פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

הי,
בת 34.לאחר שאבי נפטר לפני שנה וחצי סובלת מחרדות קשות וחדשות: נהיגה, טיסות, מעליות, פחד קיומי . (חוויתי התקפה חרדה גם בעבר לאחר לידות)
בעיקרון מתפקדת באופן סביר אך לא נוהגת בגלל התקף חרדה שהיה לי בכביש מהיר בתקופה שאבי גסס. אם אני צריכה לצאת לאיזה שהוא מקום רחוק נעזרת בכדורי הרגעה מיידיים - קלונקס במינון 0.5 (כמובן שאני לא נוהגת, רק יושבת ליד נהג)
שוקולת האם להתחיל עם כדורים ממשפחת SSRI שיפחיתו את החרדה ואוכל לתפקד רגיל או לתת צאנס לטיפול EMDR שאני כרגע בעיצומו?
קשה לי להחליט לגבי הכדורים כי מכירה את תופעות הלוואי (לקחתי בעבר למספר חודשים לאחר לידה). אני גם כרגע לקראת פרויקט די גדול בעבודה אז פוחדת מההשפעה של תופעות הלוואי על ריכוז וחדות.
אני מתלבטת בסוגייה זו לפחות כבר 3חודשים ומנסה להימנע מלקחת, אבל לפעמים נדמה לי שאין מכך מנוס.
האם לפי מה שתיארתי נשמע שאני זקוקה לכדורים או שכדאי לחכות לסוף טיפול ה-EMDR

היי
לקחתי במשך שבעה חודשים לוסטרל 50 מל בגללPMS ועצבנות ודכדוך
ובגלל שהשמנתי מאוד עליתי כעשרה קילו הורדתי בהדרגה לחצי כדור
הייתי אצל רופאת משפחה המליצה לי על פריזמה לעזרה בpms ובהרגעה של לחץ
הפסקתי יומיים את הלוסטרל ואני רוצה להתחיל פריזמה האם אפשר להתחיל פריזמה יומיים לאחר הפסקת לוסטרל? ומה המינון שמומלץ להתחיל וכל כמה זמן לעלות?
התרופה ניתנה לי לטיפול בPMS ולחץ ומצבי רוח
תודה מראש

שלום לחברי הפורום,
אני בת 34. לפני כשנה וחצי איבדתי את אבי ז"ל באופן פתאומי. מאז חיי אינם אותו דבר. יש לי חרדת נהיגה ואני לא מסוגלת לנהוג יותר בכביש בין עירוני אלא רק בתוך עיר, אני לא עולה במעלית, יש לי התקפי חרדה כשאני בבית עם הילדים שלי. זה פוגע ביכולת שלי לחפש עבודה כי אני לא יכולה לעלות במעלית ואני פוסלת מקומות לפי קומה וגובה, לפעמים קשה לי גם לנסוע בתחבורה ציבורית וכשאני נוסעת ויושבת עם מישהו מחוץ לעיר אני צריכה להיעזר בכדור הרגעה כמו וואבן.
אני מלבטת אם כדאי לקחת כדור כמו ציפרלקס או לנסות לטפל בדרכים אחרות. אני מטופלת כבר די הרבה זמן בשיטת EMDR אך עוד לא סיימנו את עיבוד כל הזכרונות ובטח לא את הקריטי שבהם. קצת חוששת להתחיל עם כל העניין של הכדורים.
האם המצב שלי נוראי? כדאי להתחיל לקחת כדורים ממשפחת SSRI
אני מובטלת כרגע כי פוטרתי ממקום עבודתי.
מה עושים?

שלום,
אני סובלת מהפרעה אובססיבי קומפולסיבי,
דיכאון חרדות
התחלתי לקחת כדור רסיטל כבר 6 ימים
20 מ"ג בוקר וערב.

ולא מרגישה שיפור להפך
חרדות יותר.

מה לעשות?

היי,
לפני עשרה חודשים, אחרי תקופת מעבר קשה שהייתה כרוכה בדיכאון וחרדות העליתי את המינון של הלוסטרל ל100 מ"ג ואת המינון של הלמיקטל ל250 מ"ג.
העליות במינונים די ייצבו אותי, אבל לא עד הסוף.
פגשתי את הפסיכיאטרית שוב והיא החליטה להעלות לי את המינון של הלמיקטל בעוד 50 מ"ג (כלומר ל-300 מ"ג)

יש לי כמה שאלות לגבי זה
1. אני מפחד שהמינון הזה לא ישפיע, האם 50 מ"ג יכולים לחולל שיפור? זה באמת יכול לעזור לי להתאזן?

