פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

היי, אני חיילת בבסיס סגור וקטן. יש לי חברה אחת טובה פה בבסיס שהיינו עושות את הכל ביחד. גיליתי שהיא הולכת ומרכלת עלי מאחורי הגב עם אנשים אחרים ועכשיו אני שבורת לב. ולא רק זה, אין לי עוד חברים בבסיס ואנחנו תקועות יחד אבל אני לא רוצה להיות חברה שלה יותר. אני מרגישה לבד ונבגדת וכלואה במקום שאין לי לאן לברוח ממנו... מה אני יכולה לעשות במצבי?

לאחרונה נפגעתי מאוד מחברה שחשבתי שהיתה טובה והתברר לי אחרת. זה אדם שנתתי לו הרבה מאוד מכל הבחינות.
בסופו של דבר היא איכזבה אותי קשות ועשתה כמה מעשים שאני לא מסוגלת לסלוח עליהם.
אני כבר בחורה בת 40 והדבר הזה לא עוזב אותי!!! אני לא מצליחה להשתחרר מהכעס כלפיה. ניסיתי אפילו לכתוב את הכל ולהוציא. לא עוזר כלום. זה פשוט משגע אותי
איך אצא מזה? רק אציין שלפנות אליה לא בא בחשבון.
אודה לעזרתך

התחלתי ייעוץ עם פסיכותרפיסט ושמעתי ממנו דברים קשים עליו עצמו .הייתי מעוניין בחוות דעת האם להמשיך ,פרטים אם אפשר אמסור בהודעה אישית .כאן לא המקום לפרט

היי אני מעוניינת לדעת מה ההשלכות של הפרעה רומינטבית?
האם יש תופעות לוואי עתידיות או השלכות?
כמה זה חמור?

אני אלמנה כבר חמש שנים, אמא לשני ילדים, אחת בתיכון והגדול בצבא. אני רוצה למצוא זוגיות והתחלתי אפילו לצאת פה ושם ולצ'וטט באפליקציות, אבל הילדים לא מפרגנים לי. הם חושבים ששכחתי את אבא שלהם והם לא מצליחים להבין שיש לי עוד הרבה שנים לפני ואני לא רוצה להיות לבד. איך אני יכולה לגרום להם להבין או מצד שני לתת לעצמי לפעול לפי הרצונות שלי ולא לפי הרצונות שלהם?

אני לא יודעת כמה זה קשור לפורום הזה אבל לא מצאתי מקום אחר לפרוק בו את המחשבות שלי וגם אם לא יהיה לי מענה זה בסדר..
טוב..מאיפה להתחיל, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי עם מישהי מדהימה אבל לצערי קשה לי מבחינה כספית..כל יום אני חושבת על משהו אחר..בימים האחרונים ספציפית זה מחשבות על הקיום שלי ומה המשמעות של החיים שלי בכלל, הכל מרגיש לי כל כך מזוייף מסביב כולל האנשים מסביבי, לא מוצאת את עצמי בכלל לא עם המשפחה ולא עם החברים..שאלה שעלתה לי לראש האם אוכל להיות מאושרת בלי שהאושר שלי יהיה תלוי בבנאדם אחר? בלי בן זוג?
מנסה לחפש את האושר בעצמי ופשוט לא מצליחה להרגיש ככה, יש לי משפחה שאוהבת אותי, יש לי תחביב שאני אוהבת אבל עדיין מרגישה שהכל חסר משמעות
אנשים עושים דברים רק כדי להרשים אחרים, וחיים באופן כללי כדי להראות משהו בעיני אחרים. נמאס לי מזה
מצד שני כל העולם הוא כזה,וזה רק הולך ונהיה יותר גרוע אז מה אטוס לאי בודד וארקב שם? מה הפיתרון כשמרגישים לא חלק מהעדר ההמוני הזה איך מוצאים את האיזון?
לפעמים מרגיש לי שלא יקרה כלום אם אעלם מכאן, אבל לא באלי, באלי למצוא את האושר הזה כי אני יודעת שהוא קיים בנוסף לכך אין מסביבי מישהו שאני יכולה לשתף אותו במחשבות האלה ואין מישהו שבאמת יכול לתת לי כיוון כלשהו
תודה!

