פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

בכל ליבי אני רוצה להאמין כי לחיצת יד לשרברב לא תהיה עילה לפירוק נישואים של 40 שנה.
בנוגע לאירוע עצמו, אני מאמינה כי חשוב שתנסה לנהל איתה שיחה הגיונית ורגועה לכשהיא תירגע מעט מסערתה, ותבינו יחד מה עומד מאחורי הסערה שלה מעבר לנושא הרגישות לזיהומים וחיידקים. יתכן כי היא מרגישה שאינך רואה אותה מספיק, שאינך רגיש מספיק, שאינך חושב עליה. חשוב להבין מה באקט הזה היה כה קיצוני עבורה (או שאולי היה זה הקש ששבר את גב הגמל?).
בהמשך אני מאמינה כי מערכת היחסים שלכם נמצאת כית במשבר משמעותי על רקע השינוי הדראסטי עם יציאתך לגימלאות ויתכן כי שינוי חיי היום יום, הזוגיות והקשר ביניכם, יש להם השפעה על הסבלנות שלכם, התקשורת וכו׳.
אני מאמינה כי מצבכם מחייב עזרה מקצועית- או ייעוץ זוגי דרכי, במסגרתו תקבלו כלים פרקטיים ליצירת שפה משותפת, על רקע שינוי הסטטוס שלכם והקשיים שעולים לאחרונה יותר מבעבר ומאיימים על המשכיות הקשר. או- באם באמת מדובר רק בנושא הסטריליות של אשתך (עד כדי שזה נשמע לה כמו סיבה מוצדקת לגירושים), טיפול CBT (קוגנטיבי התנהגותי) לאשתך סביב נושא זה שמגביל אותה ואתכם בחיי היום יום.

בעלך מזניח את בריאותו הרופפת, ואת במלוא האכפתיות והאהבה מנסה להגביר את המודעות שלו למצבו ולהביא אותו לשינוי ההתנהגות שלו בפועל. נשמע שפעלת ברגישות, בתבונה ובנחישות עד כה ואני מתקשה לחשוב על דרך שלא ניסית עד היום.
דפוסים שכאלה הם קשים מאד לשינוי והגמשה ואני יכולה לומר לך שאם את מרגישה שאת נסחטת מבחינה אנרגטית כפי שעולה מכתיבתך, הייתי ממליצה בחום פשוט לשחרר מהנושא עם כל הכאב והצער. אם בן זוגך לא מוכן לדאוג לבריאותו, אל תגרמי גם לזוגיות שלכם להיהרס בעקבות כך. ספרי לו שירדת מהנושא, המשיכי עם התזונה הבריאה בבית ושחררי. זה קשה אך נראה כי התוצאות בשטח יהיו זהות והאנרגיות בבית וביניכם יהיו חיוביות יותר.
חג שמח ובריאות שלמה לשניכם.

אני מבינה את המקום המורכב שאת נמצאת בו, אך פחות מבינה ממך לאיזה סוג של עזרה או עיצה את זקוקה.
אם, כפי שאמרת, את לא מרוצה ממערכת היחסים שלך, לא מעוניינת לעבוד עליה ובטוחה שתתגרשי- אז תתגרשי.
אם את מאמינה כי ייעוץ זוגי בו תקבלו כלים פרקטיים שיאפשרו לכם לראות זה את זו וליצור יחד שפה משותפת, עשוי לסייע לכם- את מוזמנת לפנות אלי ומשם נתקדם. ראיתי מקרים דומים לזה ונוכחתי לראות כי כאשר קיימת נכונות לעבוד, אנשים מצליחים ליצור את הזוגיות שהם רוצים לחיות בה עם האדם שהם כבר נשואים לו. זה לא קל אבל כן קל יותר מלהתמודד עם גירושים ומלמצוא אהבה חדשה מאפס.

