מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- תנועות כפיתיותאמא28/08/2010
ביתי בת 8 ילדה מחוננת, ושמחה בימים האחרונים יש לה ירידה בתאבון היום שמתי לב שהיא עושה לעיתים קרובות תנועות שחוזרות על עצמן, קרובת משפחה שרואה את הילדה כמעט כל יום אמרה שהיא שמה לב לכך כבר כמה ימים. אך לא בתדירות כזו אני מאוד מודאגת אודה לכם מאוד אם תוכלו לענות לי בהקדם
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תנועות כפייתיות
סמדר ריינר28/08/2010שלום לך,
האם את יכולה לתאר את התנועות שהילדה עושה?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- האם לשתף את בני?דפי27/08/2010
שלום. לפני כמה ימים עברתי 2 התקפים אפילפטיים לראשונה בחיי. ילדי (13, 8, 7)לא היו עדים. כרגע התחלתי טיפול אך קיימת סכנת הישנות מוחשית בתקופה הקרובה.
שאלתי- האם להנחות את בני הגדול מה לעשות אם חו"ח יש התקף ולהכינו למה שעלול לקרות?
לציין כי מדובר בילד חרד מטבעו, אך נראה לי שידע נותן איזה שהוא בטחון. אשמח לתשובה מהירה. תודות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר האם לשתף
סמדר ריינר28/08/2010שלום דפי,
נראה לי שאין ברירה. אחרת יכול להיווצר מצב שבו הילדים ייתקלו בהתקף כזה ואז הם בטוח ייבהלו נורא בכל מקרה.
הכנה שתעשה בצורה רגועה, שמבהירה שזה לא מסוכן, זה עובר, זה לא מידבק וכו' - נראית לי חיונית מאוד.
רצוי שתשבו שניכם, את ובן זוגך ותסבירו לילדים את המצב שנוצר, את ההסבר והטיפול שאת נוקטת, ואפילו אפשר לערוך תירגול והדגמה שאת ובן זוגך תדגימו מה עושים במקרה כזה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההרבה תודה על התשובה
דפנה28/08/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשמחתי לעזור, בהצלחה.
סמדר ריינר29/08/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- ילד בן שנתיים מרביץ!!ג'י27/08/2010
שלום
הילד שלי היחיד הוא בן שנה ואחד עשר חודש
לפני סיום הגן לפני כ-3 שבועות שמתי לב שהוא מרביץ
גם כש אומרים לו לא על משהו או סתם על כלום הוא מרביץ
מדברת איתו שזה לא נעים ומרימה את הקול אבל זה לא עוזר...
מה לעשות?
בעלי שם אותי בעונש וזה עוזר לכמה דקות..אני שמה אותו בעונש וממש לא מתייחס אליי
מה לעשות עם התנהגות כזו?
תודה ויום טוב!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ילד בן שנתיים מרביץ
סמדר ריינר28/08/2010שלום לך,
את נשמעת מאוד מזועזעת. ובכן ,אין בכך צורך זו התהנגות טבעית שמאפיינת הרבה ילדים בגילו. עונשים בגיל הזה ובכלל הם דבר פסול בעיני, הם גורמים להשפלת הילד ולא עוזרים כמו ששמת לב.
כשקורית התנהגות כזו צריך לעצור אותה מייד ומבתקיפות, גם אם יש צורך בעצירה פיזית שלה (הורדת היד והחזקה שלה, עד שהוא נרגע). הילד מרביץ כי חסרות לו לעיתים מילים לבטא את תחושותיו. לכן חשוב למלל אותן עבורו (אתה רוצה גם את משחק הזה, אתה כועס עכשיו, וכו') ולהציע דרכים חלופיות להתמודדות (בינתיים נשחק במשחק השני, ) וגם אפשר לעודד את הילד להוציא את התוקפנות שלו בדרכים פחות הרסניות (למעוך כדור ספוג וכו') במקום להרביץ.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה רבה סמדר
ג'י28/08/2010קבלתי תשובתך
מאוד עזרת לי
תודה!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבבקשה:-) שמחתי לעזור
סמדר ריינר29/08/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- קנאה נוראית - ילד בן שנתייםאנה27/08/2010
שלום רב,
אני אמא לילד בן שנתיים ותינוקת בת חודשיים. בני לא היה בגן אלא עם המטפלת עד היום, כלומר יחס 1X1 - 100% תשומת לב אליו.
