פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

חברה שלי כל הזמן רבה איתי ואני לא מצליח להבין למה. ואז היא גם אומרת את המשפט הכי מעצבן שיש- אתה צריך לדעת לבד. אבל אני לא יודע! ואני לא יודע מה לעשות! והיא כל הזמן כועסת עלי ואני ממש לא מבין מה אני עושה לא בסדר...

יצא לי לשאול שאלות במרחב האינטרנטי,אבל ללא ספק זו השאלה הכי חשובה שיצא לי לשאול ולמקרה עצמו:
אני בן 26 ומישהי ממש מקסימה בת 23 התחילה איתי בפייסבוק לפני חצי שנה
המקרה עצמו:

-לאחר שדיברנו בוואטאפ ובפייסבוק נפגשנו בבית קפה ואז במשך שבוע המשכנו לדבר בטלפון.
-והיא הרגישה לי ממש שונה ונכון בשבילי! כלומר נטולת משחקים כול הזמן דואגת ומתקשרת ומשדרת חום נשי.
-בשבוע השני נפגשנו פעמיים בים ובקולנוע הלכנו לסרט.
-היא המשיכה להתעניין בי וממש קנתה אותי.
-לאורך כול התקופה הזו לא נתתי את כולי לגמרי כי הדבר היחידי שקצת הפריע לי זה המראה שלה..בדיעבד אני מבין שזו הייתה שטות גמורה.
-אחרי שלושה שבועות אמרתי לה שאני צריך יומיים על מנת לחשב מסלול כי אני לא רוצה לשקר אותה ואם אני איתה אני רוצה לעשות את זה שאני מאה אחוז פה.
-היא אמרה בסדר ולאחר יומיים באמת דיברתי איתה הסברתי את עצמי והמשכנו הלאה.
-לאחר עוד שבוע(סך הכול חודש כול הסיפור) חתכתי שוב בשיחה טלפונית ובזה זה נגמר.
-לאחר מספר ימים הבנתי שהיא מיוחדת שמה שקנה אותי בה היה היחס שלה אלי ושפעם בכמה שנים מוצאים בחורה כזו אם בכלל...מפה התחילה מסכת ייסורים:
התקשרתי אליה וביקשתי להיפגש היא לא הסכימה בטענה שהיא לא עושה טעויות כאלו יותר ושלא הייתי צריך לשחק בה כמו יו-יו.
שלחתי הודעות שאני מצטער היא אמרה שמאוחר מדי ושלא הייתי צריך לשחק איתה היא מחקה אותי מכול מקום אפשרי.
-לאחר שבוע היא כבר מצאה חבר חדש!
-חודשיים אחרי המקרה שלחתי לה בקשת חברות בפייסבוק ורשמתי לה שעשיתי שטות ועובדה שאני מדבר איתה אחרי חודשיים זה מכיוון שאני רוצה שנתחיל מחדש.
היא אמרה שיש לה חבר וטוב לה אבל אין לדעת מה יהיה בעתיד....אמרתי לה סבבה ...לאחר יומיים ניסתי לדבר איתה שוב והיא התעצבנה וחסמה אותי מכול מקום אפשרי..לאחר חודש ניסתי שטוב לשלוח לה בקשה בפייסבוק והיא לא אישרה..במהלך החצי שנה יצאתי עם בחורות שהתייחסו אלי חרא..והיא מקסימה ועדיין תקועה לי בראש.

מפה לשם יש לה חבר חצי שנה והם נוסעים לחופשות ביחד ואני תקוע עם תחושת החמצה גדולה שהפסדתי בחורה לחתונה נטולת אגו ומשחקים וגם רדפתי אחריה בטירוף!!! השאלה האם יש עוד משהו שביכולתי לעשות כלומר מה הסיכוי שהיא תהיה רווקה היא תדבר איתי..כי אני כבר ניסיתי כול דבר אפשרי אפילו ראינו אחד את השני במציאות ותוך שנייה הורדנו קשר עין אחד מהשנייה בשל הבושה שרדפתי אחריה ככה..האם היא תדבר איתי?או שיש סיכוי לדבר איתה?מה אומרים?הוא שהיא שכחה אותי כבר?