2. האם את חושבת שיש מקום לדבר גם על העלאת מינון בלוסטרל?

3. 300 מ"ג זה לא מינון גבוה? האם המוח מתרגל למינונים וגורלי הוא כל הזמן להיעלות את המינונים?

אני קצת מפחד וחושש, כל מה שאני רק רוצה הוא להתאזן, את חושבת שיש לי תקווה?

אני אדם מאוד תלותי. אני רוצה להתחיל טיפול גם בגלל זה אבל גם בגלל בעיות אחרות שיש לי, אבל אני מפחד שאהיה תלותי במטפל ושאם אתחיל לא אוכל לעזוב לעולם...

אחותי בת 34, רווקה, לא עושה שום דבר בנוגע לזה ורק בוכה על כמה שהיא לבד. אני מבינה שהיא תקועה בפחדים, אבל היא לא עושה עם זה שום דבר, לא להירשם לאתרים וגם לא ללכת לטיפול. המצב ממש מייאש ולבי יוצא אליה. אני יודעת שאי אפשר להכריח אותה לעשות שום דבר אבל איך בכל זאת אני יכולה לעזור לה?

שלום רב

לוקח סורבון 10 מג כמה שנים
שכחתי ליטול 3 ימים
מה הסיכוןנים?

תודה!

הייתי תקופה של כמה שנים בדיכאון ללא תיפקוד בחיי היום יום. היו לי סטיגמות רעות לגבי כדורים ולכן שללתי אותם. התחלתי לקחת סרטרלין 200 מ"ג וזה עזר לי לדיכאון והחרדה (אני סובל מחדרה בגלל הדיכאון) והחלטתי שאני רוצה לפתוח עסק. אבל הרגשתי לא מוכן כי עדיין הרגשתי קצת רגיש ושברירי! ולכן פניתי לפסיכיאטר שיוסיף לי עוד משהו שיחזק אותי עוד יותרוהוא המליץ על מירו חצי כדור של 30 מ"ג.
אז לקחתי ואחרי שבוע עברו התופעות לוואי. עברו כבר שבועיים והרגשתי די מצב דומה אז העלתי על דעת עצמי את המינון לשלושה רבעים שזה סך הכל 22.5 מ"ג . אחרי שבוע עברו התופעות לוואי היה בסדר כמה ימים אבל פתאום החמיר לי הדיכאון קצת. האם זה טבעי ? להמשך כרגיל או לחזור לחצי כדור ?

יש לי חרדות ונתנו לי כדורים, אבל אני מפחד לקחת אותם כי אני מפחד להיות תלוי בהם ולאבד את עצמי...

שלום רב
אח שלי טוען שקרא מחקר שאומר שנשים סובלות יותר מבעיות נפשיות האם הדבר נכון?

מלא אנשים בסביבה הקרובה והרחוקה שלי מתים כל הזמן, אני בת 40 זה לא אמור להיות ככה. אני ממש מרגישה שלכל מקום שאני מסתכלת יש מוות וזה מטריד אותי מאוד

כשאני במצב רוח ירוד אני נהיית חולה וכשאני חולה אני במצב רוח ירוד. אני כבר כמה שבועות חולה, הרופא אומר שזה ויראלי, שזה בעצם לא אומר שום דבר. אני ממש בדיכאון אבל לא יכולה לעשות שום דבר שמשמח אותי או משפשר לי את מצב הרוח בגלל מצבי הגופני, אבל אולי הדיכאון זה מה שגורם לזה? בקיצור, אני כבר לא יודעת מה גורם למה ואני לא מצליחה לצאת מזה

פיטרו אותי ואני מובטל וחותם בלשכה. אני מנצל את הזמן כמו שתמיד חלמתי, נח, קורא, הולך ליוגה כל יום, הולך לים, סרטים, בקיצור אני ממש נהנה מהזמן הזה. הבעיה היא שאין לי שום מוטיבציה לחפש עבודה, אני מחפש בכוח, שום דבר לא נראה לי, בקושי שולח קו"ח. אני יודע שהמצב הזה לא יישאר לעד אבל אני ממש מתבאס כשאני חושב על ראיונות או לחזור לעבודה במשרה מלאה..

אני בעוד כמה חודשים יוצא לפנסיה. אין לי את ההון הדרוש כדי ליהנות מהזמן הזה כמו שהייתי רוצה ואני מאוד חושש מהתופעה של דיכאון אחרי הפסקת העבודה. אשמח לעצה טובה