פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בני בן ה 3 גר רחוק ממני והוא רואה אותי רק אחת לשבוע בסופשבוע. פעם אחת אני בא לבסופשבוע לבקר אותו ביום שישי לכמה שעות ובשישי הבא הוא ישן אצלי . הוא נמצא בביתי מיום שישי בבקר עד אשר אני מחזיר אותו במוצ"ש לאימו שגרה בדרום הארץ. בימי ראשון לאחר שהוא ישן אצלי בסוף שבוע הוא מתנהג בחוסר שקט ובסערה בגן. הילד מחובר אליי ואוהב אותי וכמובן שאני אוהב אותו מאודץ בסופשבוע שהוא אצלי אנחנו משחקים , מטיילים ופוגשים בני משפחה שהם גם בגילו והוא מאוד אוהב לשחק איתם. אני גם רואה כמה קשה לו להפרד ממני ולעיתים הוא בוכה. האם נכון שהילד יבלה יותר איתי? האם הוא בעצם מוציא את תסכולו מהפרידה ממני בגן ביום ראשון? מה הפתרון הרצוי?

ביתי בת ה4 בסך הכל ילדה טובה. אך עקשנית מאד. עקשנות שמתבטאת לאורך היום. כגון: כשאני מסרבת לבקשה של ביתי על משהוא היא אינה מקבלת סירוב ומאד כועסת ומנדנדת עד שמקבלת. כשאני מבקשת ממנה להפסיק להציק לאחיה היא אינה מקשיבה וממשיכה בשלה. מה שאני משתדלת לעשות במקרה להפריד לא להיכנס איתה לוויכוח אך הבכי בעקבות זה מתעצם ומתיש אותי. בדרך כלל יום למחרת או בערב אני מדברת על מה שקרה ומסבירה לה.

יש לי שתי בעיות עם ילדתי בת ה-4, ראשית אתחיל בפחדים שלה, חרדות ופחדים זהו דבר שדי עובר במשפחה שלנו, אך אני שואלת אם ישנה אפשרות לעצור את זה מגיל קטן?? אני פשוט מזהה את זה אצלה בהמון דברים הפחד פשוט משתק אותה והיא נכנסת למין בועה ולא מוציאה מילה במצב לדוגמא כמו כשהיא רואה תחפושת מפחידה בפורים וכו', זה מאוד מטריד אותי והייתי רוצה לעזור לה שלא תגרור את זה כמוני, דבר נוסף, אתמול בשעות הערב החשוכות היא החליטה להתחבאות לי בחניה החשוכה מאחורי האוטו, כששמתי לב להיעלמותה לא העליתי על דעתי דבר כזה הרי היא ילדה פחדנית היא לא תלך לשום מקום חיפשנו בכל פינה בזמן שהיא שומעת אותי בהיסטריה ובבכי מחפשת אותה היא פשוט לא יצאה מהמחבא, זה לקח המון זמן עד שאחד מאיתנו פתאום ראה אתה יושבת מאחורי האוטו,אני מאוד מוטרדת ואין לי מושג מה יכול לגרום להתנהגות כזו שלא קרתה מעולם!יש לציין שהיא ילדה שצורכת עודף צומת לב!וכמובן אנו משתדלים..דבר נוסף לא היה שום כעס מקדים למקרה, אם כי בתקופה האחרונה ירד לה המצברוח קצת משהו שמאוד לא אופייני היא בדרך כלל ילדה עם שמחת חיים!! אני מתוסכלת ומוטרדת אשמח לקבל ייעוץ בהקדם האפשרי!

שלום רב

בתי בת 4 יושבת עם הידיים בין הרגלים(כאילו יש לה צורך לפיפי)מאז ומתמיד
וזה בדרך כלל קורה בגן יש לציין כי אין לה צורך ללכת לשירותים
הדבר גורם לי אי נחת ודי בושה היות וכל אדם זר יכול לחושב שיש משהו לא בוסדר
מה לעשות למי לפנות ?
איך מפסיקים את הדבר?
מדובר בילדה שמחה פעילה ואהובה
תודה מראש

שלום רב.

