פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

אמא שלי בת 70+ והמצב הפיזי והמנטלי שלה לא כל כך טוב. היא "בין סרטנים" כמו שהיא קוראת לזה ומתחילים גם סימנים מוקדמים של דימנציה. אני היחידה שמטפלת בה, אחים שלי גרים רחוק ככה שכל האחריות עלי וזה מאוד קשה לי לראות אותה ככה, זה מעמסה נפשית קשה מאוד ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה ולהמשיך לעזור לה

בעייה חוזרת של קשיי הירדמות, לא יודעת למה, לא מצליחה להבין מה מטריד אותי. נרדמת רק ב-4 בבוקר ואז כל היום זומבי ובלילה שוב לא מצליחה להירדם

אני בת 22, כשהייתי בת 8 גילו אצל אחי הגדול בעיה רפואית כרונית שללא פיקוח ומשמעת עלולה לסכן את החיים שלו. למרות שאני הקטנה, ההורים שלי נתנו לי להיות עצמאית ותמיד אמרו שאני אסתדר ושאני אהיה בסדר, וככה למדתי לחיות בעצם, שההורים שלי עסוקים בבעיות חמורות יותר ושאני צריכה להסתדר ולהיות בסדר ולא להטריד אותם. כשהייתי קטנה אימצתי את הגישה הזו, אבל עכשיו קשה לי וגם עלי עוברים דברים והם לא מספקים לי את התמיכה שאני צריכה וזה מאוד כואב לי וקשה לי

כל פעם שאנחנו יוצאות או נמצאות במקום ציבורי ואני מספרת בדיחה או משהו כזה אז חברות שלי מחליפות ביניהן מבטים ואני ממש מרגישה שהן מתביישות בי ושאני מפדחת אותן בעצם קיומי

התחלתי טיפול לפני כמה חודשים וזמן קצר לאחר מכן התחלתי לחלום על הפסיכולוגית... אני מבין שהטיפול משפיע לי על החיים ולפסיכו' יש חלק נכבד בזה אבל זה גורם לי להרבה אי נוחות. אני צריך לדבר איתה על זה? להחליף פסיכולוגית?

כל בוקר אני מתעוררת בלי חשק, אני לא מצליחה לקום מהמיטה, הגוף רק רוצה להמשיך לישון... זו לא עייפות ולא מחלה. אני ישנה מספיק ואני בריאה כמו שור. פשוט אין לי רצון להתמודד עם עוד יום ולעבור עוד יום ועוד יום ועוד יום...

בשלוש שנים האחרונות הייתי אצל 7 או 8 מטפלים ומטפלות שונים, אצל חלקם הייתי רק פעם אחת לפני שהבנתי שזה לא מתאים לי ואצל אחרים הייתי כמה חודשים עד שהגעתי למסקנה שזה לא עובד. ניסיתי גם סוגי טיפול שונים מ-CBT על לטריפולוגיה. עכשיו שעזבתי את הטיפול האחרון אני כבר לא יכול להאשים את המטפלים אלא אותי, מה לא בסדר? הרי אני רוצה ללכת לטיפול אבל אני באמת מרגיש שאף אחד מהמטפלים שהייתי אצלם לא מתאים לי...

אני בת 38, נשואה + 2. מצד אחד אני מאוד רוצה ילד נוסף וחלון ההזדמנויות הולך וקטן אבל מצד שני הילדים שלי עוד קטנים ואני ממש מותשת ועייפה ואני חוששת שילד נוסף יגמור אותי. בעלי גם רוצה ילד נוסף אבל הוא לא לוחץ, ואני באמת לא יודעת מה לעשות

מאז שאני קטנה אמא שלי כל הזמן בוחנת אותי ומעירה לי על הגוף ועל המשקל. כל השנים חשבתי שזה לא משפיע עלי אבל עכשיו אני מבינה שזה ועוד איך משפיע! איך אני מתגברת על זה?

קראתי אינספור מאמרים וספרים והרצאות ואני פשוט לא מצליחה להרגיש טוב עם עצמי, חוסר הביטחון הזה משפיע עלי בכל היבט בחיים, אם במציאת עבודה טובה ואם במציאת זוגיות, אני מרגישה שאני כבר לא יכולה לסבול את עצמי...

חוות דעת

אני עוברת עכשיו תקופה קשה בחיים ולעתים קרובות אני מרגישה מדוכדכת ועגמומית. האם יש לך עצה שיכולה לעזור לי לעבור את התקופה הזו בעצמי מבלי להתחייב לטיפול?

אבא שלי נפטר לפני כמה שנים, לפני כמה שבועות גיליתי שהוא בגד באמא שלי... אני יודעת שאין לי מה לעשות עם המידע הזה ושאין לי איך להתעמת איתו ולכעוס עליו אבל זה לא עוזב אותי...

אני הולכת לטיפול כבר יותר משנתיים, בהתחלה הרגשתי שזה מאוד עזרו וגם עכשיו אני מרגישה שיש התקדמות, אבל עוד לא "נפטרתי" ועוד לא "פתרתי" את הדברים שבגללם בכלל התחלתי את הטיפול. מתי מגיע הזמן שבו מפסיקים את הטיפול?

נטלתי 8 כדוריי אלפרליד אחד אחרי השני מה יקרה לי