פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
יש לי כמה שאלות נתחיל מזה שאני בהריון מיתקד חודש שמיני
1, ויש לי ילדה בת שנתים חודשים
אני רוצה להסביר לה שעובד להוולד לה עוד אח אח לא ניראה לי שהיא מבינה כל כך את המשמעות של זה
יש לי חברה שיש לה תינוקת ב8 חודש וכשהיא מגיעה אלי עם הילדה הבת שלי מחכה את התינוקת כמו לקחת לה את המוצץ וזחול על הריצפה או שהיא רוצה שאני האכיל אותה כמו התינוקת...היתי מאוד שמחה לדעת איך להתמודד ולהסביר לה כדי שהיא לא תקבל טראומה שהתינוק יוולד,
יש לציין שהכנסתי אותה לפני שבועים לפעוטות אחרי שנתים שהיא היתה איתי בבית הכנסתי אותה בישביל שהיא תתרג לעוד ילדים ולא יהיה לה קשה כשאני יצא לחופש לידה
2, ויש לי עוד שאלה אני שמתי לב שקשה לה לשמוע את המילה לא כשאנחנו (אני ובעלי) אומרים לה לא לדעת או אסור לעשות משהו מסויים היא ישר צועקת ומרביצה ולא מקשיבה ועם אנחנו ממש כואסים היא מנסה להתחנף כמו לחבק או לעשות טובה
3, בגיל שנה גמלתי אותה ממוצץ ביגלל שהיא היתה קורעת אותם ומאז היא הפכה את הבקבוק וסוג של מוצץ וגם אותו היא קורעת עכשיו רציתי גם לדעת העם כדי לגמול אותה מהבקבוק ואיך או שעדיף להשאיר לה את הבקבוק ביגלל התינוק החדש

תודה מראש

בתי בת 5 וחצי, בתקופה האחרונה היא החלה לעשות פעולות שחוזרות על עצמן, כמו לדוגמא מעין לירוק לעבר כל כף רגל, או להזמיד את אצבעות יד ימין לאצבעות יד שמאל, ולחזור: "זרת וזרת, אגודל ואגודל", כשאני שואלת אותה למה היא עושה את זה, היא עונה "לא יודעת". האם אלה טיקים? להתייחס ולהפנות תשומת ליבה או להתעלם?

שלום רב,
יש לי ילד בן 9 שבד"כ הוא ילד טוב ותלמיד טוב ומצליח, השנה מתחילת שנת הלימודים הכל התהפך הוא מפריע, לא שקט, לא רגוע לא מקשיב לא מבצע את המטלות בכיתה וגם בבית צריך להכריח אותו לבצע מטלות כמו שיעורים וכדומה, המורה מתקשרת לעיתים קרובות ומדווחת על הפרעות והיא נוהגת להוציא אותו כמעט כל שיעור, מה עלי לעשות.

יש לנו ילד בחטיבת הביניים, אחד המורים התקשר אלינו הביתה על מנת להתלונן כי הילד הפריע לו היום בשיעור. ברצוני לציין כי בד"כ הילד אינו מפריע ( ואם כן, לא באופן כזה שהמורים מתלוננים ), מקרה חריג כזה היה גם פעם אחת לפני שנה אצל מורה אחר.

מה תפקידנו כהורים במקרה זה?

כיצד עלינו ההורים לנהוג עם הילד אחרי התלונה ? ( שיחה איתו ?, לכעוס עליו ?, להציב גבולות? , להעניש אותו?.... או כל דרך שתציע........)
האם בסיום השיחה עם הילד יש לדרוש ו/או לצפות מהילד להתנצל ולהבטיח כי לא ינהג כך בעתיד ?

אני מאוד מתלבטת בעניין הרגלי השינה של ביתי בת ה- 6 וחצי חודשים. ילדה נינוחה ורגועה, יונקת, אוכלת מוצקים, ישנה בחדר שלנו, הולכת לישון בטקס שינה מסודר ונרדמת לבד. קמה לפחות פעמיים בלילה לאכול ועוד כמה פעמים לכל מיני... (מוצץ וכולי)
אני מתלבטת אם לנסות להפסיק את ההאכלות לילה או שזה בסדר בגיל הזה ? ניסיתי לתת מים והיא לא רוצה, ניסיתי לא להניק וזה מסתיים בצרחות.
האם צריך להנחיל הרדמות מגיל צעיר ? באיזה מחיר ? לתת לתינוק לבכות ולא להענות לצרכיו ?