לפני כחודש התגרשתי מבעלי לאחר שנות נישאים קשות כוללות אלימות הפשלות
וחשדות בלי סוף.
במהלך תקופת הפרידה הכרתי אדם דרך משרד עורכי דין]שכתב לי מכתבים למוסדות ולבתי המשפט] כמובן בתשלום מלא.
ההכרות עם איש זה נמשכה ונמשכת עד היום וכוללת ידידות[ללא מין].
הזמנתי אותו אתמול אלינו הביתה ישבנו בחברת אחותי ובני בן ה 20 שנה.
לאחר מספר דקות אחותי קמה נשארנו אני ואותו אדם לבד וקשקשנו,יצא בני תקף את שנינו ובעט בשולחן ,ניסינו להסביר לבן שאין בנינו כלום ואנו רק מדברים לא עזר תקף את האיש איים וסילק אותו מהבית.

אני נשארתי המומה אמרתי לילד כי אין לו שום זכות להתערב בחיי הפרטיים,
היום אני ובני איננו מדברים איני מתכוונת לדבר אתו ,ולהבהיר לו כי אני נחושה בדעתי לנהל את חיי ללא התערבות מצידו כמובן.
אציין כי דפוס התנהגותו מאוד דומה לאביו ומלווה בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות עד כדי
מבט רצחני בעיניים ואף אלימות.

אין ספק כי אני חוששת כי בהזדמנות כלשהי יפגע בי פיזית,איני רוצה לקלקל לו את העתיד [הוא לפני גיוס].

אבקש עזרה מקצועית והכוונה

הי
יש לי ילד בן 9 - סנדוויץ במשפחה.
הילד מאוד רגיש שיכול לבכות מזכרון לא נעיםו... הוא יכול ללכת לביה"ס ולשכוח את התיק וכו' וכו'
רציתי להתייעץ לגבי עניין הרגשות השלילים שלו, הוא לא יודע להתמודד עם רגשות שליילים ועם ביקורת כלומר: אם היה בחוג שחיה ואבא שלו יגיד וואו אתמול היה אימון קשה המאמן הקשה עליך הילד באותו רגע יזעיף פנים ויגיד מה פתאום זה היה אימון של תינוקות ויהיה עצבני כל הבוקר וזה נוגע לכל דבר קטן שנאמר לו. התקשורת איתו קשה. אתן דוגמא: הילד מגיע בערב ומבקש שאעיר אותו ב- 3 לפנות בוקר למחרת שאלנו למה, הוא ענה כי הוא צריך להתאמן בכדורגל...אמרנו לו שהשעה מוקדמת וחשוך בחוץ וזה לא נראה לנו, אנחנו ננסה להעיר אותו ב- 6, למחרת בבוקר אני מקבלת אסמס מאמא של ילד אחר אם הילד שלי יצא לכדורסל כי הוא קבע עם הבן שלה בשש וחצי לאימון את זה הילד שלי לא אמר לי ודוגמאות לחוסר תקשורת הזאת לא חסר, יום אחר הוא הגיע בריצה הביתה כולו זועף התעצבן על משו שלא הבנו לבש פתאום בגד ים ורצה לצאת דברנו ושכנענו אותו ללכת איתנו לחוג של האחות שלו....למחרת השכנה אומרת לי שפגשה את הילד שלי והזמינה אותו לבריכה איתה ועם הילדים שלה...הוא לא אמר כלום. זה פשוט משגע אותי!!!!!!.
למה הוא פשוט לא אומר קבעתי עם חבר לאימון בוקר בשש וחצי תעירו אותי בבקשה, השכנה הזמינה אותי לבריכה?

תודה

לחבר שלי יש ילדה בת שנתיים וחצי לערך והיא לא מחייכת כלל מאז שהיית תינוקת קטנה. רק אם פוגשת ילדים היא מחייכת איתם. אך עם זרים ואחרים כמעט ולא מחייכת. מה הסיבה לתופעה מעין זו ? אשמח לדעת , העניין מציק לנו כי הוא רואה את הבעיה אך מתעלם ממנה. אשמח לשמוע דעתכם.תודה

ביתי בת ה-11 חודשים מגיל 3 וחצי חודשים במעון מקסים ונראה כי היא אוהבת את המטפלות שלה מאוד, אני עובדת עד מאוחר ונפגשת איתה רק בשעה 18:30 ובשעות הספורות שנותרו עד שהיא עולה לישון אני משתדלת לתת את כולי רק לה ולהקדיש לה הרבה אהבה, בתקופה האחרונה שמתי לב שאם אני מניחה אותה לרגע עם צעצועים כדי לעשות משהו אחר או אפילו לדבר בטלפון היא פורצת בבכי היסטרי ממש ולא נרגעת עד שהיא רואה אותי או את בעלי, ככל שאני נמצאת איתה יותר זמן התופעה מחריפה, בתקופה האחרונה היא מתקשה להרדם גם כשהיא ממש עייפה ובוכה מתוך שינה האם יכול להיות שהיא מקבלת יחס לא נאות במעון? או שמא התופעה תלויה בי? מה אפשר לעשות שהתופעה תפסק? העניין מציק ומדאיג אותי מאוד ואודה לתשובה מהירה

