פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום, בני בן הארבע אוהב לדמיין והרבה, במיוחד בנושאים של חיות אבל לא רק. הוא בן יחיד. הוא מתפקד בסדר, הוא לא ביישן, הבעיה היא שרוב הזמן הוא נמצא במצב של דמיון לכן כשאני מבקשת ממנו לעשות משהו הראש שלו תמיד במקום אחר והוא לא מסוגל להתרכז במה שאני מבקשת ממנו כמו לבישת נעליים, או דברים שקשורים לבטיחות. בכל מה שקשור למשחקים, צעצועים, ספרים וכל מה שהוא אוהב הוא יכול להתרכז שעות תוך שהוא מדבר דיבורים על דברים דמיוניים. אנחנו גרים בחו"ל והוא לא שולט לגמרי באנגלית וגם לא בעברית. כשאנחנו הולכים לגן שעשעועים הוא פונה לילדים ושואל אם הוא יכול לשחק איתם אבל אז הוא מתחיל לפטפט ולהכנס לעולם הדימיוני שלו שיש בו הרבה תכנים לא הגיוניים או משפטים שהוא שמע מתוכניות טלויזיה ומאוד לא מובנים לילדים אחרים גם אם זה באנגלית כך שהוא לא יוצר אנטראקציה אלה משחק ליד, ואם כבר משהו משחק איתו אז בני לא ממש שם. פתאום הוא יכול לקום וללכת לענינים אחרים תוך שהוא ממשיך לדבר לעצמו. גם אלינו ההורים הוא הרבה פעמים פונה בשיחה דמיונית למשל כשהולכים לגן פתאום הוא יכול להגיד "אמא אבל עוד לא ראינו את הזברה וההיפופוטם" או "אמא בואי נתחבא מהאריה" כשאנחנו במסעדה הוא כאילו בסרט אחר לגמרי. הוא לא מתענין בשום דבר שקשור לעולם של מבוגרים.
אני יודעת שבגיל הזה ילדים מדמיינים הרבה אבל תופעה כזו שהילד תמיד נמצא בסרט
אחר עוד לא נתקלתי. בגן הגננת אומרת שהוא בסדר למרות בעיות הקשבה קלות.
אני מודאגת שזה לא יעבור לו.
מה דעתכן?

היי,
ביתי בת 4 וחצי בגן פרטי עולה לגן חובה ואני מאוד מודאגת מכמה סיבות היא מאוד נמוכה וניראת כבת 3 (היא פגית) בגן לרוב היא לא יוצרת קשר עם ילדים עד שלא פונים אליה ומאוד שקטה למרות שבבית היא שונה מאוד היא יודעת לעמוד על שלה ומאוד חברותית אני דואגת תמיד ליזום פגישות לאחר הגן עם חברות מהגן.
בגן שעשועים אין לה בעיה לגשת לילדים וליצור משחק.
מאד מציק לה שהיא נוכה ושמתנהגים אליה כאל תינוקות (מצד הילדים)
איך אני יכולה לגרום לה ליותר ביטחון, להעצים אותה?
אני בדילמה האים להכניס אותה לגן חובה או לטרום חובה? לא בגלל התפתחות שיכלית אלא ריגשית.
תודה מראש על העזרה.

שלום רב!
לצערי גיליתי בעיה דווקא ביום האחרון של הלימודים כאשר הבן שלי ניגש אלי בסוף היום ואמר לי כי ילדים מהכיתה מציקים לו וכאשר התחלתי לדובב אותו הוא אמר שזו הסיבה שהוא לא יורד לכיתה עם כל החברים מהכיתה וכי בגינה הם אומרים לו שהוא "לא שייך לגינה" לאחר בירורים מעמיקים יותר גם ביתי בכיתה א אומרת כי בהפסקות הוא לבד וכ "אין לו חברים" אני לא יודעת איך הגעתי למצב הזה שבעצם הילד ממש לא התחבר עם שאר הילדים וכרגע אני במצב של חוסר אונים לא יודעת איך לעזור לו כמו כן הילד אינו אוהב כדורגל ומרבית הכיתה שלו (80 אחוז) הן בנות, הילד הוא ילד יפה וחכם מאוד
כיצד אני יכולה לעזור לו?
בבקשה עזרה דחוף
צודה