שלום רב!
בת שלי בת 22 ,ש לה היסטוריה טיפולית מ גיל 14.בעיות חברתיות, חרם, בעוית קשב וריכוז וחולי. בנוסף יש לה אימא דומיננטית שזה גם בעיה...שלי הייתה בטיפולים פסיכולוגים.עכשיו והולכת לאימונים אישיים .בערך 4 שנים יש לה בעיה נוספת ודורשת עזרה יותר מקצעוית: בזרך כלל זה מתחיל בהתמודדות כושל עם איזה ביעה: חבר, חברה, עבודה. היא לא מצליחה להתמודד, אחרי מתחילות ביעות שינה, אחרי כמה ימים של חוסר שינה היא נכנסת מצב של היסטריה... היא מדברת בכול חזק מאוד ודיבור מהר מדי, חוזרת לאותם משפטים כמה פעמים, לא ישנה, עצבנית, מתחצפת ... זה מאוד קשה לה ולנו. אני לא יודעת האם זה ביעה נירולוגית ופסיכיאטרית. עכשיו היא" במצב" הזה. .כשה רואים אותה במצב רגיל ממש לא מבינים, שדבר כזה יוכל לקראו עם נהרה שקטה וחמודה. קבעתי תור לרופא נירולוג, אבל זה עוד חודש. אנו צריכים עזרה דחופה ואני ממש לא יודעת למי לפנות. אנו מתגוררים באיזור קרית אונו, חברים בקופת חולים לאומית. אבל אני מוכנה להתחיל גם באופן פרטי בשביל להבין כיוון. סליחה על השגיאות כתיב-אני עולה חדשה של 20 שנה.

אני לא דכאוני ככל הידוע לי אבל אני לא מפסיק לחשוב על מוות ולייחל למותי. לא התאבדות אלא משהו שקורה לי, יותר כמו תאונת דרכים. לפעמים כשאני חוצה את הכביש אני מקווה שמכונית תפגע בי, כשאני באוטובוס אני חושב על פיגוע וכדומה... מה זה אומר?

אני בעל מקצוע עצמאי וגם שכיר, רציתי להעלות נושא שדי מציק לי


בכל סופש שאנו מתארחים אצל חמי וחמתי חמי דואג לישאול אותי "נו יש עבודות מהצד"


כך בכל הזדמנות שניפגש איתי וזה די מציק לי החטטנות הזו


כמו כן גם הסבא שזה האבא של חמי דואג לשאול אותי בכל סופש כשאנו נפגשים לארוחת שישי משפחתית


האם זה נורמלי שבכל פעם שיפגשו אותי ישאלו האם יש עבודות מהצד או לא


לי זה די מציק ומרגיש כמו עיניים לא טובות שעושים לי


יתרה מזו מידי פעם שאני הולך לבקר את הסבא של אשתי גם האח שלו (האח של חמי) נימצא שם וגם הוא שואל את אותה השאלנ בכל פעם


"נו יש עבודות מהצד..."


רציתי לדעת מה אתם חושבים על כך ומה אתם הייתם עושים בנידון?

שלום רב,
אחי בן 30, מזה 5 שנים סובל מאי יציבות תעסוקתית, ואי יציבות בקשרים המשפחתיים, מתפטר חדשות לבקרים, מתרגז בקלות, ונראה יש הפרעה במצב הרוח כי במהלך השנים האלו היו אפיזודות דיכאוניות, לפני כשנה וחצי הוא ניתק קשר עם משפחת המוצא הורים ואחים וכו', בטענה שאנחנו אשמים במצבו, וכי בגיל התבגרותו הוא סבל ממצוקות והסביבה התעלמה, הורי מנסים בכל דרך חיובית להגיע אליו אך הוא הודף הכל ואף מאיים, הוא בעבר ניתק עמנו את הקשר ולאחר תקופה התחרט אבל הלך חייו סובבים סביב כך ועם שינויים קיצוניים במצב הרוח, הוא בעל נתונים אינטקטואליים גבוהים ועובד בתחום ההייטק , אך מחליף עבודות רבות, הוריי חסרי אונים ונורא חוששים למצבו כיצד עלינו לפעול ?