את נמצאת במצב מורכב ביותר ואני חושבת שלפני שמפרקים חבילה שכזו ישנו תהליך חשיבה שעליך לעשות.
נשמע כי ההגדרה שלך את הרגש ׳אהבה׳ מצטמצמת ל׳הייתי מתה אם הוא היה עוזב אותי׳. בעוד יתכן שזה מרכיב של הרגש אשר נעדר מתחושת האהבה שלך (אולי כלפי הבחור הזה ואולי בכלל כמו שקרה לך גם בקשרים אחרים), חשוב להבין כי אין זה המרכיב היחיד של הרגש המדובר.
אני מציעה לך בתור התחלה לחשוב ולרשום בינך לבין עצמך מה זו אהבה, מה הרכיבים שלה מבחינתך, כמה שתמני יותר כך ייטב. לאחר מכן אתרי את הרכיבים שכן מאפיינים ונוכחים באהבה שאת רוכשת כלפי בן זוגך. לבסוף, ואם התהליך הזה לא יספק אותך, הייתי מציעה לך לנסות לפנות לבן זוגך (ואולי גם תוך הכוונה מקצועית ממני) ולברר האם ניתן במסגרת הקשר שלכם לעורר גם את הרכיבים שחסרים לך בתחושה שאת מרגישה.

נשמע כי את באמת מבינה את המקום של בעלך, רוצה בטובתו ובטובתכם, כוונותיך טובות וחששותיך מוצדקים.
עליך לפנות לבעלך ברגישות ובביטחון ולא בהתנצלות או בפחד (שישר ניכר כשהוא קיים). עליך לומר לו שאתם צריכים לדבר על המצב הכלכלי שלכם ולהתכונן מבחינה כלכלית לשנה- שנתיים הקרובות עם כל השינויים החיוביים והיקרים שהן טומנות בחובן. נתקי את הנושא הכלכלי מ׳אני׳ ו׳אתה׳ ושימי דגש על ה׳אנחנו׳. אתם חייבים להתכונן לקראת הבאות ולעבוד מול תכנית כמה שיותר ברורה.
אם הוא מתגונן או מנסה להעביר נושא, שאלי אותו אם הוא רוצה לדבר על הקושי שלו, ואם הוא לא מעוניין, תסבירי לו שעליכם לדבר על הנושא הזה ולהתכונן לעתיד וככל שהגישה שלו תהיה חיובית יותר והוא ישתף פעולה, ככה התכנון יהיה יעיל יותר ונעים יותר לכם.

את נמצאת במצב מורכב ביותר של מערכת יחסים שיש בה אהבה ומשפחתיות אך נעדרות ממנה התשוקה והאינטימיות. יתר על כן, בן זוגך נמצא כעת בסוג של דכדוך, ולבסוף ומעל הכל- אין לך פרטנר לתקשורת לצורך עבודה על המצב ושיפורו.
באשר לדיכדוך שאת מתארת ובעלך אינו מודה בו, אין לי עבורך עיצה ספציפית, ובלבד שכמובן כדאי לפנות לטיפול במהרה ובמיוחד אם המצב פוגע בתפקודו היום יומי.
באשר אליכם- אם עד היום הוא מיאן לשתף פעולה בשיח, אני ממליצה לך לשנות גישה. אל תפני אליו אצבע מאשימה, עם כמה שהתנהגותו קשה ומקשה. הסבירי לו שאת זקוקה למשהו אחר, משהו שהוא לא מביא לקשר ביניכם וכי את רוצה ללמד אותו לעזור לך. ראי את הבעיה שלכם כבעיה זוגית שעליכם לפתור יחד כצוות ולא כבעיה שלו. נסי להיות עד כמה שאפשר מדוייקת ופרקטית בבקשותיך שיתכן שנשמעות עמומות עבורו במיוחד אם הוא חסר נסיון. הדגימי לו במילים ובמעשים מה את צריכה וחזקי אותו על כל מאמץ. הכנסת תשוקה לתוך מערכת יחסים יש מאין היא משימה לא פשוטה אך כן אפשרית, ע״י עבודה קשה ושיתוף פעולה, שימת האגו בצד ואיזון בין נתינה לאחר לבין שמירה על עצמי.