שלום רב,
בני הבכור, בן 4.5 הוא ילד מאד נבון, יש לו קליטה מהירה, חוקר, מתעניין, חברותי, עצמאי, אכפתי, מאד בוגר ומאד אחראי.
בבית ובסביבת המשפחה המורחבת לרוב הוא מתנהג יפה, הוא מעסיק את עצמו, אוהב לשחק עם אחותו ואיתנו, לשמוע סיפורים ועוד.
הוא ילד מאד אנרגטי וביומיום אין לי הרבה קונפליקטים איתו למעט בשעת השינה, יש לו גבולות ברורים, עם בעלי הגבולות קצת מטושטשים ויש יותר קונפליקטים על הרקע הזה אולם לפי ההתנהגות שלו בסביבת המשפחה והחברים לא הייתי חושבת שיש לו בעיות התנהגות.

הבעיה היא בגן. מאז שהוא היה במשפחתון הגננות תמיד אומרות שהוא מאד שובב, מרביץ ומשתולל.
כעת, בגן טרום חובה הגננת טוענת שאלמלא ההתנהגות הוא היה המצטיין של הגן. לא פעם הוא משתולל, מרבה לפתור בעיות בשליחת ידיים ובמפגשים הוא שולח מרפקים כל הזמן לילדים משני צדדיו. היא טוענת שהוא חברותי ובעל תכונות של מנהיג אך מאד כוחני.
יש לציין שיחסית קל "לאפס" אותו ואם הוא עשה משהו לא בסדר הוא מודה ומבין שטעה אך זה חוזר על עצמו הרבה.
שמעתי את אותם הדברים גם מהגננת של שנה שעברה.

שוחחתי עמו רבות, הוא טוען שתמיד מתחילים איתו, מרביצים לו והוא מגיב, והוא שוכח שאסור להחזיר וטוען שקשה לו להשתלט על עצמו. כל שיחה מביאה שיפור למס' ימים בלבד.

מאד הייתי רוצה שיתמתן בסביבת הגן אולם אני לא יודעת באיזה כלים לנקוט. אני מרגישה שאני יותר מדי עושה שטיפות מוח באחרונה ואני לא בטוחה שזו הדרך. ניסיתי את שיטת הנקודות (מתנהג יפה- מדבקה, לא מתנהג, יורדת מדבקה וכשמגיעים ל 10 מדבקות יקבל מתנה) אך לא נראה שזה משנה לו משהו...
בבית אנחנו לא מרביצים, משתדלים תמיד לשתף ולכבד, משקיעים המון בילדים ויש אוירה טובה.

חבל לי מאד בעיקר כי הוא ילד באמת מאד מוכשר וטוב ואני מרגישה שההתנהגות שלו בגן הורסת לו וגם מייצרת עוד קונפליקטים בבית.
אשמח מאד לשמוע תגובה מקצועית על מה ניתן לעשות...
תודה מראש!

הי. אני זו ששאלה לגבי קשיי הירדמות של בתי. אני חושבת לתת לה חפץ מעבר. חשבתי על חיתןל בד פשוט אך לא כמו כולם.
השאלה שלי היא איך לגרום לה להיקשר אליו?
חשבתי אולי לישון איתו מספר לילות כי שיתפוס את הריח שלי ולשים אותו בינינו בכל פעם שאני מחבקת אותה. האם יש הצעות נוספות?
המון תודה

שלום רב,

בתי בת שנה וחודש. מאז שנולדה קשה לה להירדם לבד והיינו מרדימים אותה בידיים תוך כדי נענוע. היא תמיד סירבה למוצץ ולכן היה לה קשה להרגיע עצה. כשהיתה בת שבעה חודשים הלכנו לייעוץ במכון השינה בתל השומר לפסיכולגית פעוטות. הומלץ לנו לעשות שיטת שתי דקות בכי ואז להיכנס לחדר ולהרגיע. עד אז הייתי ממש נגד לתת לה לבכות. השיטה לא עבדה טוב כי המתנה של 2 דקות בעייני היא קצרה מדי והתינוק לא מספיק להירגע ולכן אחרי שבועיים של סבל רב בכל הירדמות, שמעתי לאינסטינקטים שלי ונתתי לה לבכות חמש דקות והיא נרדמה (במקום עשרים דקות ומעלה שבהן אני נכנסת כל שתי דקות ואז יוצאת ורק יותר מסעירה אותה). תוך יומיים היא כבר הלכה לישון בשלווה ורוגע- מה שלא היה אף פעם והבנתי שלא נורא לתת לבכות.

בחודש וחצי האחרונים שוב היא בוכה בכל פעם שאני מניחה אותה.לעיתים הבכי נמשך כעשרים דקות עם הפסקות ואז אני לא נכנסת לחדרה לקחת אותה כי כל פעם זה נראה כאילו עומדת להירדם. אני לא מסוגלת להרדים אותה בידיים כי זה רק יפגע בה- גם כי מתעוררת כשמניחים אותה וגם כי אם תתעורר באמצע הלילה, לא תדע להרדים עצמה בחזר ולכן אני נותנת לה לבכות.

