פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אני וחבר שלי יחד כבר כמעט שנה והוא עדיין לא אמר לי שהוא אוהב אותי. אני אמרתי לו כמה פעמים והוא לא ענה בחזרה, כשניסיתי לדבר איתו על זה הוא התחמק. אני לא יודעת אם זה בגלל שהוא לא "אוהב" או בגלל שיש לו אישו עם העניין. זה מאוד מתסכל אותי...

אני בזוגיות חדשה, רק כמה חודשים והייתה לנו השבוע שיחה מאוד פתוחה על סקס ועם כמה היינו וכל מיני דברים כאלה. במהלך השיחה הוא שאל אותי מי היה הסקס הכי טוב שהיה לי ומאז הוא לא עוזב את זה, הוא שואל שאלות על הבחור שאיתו זה היה מנסה להבין למה זה היה כל כך טוב ומה הוא עושה שלא מספיק טוב. אני מנסה להסביר לו שהסקס שלנו מעולה אבל אלה דברים שונים וחוויות שונות אבל הוא פשוט לא משחרר... איך אני יוצאת מזה עכשיו?

הי
אני יוצאת עם מישהו כבר חודש וחצי
אני 37 והוא בן 41.
בגדול, כשאנחנו יחד נחמד לנו - נושאי שיחה ובילוי משותפים.
אבל יש כמה דברים שמפריעים לי ואני לא יודעת איך לשתף אותו. אני רוצה לנסות לבנות משהו ארוך טווח וחשוב לי לפתוח בפניו את הדברים שמפריעים...
באופי שלי אני מאד חמה והוא הרבה פחות. הוא יכול להיות לידי לילה שלם ולגעת בי חצי שעה לפני שהוא הולך.
הוא מחכה שאני אזום את המגע הראשוני. הוא לא החמיא לי. לא שולח לי הודעת בוקר טוב, יום טוב. פעם ב, שולח הודעה מה קורה או שאני יוזמת ראשונה ואז הוא מתעניין.
בקשרים קודמים, אני רגילה שיש המון חום ושאני מחוזרת, אבל פה לא.
אני ממש לא רוצה להפרד בגלל זה, כי עובדה עם ההם זה לא בדיוק צלח...
איך אפשר לגשת לזה? לפתוח את זה מולו בלי שירגיש נתקף או מבלי שיגרום לו לקחת צעד אחורה ולחתוך?
אני לא מרגישה כמו בקשרים קודמים, שאני חייבת לראות אותו, אבל יכול להיות שההתנהגות שלו מורידה לי.
אני מרגישה שאנחנו כמו זוג נשוי 20 שנה ואנחנו כולה ביחד חודש וחצי.
תודה
נועה

בן הזוג שלי ואני היינו אמורים לעבור לגור יחד השבוע, בגלל בירוקרטיות של מדינת ישראל הוא כרגע לא יכול להיכנס לארץ ונשארתי עם המעבר לבד. עכשיו אני בדילמה מה לעשות עם הפריקה של הארגזים - לחכות לו או לא? מצד אחד אנחנו לא יודעים מתי הוא יוכל לחזור לארץ, זה יכול לקחת כמה ימים אבל כמו שאנחנו מכירים את ישראל זה יכול לקחת גם כמה חודשים שבהם אני אהיה תקועה עם ארגזים, מצד שני אחת הבעיות שלנו ביחסים היא שהוא אומר שאני משתלטת יותר מדי ולא נותנת לו מקום משלו. אם אני אסדר את הדירה כמו שאני רוצה אז כשהוא יגיע זה יהיה "לשנות" או שזה לא יהיה ,שלנו". מה אני עושה במצב כזה?