כאשר נולדה התינוקת - הוא פיתח קנאה מטורפת כלפיי, כל פעם שאני מניקה אותה הוא בוכה ונכנס ממש לסטרס (עצירת נשימה) ומבקש שאני אניח אותה בצד. מדי פעם הוא כן בא ומתעניין בה ואפילו מלטף אבל רוב הפעמים לי אסור להתקרב אליה.
הוא נהיה ילד עצבני, צועק הרבה יותר ואם לא מקבל מיד - ישר צרחות. הוא אפילו חלה יותר בתקופה הזו.
אני מנסה כל פעם להסביר לו שאנחנו אוהבים אותו ויש לו אחות חמודה והיא תשחק איתו כשתגדל אבל אחרי 10 דקות שוב בכי.
השינוי הנוסף הוא ששלחנו אותו לגן שבועיים אחרי שהיא נולדה ואז בכלל הוא לא הפסיק לבכות ימים. בדיעבד אני מבינה שזו הייתה טעות והיינו צריכים לעשות זאת לפני הלידה אבל אי אפשר להחזיר גלגל אחורה.
כרגע הוא בחופש מהגן (היה כולו שבועיים...) ובשבוע הבא מתחיל גן שוב. הוא אפילו לא מוכן לשמוע את המילה "גן" יש בוכה שהוא לא רוצה ללכת לשם. הוא יודע שאני בבית וכשהוא מטייל בחוץ הוא מבקש ללכת לאמא הביתה.
אני ממש מפחדת שאנחנו מערערים אותו ומשגעים אותו אבל מצד שני אני בטוחה שהוא בסופו של דבר יהנה בגן כי הוא ילד מאוד חכם ואוהב ילדים אחרים וזה רק יעשה לו טוב.
איך לעשות את זה בדרך הכי קלה? אני כבר משתגעת כי בבית הוא דבוק אליי כל הזמן וזה בכי ודמעות ואני גם לא מצליחה אפילו להתייחס לתינוקת בגלל שהוא כל הזמן רוצה אותי.
איך אפשר לעדן את המצב? איך להכין אותו לגן? איך להרגיע אותו בבית? האם להשאיר אותו לבכות בגן או נניח לבוא שבוע לכמה שעות איתו? (בגן הם לא מאפשרים להגיע איתו יותר מפעמיים שלוש. רוצים שנבוא ונשאיר כמו שאר הילדים שיבכה)* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קנאה נוראית
סמדר ריינר27/08/2010שלום אנה,
נראה שאת חשה אשמה נוראית ורוצה שהילד יפסיק להרגיש רע. אבל יכול להיות שבכך את לא נותנת הכרה לזה שזכותו להרגיש רע, זה לא סוף העולם ולא חייבים מייד לעדן את זה. את יכולה לדבר איתו על כך םשזה בסדר שהוא כועס וזה טבעי, ומותר לו לבטא את הכעס שלו בציור, או בדרך תוקפנית שלא פוגעת באחרים (למעוך כדור ספוג וכו'), את לא אמורה לעשות מה שהוא רוצה, את תתקרבי לתינוקת כמובן מתי שאת רואה לנכון והוא ילך לגן כמו כולם.
