בחיזוק וביצירת מוטיבציה ובהעלאת ההישגים הלימודיים. יחד עם זאת, לשיטה זו יש עקרונות ברורים שהתעלמות מהם עשויה לגרום לתוצאות הפוכות לגמרי ממה שהורים או מחנכים רבים רוצים.
למשל, תגמול על דבר שהילד עושה באופן ספונטאני נמצא מזיק במקום משפר. היבט אחר הוא שמתוך דבריך הכללים, לא ברור לי עד כמה יהיה נכון לקשר בין תחומי חוזק ועיניין לבין תחומי קושי וחוסר עיניין.
ספר חשוב הדן בנושא של הגברת מוטיבציהו נקרא "פריצת דרך במוטיבציה: 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדיכם" של ריצארד לאבוי. אולי כדאי שתקראי בו בכדי להבין נושא זה קצת יותר. ביכולתך גם להיעזר בשירות הפסיכולוגי החינוכי של מקום מגוריך ובפסיכולוג/ית החינוכיים האחראים על הכיתה של בנך בכדי לבנות תוכנית חיזוקים להגברת המוטיבציה.

יוני שלום
ועדת ההתאמות היא גוף המורכב מאנשי מקצוע מתחומים שונים שתפקידו לאשר האם הדו"ח עומד בקריטריונים מקצועיים שנקבעו, והאם בתך עומדת בתנאים שנקבעו לקבלת מבחן בע"פ. בלי לקרוא את הדו"ח קשה לדעת מדוע לא התקבל על ידי הועדה, ואני מציעה שתפנה עם הדו"ח לפסיכולוג שערך את האבחון או לפסיכולוג ביה"ס כדי להבין את ההחלטה ולהתייעץ מה ניתן לעשות. במידה ולא ניתן לאשר התאמה כזו, יתכן שבתך תוכל לקבל התאמה דומה מרמה נמוכה יותר, כגון הכתבת תשובות לבוחן.

שלום,
הסיבות לפסילת אבחון והמלצות יכולות להיות מגוונות ובלי לראות במה מדובר קצת קשה לי לענות. באופן הכללי ביותר - יש להבחין בין יישום המלצות בחטיבת הביניים לבין יישומן לגבי הבגרויות.
1) במידה והאבחון נערך לבתך קודם לכיתה ז' הוא אינו תופס לצערנו לבגרויות עצמן ועליך לעשות את האבחון מחדש.
2) במידה ונעשה רק אבחון דידקטי או רק אבחון פסיכולוגי הם אינם תופסים בנפרד עבור ועדת ההתאמות.
3) במידה ובאבחון אין קשר בין ההמלצות לבין הממצאים (הלקויות) שאותרו באבחון האבחון נפסל.
4) אפשרות נוספת היא שמנת המשכל הכללית של בתך נמוכה מהסף התואם לכיתה בגרותית.
בכל מקרה, ההמלצה שלי - כמו של יעל - תהיה להיעזר בפסיכולוג/ית ביה"ס או בפסיכלוג/ית המאבחנים בכדי להבין את סיבת הפסילה ואז להגיב בהתאם.

לתמי שלום,

ההמלצה להעלות ילד לועדת השמה לכיהת קטנה אכן יכולה להתבצע בעקבות אבחון פסיכלוגי או פסיכו-דידקטי. לרוב אבחון זה מתקיים לאורך 2 עד 4 מפגשים. האבחון חייב לכלול את הסוללה הבסיסית לאבחון (מבחן אינטיליגנציה - לרוב ווקסלר, מבחן בנדר גשטאלט, משימת הציורים ומשימת כרטיסים תמאטיים). נהוג, אך לא חובה להרחיב סוללה זו. במהלך מפגשים אלו הפסיכולוג/ית בוחנים ומעריכים את הנבדק מבחינת יכולותיו הקוגנטיביות, המוטוריות, השפתיות והרגשיות באמצעות כלים בעלי נורמות גיל כמו גם באמצעות תצפית והערכה קלינית המתבססת על ההכשרה הארוכה והיסודית של בעלי מקצוע זה.
ההמלצה להפנות לכיתה קטנה יכולה לנבוע ממגוון סיבות. ראשית כל, ייתכן ונמצא באבחון כי יש יכולת אינטלקטואלית שאינה תואמת לדרישות של כיתה רגילה. שנית, ייתכן ונמצאו עדויות ללקויות למידה (אחת או מספר לקויות), אשר מונעות מבנך להפיק ולהתקדם מהלימוד בכיתה רגילה. שלישית, ייתכן ונמצאו עדויות לקשיים רגשיים או התנהגותיים המונעים מבנך להשאר בכיתה רגילה.
בכל מקרה - המטרה של ההמלצה היא לסייע לבנך ולקדם אותו באמצעות הוראה ייחידנית יותר או בקבוצות קטנות שכיום כמעט ואינה אפשרית במסגרת של כיתה רגילה.
באשר להסכמתך - פרט למקרים חריגים במיוחד, נהוג שלא להעלות ילד לועדת השמה ללא הסכמה מראש של הוריו, מאחר והדבר גוזל זמן ומשאבים. באופן כללי ביותר, אוכל להמליץ לך לגשת לועדה, להתרשם מהנוכחים בה וממה שיש להם להציע לבנך במסגרת הכיתה הקטנה. בסיום הועדה תמיד תוכלי להגיד שאת מתנגדת להמלצה. מלבד זאת, ביכולתך לערער על החלטת הועדה תוך 30 יום כמדונמני והחלטתה מתבטלת גם אם קודם לכן הסכמה לה.

במידה ויש לך שאלות נוספות, נשמח לענות לך גם בהמשך.

בעוד בכיתה א'-ב' ילדים רוכשים את היכולת לקרוא, החל מאמצע כיתה ב' הם משתמשים בקריאה ללימוד מקצועות רבים ושונים. לצורך כך עליהם לקרוא ברמת דיוק ובקצב מסוים, שיאפשר להם להתמודד עם קטעי קריאה ארוכים יותר ויותר ולהפיק מהם משמעות. נשמע כי צוות ביה"ס זהה כי ילדך רכש את הקריאה, אך יתכן כי אינו קורא ברמה התואמת את גילו. עובדה זו עשויה להקשות עליו לבצע מטלות לימודיות בכיתה באופן עצמאי, לגרום לו תסכול ולמנוע ממנו לבטא את מלוא יכולתו. כדי שצוות ביה"ס ידע איך לסייע לילדך חשוב לערוך אבחון פסיכודידקטי - אבחון שמטרתו לזהות תחומי חוזק וקושי בתפקודו של ילדך ולאפשר לצוות לבנות תוכנית שתנצל את תחומי החוזק של ילדך כדי לקדמו במקומות בהם הוא מתקשה. באם ילדך זקוק לסיוע לימודי במסגרת ביה"ס, האבחון יאפשר לו לקבל עזרה כזו. כדי להבין יותר על האבחון, מטרתו והשפעותיו יתכן ותרצה להתייעץ עם הפסיכולוג החינוכי של ביה"ס. בכל מקרה, מטרת האבחון היא לתת למורים ולך כלים לקדם את ילדך בצורה הטובה ביותר.