שלום

אנחנו זוג בני 34

ביחד כמעט 12 שנים

נשואים 4 שנים פלוס ילד בן 3

כבר 4 חודשים שלא קיימנו יחסי מין מלאים

מאז תחילת הקשר היה סקס מצוין כמובן עליות וירידות

אחרי לידה היה תקופת יובש וגם חסר חשק ואז חזר

ובחודשים האחרונים היחסים לא היו במיטבם אז הגיוני שכמות הסקס ירדה

אבל בחודשיים האחרונים היחסים מאוד השתפרו הרבה אהבה

אבל לאישתי כמעט ואין חשק , היא אומרת שלא יודעת להסביר

מבחינת הורמונים הכל תקין

ב4 חודשים אחרונים אותי פעמיים היה משהו שקשור לסקס

אני מאוד מתוסכל , והיא גם ואין לה תשובות

אין לנו כסף כרגע להשקיע במטפל זוגי

והמצב ממש עצוב

אני מרגיש בעל חשק בדיוק כמו לפני שנה שנתיים או 10 שנים

ומרגיש שאישתי פשוט השתנתה לחלוטין

ברור לי שחיי נישואין עם ילד משנים את המשוואה אבל המצב ממש רע

ומתסכל

מה עושים ???

אני בת 33 בזוגיות קצת יותר משנה, אמרתי לו לפני כמה חודשים שאני רוצה שנעבור לגור יחד אבל שום דבר לא קרה, אנחנו לא מצליחים לדבר על העתיד, איך הבית שלנו ייראה ואיך נגדל את הילדים שלנו. אודה ואומר שזה לא בא רק ממנו, אני בעצמי לא מעלה את הנושאים האלה, אני לא בטוחה למה לא... אני כבר לא ילדה ולא רוצה לבזבז את הזמן שלי אבל אני בכלל לא יודעת אם זה בזבוז זמן או לא