שלום,
יש לי 2 בנים (בן 6 ובן 3) . לפני חודשיים לקחנו לביתנו כלבה חמודה וגדולה. היא בגינה לא בבית. לפני כן, היה לנו כלב כמה שנים גם כן בחוץ שנפטר באופן מפתיע. הגדול שלי שאל שאלות, קיבל תשובות ונזכר בו לעיתים בשמחה ואומר שמתגעג ודברים כאלה. הקטן לא זוכר אותו, היה קטן מדי.
הבעיה כרגע היא שהכלבה עושה לנו נזקים לגינה ולרכוש ואנחנו לא מצליחים להשתלט עליה ולחנך אותה. אם נרצה להחזיר את הכלבה או למסור אותה, אנחנו חוששים מתגובת הילדים. הם אוהבים אותה כמובן, ומשחקים איתה. אני חוששת ממסר של: היא לא התנהגה יפה או משהו כזה ושלחנו אותה בחזרה. בשבילם היא חלק מהמשפחה..
השאלה היא אם ככה הילדים באמת רואים את המציאות והאם לשלוח אותה יכול לגרום נזק כל כך גדול?
מקווה שהסברתי את עצמי טוב..
תודה

שלום רב,
ביתי עוברת בשנה הבאה לגן טרום חובה. הינא נמצאת במסגרת של גן מגיל שנה ולמעשה כל שנה עברה מסגרת. בגיל שנתיים עברנו דירה אז עברה גן, בגיל 3 הוצאנו אותה מהגן בו היתה כי נראה היה שלא טוב לה שם וכעת בגיל 4 עוברת לגן טרום חובה (המעבר הרביעי שלה). נודע לנו כי הגן אליו נכנסת הוא טרום טרום וטרום, כך שגם בשנה הבאה תצטרך לעשות מעבר נוסף לגן חובה (מעבר חמישי...)
היתרון בגן הזה הוא שהיא עוברת עם מספר חברים מהגן הקודם וגם שהיא תהיה מהגדולים. אני מאוד מודאג מהמעברים הרבים ותוהה אם לנסות ולבקש העברה לגן שבו תהיה שנתיים ברצף (גם במחיר שתעבור לשם ללא חברים).
אשמח לעצה....
תודה רבה.

שלום רב.
הילדה שלי, בת שנה ו10 חודשים. כמה ימים אחרונים לא מוכנה בשום פנים להיכנס לאמבטיה. צורחת, ומתנגדת עם כל הגוף. אני מנסה להרגיע אותה, לתת לה בטחון, מראה איך צעצועים עושים אמבטיה, שום דבר לא עוזר. הילדה נרגעת ברגע שיוצאים מחדר אמבטיה. לפני כן מאוד אהבה להתקלח, שיחקה באמבטיה יפה מאוד. לא עברה שום טראומה שקשורה לאמבטיה. חשוב לציין שבחודש אחרון הילדה סובלת משלשולים. האם זה יכול להיות קשור? איך אפשר לעזור לה להתגבר?

שלום רב ! אני זקוקה לעזרה נואשות! בתי בת שש באוקטובר עולה לכיתה א? מאז שנולדה אחותה, בת 3 חוד~, יש שינוי דרסטי בהתנהגותה (יש לי גם בן בן
14.5). היא אוהבת אותה מאוד , אך לעתים גם עושה דברים שעלולים להזיק לה כמו משיכה ביד וכו. מסביב ללידה החלה לא לנגב אחרי הפרשות, לא מקשיבה כלל לאחר הלידה שזה מטריף אותי, ואני מתעצבנת עליה בקלות, אינני רוצה בכך אך גם אינני יודעת איך לנהוג, כנ"ל עם אחיה. אני לפני חודש עברתי כריתה חלקית של בלוטת התריס בחשד גוש ממאיר, ובניתוח נפגע עצב האחראי על קול, לכן הקול נחלש וצרוד ואינני יכולה לצעוק ממש מה שגורם גם לעצבנות. בנוסף,היא עושה דברים שיודעת שיכעיסו אותנו וגם החלה לשקר בכל מילה. אני אומרת לה שאוהבת אותה ומחבקת ומנשקת ופעם ביום יוצאת איתה לטיול רק איתה וזה בימים האחרונים אך נראה שדבר לא עוזר. אשמח לקבל כמה טיפים, ממתינה לתשובה בקוצר רוח ותדה רבה מראש!