שלום ,
פעם ראשונה שאני כותב פה.
אני והבת זוג נמצאים ביחד כבר חצי שנה.
הזוגיות יפה ופורחת (כמובן שלא הכול מושלם), גרים ביחד ואפילו מצפים לילד :)
אחת הבעיות אצלה שהיא לא יודעת להפטר מדברים...
עכשיו במקרה של בגדים ,נעלים ושטויות אחרות אין לי בעיה ... מאמין שלהרבה נשים הבעיה הזאת קיימת :)
הבעיה מתחילה עם דברים אחרים כמו טלפונים של אקסים, הודעות ישנות עם האקסים, צ'אטים בוואטאפ עם האקסים תמונות וכו'.
לי זה מציק נורא .
דיברתי איתה על זה כמה פעמים והיא תמיד אומרת לי שזה שטויות ואין לזה משמעות מבחינתה (אז למה לשמור?) .
כמו כן אנשי הקשר שלא נמחקו הם לא רק אקסים חלק מהם סתם סטוצים מהעבר.
עכשיו ממש לא מעניין אותי מה היא עשתה בעבר אני לא שופט בן אדם על-פי העבר שלו ... מפריע לי שהיא עדיין שומרת אותם.
מרגיש כאילו היא לא התנתקה עדיין מהעבר.
אחת הסיבות שהיא ציינה לי זה שלפעמים הם מציקים לה והיא מעדיפה לדעת מי מציק לה על-מנת לסנן אותו (לי זה מרגיש סיבה לא ממש הגיונית... תמיד אפשר לחסום) .
אני אוהב אותה ממש והיא אותי, היא כל יום מזכירה לי שאני האהבה הכי גדולה שלה ואני הגבר של החיים שלה.
לפעמים זה פשוט לא מרגיש ככה
במיוחד שאתה יודע שבטלפון שלה לא רק אתה נמצא אלא כל הגברים שהיו לפנייך. האם זה נורמלי שזה מפריע לי?

שלום,
רציתי לשאול אם נפוץ או אם יכול להיות מצב שבו זוג נשוי הנראה מאושר כלפי חוץ בעצם סובל בסתר? כלומר, האם משפחה שנראת מאושרת יכולה בעצם להיות ממש לא מאושרת מבלי שאחרים ידעו על זה ? האם למשל גבר שנראה שטוב לו עם אשתו יכול בכלל לסבול איתה ?

תודה!

אנחנו נשואים 10 שנים ויש לנו שני ילדים ואני בהריון עם השלישי. שנינו עובדים משרה מלאה ואין לנו יותר מדי ערבים פנויים. כשאני מנסה ליזום יציאה רק של שנינו זה איכשהו לא מסתדר ואם כבר יש ערב פנוי הוא מעדיף לצאת עם חברים שלו ולא איתי. הוא מפרגן גם לי ערבים עם חברות, אבל אני רוצה לצאת איתו והוא לא מבין את זה או עושה את עצמו לא מבין. מרגישה מתוסכלת ועצובה...

שלום רב.
הנושא שלי קצת מורכב ואנסה לתמצת כאן.
אני בת 39 פרודה +2 ילדים קטנים מאוד. הפרוד שלי קצת יותר מבוגר ממני. הכרנו לפני שבע שנים באינטרנט. נשואים סה"כ 4 וחצי שנים .
עוד שהיינו חברים החלו סממנים של קמצנות אך המעטתי בחשיבות של זה כי ראיתי בו דברים אחרים שהתאימו לי ואהבתי אותו. יש לי דירה שרכש לפני הנישואין ושם גרנו עוד שהיינו חברים. באיזשהו שלב בחברות החל לדרוש ממני לקנות דברים בבית והדגיש את זה שאני לא משלמת שכיאות ולכן אני יכולה לקנות. אני סירבתי שזה יהיה בכפייה ואמרתי שאני משתתפת בכל ההוצאות בבית כולל חשבונות קניות וכו' ואני לא מחויבת לקנות דברים לבית שלו אלא אם כן זה יבוא ממני ולא כדרישה. היו הרבה מריבות על זה עד שנפרדתי ממנו. לא היינו יחד שנה ונפגשנו באקראי אחרי שנה והחלטנו לנסות שוב ואמר שלא יבקש ממני דבר אלא אם כן אני אחליט.
הציע לי נישואין אחרי 4 חודשים והתחתנו. אלא שאז הדברים התהפכו והוא החל למנוע ממני לקנות דברים. יש חשבון משותף. אמר שזה הבית שלו והוא לא רוצה לקנות.
חשבתי שהדברים ישתנו לאט לאט והיו כמה דברים שקנינו כמו ריהוט וכו' אבל גם אחרי המון בקשות שלי והמון תחנונים.
ילדתי שני ילדים בהפרש קטן והמריבות בינינו לא פסקו .
הייתה אלימות נפשית וכלכלית שלו ומידי פעם דחיפות.
עזבתי את הבית להוריי עם הילדים אחרי שהוא הורחק.
הוא ביקש שאחזור . לא הסכמתי . פתחתי בהליך גירושין.
הגענו למגשרת שהציעה לנסות לשקם את הנישואין ובאמת הלכנו לייעוץ זוגי. אנחנו גרים בשני בתים נפרדים. עיניין הקמצנות עדיין בעינו . הוא לא קונה אפילו לילדים דברים. מתעקש שאם נחזור לגור יחד זה יהיה בדירה שלו. אני לא רוצה כי לא נתן לי לחיות שם בחופשיות .
כרגע הדברים תקועים למרות שאנחנו נפגשים עם הילדים והמפגשים סך הכול טובים ונראה שיש כוונות שלו לעבוד על הקשר.
אני לא רואה חזרה לדירה שלו אופציה והוא לא רוצה לגור בשכירות בשלב ראשוני על מנת שתהיה דירה ניטרלית. גם לא רואה את עצמו לוקח איתי משכנתא בעתיד הרחוק. מבחינתו הבית שלו זה הבית.
אני חושבת לסיים את זה סופית אבל תמיד כואב לי על המצב שהגענו אליו ומנסה לחשוב האם יש פתרון.
מה דעתך?