שלום ,

הבת שלי בת 8 בוכה כמעט מכל דבר. היא מתלוננת שאין לה חברים ולא משתפים אותה ושראיתי אותה במשחק היא פשוט לא לוקחת חלק אלא מחקה שישתפו אותה. כך גם אם רוצים לבחור מישהו במהלך משחק ובוחרים ילד אחר היא נעלבת באופן אישי ומתחילה לבכות. ובכלל כל דבר עצוב אפילו תוכנית טלויזיה או סיפור כלשהו מביא ואתה לידי בכי. מישהו אומר משהו שלא מתאים לה היא בוכה. אינני יודעת מה לעשות כדי לעזור לה . אני רואה שהיא סובלת ותמיד מבקשת סליחה לאחר מעשה ואומרת שהיא לא תבכה אך נראה שאינה שולטת בזה. האם ניתן לסייע בנושא רגישות יתר , האם הבטחון שלה יעלה על ידי טיפול מתאים. מבקשת את עזרתם .

תודה מראש
רינה

היי
יש לי ילד בן שנתיים וחודשיים ולאחרונה אני מקבלת תלונות מהגננת, כי הילד מאוד שובב, לא מוכן לקבל את המילה לא, לא מוכן לעשות מה שמבקשים, "אוהב" להעיף צעצועים באויר וברגע שכועסים עליו הוא מתחיל להרביץ לסובבים.
אני רוצה לציין כי בבית סה"כ הוא ילד מקסים, יחד עם זאת מאוד מפונק (סימפטום הילד הראשון) וגם לנו לפעמים נותן מכה פה ושם כשאנו אומרים לו לא...
חשוב לי לציין, כי אנו נפגשים הרבה עם חברים אחה"צ וסה"כ הוא ילד מקסים , תמיד מוותר וחביב על כולם.
מה עליי לעשות על מנת למנוע את ההתנהגות הלא רצוייה בגן, לפני שממש תחמיר?

תודה רבה!!!

שלום,
יש לי ילד מקסים בן שנתיים ושלושה חודשיים ולפני חודש נולדה לנו בת ( ולו אחות חדשה) . מהרגע שחזרנו מבית החולים בני אינו רוצה ללכת לישון בכלל ואם אני כבר משכיבה אותו לישון הוא לא מוכן שאני אלך וכשאני הולכת הוא צועק ובוכה במשך המון זמן. לפני כשבוע הוא החל לבכות כשני מביאה אותו לגן, התחיל לקחת מוצץ בתדירות גבוהה יותר ( לא רק בשינה), הוא מידי פעם גם מנסה להרביץ לה. כמובן שאני מנסה להקדיש זמן רק בשבילו ובכך להעניק לו את תשומת לב הראויה לו ( אני משחקת איתו, מקלחת אותו, משכיבה אותו לישון..) אבל כנראה אני לא עושה משהו נכון .

אנא ייעצו לי איך ניתן לחזור לשגרה,
שרון

שלום רב,

רציתי קודם כל להודות על עצותייך החכמות.

ביתי בת החמש וחצי לא מסכימה להישאר לבד במיטה. היא מבקשת שאשאר איתה, או שהיא מוצאת תירוצים שונים לקום מהמיטה, עד שהיא לבסוף נרדמת מאוד מאוחר, אחרי עשר וחצי.

כל העניין הזה התחיל בשבועיים האחרונים, לפני כן היא היתה פשוט שוכבת במיטה ונרדמת בסביבות שמונה וחצי-תשע בערב.

לא קרה שום דבר אובייקטיבי שגרם לשינוי זה. למה זה קורה, ואיך עליי להגיב?