אני מתקשה לרסן את התחושות שלי ומאז ומתמיד אמרו לי שהבעות הפנים שלי מסגירות בדיוק מה שאני חושבת ומרגישה. המודעות לעניין גורמת לי להיות מאוד חסרת ביטחון ונבוכה בציבור מחשש שכולם יודעים מה אני חושבת. יש דרך להתגבר על זה?

שלום,
מרגישה תחושת בדידות בזמן האחרון, כל האנשים שסביבי די מעיקים עלי אני לא נהנת בחברתם. אבל מרגישה ריקנות בלעדיהם. לדעתי טעיתי בבחירת בן זוג לחיים.הוא לא נותן לי את החום והאהבה והחברות שאני זקוקה להם אלא תלותי בי אני מרגישה שכל הבחירות שבחיי נעשו משיקולים שלא אנטש ולא מבחירות של מה שהלב באמת זקוק. מקווה שאני מובנת בעבר היתה לי אהבה גדולה שנגמרה במפח נפש אדיר מעוצמת הפגיעה התחלתי לבחור בטובים והיציבים אבל אז התחלתי לחוש בדידות ואיבדתי את התשוקה . מקווה שאני מובנת אשמח לעזרה והכוונה תודה

שלום אני מעוניינת לדעת מה יש לי
ליפני 4 שנים הכרתי אץ בעלי הכל היה בסדר היה ריסים מדי פעם כמו לכל זוג בחודשיים שלוש הראשונים הייתי בוכה מלא היה לי התקפי בכי ללא סיבה שאחריהם היו נשימות מהירות ולא הייתי מצליחה להפסיק לבכות. זה אומנם עבר לי עכשיו אחרי 4 שנים יש ילדים הכל בסדר יש משברים בחיים לא הכל מושלם יש לי התקפי בכי לא בתדירות גבוה כמו שהיה לי 3-4 שנים אבל עדיין יש התקפים פעם בשבויים לפחות. יש כל הזמן מחשבות רעות שמשהו רע הולך לקרות, כל הזמן הראש בדברים רעים לעתיד ולא בדברים טובים זה קשור לבריאות לילדים לבן זוג
למחבלים פחד ממקומות שיש הרבה אנשים, בקיצור כל הזמן הראש בדברים רעים.
עכשיו אני לא יודעת איך כל זה מתחבר אבל פיזי
יש לי כל הזמן כבר תקופה ארוכה בחילות ללא סיבה, חוסר תאבון מוחלט ברמה של אי רצון לאכול הרגשה כאילו של שובע, סחרחורות , שחור בעניים כשאני קמה מהכיסא או מהמיטה, נקודות שחורות בעניים, עייפות מתמדת,קודי בהרדמות , לחץ נפשי, כאב ראש
אשמי לתשובה

שלום
אני בת 34 גרושה ללא ילדים
גרה עם אימא שלי בת 68 שלאחרונה החלה לסבול מהזיות שמיעה ומשום מה ההזיות שלה אומרות לה שקרים עלייהחלה מאוד לחשוד בי גרמה לפיטוריי מהעבודה .
אין לי מישהו שיתמוך בי נפשית היא מסרבת בתץוקף לבדיקות ולטיפול מה אני יכולה לעשות? אני מאוד סובלתתתתתת

אני לא סומכת על אף אחד בסביבתי, אפילו לא על המשפחה שלי. אני בטוחה שכולם מונעים מאינטרסים ולא בוטחת באף אחד. עמוד בפנים אני יודעת שזה לא נכון אבל אני כאילו לא מאמינה לעצמי...