כמו שאמרת, בהחלט אין לכך מתכון, ואני ממליצה בחום לשתף בבחירה חברה טובה שלה/ אחות/ אמא אם אתה אכן לא מבין בכך דבר כפי שהסברת.
כדי לקבל מושג מעצמך מה אשתך אוהבת אני ממליצה להסתכל על התכשיטים שהיא עונדת ביום יום ובערב (ניצן גם להסתכל בתמונות שלכם מהזמן האחרון). מכך תקבל מושג אם היא מעדיפה זהב או כסף, פנינים או יהלומים, תכשיטים עדינים או גסים, תכשיטים צבעוניים או לא וכו׳.
טיפ של אלופים- תבדוק את הפייסבוק/ אינסטגרם שלה. יתכן מאד שהיא עוקבת אחר צורפים ותכשיטנים שהיא אוהבת את העבודות שלהם ומכאן יהיה לך הרבה יותר קל!
בנוגע לתקציב אני חושבת שלא מומלץ להתפרע וכי אם מדובר ביום הולדת עגול ניתן להשקיע בו יותר מביום הולדת רגיל אבל בגבולות ההגיוניים לכם (נגיד 150% מיום הולדת רגיל).

אפשר בכל זאת לזרוק סכום, למה את היית מצפה?
אני מבין שכל אחד שונה אבל שיהיה לי איזשהו מושג
(דרך אגב היא, וגם אני, לא בפייס ולא באינסטגרם ולא בטוויטר
היית מאמינה? :))

מצטערת אבל סכום ספציפי לא.כי זה פשוט לא רלוונטי..-200%-150% לעומת הוצאת יום הולדת רגילה שלכם זה נשמע לי הגיוני. אם אתה רוצה לפנק באופן מיוחד אז תחשוב על המקסימום שאתה מסוגל להוציא כרגע עבור המתנה הזו מבלי לפגוע בכלכלת הבית ובחיי היום יום שלכם.

כל מה שאתה כותב הוא נכון. אך נכון לא רק בנוגע לאהבה אלא בנוגע לכל נושא בחיים. מדוע ללמוד/ לעבוד אם בכל רגע החיים עלולים להסתיים? מדוע לתחזק קשרים חברתיים שלפי דבריך בסופו של דבר גם הם אולי יביאו לצער?
אהבה היא דבר נפלא, היא רגש שגורם לנו להמון הנאה, וזוגיות חיובית מכניסה אל חיינו עניין וערכים שחשובים לנו.
בכל דבר חיובי יהיה תמיד הסיכוי שהוא יגמר, יעלם או יעציב אותנו, וטבע האדם משתדל להדחיק את המחשבות האלו שמחבלות בהשרדותו.
באם אתה מרגיש שמחשבות מעין אלו משתלטות עליך, מטרידות אותך, פוגעות בתפקודך או מונעות ממך לפעול למען עצמך, אני ממליצה בחום ובדחיפות לפנות למטפל.

אני חושבת שמצבך הגיוני מאד ולא נעים. אינני מודעת למידת הפתיחות התקשורתית בינך לבין אשתך אך אני חושבת שזה כן אמור להיות משהו שאתה יכול לדבר עליו איתה. אין כאן מן ההאשמה אליה או בכלל וגם לא נשמע שאתה מעוניין שתנקט במעשה קיצוני, אלא שאתה פשוט מרגיש לא טוב עם המצב אשר מדיר שינה מעינך ואתה זקוק לאוזן קשבת. אני ממליצה בחום לפתוח מול אשתך את הדברים, לספר לה כמה קשה לך עם זה ולבקש ממנה תמיכה.