כן יש אפשרות שתנסי למצוא זמנים להיות איתו לבד, או אבא שלו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- מעגליםאורנה27/08/2010
בוקר טוב,
יש לי ילד בן 3 בדיוק בחודש האחרון הבחנתי כי הוא מסדר את כל החפצים סביבו במעגל, ומה זה אומר: צעצועים מאותה משפחה ,אם הוא משחק בחיות אז הוא מסדר אותם במעגל סביבו, מכוניות, בובות במעגל סביבו, היינו בברכה ואפילו שם הוא אסף אבנים סידר במעגל וישב באמצע ( הוא צמיד יושב באמצע, לא הייתה לו בעיה שעוד אנשים יכנסו למעגל שלו...
נורא מסקרנת אותי התופעה . אשמח למענה מהיר.
חשוב לי לציין כי הוא ילד בריא מפותח, יכולתוורבליתגבוהה מאוד, יודע לספור עד 10 ,יושב לבד עם ספר , "כאילו קורא ".....
תודה !!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מעגלים
סמדר ריינר27/08/2010שלום אורנה,
בלי הכיר את הילד אנחנו לא במאת יכולים לדעת מה זה אומר. אולי זה פשוט אומר שבא לו להיות במרכז, אולי זה אומר שכשכולם מקיפים אותו הוא מרגיש מוגן, בכל אופן זה לא נשמע משהו בעייתי או מעורר דאגה בהכרח.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- ילדה בת 6רונית26/08/2010
שלום רב
אני לא יודעת אם אני פונה לפורום הנכון אבל אני קצת מבולבלת. ילדה שלי "החליטה" שתחתונים מפריעים לה. היא כול הזמן מנסה לסדר, להזיז ושוב פעם לסדר. מהצד זה נראה ממש לא יפה. בדקתי אצל הרופא אין שום בעיה פיזיאולוגית. ניסיתי להסביר שזה לא יפה, להראות על עצמי שגם אצלי תחתונים צמודים וככה זה אמור להיות. אך שום דבר לא עוזר. הם יש איזשהו היבט פסיכולוגי שאני לא מודעת?
תודה מראש* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אבקש התיחסות. אם תשובה לא בפורום
רונית27/08/2010הנכון אז תכתבו לי על כך.
תודה מראש* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהילדה בת 6
סמדר ריינר28/08/2010שלום רונית,
אני לא יכולה לדעת אם יש היבט פסיכולוגי שאת לא מודעת אליו בלי להכיר אתכם. יש ילדים שיש להם רגישות גבוהה למגע של בד, קורים לזה "רגישות טקטילית" ייתכן שאי הנוחות של ביתך נובעת מרגישות כזו, אולי אפשר לנסות מצוא לכך פיתרון טכני כלשהו - למשל לקנות לה תחתונים קצת יותר גדולים ממידתה, שיהיו פחות צמודים עליה, להקפיד שאלה יהיו תחתוני כותנה בלבד וכו'.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- לא שלימה עם גןאוקסנה26/08/2010
שלום. אני לא שלימה עם גן שבו ילד שנה שניה. אין לי ברירה לגבי גן. מה לעשות? אני מנסה להגיד לעצמי תתפקי, אבל מפחדת שיכולה גם לתפוצץ. לצוות של הגן או פסיכולוג של גן אני לא יכולה להגיד שאני לא רוצה את הגן. וגם לא עו"ס אני לא יכולה. למי עוד אפשר לפנות ולהסביר את המצב בלי שגן ידע? תודה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לא שלמה עם הגן
סמדר ריינר26/08/2010שלום אוקסנה,
אני לא יודעת אם אפשר שהגן לא ידע, אבל את יכולה לנסות לפנות למחלקת החינוך בעירייה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- פחד מאנשיםאמא26/08/2010
שלום,
בני בן שנתיים ו-3 חודשים.
בחודשים האחרונים החל לפחד מאנשים ש"נראים מוזר" - פעמים רבות אלה אנשים מבוגרים אך לא רק. לעיתים אלה אנשים שהוא מכיר מהסביבה הקרובה אך לא פוגש אותם הרבה, אשר בעבר היה מתקשר איתם (כלומר, לא תמיד זרים באופן מוחלט).