תודה

בנוגע לסבא וסבתא האם נכון יהיה לשים אותה אצל הסבתא פעם פעמיים בשבוע כדי שתראה אותה יותא ותתרגל אליה?דבר שני מה לגבי הכעסים והבכי שלה כאשר אני מתרחקת ממנה לחדר השני או אפילו לשירותים-היא ממש בוכה מגיעה לדלת של השירותים ופותחת אותה..אני לא יכולה לזוז ממנה בלי שהיא תבכה ותצרח. האם עליי להתעלם מהבכי שלה? ופשוט להגיד לה שה לא נעים לי לשמוע אותה בכוה ושאמא פה ושתרגע שתבוא אליי? מאוד כואב לי כשהיא צורחת סתם ללא סיבה. אני ואבא שלה נמצאים לידה והיא פשוט בוכה בלי סיבה.
ועוד משהו במידה ואני מחליטה לספר אותה איך אני גורמת לה לשבת בשקט כדי שיספרו אותה בלי שתזוז ותברח לנו?

שלום רב,
בתי בת שנה ו 10 חודשים. היא מאוד מכורה למוצץ.
בגן היא מסתדרת בלי, אבל ברגע שאוספים אותה היא לא מפסיקה לבקש מוצץ. נראה שהיא זקוקה לו כל הזמן, במיוחד כשהיא לא רגועה, משועממת, עייפה, כועסת, בוכה וכו'... כאשר היא לא מקבלת את מה שהיא רוצה, מיד היא מבקשת או רצה לחפש מוצץ. היא זקוקה לו גם בלילה. היא מתעוררת בלילה ומייללת, עד שמקבלת מוצץ.

ההתמכרות שלה כ"כ אינטנסיבית (לפי דעתי הלא מקצועית כמובן), שאני לא יודעת איך להתחיל לגמול אותה. חשבתי להגביל את המוצץ רק לשעה לפני השינה ובלילה, אבל אני לא מצליחה להתמיד עם זה ונכנעת, כי היא מתחננת למוצץ כל פעם שנזכרת בו או שלא מרוצה ממשהו.

אודה מאוד אם תוכלו לייעץ לי מה הדרך היעילה והנכונה להתמודד עם מצב?

שלום רב,
בני נועם בן 8 ילד מקסים ונבון תלמיד כיתה ב אובחן עם בעיית קשב וריכוז ועם לקות למידה בחשבון.
בעלי ואני חלוקים בדעותנו לגבי יחסו ללימודים. ראשית, בעלי מכחיש שישנה בעיית קשב וריכוז ולקות למידה ו"עובד" עם נועם על שיעורי הבית, מנסה לכוון אותו ולעזור לו, כולל הכנה למבחנים, הכנת שיעורי בית וכו. (הוא אינו מורה במקצועו) הבעיה היא שהעזרה ברוב הפעמים (לא תמיד) הופכת לצעקות ומכות ועצבים, למתח ביחסים ביניהם, בעלי מצפה שהכל יעשה בצורה מושלמת, ללא טעויות וללא כחל וסרק. כל תחינותי שיפסיק ויתן לנועם עצמאות כפי שהוא רוצה לתת לו בתחומים אחרים, עולים בתוהו. נועם מצידו כשקצת קשה לו בשיעורים הוא לא מוכן להתמודד בלי אביו, נוצרה בו תלות. ראוי לציין כי ציוניו של נועם מאד טובים, כנראה בעלי אכן מצליח לעזור לא להגיע להישגים אך הדבר עולה לונו מחיר יקר. היחסים ביננו על רקע זה מאד לא טובים, היחסים שלי עם נועם נפגעים, וכמובן היחסים של נועם עם אביו. האם כל זה שווה את הציונים הטובים בתעודה? בעלי חדור מוטיבציה להביא אותו להישגים ולא לוותר לו אך זה מלווה בהשפלות, בקללות בעצבים ולא בדרכי נועם. נועם חווה התפרצויות כעס ועצבים בהקשר זה, הרבה בכי ו"אני שונא אותך" קללות והעלבות כלפינו. לדעתי נועם צריך עזרה חיצונית אפילו שעולה כסף רב, בעלי צריך לתת לו להתמודד לבד ולא "לעמוד" לו על הראש כל פעם שהוא מתחיל להכין שיעורים כי בכך הוא מעביר לו את המסר שהוא לא סומך עליו. הוא גם בודק לו כל בוקר את התיק (בנוכחות נועם) לראות שהכין מערכת כמו שצריך. לדעתי יש למורה תפקיד והוא לבדוק ולתקן את שיעורי הבית, ועל נועם ללמוד מטעויות. ברור לי שאני ובעלי צריכים לישר קו אך הוא אטום לדבריי ואני אטומה לדבריו. אשמח לתשובתכם ועזרתכם, וסליחה על ההודעה הארוכה מידי.