פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
בני בן השנתיים מסיים שנה ראשונה בגן ב-8 באוגוסט
האווירה בגן שלו לא טובה - בעלת הגן הצליחה להסתכסך עם הורים רבים ועם הגננות ועוד סיבות רבות ומספיקות, שקצרה היריעה מלפרט. בצער החלטנו שבספטמבר הקרוב נרשום אותו לגן אחר.
הענין הוא כזה - החלטנו לא לשלוח אותו לשבוע של אוגוסט לגן. גם בגלל שהוא בוכה כל יום כשעליו ללכת לגן וגם מסיבות כלכליות, יהיה זה חיסכון משמעותי.
עוד לא שילמנו עבור חודש אוגוסט, וכשנודיע לבעלת הגן שלא נגיע ולא נשלם, היא וודאי תתעצבן או יותר מכך ורבים הסיכויים שלא תסכים להזמין אותנו למסיבת הסיום שתערך באוגוסט...
השאלה היא - מהי הדרך הכי נכונה לעשות לילד "פרידה" כזו שאינה תלויה בחסדי הגן?
האם להסביר לו שלא יגיע יותר לגן, או פשוט לא להגיע יותר באוגוסט, בלי שום הכנות ובלי פרידה?

יש לי 2 שאלות לגבי גיל 3

1. הילדים בגן באים בבוקר עם משהו קטן שהם אוכלים, עניין הכיבודים מאוד משמעותי שם... הבת שלי לא רוצה לכבד ואני רוצה לשמוע את דעתך בעניין, להכריח לכבד, מה לעשות שלא מכבדים, אני בתור הורה חושבת שיש לי אחריות ללמד אותה לכבד אחרים ובעיקר כשהיא אוכלת לידם, האם יש טעם "להעניש" אותה ולא להביא אוכל מכיוון שהיא לא מכבדת ?
2. הבת שלי לעיתים צועקת על חברים, כל מיני דברים, שלא יגעו לה, שלא יעשו לה, שלא יבואו אליה (גם אם הם בכלל לא התכוונו לעשות אחד מהדברים הנ"ל) ממש צורחת עליהם... איך להתייחס לזה ?
באופן כללי אגיד לך שאני מאוד סבלנית, לא צועקת, מגיבה באסרטיביות, עונדת על שלי אך בצורה שקטה ומכבדת

שלום רב,

רציתי להתייעץ
אני אב גרוש ויש לי ילדה בת שנתיים
כבר קרוב לשנה וחצי שאני רואה אותה בקביעות 3 פעמים בשבוע
[לא כולל שבת או שינה כרגע בגלל שהיא קטנה]

לילדה לקח הרבה זמן להתרגל אלי כשהייתי בא לפגוש אותה,הייתי עובד מאוד קשה כדי להצחיק אותה,לשחק איתה,ובכלל ליצור איתה חיבור
אך לבסוף עם הזמן אכן הצלחתי והיה נראה שהכל מסתדר.
בתקופה הארונה בחודש חודשיים האחרונים היא פשוט לא שמחה לראות אותי
כאילו נזהרת ממני,מחפשת לברוח ממני כאשר אני ניגש לחבק אותה.
היא לא נותנת לי יד. מסרבת להסתכל עלי כשאני מדבר איתה
ומסרבת לעזוב את אמא שלה,זה מגיע למצב שרוב זמ המפגש היא על היידים של אמא שלה או מחזיקה לה את היד.
אני עשיתי ועושה הכל,קונה לה דברים,לוקח אותה למשחקים,מדבר איתה וכלום היא ממש לא מראה חשק לכל זה.
בימים האחרונים היא אפילו התחילה להרים ידיים עלי כאשר אני מנשק אותה או מחבק אותה.
אני מרגיש נורא מכל זה,ולא יודע כייצד להגיב לכל זה.