בוקר טוב,
אנחנו בזוגיות ארוכת שנים ויש לנו 4 ילדים הילדה הקטנה בת 4.
הסוגיה הינה: הבת הקטנה עדיין ישנה איתנו אם לפעמים במיטה שלה ( שנמצאת בחדר שינה ) או ברוב המקרים במיטת ההורים.
שוחחתי על כך עם זוגתי מספר רב של פעמיים שהמצאות הילדה בחדר מפריע לי ולא רק בצד האינטימי הזוגי אלה בכלל אני צריך פרטיות ואין לי אותה , רוצה לחבק אתה בלילה אין אפשרות הילדה באמצע.
נשאלת השאלה אם מעלים נושא מסוים מספר רב של פעמיים ובתכלס לא מקבלים פתרון ו/או יותר נכון לומר מקבלים סוג של התעלמות , איך בכול זאת ניתן לפתור את הסוגיה אני מניח המצב לא אידיאלי גם לילדה ובטח שלא לנו כזוג
אני חשבתי אולי לעבור לישון בחדר אחר אני מכיר הרבה זוגות נישואים שישנים בחדרים נפרדים מהמון סיבות אולי בדרך זו נוכל להגיע לפתרון .
אשמח לקבל ההצעה לפתרון הנושא.
שיהיה יום טוב וחודש טוב

שלום.
החבר שלי אומר שיש לי ניסיון מיני יותר עשיר משלו ושאני הסקס הכי טוב שהיה לו ושאני יותר מידי טובה במיטה!
ומצד שני הוא כל הזמן נתקף במחשבות על הניסיון המיני שלי ,וזה גורם לו לאכול סרטים של קנאה וזה תוקף אותו כל כמה זמן...וגורם לו לחשוד בי בלי סיבה וכל הזמן הוא לא מאמין בי וחושב שאני משקרת לו ואני יוצאת ומבלה בלעדיו בסתר ואולי אני בקשר עם האקסים שלי בקיצור דברים הזויים שאני לא יודעת מאיפה זה בא לו ?!?!?ותמיד חושב שיש לי המון גברים שרוצים אותי ומחכים לי בתור ..ואם מישהו מתחיל איתי אז אני לא בסדר ואני אשמה,ותמיד אני יוצאת לא בסדר שפונים אליי או מתחילים איתי.
אני כל הזמן אומרת שזה עבר והיום אני איתו וטוב לי איתו ושאני לא אשמה שגברים מתחילים איתי כי זה הם מתחילים ולא אני איתם ,שיניח לדברים ובאמת שאני בחורה עם כבוד אני אפילו לא בנויה לסטוצים אני פשוט אוהבת סקס ואוהבת לעשות את זה מאהבה רק במחוייבות ובזוגיות והוא ממש מסרב להאמין וטוען שאיך אישה כמוני שאוהבת מין לא עשתה את זה הרבה כולל סטוצים ומערכות קצרות ....זה מתסכל אותי כי אני באמת נאמנה אליו ורק איתו .מה אפשר לעשות כדי לתת לו ביטחון ושיסמוך עליי?נמעס לי שזה לא עוזב אותו וכל הזמן אני צריכה לתת לו הסברים בידיעה שאני יודעת שאני הכי בסדר איתו ובחיים לא שיקרתי לו והעבר שלי מונח שם בעבר שיחרר זה קשה לי אין לו שום סיבה שבעולם לא לסמוך עליי.
נ.ב יש לציין שבעברו הוא בגד באקסית שלו (אוליי הוא שם אותי בנעליים שלו?)

אשתי לא מפסיקה להתלונן על מה שאני עושה או לא עושה בבית. מבקשת משהו ואז לא מרוצה מאיך שעשיתי. אני עושה משהו מיוזמתי והיא מתעצבנת. אומרת שהיא עושה הכל בבית וכשאני אומר לה שנתחלף בתפקידים היא מבקרת את איך שאני עושה. אני מנסה לבוא לקראתה כמה שאפשר אבל זה כבר נהיה בלתי נסבל, בעיקר כשזה מדובר על הילדים. איך מתמודדים עם דבר כזה?