שלום רב,
אני בחורה בת 24 נמצאת בזוגיות מזה 4 וחצי שנים עם בחור מקסים וטוב לב. הקשר שלנו בעיקרון טוב מאוד, חזק, מלא אהבה ותמיכה, הדדיות והקשבה וכל מי שסביבנו אומר הלוואי על כולם זוגיות כמו שלכם. הקשר הולך לקראת חתונה ויש רק בעיה אחת- והיא לא נעלמה מתחילת הקשר- והיא שחבר שלי אוהב מאוד מאוד להתבונן ולהסתכל על נשים אחרות. הוא מטבעו מאוד סקרן, ומתבונן בסביבה שלו ומסתכל על אנשים, חיות בנינים הכל מהכל- אך כאשר זה נוגע לבחורות ההתבוננות יותר מעמיקה לפעמים. היו לנו רביים רבים על כך. אסביר מהתחלה- אני בחורה מאוד חסרת ביטחון בקשר למראה שלי בעקבות דברים שעברתי בעבר, למרות שאנשים סביבי רק מחמיאים לי כל הזמן בכל התחומים בעיקר בקשר למראה שלי ובטח אתם מבינים שמכאן מגיעה הסיבה שמפריע לי כל כך שהוא מסתכל. זה גורם לי להרגיש כל כך לא טובה בשבילו וזה כבר מתסכל.מה עוד אני מרגישה שזה לא מכבד אותי ואף פשפיל כשאשה אחרת קולטת שהוא איתי ומסתכל עליה במפט חרמן. אני יודעת שזה טבעי ושגברים מסתכלים וכך גם נשים, וזה דבר טבעי. לאחרונה (מזה שנה וחצי) כבר דיי השלמתי עם זה, ופחות מפריע לי, הביטחון שלי קצת עלה ( כי אני כל הזמן עובדת על עצמי) והוא באמת משתדל לבוא לקראתי ולא לבהות באחרות בצורה רבה וכן פחות עושה את זה כדי שלא אפגע. (חייבת לציין ששקלתי להתאבד מספר פעמים מרוב שזה הכאיב לי והרגשתי שמעולם לא אוהב את עצמי ומעולם לא אהיה מספיק טובה בשבילו ובשביל עצמי ולא אצליח להנות ממה שהחיים מציעים לי בלי ייסורי ייגון וכאב).. מצד אחד זה פוגע בי ואני נכנסת להתקפי חרדה ומצד שני הוא אומר לי שזה החופש שלו וכל הגברים מסתכלים ומדברים כי ככה זה ושלבחורות האלה אין שום משמעות מבחינתו- הן רק פלאקט יפה או נוף יפה ופה זה נגמר.הן לא מעניינות אותו בכלל ואני כל מה שיש לו בחיים. ושאותי הוא אוהב. הבעיה חזרה כששיתפתי חברה חדשה שלי יחסית ביחסים שלנו היא אמרה שזה דבר הזוי ושגברים בדרך כלל לא מסתכלים על נשים אחרות ושזה מוזר ולא אמור להיות ככה ושחבר שלה לא מעז להסתכל וגם חברים של חברות שלה ושכל הסביבה שלה בחורים מכבדים את חברה שלהם ולידה לא מסתכלים ובטח שלא מעירים ושיש מלא בחורים כאלה וזה ערער אותי ועצבן אותי כי הגעתי למצב שדי השלמתי עם זה כדי שאוכל להנות מהזוגיות שלי ומהחיים שלי ולא להתמקד בשטויות כי חבל לי לאבד אותו בגלל זה. הוא בחור מדהים ואני אוהבת אותו מאוד ויודעת שגם הוא אותי ואנחנו עושים הכל אחד בשביל השנייה. רק בנושא הזה הוא מוכן להיפרד ממני העיקר שיהיה לו את החופש שלו להסתכל ולעשות מה שבאלו. וזה קצת מבאס כי אני הייתי מוותרת על משהו שאני יודעת שכל כך פוגע בו כמו שאני עושה לאחרונה- פשוט לא מתייחסת שעוברת בחורה ולא מעירה ונותנת לו את הספייס הזה-כי אני יודעת שאי אפשר לכלוא בן אדם ואי אפשר להשתלט לו החיים ואני הכי נותן לו ספייס ותמיכה בכל מה שהוא מחליט פשוט חברה שלי עוררה אותי פתאום ואני רוצה לדעת האם כל הגברים מסתכלים? ( חבר שלי טוען שכן ושהוא פשוט אמיתי איתי ושחבר שלה מפחד ממנה ובחיים לא יגיד לה את האמת)
מה גם אני מאוד קנאית לו וגם מקנא בכל בחורה שקצת נראית טוב. כמו כן יש עובדת חדשה אצלו בעבודה שהתחילה איתו והוא אמר לי שהיא נראית ממש טוב ושהיא יפה בעיינו אבל לא מעניינת אותו ושזה דווקא אמור להוכיח לי שהוא אוהב רק אותי ונאמן לי שגם כאשר יש מישהי יפה הוא עדים איתי ןשאף אחת לא מעניינת אתו. ברור שאנח בפחדים מהבחורה הזאת ומאוד מאויימת ממנה. בתוך תוכי אני יודעת שהוא אוהב רק אותי ובחיים לא יילך אליה אך אני מפחד

אני ובת הזוג שלי כבר כמה שנים יחד. כשנפגשנו היא נראתה מעולה אבל עכשיו היא השתנתה והיא לא נראית כמו פעם ואני פחות נמשכת אליה. אני רואה שהיא שמה לב לזה ושזה פוגע בה ואני לא יודעת מה לעשות...