תודה רבה. אנחנו דוקא פתוחים .
אני מתביש שהיא תחשוב שאני קנאי. אני לא ממש קנאי אבל פעם היא ממש אוהבת אותו.
מה אני אומר לה?
תודה רבה מאוד.

אם אתה מספר שאתם פתוחים ביניכם אני באמת מאמינה שהיא תקבל את דבריך בהבנה. זה קשה להביע פגיעות בפני הפרטנר הרומנטי שלנו לעיתים, אך אלו הזדמנויות להעלות את הקשר לרמה עמוקה וקרובה יותר.ספר לה שהנושא הזה מטריד אותך ומפריע לך ושאתה צריך שהיא תעזור לך להתמודד. תחשוב קודם בינך לבין עצמך- מה אתה צריך ממנה? מה אתה צריך על מנת להרגיש יותר טוב בהקשר הזה? חום? תשומת לב? ביטחון? ניראות? כבוד? משהו אחר? ואז תסביר לה מה אתה צריך ותחשבו יחד כיצד היא יכולה לעזור לך לספק את זה. פעמים רבות הפרטנר שלנו זקוק להכוונה מאיתנו על מנת לדעת כיצד לסייע לנו. בשביל לעזור לאחר לעזור לנו עלינו תחילה להקשיב לעצמינו ואז לתרגם את זה לצד השני ולעבוד בצוות אל מול הבעיה ואף פעם לא כאחד נגד השני.

תודה רבה אוראל.
אני עשיתי וחשבתי מה שאמרת.
אחרי שחשבתי הרבה דברתי אם אשתי ואמרתי לה את המחשבות והדאגות שלי.
אשתי אמרה שהיא צריכה ואוהבת אותי ואין לה רגש לאקס שלה, והיא רוצה שאנחנו נהיה באהבה והבנה.
אני מאושר וגם היא וזה האמת בזכות אוראל, שלימדת אותי איך לחשוב ואיך לדבר.
תודה מאוד מאוד וחג שמח.

מאד שמחה שהעיצות הביאו הבנה הביתה ועל כך שכעת אתה שלו יותר.
שיהיה חג שמח והמון אהבה לכם.

נשמע כי אשתך מתמודדת עם רמה כלשהי של בולימיה. אתה מוזמן לקרוא על המצב המורכב אונליין. מדובר בהפרעת אכילה נפוצה, רגישה וקשה לטיפול כמו גם מסוכנת. מובן לי כי גם החיים במחיצתה כבן זוג אינם פשוטים עבורך.
אני ממליצה לך בחום להתייחס ברגישות רבה לאשתך, וראשית לפנות בלעדיה למומחית (או מומחה) בתחום הבולמיה. הם ידעו להנחות אותך צעד אחר צעד ולעזור לאשתך ולך בתקווה להתגבר על ההפרעה הקשה.

בעקרון כל עוד זה חשבון משותף שלכם או חשבון שלו, בהיעדר התנהלות מוסכמת ביניכם, נשמע שהוא חופשי למשוך כסף..
במידה והוא/ אתם נקלעתם לחובות, חשוב להגיע לכדי התנהלות כלכלית ברורה ומצומצמת עם תכנית שתעבדו עליה יחד או אפילו בליווי יועץ.
פני אליו, אמרי לו שאתם נמצאים בבעיה וכי את רוצה שתתכננו יחד כיצד לצאת ממנה. מדבריך נשמע כאילו את מבדילה את עצמך מהבעיה שהוא נקלע אליה וכי אם את רוצה להיות שותפה לסיטואציה ושהוא ישתף אותך, עליך שפה שםה של שותפות ולהירתם לעזרתכם.