אני מאמינה שהיא בוכה בגלל שיש לה כעת חרדת נטישה רצינית וברגע שנפתור אותה , יהיה לה קל לישון. האם יש לך פתרון או הצעה?

אני מצטערת שזה ארוך, היה לי חשוב לציין את כל הרקע.

האם כדאי שאפנה לייעוץ פסיכולוגי בשביל חרדת הנטישה? בכל פעם שאני עוזבת את החדר היא בוכה כי היא רגילה להיות איתי, עוד לא חזרתי לעבודה כי אני תואר שני. נצד שני, היא לרוב נרגעת מהר אחרי שאני הולכת.

תודה רבה רבה.

שלום,
אני אמא לילד בן 10. נודע לי כי לאחרונה הזכירו בכיתה את המילה סקס ובני ביחד עם בת כיתתו כתבו בגוגל את המילה וראו מין אוראלי. חקרתי את בני והוא סיפר לי שראה איש ואישה עירומים. לאחר שהמשכתי בחקירות הוא צחק ממבוכה ואמר זה מגעיל ופחד שאעניש אותו. אמרתי לו שאני לא אעניש אותו , אלא אם לא יספר או ישקר. חשוב לי, אמרתי לו, שתהיה פתוח וגלוי איתי .הוא סיפר מה ראה ואני הסברתי שסקס אלו יחסי מין, יחסים של מגע בין גבר ואישה מבוגרים , זהו דבר טבעי ולא מגעיל. עוד אמרתי שאני מוכנה להשיב על כל שאלה שלו בנושא, גם אם הוא חושב שזה מגעיל. ביקשתי שלא יכנס יותר לאינטרנט ויבדוק שיפנה רק אליי כי הרבה פעמים הדברים שמוצגים באינטרנט הם מעוותים, מגעילים ולא משקפים את המציאות.
האם פעלתי נכון? אני לא ארתע משאלות ואם ישאל אענה לו ואציג ספרים.זה בסדר? ממה להמנע?

בתי נמצאת בגן חובה. היא ילדה פעילה וחברותית, חכמה ורגישה. בוגרת מאוד לגילה.הבגרות מתבטאת גם בהתנהגות מאוד "שקולה" בדרך כלל , אבל גם בפיזיות שלה - גופה "מרופד" מעט מעל הממוצע.
היום היא סיפרה לי שיש מספר ילדים בגן שמצמידים לה את התואר "שמנה" בפניה.
אני מוצאת את עצמי קצת אבודה ולא יודעת איך לתמוך ולהעצים אותה.
האם יש לכן כיוון בשבילי?
תודה

שלום, בתי בת 4.5 ילדה שקטה שלרוב מתנהגת יפה, למעט התקפות זעם שיש לה כאשר לא מספקים לה את מבוקשה או שדברים לא לרוחה (אציין שזה לא קורה בגן), כמו: שבעלי אסף אוסף אותה מהצהרון והיא בוכה וכועסת שאני לא אספתי אותה, או שהיא מציירת והציור לא יצא לה טוב היא בוכה ומקמטת את הציור, ולא רוצה לנסות שוב, ולפעמים סתם על שטויות...
התקפות הזעם קורות בתדירות יומיומית שמלוות בבכי וכעס, בדר"כ אני שולחת אותה לחדרה להירגע ושם היא בוכה עד שאני באה ומרגיעה אותה.
אני ממש אובדת עצות...

שלום רב,

בני בן 10 ולומד בכיתה ד'. ילד טוב בלי בעיות התנהגות מיוחדות ומקובל חברתית.
היום גיליתי כי חיטט בילקוטן של שתי בנות מהכיתה וגנב כסף מהארנק שלהם.
יש לציין שבהתחלה אמר שמצא את הכסף והתבייש להודות אך תוך כדי חקירה מעמיקה הודה וסיפר את כל הסיפור. זו פעם ראשונה שהוא גונב מילדי הכיתה, ותוך כדי חקירה התברר לי שלפני כמה ימים כששהינו אצל הוריי לקח שטר של 50 ש"ח מארנק שהיה מונח על המזנון ואשר היה שייך לאחי.
אין לו בעיות כספיות, יש לו קופת חיסכון פרטית עם די הרבה כסף שהוא יכול להשתמש כאוות נפשו. אני לא מבינה את הדחף שהניע אותו לגנוב. אני מאמינה שמפאת גילו הוא מודע לחומרת הפעולה. שוחחנו על כך ארוכות, הסברתי לו את כל השלכות העניין ועושה רושם שהוא התבייש במעשהו ושהוא הבין. אני נותרתי עם הרבה שאלות פתוחות כמו - מה עושים עכשיו? מענישים? ואם כן איזה עונש הכי אפקטיבי?
מה עושים עם הכסף שגנב? האם ניתן להשיב לבעליו או לא? לא הייתי רוצה שיצא לו שם רע של גנב בכל בית הספר.
והכי חשוב לי להבין את המניע לכל המעשים הללו שהגיעו פתאום משום מקום ושלא קדם להם כל סימן או התראה... למה הוא עשה זאת? ואיך כמובן למנוע הישנות של התופעה?