שלום רב,
הבן שלי בן שלוש וחצי והשאלה שלי היא כזו האם יש דרך או עצה שעלי להנחות את ילדי
שבזמן שילד מכה או חוטף לו משהו,מהיד איך עליו להגיב.
לפעמים אני נשארת חסרת אונים ולא יודעת איך לעזור לו כדי שבעתיד ידע לפתור קונפליקטים בדרך הטובה ביותר.


בתודה מראש
זיוה

בתי כמעט בת ארבע. נגמרה מטיטול ביום בגיל שנתיים וחצי. בחורף האחרון ניסינו לגמול מחיתול לילה - אבל היא פספסה במשך שבוע שלם כל יום, והחלטנו לחכות לימים חמים יותר.
החודש חזרנו על הניסיון- הילדה ישנה שינה מאוד עמוקה ובמשך עשרה ימים כל יום ויום הרטיבה בלילה. היא אפילו לא מתעוררת מזה שהמיטה רטובה.
אני מאמינה שהסבל הזה לא שווה (עבורנו) ושאולי עדיף להחזיר את החיתול ולחכות קצת, או לחלופין לתגמל על כל יום בו תקום עם חיתול יבש.
אשמח לקבל עצה
תודה

היי, הבן שלי בן שנה ו8 ולא משחק עם הילדים בגן.
הוא נמצא בגן כבר 5 חודשים בגן אומנם לא תמיד היה ברצף כי היה חולה הרבה, עד לפני חודש הוא היה עד 16:00 בגן ובחודש אחרון היה בבית כי הרופאים המליצו לי להוציא אותו חודש שיבריא ויתחזק בבית השבוע החזרתי אותו לגן עד השעה 12. ושוב הוא מסתובב לבד או שמשחק לבד.
לאחיינים שלי שהם יותר גדולים בגיל מתחבר ומשחק איתם אבל בגן או בגינה לא מוכן לשחק עם ילדים אחרים.
אני חייבת לציין שהוא ילד יחיד והוא יודע שאנחנו אוהבים אותו ומפנקים מאד וכל מה שרוצה מקבל, הבית שלנו נראה כמו גן שעשועים קטן.
אני רוצה להאמין שהוא מתנהג ככה כי הוא יודע שהגן זה כולה כמה שעות ואז הוא חוזר למקום שהוא אוהב ונוח לו, אני לא אומרת שזה בסדר זאת רק מחשבה שעוברת לי בראש.
מה לעשות ואם יש צורך לטפל?
תודה.