תגובתו למראה אדם כזה היא קודם כל בכי, הוא מבקש ללכת הביתה ולא מצליח להתגבר על הפחד. אם האדם נשאר בסביבה ורואים אותו שוב, הוא כל הזמן מחפש אותו וממשיך לבקש ללכת מהמקום, וכל הנסיונות להסביר שהאדם נחמד ולא עושה רע, ושהוא חבר שלנו וכו'.... ולהסיח את דעתו עם גירויים אחרים - עולים בתוהו. פעמים רבות אנשים נעלבים מעצם התגובה הפתאומית (באים להגיד לו שלום והוא נבהל ופורץ בבכי) ואני מתנצלת ואומרת שזה לא אישי - סיטואציה מביכה מאוד.
מה לעשות???
תודה,
אמא* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מחכה לתגובה. תודה
אמא29/08/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעדין מחכה...למה לא עונים?
אמא01/09/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפחד מאנישים
ליאת גרוס06/09/2010שלום לך
אני לא פסיכולוגית התפתחותית אבל עד כמה שידוע לי זוהי התנהגות מאד נורמטיבית לגיל הזה.
פתאום הם מבינים שיש גם דברים מסוכנים , דבר שפחות היו מודעים לו עד אז.
אל תתרגשי מזה. תמשיכי לפעול כפי שאת עושה.
אנשים מבוגרים מבינים בדר"כ ולא ממש נעלבים. אם את לא תשדרי יותר מידי מבוכה זה יעבור חלק...
הגיל כבר יעשה את שלו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- למה רק באיומיםהורה מודאג26/08/2010
שלום רציתי בבקשה לדעת למה כל דבר שאני מבקש מילדי מלווה באיום
ורק לאחר האיום הם עושים מה שאני מבקש
לדוגמא : יושבים לאכול ,פרנציפ הילד פתאום לא רוצה לאכול ,רק אחרי שאני מאיים שאם הוא לא אוכל הוא ילך לישון רעב ויקום באמצע הלילה ולא יהיה מי שיתן לו לאכול אז הוא אוכל
אותו דבר עם מקלחת ,עם שינה
וגם שהוא סתם משתולל ולא רוצה להרגע
ברגע שאני מאיים שאני לא יתן לו משהו שהוא אוהב או יקח לא משהו שהוא אוהב אז הוא נרגע
למה הכל באיומים למה הוא לא מסגול לשעות משהו מבלי שאני יאיים עליו* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר איומים
סמדר ריינר26/08/2010שלום לך,
באמת אין סיבה לאיים. כנראה נוצרה אצלכם בבית אווירה של מאבקי כוח והורדות ידיים. כרגע ידך על העליונה אבל רק כשאתה מאיים.
כדאי לבחון טוב טוב על מה בעצם חשוב להקפיד ועל מה לא. לא על כל דבר חשוב להאבק ולנצח את הילד. כדאי לעשות סדרי עדיפויות. צמצום המצבים שבהם נאבקים - משחרר הרבה אנרגיה שיכולה לעבור למשחק משותף ולאווירה הרבה יותר נעימה.
בנושאים שחשוב לכם, חשוב להיות עיקביים. זה לא חייב להיות בנימה של איום, או הרמת קול או ענישה. אבל באמת, ברוח טובה, אם הילד לא אוכל עכשיו - הארוחה הבאה היא בבוקר, למה להשקיע בכך אנרגיה ולהתעצבן?
אתה נדרש לאיים כי אולי זו אחת הדרכים המרכזיות שהילדים מקבלים קשר ממך, אולי כדאי להעביר את הדגש מאיומים לבילויים משותפים מסוג אחר, לשחק ביחד, ליהנות ביחד וכו', ואז גם המעברים של הליכה לישון ולהתרחץ יהיו באווירה יותר נעימה.