אנא עזרתכן

תודה מראש

שלום רב,

בני בן השלוש התחיל לפני שבוע את הגמילה בצורה בוגרת מהירה עם מוכנות- מיד הבין את העיניין(אחרי שצפה רבות בקלטת "ללא חיתולים",ניסה רבות את השירותים ומקבל פרסים על הצלחותיו).
בבית הוא לא מפספס בכלל.
קקי בסיר,פיפי בשירותים. כך גם במקומות נוספים שאנו איתו ובבית הסבתא.
הבעיה רצינית בגן. לא מוכן לעשות בשירותים.הבאנו גם את הסיר לגן-גם סירב.
ורק עושה במכנסיים.
בבית בשינה הוא מתנגד לטיטול-שממש מציק לו.
כיצד לנהוג? הצענו פרס גדול אם יעשה צרכיו בגן,ואין התקדמות.
בבית הוא גמול 100 אחוז,ובגן להיפך.

ממתינה לתשובתך.
תודה מראש.

שלום רב,
אני אמא לבן 4.5 ובת שנתיים ובהריון מתקדם ואני שואלת ביחס לבת השנתיים. כבר תקופה די ארוכה שבתי מכתיבה לנו מה התפקיד של כל אחד בבית (שלי ושל אביה ולפעמים מוטלות משימתו גם על סבה- אם הוא נמצא אצלנו בבית) ואם אנחנו לא פועלים ע"פ תכתיביה היא צורחת, צועקת ולא נרגעת, עד שאנחנו לא עומדים בזה- ומתקפלים- ואז במקרה הטוב מפסיק הבכי עד שהוא מתחדש ביחס למשהו אחר. יצוין כי אנחנו משתדלים כן לשתף עמה פעולה, אבל כשהדבר לא מתאפשר - היא משתוללת ופשוט לא ניתן להרגיעה אלא בדרך של היענות לתכתיביה כאמור.
למשל - הבוקר היא החליטה שסבא שלה, שביקר אצלנו בבית, יחליף לה טיטול וילביש אותה. הסברתי לה שסבא לא יודע להחליף טיטול ושהוא ילביש אותה כבקשתה. כמובן שההסבר נפל על אזנים ערלות והיא לא הפסיקה לבכות ולהשתולל כל הבוקר ולהגיד בלי סוף "סבא יחליף טיטול!!", משהצרחות וההשתולליות וההשטחויות על הרצפה וזריקת הראש לאחור לא פסקו, החלטתי להלביש אותה בכח, להושיב אותה באוטו בכח (מבלי לאפשר לה לטפס לכסא לבד) והורדתי אותה בגן כשהיא בוכה.
אני מנסה להיות סבלנית, להתעלם מהבכי והצרחות, מנסה להסביר שאמא ואבא הם אלו שמחליטים מי יעשה מה, מנסה לתת לה חופש פעולה כמה שאפשר, מנסה לאפשר בחירות, מסבירה שכשהיא בוכה אני לא מבינה מה היא רוצה וממתינה לסיום הבכי- שום דבר לא עוזר!! הילדה לא מפסיקה לצרוח.אשמח לקבל עצות בנוגע להתנהגות זו באופן כללי וספיצפית - איך הייתי אמורה לנהוג בסיטואציה שתיארתי הבוקר.
תודה מראש

בני מציק לילדים בגן, הגננת טוענת כי הוא מרבה להציק והתגרות בילדים.
הוא ילד שבודק גבולות בלי סוף ונראה שהוא פורק עול בגן. כי בבית הגבולות הן חד משמעיות.
הוא נפגש עם חברים לפעמים אחר הצהריים, בעיקר מגיעים אליו.
בנוסף הוא החל לשקר לגבי כל מיני דברים ואני לא מדברת על המצאות של ילדים, הוא משקר כשהוא מפחד לומר את האמת ובכדי להתחמק מעונשים, או כעסים שלנו ההורים ושל הגננות שלו.
כששאלתי אותו למה הוא שיקר אז הוא אמר שהוא לא רצה שאכעס עליו.
אינני יודעת כיצד להתמודד עם העניין של השקרים בנוסף מה את מציעה? האם זה טבעי לגילו?