את מעלה נושא משמעותי ומתייחסת לפער בינך לבין בעלך בהקשר של הפגנת חיבה ותשוקה באופן פיזי בפומבי. הרגשתם הלא נעימה של שני הצדדים ברורה לחלוטין בהקשר הזה ולכן מובן כי יש להגיע לכדי הסכמה בינכם בנושא על מנת שההתנהלות תהיה נעימה לשניכם ואיש לא יפגע או ירגיש מובך.
אני מציעה לך לפנות לבעלך לאחר שמעט ירגעו הרוחות, ואם זו האמת, להסביר לו שאת מבינה אותו וחבל לך שהוא פגוע. לאחר מכן תסבירי לו כי לך קשה ולא נעים להפגין חיבה פיזית בציבור וכי את מעוניינת להגיע יחד איתו לדרך התנהלות שתהיה נעימה לשניכם. שאלי אותו מה בדיוק חשוב לו בהבעת חיבה פומבית, כי בין אם מדובר בצורך שלו לשדר לסביבה שאתם אוהבים (כפי שעלה מדבריו בעת עלבונו), לבין אם הוא רוצה להרגיש חום ממך, ניתן לספק לו את הצורך על ידי קרבה פיזית או מגע חם מצדך ללא המרחויות (כמו החזקת ידיים) וכן על ידי מילים חמות שיגיעו מצדך וביוזמתך.
אני מאמינה כי חשוב שתהיו ברורים זה עם זו- ספרי לו מה הם הגבולות מבחינתך (נגיד- נוח לך להחזיק ידיים, לשים יד על ירך או כתף בישיבה, וקשה לך עם נישוקים), ובאשר לדברים אלו, שאת כן מרגישה בנוח איתם, נסי לתת מעצמך יותר מהם וליזום את הקרבה מבלי לגרום לו לחפש את קרבתך. בעיני בדרך זו תגיעו יחד לעמק השווה ושניכם תרגישו בנוח, מרוצים ואהובים.

תודה.

בהצלחה

שגרת יומכם השתנתה ללא היכר ומזוג הפכתם למשפחה. נשמע כי אשתך זקוקה בתקופה זו ליותר תשומת לב ושותפות מצידך, וכי הדרך בה היא מנסה לשדר לך את זה, שגויה, שכן אינה מכבדת את המרחב שלך, מפריעה לך ומרחיקה אותך.
לגבי נושאים שאינם מסתדרים באופן ספונטאני בקשר, יש להתנהל מראש ובאופן מסודר אשר יביא על סיפוקם את שני הצדדים וישמר את הזוגיות.
המתן לזמן בו אין מתח ביניכם ביחס לטלפונים המרובים (אולי לסוף השבוע וכאשר התינוק ישן), ותסביר לה כי אתה באמת רוצה לדעת מה שלומם במהלך היום, כמו גם לחשוב על דרכים להשקיע בזוגיות שלכם, אך הטלפונים והוואטסאפים המרובים במהלך היום מקשים עליך לעבוד ומוציאים אותך מאיזון ומריכוז. אם זו האמת, תסביר לה גם שהיית מעדיף לדבר איתה כל היום, אך יש לך חובות למלא וזה מפריע לך. לאחר מכן תגיעו יחד להסדרת התנהלות קבועה ביניכם ומוסכמת מראש (למשל- שיחה אחת ביום של כ10 דקות בשעות הצהריים או 3 שיחות עדכן קצרות ביום של כ3-4 דקות וללא וואטסאפים). חשוב שתגיעו להסכם שנשמע לכם הגיוני, תסביר לה עד כמה חשוב לך להגיע לשיחות איתה בקשב, בסבלנות ובאהבה ולחכות לסוף היום להגיע אליהם הביתה. נראה כי לנושא נקודתי זה, התנהלות מראש תעזור עד מאד.