כיוון נוסף שניתן לבדוק - האם זהו התפקיד שאישתך משאירה לך? האם החלוקה ביניכם היא שהיא כל היום איתם, מתקש לשים גבולות, וכשאתה חוזר הבייתה, ממנים אותך להיות ה"איש הרע"? אם זה כך אולי כדאי שתבדקו ביניכם האם חלוקת התפקידים הזו הוגנת ומתאימה, והאם אין מקום שאשתך גם תשים גבולות ואתה אולי תבוא מוקדם יותר, תחווה חוויות נעימות יותר עם הילדים , וכו'.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבנושא איומים
הורה מודאג26/08/2010ראשית תודה רבה על תשובתך אני ינסה לאמצה
אך כמו כן מדוע יש לי את הפחד לוותר הרי זה באמת לא הכל חשוב
האם וויתור לילד אומר שהו יהיה מפונק או חוצפן
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבנושא איומים
סמדר ריינר27/08/2010שלום לך,
לא כל ויתור אומר שהילד יהיה חוצפן. כשאנחנו מחליטים מראש על להקפיד ועל מה לא זה לא ויתור, זה סדרי עדיפויות. ויתור בהקשר הזה זה נקרא שאחרי שכבר החלטת, ונאבקת אתה מוותר כי אין לך כוח. אז הילד יהיה חוצפן ומפונק. אם זו החלטה מראש, זה כבר משהו אחר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- קשיי הרדמותשרית26/08/2010
שלום
יש לי בן בן שנה וארבעה חודשים ועד עתה אני הייתי מרדימה אותו או על היידים או במיטת ההורים עם שירים וברוגע. בימים האחרונים החלטנו שהילד צריך ללמוד להרדם לבד במיטתו ואבא יהיה זה שמרדים , הילד כמובן לא מפסיק לבכות ולקרוא לי ( לאמא) ולמרות שהאבא איתובחדר הוא מבקש אותי ולבסוף נרדם כעבור כחצי שעה של בכי שלא פוסק.
אני חוששת שהילד מרגיש שאני נטשתי אותו , והדבר עלול לגרום לו לחרדת נטישה או לחוסר ביטחון עצמי. שאלתי היא האם אנו עושים את הדבר הנכון ? האם הוא צריך להתרגל להרדם גם עם אביו ובמיטתו במחיר שלי בכי קורע לב ??
אשמח לתשובה כמה יותר מפורטת, כי הנושא ממש מעיק עלי
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קשיי הרדמות
נעמה סבג שמש31/08/2010שרית,
התשובה היא לא, לא ולא. ברור השילד לא צריך ללמוד לישון בבכי קורע לב.
תחשבי כמה לא מתחשב זה בבת אחת: לקחת לו את אמא בתהליך ההרדמה, לקחת לו את הידיים או המיטה שלכם ולתת לו במקום משהו שאינו הכיר עד כה.
חשוב וכדאי ללמד את הילד לישון. אבל זאת ממש לא הדרך!
הדרגתיות בבקשה..שלבים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- תינוקת בת 10 חודשיםאסף26/08/2010
בתי בת 10 חודשים חלתה לפני שבוע ( חום גבוהה וכנראה גם פקיעת שיניים) .
לפני המחלה היא הייתה ילדה ממש מלאך , כל היום שיחקה עם עצמה ולא רצתה להיות על הידיים וישנה טוב במהלך היום ובלילה הייתה ישנה 12 שעות ( מ- 7 עד - 7 ) .
לאחר שעבר החום והיא התחילה להרגיש יותר טוב , היא כל הזמן בוכה ולא רוצה להיות על הרצפה אלא רק על הידיים , בלילה היא קמה המון פעמים בבכי ונרגעת רק שמרימים אותה מהמיטה.
ביום היא כל היום עייפה כי בלילה היא לא ישנה טוב , אנו נותנים לה לישון כמה שהיא רוצה ביום אבל היא ישנה קצת ועדיין עייפה כל היום.
לפני המחלה היא הייתה לפעמים שעה לבד בחדר שלה משחקת בצעצועים או במיטה שלה והיום היא לא מוכנה להיות רגע אחד לבד, ממש מקיצוני לקיצוני.