לצערי הרב,האם אינה אומרת לילה דבר במקרים אלו,והאם אינה אומרת לה שאני האב,אלה אומרת "הוא" "הוא יקח אותך" "הוא יביא לך".
אני חוזר ואומר לילדה שאני אביה ומנסה תמיד להזכיר לה את זה
אך לא נראה שהיא מבינה זאת

זקוק לעזרה וייעוץ

תודה

בוקר טוב,
לפני כשנה פרצו אלינו הביתה ובני בן ה-5 היה נוכח כשגילנו את הפריצה. (לא היה בלאגן)
אחרי שעיכלנו את הפריצה ניסינו להסביר לו שכלום לא קרה, האבידה נמצאה.
הוא יודע שיש אזעקה בבית אחרי המקרה.
חשבתי שהוא כבר שכח מזה....לפני כשבוע אבא של חבר שלו שאל אותי אם פרצו אלינו לבית ואמרתי לו מזמן, למה? הוא אמר שהבן שלי סיפר לבן שלו.
ובזמן האחרון הוא התחיל לפחד ללכת לישון לבד, אז הוא מחכה לאחותו הקטנה שתבוא לישון איתו (הם ישנים באותו חדר)
ואתמול ישבתי והסברתי לו שאמא ואבא תמיד ישמרו עליו ועל אחותו שכלום לא יקרה להם.
חשוב לי להדגיש שבשעות היום אין לו בעיה בכלל ולפעמים הוא נשאר לבד בבית שאני הולכת למכולת, מתוך בחירה שלו.
איך אני מתמודדת מול הפחד שלו?
תודה מראש.

שלום, יש לי נושא שמאוד מאוד מטריד אותי ואני חשה חוסר אונים בהתמודדות מולו.בני בן ה-7 וחצי משחק גם עם בנות יש לו העדפה מגיל צעיר יותר( בערך מגיל 4)
הוא מרגיש נוח בקרבתן, פחות תוקפנות ואגרסיביות לדעתי. עכשיו בתקופת קייטנה- הוא סופג עלבונות והקנטות מצידם של 4 בנים בני כיתתו ש"יורדים עליו" ולועגים לו על הבחירה שלו והמצאותו גם בסיסבת חברותיו הבנות. הוא ממש מתוסכל מזה. משתמש במילים של שמביעות חוסר ביטחון ואשמה על בחירותיו."מה אני אשם שאני נהנה לשחק גם עם בנות.." אני לא חושב שהן איכס.." "אין לי משמעות בעיניהם.." הם לא חברים שלי"וכדומה.
מה עושים? איך מעבירים לילד בגיל זה את המסר הנכון שבחירותינו האישיות הן שמיחדות אותנו. לא רוצה שירצה את החברים. (יש לו נטייה להיות טיפוס מרצה) וגם לא שיצא קירח מכאןומכאן כאשר הבנות,חברותיו הטובות יעדיפו לשחק עם בנות גילן.

אשמח לעזרה/הכוונה מהירה ככל האפשר.
אמא מודאגת.

שלום

אני אבא גרוש לשני בנות (8,4) עקב הגירושין וכל מה שקרה מסביב נאלצתי לצאת מהארץ ולעבוד בחו"ל אני מגיע כל שלושה חודשים לארץ לביקור ובזמן הזה הבנות נמצאות איתי ובכל החודשים הן אצל האמא.
הפרידה הראשונה מהן הייתה קשה (הן מאוד מאוד קשורות אליי) ובכל פעם הפרידה נהפכת לקשה ביותר .
בפרידה האחרונה גרושתי מספרת לי (אנחנו ביחסים טובים) שכל ערב הבת הגדולה שלי הולכת לישון עם דמעות ובכי שאני לא נמצא שם וטוענת שנסעתי בגללה שזה כמובן לא נכון ושהיא מתגעגעת נורא.
אני צריך עזרה איך להסביר לילדה בת שמונה למרות שהיא נבונה מאוד שאבא נסע רק כדי לעבוד.
אני אשמח לתשובה אני בדילמה קשה.
תודה מראש

שלוםי
יש לי ילדה בת 6.5 שעולה לכיתה א' וילד בן 4.5 בעלי רוצה להפריד בינהם ושיהיה לכל ילד חדר משלו עם המשחקים שלו והדברים האישיים שלו . הילדה לא כל כך מעוניינת לישון לבד היא מעט פחדנית אבל הילד רוצה שיהיה לו חדר משלו (לא ברור עדיין איך יהיה בלילה כמו שאת יודעת יש פחדים בגיל הזה)
השאלה שלי היא האם זה טוב, האם זה מועיל להתפתחות שלהם להיות לבד האם זה נותן ביטחון ועצמאות? או שכדאי לחכות עוד מעט ולתת להם להיות ביחד עוד קצת בחדר?

או שאני אחכה שהילדה תהיה בכיתה א' ואז תדרוש את זה אולי לבד ?