יחד כבר כמעט 3 שנים. הכרנו בצבא והתחלנו לצאת כשאני השתחררתי והוא שירת עדיין. בסופי שבוע היינו שוכבים פעם 1 וזה היה בסדר גמור כי הסופש היה מלא בפעילויות אחרות ולא מצאנו זמן וכך היה גם לאחר השחרור ..פעם בשבוע בערך כשישן אצלי. עברנו לגור יחד לפני שנה והמצב החמיר..חשבתי שנוכל להנות מאינטימיות מוגברת אבל עובר חודש וחצי ללא יוזמה מצידו ואני מתייבשת ואז זה קורה איכשהו ושוב יובש של חודש וחוזר חלילה ( לפעמים חודשיים). ניסיתי לרמוז ואז ניסיתי להגיד באופן ברור. ניסיתי להתעלם,ניסיתי להיות בוטה יותר או עדינה וכל פעם אומר שהוא יעבוד על זה אבל כלום לא קורה! הוא כל הזמן טוען שעייף! גם אם לא עבד כל היום וסתם ישב בבית לא יוזם. זה הגיע למצב שאני מודיעה לו מראש "יום שישי אנחנו יוצאים ובבוקר שבת יש זמן לישון אז יש זמן וכוח לסקס" ואז זה לא קורה! זה מפריע בטירוף, אני צעירה וסקסית ומרגישה שאני מתבזבזת על מישהו שלא באותו ראש איתי. אני נסיתי לתאם ציפיות איתו..פעם פעמיים בשבוע זה בסדר גמור ואני לא מרגישה שהרף גבוה מדי..אמרתי לו כבר כמה פעמים שבסופו של דבר אני לא אשאר בקשר כזה חסר מין כמו אישה בת 70. כמובן שהוא מאוד אוהב,תומך,עוזר ומראה אהבה בדרכים כמו חיבוקים נשיקות ומחמאות ובכל שיחה בנושא אמר שכן אני מושכת בעיניו. מה אפשר לעשות שלא ניסיתי???

אני חושבת שאני מתבלבלת בין כימיה מינית לאינטימיות וכבר יצא לי כמה פעמים שהרגשתי מאוד חשופה וקרובה למישהו ואז התברר לי שזה בכלל לא היה הדדי
איך אני יכולה לזהות מה אמיתי ומה זה באמת קשר אינטימי?

היי
אני יוצאת עם בחור כ7 חודשים למטרת קשר רציני..
הבחור איכותי והכל..יש לו לב זהב...אבל אין התאהבות.
יש לי רגשות אליו ואני אוהבת אותו כבן אדם, אבל לא מאוהבת.
ונראה לי שזה דיי הדדי...
השאלה שלי היא האם זה מצב תקין?? האם חייבת לקרות התאהבות?
ואם לא קרתה, מה יכולות להיות הסיבות לכך??

שלום אני נושאה 20 שנה ויש לי 3 ילדים
בעלי החליט שהוא רוצה ללכת לרבנות להתגרש
אני מסרבת מה אני עושה?
איך אני מגנה עלי?
המטרה שלו להשאיר אותי בלי כלום ועם תשלום של החובות שלו
מה אני עושה?

שלום,
מה שאספר הוא מורכב, אינני יודעת מאיפה להתחיל, אך אנסה לשפוך מה שעולה לי ואנסה לקצר כמה שיותר:

הייתי בקשר זוגי 3 שנים. זה היה קשר ולא קשר. התאהבתי. אך הרגשתי שהוא לא אוהב אותי. רק בהתחלה הרגשתי מתאהבת ומוקסמת ואומרת לעצמי הלוואי שהכל אמיתי ולא הגיע עוד אחד שמשלה אותי ועובד עליי. כן הרגשתי נאהבת, אבל תמיד היה ספק. שמא הכל סתם. היו רגעים שהוא היה זורק בSMS- אוהב אותך, אך בגדול- הוא לא הטיפוס שמפגין רגשות, הוא אדם קר ומופנם. אך כל האוהב אותך היה ממש בחודשיים הראשונים לקשר. הוא אדם לא חם. היה זורק לעיתים-אנחנו עד הסוף ומגוון משפטי אהבה למיניהם. זה שבה אותי. אבל לא היו מעשים בפועל. בתחילת הקשר- היה מאוד ורוד ולבבות, הרבה יחסי מין וחיבוקים וקירבה גדולה, המון טלפונים, הצורך לדבר בכל שעה ולהיפגש הרבה ולקיים יחסי מין. מצד 1הרגשתי שהוא מעוניין אפילו שלפעמים חשבתי שאולי זה רק סקס?, כן הרגשתי מעבר לזה.שכן יש פה משהו מעבר. הייתה הכרות עם משפחה אך לא עם חברים. אך תמיד תהיתי האם הכל שקר וכזב? האם הוא מסבן אותי? האם הוא שומר אותי על האש היות והסקס הכי טוב שיש? ואז היה פיצוץ גדול.(ממש לאחר חודשיים של הכרות).הוא שיקר לי במשהו לא גדול, אך חששתי שבוגד ונסעתי לביתו מיוזמתי, כשהוא מתגורר עם אימו. הוא סיפר שנוסע כעת לאחיו, שמעתי שנוסע בשיחה, אך לא האמנתי. נסעתי אליו מבלי להגיד לו שאני באה.. והוא בכלל היה בבית, לא נסע לשום מקום, מה שגרם לי לחשוב שהוא חזר בבוקר הביתה היות ונעלם לילה לפני לאחר שניסיתי להשיגו. עד היום הוא טוען שאני סטוקרית.. ושלא השתנתי 3 שנים! ואיך אני מעיזה להגיע לפתח ביתו של אימו ללא הזמנה?! ולמה הוא אומר את זה?