לא יודעים מה לעשות איך להחזיר אותה למה שהיה לפני שבוע.
תודה אסף.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שינוי עקב מחלה
נעמה סבג שמש26/08/2010אסף שלום,
תנו לה זמן. התאקלמות וחזרה לאחר מחלה לשגרה לוקחת לעתים קצת זמן.
אל תצפו ממנה מיד לחזור לשגרה. עזרו לה. עשו את הדברים בהדרגה. תהיו נוכחים בזמן שהיא משחקת ובזמן זה המנעו מלהרים כדי שתחזור לשחק עם עצמה. רק לאחר מכן, השאירו אותה לבד.
תנו לה יותר ידיים כשהיא עייפה אך לא בכל מצב. הקפידו על שגרת השינה שלה ביום.
בלילה היו איתה גם אם זה לוקח זמן. השתדלו לתת לה את הבטחון מבלי להרים. אבל תמיד תהיו נוכחים. הדרגתיות, זה שם המשחק!
בהצלחה ובסבלנות!
נעמה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- סרבן אכילהאושרית25/08/2010
בני הבכור בן 3 וחצי ומאז ומתמיד השתמש באכילה ככלי נגדי.
אני מוצאת עצמי מסתובבת סביבו ימים שלמים מנסה לגרום לו לואכול משהו אך לשווא. בגן הוא אוכל בסדר לפי דברי הגננות.
אני יודעת שזה רק בעיה שלו מולי ודרכו לגרום לי לרוץ אחרי, וזה לא שחסרה לו תשומת לב ,
מה הדרך הנכונה להיפטר מהבעיה שלו ושלי?
תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר סרבן אכילה
סמדר ריינר26/08/2010שלום אושרית,
הדרך ההכונה היא פשוט להפסיק לרוץ אחריו כדי שיאכל, ולסמוך עליו כששהוא יהיה רעב הוא יבקש בעצמו.
את מכינה את הארוחה, הי אמונחת על השולחן בזמנים מסויימים, אלה הזמנים שאפשר לאכול, את יכולה להחליט אם את מניחה לו לבוא לאכול אחר כך אם הוא רוצה והארוחה תישאר על השולחן או לא, והוא כבר יסתגל למצב - בסוף הוא יאכל אם הוא ירגיש שאת מרפה מזה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אם מודאגתאורית25/08/2010
בני בן השנתיים עד עכשיו היה איתי בבית. עוד שבוע ה-1 בספטמבר הוא ילך בפעם הראשונה לגן.בנוסף לפחדיי איך הוא יסתגל לגן חדש ללא אמא צמודה אליו במשך כל שניה ושניה אני צפוייה ללדת בעוד חודשיים וחצי ועדיין לא הכנתי אותו לכך. אני מחכה שייכנס לגן ורק אחרי שייסתגל אתחיל לספר לו את הבשורה, אבל אני מפחדת שהלידה תקדים ולא יהיה מספיק זמן להכין אותו נפשית לשינויי. בבקשה אשמח מאוד אם תוכלו לייעץ לי איך ומתי לספר לו כדי שלא יילחץ מכל השינויים שקורים בבית בבת אחת. אשמח מאוד לתשובתכם. בתודה האם המודאגת.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אכן מודאגת
ליאת גרוס26/08/2010שלום אורית
ככל שאת תהיי יותר מודאגת כך תעשי יותר נזק.
אם תהיי רגועה הילד יסתגל לגן ללא אמא צמודה כמו שמסתגלים כל שאר הילדים. הוא כבר בן שנתיים והוא אמור להיות מסוגל להסתדר.
בגיל שנתיים הוא צעיר מכדי להבין את המשמעות של תינוק נוסף כל עוד זה לא קורה כך שאין לך דרך ממש להכין אותו. את יכולה לספר לו כבר עכשיו - הוא בכל מקרה לא יוכל להבין את המשמעות. האמת היא שגם את לא. מסתדרים. תראי.גם במקרה זה - ככל שאת תהיי יותר רגועה ובטוחה בעצמך ובו כך זה יעבור טוב יותר.