תודה רבה מאוד, אוראל,
קראתי בעיון את תשובת, ואני חייב לציין שלא חשבתי אפילו לשניה על הפתרונות שהעלית ,ובכלל לא הייתי חושב על זה.
רוב הזמן אני כל כך טעון ורק חשבתי איך לברוח ולא איך לעזור.
אני מתכוון לקחת את כל מה שאמרת הביתה.
אני בטוח שזה יעזור.
בכל מקרה איידע אותך.
שוב תודה

שמחתי לעזור,
המון בהצלחה לשניכם.

אתה מספר כי חייך סובבים סביב הוריה החולים של אשתך, כי המצב השתלט באופן מוחלט על הזוגיות וגם הוביל לקריסה כלכלית וכי הדברים נעשים בעל כורחך. בהקשר הזה, דעתך אינה נשמעת או נחשבת כהוא זה ובאופן כללי אשתך מטיחה בך האשמות קשות ומביעה חוסר שביעות רצון מתפקודך.
קשה לי לומר מה הדבר הנכון לעשות בנקודה זו, שכן עליכם לשקם את הזוגיות שלכם מא׳ ועד ת׳, וכן לשנות לחלוטין את אורח חייכם אשר הורס את הזוגיות שלכם, את בריאותכם ואת עתידכם- אך לטנגו נדרשים שניים, ולא נשמע כי אשתך מעוניינת לעבוד על הזוגיות או לשנות את אורח החיים.
הדבר הנכון ביותר העולם בדעתי בנקודה זו הוא לשוחח עם אשתך באופן רציני וברור על כך שאתה לא מסוגל להמשיך בדרך הזו עוד (רק אם זה המצב כמובן). ספר לה מה חייב להשתנות מבחינתך ואיזו אחריות אתה לוקח לגבי השינוי ונסה להבין ממנה האם היא מוכנה להיות שם איתך ולהציל אתכם.

את לוקחת חלק בזוגיות מאושרת, אוהבת ואיתנה. בינך לבין בן זוגך קיימת מחלוקת בנוגע להבאת ילד, כאשר את רוצה בזה מאד והוא מתנגד. את חוששת כי בסופו של דבר, התסכול שתגרום ההחלטה לצד המתפשר תעיב על הקשר ותהרוס אותו, ומצד שני, את מניחה כי החלטה לסיים את הקשר הזוגי בכל אופן לא תאפשר לממש את אפשרות הילד הנוסף.
אכן מדובר בדילמה משמעותית.
ויתורים בקשר, יש להם נטייה לחזור אלינו בצורה של שמירת טינה ותסכול בהמשך במידה ולא מעבדים אותם באופן נכון. מכאן שעומדות לפניך שתי אפשרויות עיקריות שאני יכולה לזהות- הראשונה לבחור בזוגיות שאת נמצאת בה ולהשלים עם אי הבאת ילד נוסף לעולם, לא ממקום של ויתור אלא ממקום של בחירה, של השלמה עם שינוי הכיוון, החלפת התכנית ובחירה מושכלת בזוגיות שאת מרגישה שתסב לך אושר גדול שנמצא בהישג ידך. אפשרות שנייה שלא עלתה מדבריך הינה להביא ילד נוסף, שלא עם בן זוגך הנוכחי, אך מבלי לוותר על הקשר. כמובן שזו אינה הדרך הקונבנציונאלית והקלה, אך לוותר על זוגיות טובה ולחפש אחרת שגם תיטיב איתך וגם תאפשר לך להביא ילד תוך זמן קצר- גם זה לא עתיד להיות פשוט.
בסופו של יום אני מאמינה כי לא היה זה קל עבורכם למצוא זוגיות מאושרת כל כך, כפי שאת מספרת, לראשונה בחייך לאחר 40+ שנים. ויתור הוא לא אופציה נכונה, כפי שהרגשת ובצדק, והאפשרויות הרלוונטיות ביותר עבורך כפי שאני רואה זאת הן בחירה שלמה בזוגיות או חשיבה יצירתית ומאמץ על מנת לבחור בזוגיות ולצד זה להביא ילד בנפרד מבן הזוג.