שלום
יש לי ילד שעולה לכיתה א' בספטמבר.
הוא התחיל להתנהג בצורה מסויימת וזה קצת מחמיר מפעם לפעם(תמיד היו לו קטעים קטנים כאלה שחלפו אבל הפעם זה ממש מטריד).אגדיר לך מספר מצבים: כשהוא הולך לשירותים ועושה פיפי ונשארת לו טיפה בתחתונים הוא מייד רוצה להחליף תחתון , ואני מדברת על טיפה קטנטנה .הוא התחיל לאחרונה לבדוק את הסכו"ם ואם הוא רואה נקודה מסויימת על הכפית והיא לא חלקה ונקייה ממש הוא לא מוכן לגעת בה והוא מייד מחפש כפית אחרת.למשל אם בגד נופל על הרצפה הוא לא מוכן ללבוש אותו כי הוא נגע ברצפה .לוקח לו לפחות חצי שעה לנעול נעליים כי יש לו בעייה עם הגרביים , ומציק לו .מאוד קשה לו לבחור בגדים בבוקר ולשים בגדים חדשים שקונים לו , כי כלום לא נוח לו.אם יש כתם או משטח שעם כתם הוא לא מוכן לשבת עליו .
אבל מצד שני אין לו בעייה להכין עוגות ולגעת בבלילה עם הידיים,אין לו בעייה עם חול ודשא .התחילה לו סטריליות מוזרה שמטרידה אותי.
ליידע כללי יש לו אח בן שנה ושבעה חודשים .
אנא עיזרי לי מה עלי לעשות ? לאן לפנות ? אני מוטרדת מההתנהגות הקיצונית הזו . ואנחנו לפני כיתה א' . הוא נרגש מאוד לקראת כיתה א' ולא נראה לי שאוכל לומר לו עכשיו שהוא לא עולה.

ביתי בת שנה וחודש,אוהבת מאוד לאכול,כל היום היא עסוקה בזה גם אחרי שהיא סיימה לאכול את הארוחה שלה ,כל מי שאוכל לידה משבש את דעתה ,וגורם לה לרצות את האוכל שלו ,ובמידה והיא לא מקבלת את מבוקשה ,היא צורחת ובוכה ,אין לה בעיה ללכת לילדים זרים ולנסות לקחת להם את המזון שהם אוכלים,שהיא אוכלת ביחד עם ילדים תמיד העיניים שלה בצלחת שלהם,והיא לוקחת להם מהצלחת,במשך היום היא כל הזמן נכנסת למטבח גם אם הוא חשוך מחפשת אוכל וצועקת לעבר צנצנת עוגיות "את זה את זה"
איך להתמודד עם זה ,מעבר להתנהגות בטיפת חלב אמרו לי שהיא באחוזון גבוה ואני צריכה לשמור עליה ובמידה והיא לא תרזה אני יופנה לרופא
אשמח לעזרה

שלום
רקע : ביתי בת 8 הובחנה לאחרונה ADD
היא לא מקשיבה לי ,לא מגיבה לבקשות
אין לה שום גבול
אם יש קופסא של סוכריות היא תחסל אותה ב 5 דקות
למרות שהיא יודעת שאני לא מרשה

היו כמה פעמים שהיא גנבה מסטיקים בסופר
רק בדרך הביתה גיליתי
היא משקרת המון (כידי שאני לא יכעס )

מחביאה דברים
במגירות שלה אפשר למצוא כל מיני דברים
ניירות חתוכים
אוכל (בורכס שהיא לא אכלה)

זורכת את הבגדים שלה על הרצפה (למרות שאני מעירה לה כל הזמן )

שלום
הבן שלי בן 13 ולפני כמה חודשים התחיל אצלו הפחד להשאר לבד בבית עד שזה מגיע לבכי ועצבנות ולנסות למצוא סידור עם מי להשאר איך אפשר לפתור את זה והאם צריך לפנות ליעוץ?
הערה עם האחים שלו הוא נשאר בלי בעיה.