מה יכול להרגיע אותך בימים אלו ולתת לך ביטחון באימהות שלך וביכולת של בנך? זו השאלה אליה כדאי לחפש תשובה.
בהצלחה
אל תדאגי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- ילד בן 10 חסר משמעתמזל25/08/2010
אני אמא ל4 ילדים הילד השלישי בן 10 חסר משמעת ומתחצף פשוט שמדברים אליו לא מתייחס
כל דרך שאני נוהגת אם בעונש או בטוב לא עוזר ילד פשוט חוצפן
אשמח אם אקבל כמה עצות* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חסר משמעת
ליאת גרוס26/08/2010שלום לך
מאד קשה לענות לשאלתייך מבלי לקבל יותר רקע. הכי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי קצר כדי לקבל כיוון. נסי לפנות לפסיכולוגית בית הספר.
בנתיים כתבי לי מה ניסית עד כה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהחסר משמעת
מזל26/08/2010אני נוהגת להעניש אותו בדרכים שהוא אוהב כמו לא ללכת לבריכה, לחברים או לאימון כדורסל
(הילד משחק כדורסל בליגת הכדורסל) שקלתי אפילו להוציא אותו ממשחקי הכדורסל אך אני פוחדת שזו תהיה טעות איומה מפני שהכדרסל מאוד מעסיק אותו.
אספר קצת יותר רקע
אנו משפחה ל4 ילדים 16, 13, 10 ושנתיים הילד מאוד חכם ויש לו הכל גם המון יחס,
היום לדוגמא הוא רצה לקנות כרטיסים למחר למשחק נבחרת ישראל נגד פינלנד (הוא הולך לפעמים עם בעלי למשחקי מכבי ת"א בכדורסל) לא היה באפשרותנו לקנות את הכרטיסים והוא מאוד כעס
התחיל לפזר את דבריו לכל עבר, ושאנו נסים לדבר איתו ולהסביר לו אינו מוכן לשמוע.
בתגובה לא נתתי ללכת היום להופעת סיום הקיץ בים (הבעיה היא שאני מענישה את עצמי שגם אני לא יכולה ללכת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- ילדה בת 7 סקרנות מינית דחוףאמא מודאגת25/08/2010
ילדתי בת 7 עולה לכיתה א השנה במהלך שהותה בגן חובה נודע לי מהגננת שאחד הבנים בגן אמר לה שילדתי ביקשה ממנו להוריד מכנסים ולהראות לה את איבר מינו.הגננת שוחחה עימה וגם אני.היום ילדתי שהתה אצל חבר וחברה משותפת.כשהגעתי שאלתי היכן הילדים נאמר לי שהם בחצר.כשהגענו הביתה שאלתי את ביתי מה הם עשו ולאחר כמה דקות היא טענה שהיא ביקשה מהבן שיראה לה את איבר מינו ושהוא הצמיד את איבר מינו לשלה לפי בקשתה.אני כל הזמן חוזרת ואומרת לה שמעשים מסוג זה מסוכנים והם לא לגילה אנא תשובה בהקדם
.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ילדה בת 7
סמדר ריינר26/08/2010שלום לך,
לא ברור כרגע אם באמת המעשים האלה מסוכנים או שהם מעידים על סקרנות מינית בלבד שהיא עצמה בריאה ונורמלית אך בגיל כזה כבר אמורים להבין שהתנהגויות כאלה הן לא במקום. כן חשוב להסביר לילדה שהגוף של כל אחד הוא פרטי, ושההתנהגות שלה לא מקובלת ולא מתאימה. כן הייתי בודקת יותר מהיכן היא קיבלה את הרעיון לבקש דבר כזה, והאם זה קרה שגם ביקשו את זה ממנה. אם עדיין אתם לא מצליחים לפתור את העניין ולברר אותו, אולי כדאי לפנות לייעוץ מסודר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