שלום יש לי בת אחת בת עשר וחצי בעבר ראיתי שהיא לקחה מהבית שזרוק פה ושם כמה שקלים וגם לקחה לי מהתיק הערתי לה על כך ואמרתי שזה גנבה ואם היא רוצה משהו שתבקש אם אני יחליט לנכון לתת לה אני יתן ,אני חייבת לציין שהכספים שנלקחו הם בסביבות ה 5 שקלים עד 10 שקלים (למרות שאולי זה לא משנה כמה) וזה נלקח לקניית ממתקים ,אני מגבילה אותה בממתקים היא די שמנמונת וזה גם לא בריא אני מגבילה אותה לממתק ביום למרות שהיו מצבים שניסיתי להוריד ל3 פעמים בשבוע . היא נוסעת לביה ס בהסעה וקרה שירדה מההסעה ובמקום ללכת לבית הספר הלכה עם עוד ילדה למכולת באיזור וקנתה ממתקים לאחר שלקחה כסף מהבית או מהתיק שלי ללא ידיעתי וזאת שהיא בתוך זמן שקיבלה עונש שבוע לא לקבל משהוא טעים ,היא כמובן קיבלה על זה עוד עונש .
עד כאן פחות או יותר רקע.....
אתמול היינו בסרט היה נחמד מאוד והיא אכלה כמה ממתקים למרות שאמרתי לה שהיא תקבל 1 ביום אפילו שחופש איך שהוא השתוללתי אתמול היא באה איתי לעבודה ואני עובדת בסופר שם דווקא קיבלה ממתק אחד ואחר כך הלכנו לסרט ושם קניתי לה פופקורן וופל בסרט ושיצאנו מאוד ביקשה גלידה אמא בבקשה זה חופש ופה ושם אז אמתי לה בתנאי שמחר לא תקבלי כלום לא כעונש כי היום מאוד הגזמנו אז היא אמרה טוב אמא אין בעיה.
היום בבוקר אני שוטפת כלים במטבח לפני שיצאתי לעבודה התיק שלי עמד על הכסא היא התיישבה ליד התיק ,היה שם גם עיתון היא פתחה את העיתון כאילו מדפדפת וקוראת ואני רואה שתוך כדי היא מכניסה את היד לתיק שלי ,חיכיתי עד הסוף ורציתי לראות מה היא תעשה היא לקחה כסף שמה בכיס בחולצה וקמה כאילו רגיל לסלון יש ר הלכתי אחריה ואמרתי לה שתביא את מה שהיא לקחה היא כמובן התנגדה אמרתי לה שראיתי אותה ולקחתי לה איך שהוא בכוח....(לקחה 7 שקלים בערך..) אמרתי לה שמה שהיא עשתה זה מאוד חמור ואני מאוד עצובה היא כתבה לי מכתב מהיר שבו היא מבקשת סליחה בפעם המי יודע כמה ושהיא מצטערת ..אמרתי לה שהסליחות שלה לא ככ שוות כי היא כל פעם מבקשת סליחה וחוזרת על אותה התנהגות(גם חוצפה וכדומה) הייתי ממש חסרת אונים ולא ידעתי מה לעשות ואיך להתמודד עם זה בסופו של דבר היא מאוד רצתה ללכת לבריכה היום עם חברה (והיא מאוד רוצה את זה וזקוקה לזה אין לה אחים ובקושי יש לה חברה) אמרתי לה שבגלל שהיא גנבה וזה חמור מאוד היא לא תלך לבריכה וחבל כי רציתי לקחת אותה היא בכתה וביקשה עונש אחר אמרתי לה שאני יחליט מה העונש אמרתי לה אולי זה ינער אותך ותביני שמה שעשית הוא חמור מאוד .(נתתי לה את העונש בכובד לב היא מאוד זקוקה לחברה ולא כל יום יש חברה שמוכנה ללכת איתנו לבריכה וזה חופש גדול וחשוב לי שתהנה אבל אם עכשיו אני לא יחנך אותה אז מתי כשתהיי ה בת 15 וזה יהייה כמעט בלתי אפשרי ,גם עכשיו זה קשה מאוד ...

שלום רב,
ביתי תהיה בע"ה בתחילת שנת הלימודים (1.9) בת 8 חודשים.
יש לי את האפשרות להיות איתה בבית לפחות עד אשר תהיה בת שנה ואפילו קצת יותר.
הנני מתלבטת אם זה כדאי מבחינת הילדה, התפתחותה.
ישנן דעות רבות מסביבי האומרות כי ,להיות במסגרת של גן זה מפתח מאוד והילדה זקוקה לזה ולא כדאי להשאירה עימי בבית.
מה כדאי לעשות?

היי
אנחנו הורים לילדה בת 4.5 וילד בן שנה וחצי. בחודש הקרוב אנחנו צפויים לטוס לחו"ל
ל10 ימים ללא הילדים ומשאירים אותם אצל סבא וסבתא,כמו כן ראוי לציין שהם רואים את סבא וסבתא בין 2-3 בשבוע והם מאוד רגילים אליהם!ואחת לשבוע ישנים אצלם.
השאלות שלי הן:
1.האם לספר לילדה הגדולה?אם כן מתי ואיך?
2.כדאי לנו לדבר איתם בפלאפון?
3.האם 10 ימים זה הרבה מידיי לילדים כה קטנים והאם זה עלול להשפיע עליהם גם כשנחזור??
אנחנו קצת בחששות לגבי הנסיעה,במיוחד אני האמא ואני מתלבטת(עדיין) אם בכל זאת כדאי לנו לקיים את הנסיעה הזאת...איך ניתן לעשות את זה בכל זאת כמה שיותר קל לכל המעורבים?
אני חייבת לציין שגם הסבתא והסבא קצת חוששים ולכן זה משפיע עלינו.
אשמח לתשובה בהקדם כי אנחנו מאוד חוששים
תודה מראש