כי אתמול זה נגמר סופית.

3 שנים ששרדנו, הרבה פרידות.. כבר אין לבבות ואין אני אוהב אותך. אין כלום. חוץ משיחות מעטות ביום יום.. ופגישות פעמיים בשבוע של יחסי מין. למעשה הקשר נשאר כך תמיד.. ללא כל שינוי, חוץ מזה שזה לא ורוד כמו פעם.
הבחור עבר דירה. לא מזמן, כמה חודשים בודדים שהוא שם. לבדו. הגעתי אליו ביום רביעי,.היה מה שהיה, ובמגירתו- קופסא פתוחה, קונדומים זרוקים במגירה. הוא רק ציין שכנראה זרק את העטיפה שלא אחשוב שהוא היה עם אחרות. אכלנו, דיברנו צחקנו..היה לילה מצויין למעשה.

אתמול שלחתי הודעה ושאלתי את פשר זה.. הוא ציין שהחבילה נפתחה עוד מלפני שהוא עבר לדירה החדשה ומה אני בכלל מתחקרת אותו?! ושאני אחשוב מה שאני רוצה. בנוסף, גיליתי שהוא נרשם ל"טינדר"- אתר הכרויות, אציין שזה לא הפעם הראשונה שהוא נרשם לזה בזמן שאנחנו בקשר... שאלתי גם על זה בפעם המאה אולי שהוא שם, וקיבלתי פיצוצים של דיי כבר, הוצאת לי את כל האנרגיות, אני לא שואל אף אחד או אחת איפה להיות, את בודקת אותי כל פעם לא השתנת! למה הוא לא מבין שאם הוא איתי אין לו מה לחפש שם? גם שהוא היה איתי הוא היה חוזר לשם כל פעם מחדש.. ואם חזרנו לקשר שוב, אני לא מוכנה לקבל את זה ואני שואלת מבררת ומקבלת על זה בראש שאני כביכול הלא בסדר שאני עוקבת אחריו.הסברתי לו שאני שואלת כי אכפת לי ואם לא היה אכפת לי ממך, לא הייתי בכלל שואלת, הוא לא מבין שזה כואב לי ושובר אותי המחשבה שהוא יהיה עם אחרות ויכיר..הוא אמר לי שנשארתי אותו הדבר 3 שנים, אבל למה הוא איננו מבין את הרגשתי? אף אחד לא היה רוצה להיות עם אדם שמחפש מהצד.. אם חזרנו לקשר אני לא מצפה ששוב זה יקרה אבל זה קורה ואין לזה סוף, אולי הוא פשוט מכור לשם? אמרתי לו מעצבים שהוא גבר בוגד .מה שגרם לו להתעצבן אף יותר ולהחזיר לי במשפטים. הוא ציין בפניי שאינו רוצ