בני בן 3.9 ,
אנחנו משתדלים לשים גבולות והבסיס די טוב- הוא מנומסתאדיב,בעל התנהגות והרגלים טובים בדרך כלל. הבעיה היא בגן (בצהרון, אם לדייק..) לאחרונה אנו מקבלים המון הערות,כמעט כל יום, שהוא מתנהג לא יפה- לעיתים סתם שובב ולא מקשיב ולעיתים פחותות יותר גם מכה.
הגננת יודעת לומר לי בוודאות שזה קורה רק בימים בהם הוא משחק עם ילד מסויים שמשפיע עליו לרעה, היא ממש אומרת שבימים שהיא מצליחה לגרום לבני שלא לשחק עם אותו הילד אז הוא מתנהג מקסים כמו שהיא מכירה...
כאשר בני מתנהג לא כשורה בנוכחותי אני מייד מגיבה, אבל מה עושים כאשר זה קורה מחוץ לשעות שאני איתו- כמו בגן. ניסחנו ביחד כלל שאומר - ביום שאתה מקבל נק' אדומה בגן (שיטה שלהם בגן...) אז לא הולכים לגן השעשועים. זה עבד לכמה זמן אך היום כבר לו..
מה עלי לעשות?

תודה רבה
ליזי

הבן הבכור שלי בן 4 וחצי. כשאנחנו בבית הוא מתנהג יפה, מקשיב לבעלי ולי ולא אלים ובסה"כ משחק עם אחותו בת השניתיים וחצי בסדר. הבעיה מתחילה שכאנחנו יוצאים מהבית לדודים, חברים, סבא וסבתא. הוא מתחיל להתפרע להשתולל להוציא לשון להיות אלים.

שמנו לב בעלי ואני שההתנהגות הזאת מתחילה כשהוא נמצא בקרבת ילדים אחרים והוא מסתכל מה יש לאחר, רוצה להיות השתלטן ומתעצבן מכל מילה שאומרים לו ומתחיל להרביץ.
אולי זה מחוסר ביטחון ? שלא תחשבו בעלי ואני לא מחסירים ממנו כלום ואפילו אפשר לומר שהוא מקבל יותר מילדים אחרים. הסברנו לו שיסתפק במה שיש לו ולא יסתכל על האחר.

בבקשה תייעצו לנו מה לעשות???

שלום,
הבן שלי בן שנתיים וחצי ועוד כחודש אנחנו עוברים דירה לעיר אחרת בעקבות גירושין.
יש לי שאלה ספציפית לגבי הפרידה מהבית הקיים.
אני מתכננת שערב לפני ההובלה הבן שלי יישן אצל ההורים שלי על מנת שלא יהיה בבית בזמן שהמובילים באים מוקדם בבוקר למחרת (בעיקר שזה יום של בלאגן ואני צריכה להיות מפוקסת).
השאלה שלי היא מתי ואיך עשות לו את הפרידה מהבית, מהחדרים וכו׳ ? האם שהבית עדיין מלא בכל הציוד (כולל החדר שלו) או להביא אותו לדירה הריקה להיפרד ממנה (יש לי אפשרות לעשות זאת). מה מומלץ / רצוי ?
אני רוצה לציין שכמובן שבמקביל אערוך לו היכרות עם הבית החדש.
תודה.

שלום רב

הבת שלי, בת שנתיים ושלושה חודשים התחילה בגיל שנתיים בערך ללכת לישון בשעה 11- 12 בלילה.\
יש לציין שהיא ישנה כשעה -שעתיים בגן בצהריים ואז היא פשוט לא מצליחה להרדם בשעות הנורמליות בערב. היא לא מפריעה , לא קופצת רק מתהפכת במיטה ולא מצליחה להרדם , נראה שהיא ממש לא עייפה.
מצד שני ביום שהיא לא ישנה צהריים היא נרדמת תוך כמה דקות במיטה שלה כשאני רק יושבת לידה.\
מה אפשר לעשות? הגן מסרב לא לתת לה לישון הילדה הולכת לישון במקרה הטוב ב- 11 בלילה , שלא לדבר על זה שההורים סחוטים ...\
הכל התחיל נראה לי מזה שהיא עברה לישון במיטת מעבר ויכולה בקלות לצאת מהמיטה ומהחדר אבל גם אם היא נשארת בחדר ובמיטה היא לא מצליחה להרדם...
חוץ מזה היא פיתחה הרגל נוסף - כל לילה בשעה 4 בערך היא מתעוררת ורוצה בקבוק שוקו- שותה ונרדמת מייד . מה עושים? אם לא נותנים לה מתחילה בצרחות איומות ומעירה את כל השכונה...