היי,
שמי יעל ואני רוצה להתיעץ בנוגע לאחי בן 13.5.
לאחרונה הוא החליט לחשוף בפניי כי עבר הצקה מתמשכת (3 שנים) מצד אחד הילדים בבית ספרו שהתבטאה בקללות,השפלות וסטירות
וגם כשחגג את בר המצווה שלו החברים שהגיעו חייבו אותו באיומים להגיע לחגיגת בר המצווה שלהם ולשלם להם את מלוא הסכום ששילמו לו בארוע שלו.
מקרים אלו הסתיר זמן רב לעומת מקרים נוספים של ילדים בעיתיים שהציקו לו אך הוא בחר להתלונן בפני המחנך וההצקות פסקו וכן הילדים סולקו מבית הספר (ללא קשר אליו).
חשוב לי לציין שהוא נשאר בגן שנה נוספת. ואף הודה בפניי שהיתה זו אחת הסיבות לכך ששמר על כך בסוד והתבייש לספר.
מעבר לכך,הוא אינו מרבה ללכת לחברים ולארח אותם אצלו והיות והוא הקטן בבית יוצא שהוא מבלה את מרבית זמנו לבד או עם אימי שלוקחת אותו לקניות והוא מנהל לה את התקציב ובחירת המוצרים מה שמקנה לו ביטחון פיקטיבי.
גם הנטיה המינית שלו מעלה תהיות.יש לו קול נשי וילדותי בצורה קיצונית,הליכה נשית והוא מאד עדין ורגיש יחסית לחבריו.והשגיו בלימודים בינוניים ואף נמוכים.
על רקע כל זה הוריי בתהליך גרושין מיזה שנתיים במסגרתו אבי הוציא אותנו מביתו (לאחר שאימי רצתה חצי מהדירה ולא קיבלה) וכיום אנו שוכרים דירה שאבי דאג שנשכיר באזור תעשייה כשרב הדיירים הם זקנים והדירה מחניקה,חמה ומושכת חרקים.אורח חיינו מצומצם מה שמאד מקשה על אחי שהקשר בינו לבין הורי מתבטא לרב בסיפוק צרכים פיזיים בלבד.
שאלתי היא איך ניתן לסייע לו מעבר להתערבות של אנשי בית הספר שכבר עירבנו ואיך את מעריכה את המצב?

תודה רבה מראש.

שלום רב,
אני אמא חד הורית. (לא גרושה) יש לי תאומות בנות 4.5
בגן מגיל שנתיים. בגן כמעט ולא לוקחות חלק בפעילות החברתית
למשל לרקוד ולהשתתף במסיבת סיום או בחגיגות יום הולדת שנערכות שם.
תמיד כשאני מגיע אני רואה אותן יושבות בצד בשקט.
הן פיקחיות אבל פשוט לא אוהבות ארועים הומים.
היום לקחתי אותן לחוג בלט (אחת מהן מאוד רצתה) אבל כשהגענו לא היו מוכנות
לעזוב אותי. נצמדו אלי ומאוד התאכזבתי משום שדברתי איתן מראש והן הסכימו
שאני אשב בחוץ..
לפני השעור כשהיינו ביחידות עם המורה היו חופשיות הראו מה יודעות לעשות צחקו והשתובבו.
עשינו לפני כ 9 חודשים נסיון עם חוג אחר. בשעור הראשון עבד
ואח"כ לא זזו מטר ממני. ובסוף ביטלתי את החוג.
כיצד ניתן לגרום להן להרגיש יותר בטחון?
מדוע הן כה צמודות אלי?
אודה לתשובה