שלום, אודה מקרב לב על עזרה בנושא-

אני בת 29, יש לי חבר כבר שנה פלוס ולפני כמה חודשים חווינו משבר ומאז באופן הדרגתי הוא הפך מרוחק ממני רגשית ותהנהגותית- לא מחבק / מנשק, אין ממש פרגון, לא ביקר אותי כשהייתי חולה וכו' וזה תחושה נורא קשה.. המשבר היה בעיקר על רקע זה שאני מורה לריקודים של סלסה וסלונים ורצה שלא אלמד אנשים בגילאים שלנו כי מרגיש חוסר נוחות (טוען שזה לא קנאה) למגע ביני לבנים אחרים ושבשיעור ובמסיבות תרגול ארקוד רק איתו או רק עם בנות. כלומר אין חופש תנועה מלא אליו הייתי רגילה גם לצורך למידה. השקעתי מאמצים רבים להסביר לו על נושא הריקודים והעובדה שבשבילי זה מקצוע וספורט בלבד ושיש הפרדה בין הדברים. ההתקדמות איתו היתה שמתוקף היותי מורה יוכל להכיל את זה שאלמד בשיעורים את כל הגילאים והוא ינסה להתמודד עם חוסר הנוחות אבל יהיה לו קשה.

יש לציין שחבר שלי לא בא מרקע של ריקודים וניסה ללכת איתי כמה פעמים לרקוד ולאחריהם הרגיש שלא יכול לראות אותי רוקדת עם אחרים. הוא אמר שלא יוכל להשתנות כי התחושה מפריעה לו וגם קשה לו להצטרף לפרגון כשמישהי/ מישהו אחר מחמיא לי על ריקודים כי זה מתקשר לו לזה שאני רוקדת עם אחרים וזה מפריע לו.

אני לא יודעת עוד כמה אעסוק עוד בתחום הריקוד בהמשך ואולי בכלל לא, אבל עצם הידיעה שהוא לא מנסה לגלות גמישות לאור מאמציי הרבים והכנים להסביר לו, והעובדה שהוא מגביל אותי קצת מפריעה לי. אנ כן אוהבת אותו אבל כואב לי שלא יכול הבין באמת ואולי עם הזמן כן יבין. כמו כן, אני לא מרגישה שמגביל אותי בעוד תחומים נכון לעכשיו אלא בהיבט הזה של הריקודים.

המשבר ונושא הריקודים עלה רק בחודשים האחרונים כי כשהכרנו בדיוק הפסקתי ללמד ולרקוד והייתי עסוקה בבחינות בתחום מקצועי אחר. עם זאת, הוא נכח בשיעור האחרון של החוג שבו רקדתי וחשב כנראה שאפסיק לרקוד אחרי זה..

יש לציין שגם לפני המשבר היו דברים שמעט הפריעו לנו אחד אצל השני- כמו למשל הפריעה לי רמת המוטיבציה הנמוכה שלו לעשות דברים ולו הפריע שאני קטנונית.. מה עליי לעשות? אודה מאוד מאוד לעצתך הטובה בנושא..

אני ובן הזוג שלי ביחד פחות משנה אבל הקשר מאוד חזק ואינטנסיבי. הוא נוסע לרילוקיישן מהעבודה והוא רוצה שאבוא איתו. עכשיו אנחנו לא גרים יחד אבל אם אסע איתו אז ברור שזה מה שנעשה. אני מאוד אוהבת אותו ורוצה להיות איתו אבל אני מפחדת שאולי זה מעבר מהיר מדי, לעזוב את הארץ ואת כל מה שיש לי פה - עבודה, משפחה חברים בשביל קשר שעוד נמצא יחסית בהתחלה. מה את חושבת שכדאי לי לעשות? תודה!

אני יודעת שזה פורום יחסים אבל אולי את תוכלי לעזור לי גם בזה כי זו בעצם הבעיה.
אני בת 34 בלי זוגיות כבר הרבה מאוד שנים שכל החברות והחברים מסביבי אם לא נשואים עם ילדים אז הם עם בני זוג. כשיש אירועים חברתיים גדולים שכולם באים עם בני הזוג אני מרגישה ממש בודדה ואומללה ומרחמת על עצמי וכל האירוע אני עם דמעות בעיניים, אז הפתרון שלי הוא להימנע ולא להגיע. יש לי אירוע כזה בשבוע הבא ואני מרגישה שהתירוצים הפעם לא יתקבלו בעין יפה אבל מצד שני אני לא רוצה להיות שם ערב שלם מסכנה ועם פרצוף תחת. מה אני עושה?