שלום .אני והחבר שלי כבר 3 שנים ביחד אני מאוד אוהבת אותו ויודעת שגם אוהב אותי .
הבעיה היא שאני מרגישה שכל ריב וכל וויכוח שיש בנינו הוא מרים ידיים בקלות ומציע שנוותר על הקשר ולא מראה שהוא נלחם על הקשר כמו שאני נלחמת עלינו ויודע שאני לא מוותר עליו בקלות.אני תמיד מנסה להרגיע אותו ומנסה לרצות אותו העיקר שהיה שקט ושלא יוותר ואני מרגישה שאני הולכת על בצים ומהצד שלו הוא יודע שתמיד אני בכיסו ותמיד אני זאת שעושה שולם ותמיד אני מחייגת ראשונה תמיד אני הכל.וכך גם הוא גורם לי תמיד ללכת בדרך שלו ברגע שהוא עושה טיפה שריר של איום .נמאס לי להיות זאת שמתאמצת בשביל הקשר הזה ובגדול שתמיד אנחנו ביחד כייף לנו ואנחנו מאוד שמחים אבל ריב הכי קטן שיש הוא ישר מוותר עליי בקלות וזה מאוד מפריע לי מרגיש לי לבד .מה ניתן לעשות?דברתי איתו על זה המון פעמים... וזה לא עוזר .איך אני גורמת לו לתאמץ בשבילי ולא להיות כמו סמרטוט ריצפה !

בעלי בן 43 ואני מתחילה להרגיש שינויים בהתנהגות שלו, פתאום הוא יוצא עם בחורים צעירים מהעבודה, התחיל לפלרטט עם מלצריות, רוצה לעשות צניחה חופשית ולעשות טרק של שלושה ימים. כל אלה בסדר גמור מבחינתי אבל זו לא התנהגות אופיינית.
אני גם מבולבלת מהאדם שאני נמצאת איתו וגם חוששת שהוא יתחיל לבגוד בשביל הריגוש... יש לך עצה בשבילי?
תודה

התחלתי להתכתב עם מישהו באפליקציה ולא יכולנו להיפגש בזמנו כי הוא בדיוק טס להורים שלו שלא גרים בארץ. כל הזמן שהוא היה בחו"ל לא הפסקנו להתכתב והתקשורת נהייתה מאוד אינטימית, לא רק דיבורי סקס אלא דיברנו ממש לעומק וממש נחשפתי בפניו וגם הוא סיפר לי דברים מאוד אישיים שהוא אמר שהוא לא סיפר כמעט לא אחד...
בכל מקרה, אחרי כמה שבועות כשהוא חזר לארץ קבענו שניפגש ואז הוא פשוט הפסיק לענות. אחרי זה הוא ענה ותירץ איזה זה משהו וכששוב קבענו להיפגש הוא נעלם.
אני יודעת שלא נפגשנו מעולם ושזה לא היה קשר אמיתי, אבל במשך כמה שבועות זה הרגיש ככה והרגשתי שאני מאוהבת ושזה הבחור שלו חיכיתי. אני לא ילדה, אני בת 30, ועדיין זה כואב לי נורא ואני לא יודעת איך להתמודד ואיך להמשיך הלאה

"טוב זה הולך להיות ארוך אז אני מתנצל מראש.....הכרתי מישהי בינואר בעבודה ואחרי שקצת התכתבנו יצאנו לדייט...היה ממש טוב וישבנו שם בדייט הראשון כ8 שעות...בסוף הדייט היא יזמה את המהלך ונישקה אותי....הזוגיות נמשכה די טוב עד תחילת יוני שזה בערך חצי שנה עם קצת פגישה של פעם פעמיים בשבוע שהייתי בא אליה(היא נכנסה לגור לבד שהתחלנו לצאת)...היא לא יכולה לבוא אליי כי היא אלרגית לכלבים ולי יש כזה בבית. עד שיצאנו היא היתה בזוגיות פעם אחת בגיל 19 ומאז רק סטוצים וקשרים לא מחייבים...היא עבדה וחיה הרבה שנים בחול...אפשר להגיד שאני הקשר הרציני הראשון שלה...היא גם מאוד קשה לה עם דברים מוגדרים ומאוד אוהבת את החופש שלה...זה מתבטא בזה שלמשל היא אף פעם לא הייתה שולחת הודעות או מתקשרת זה תמיד בא ממני ולא הפריע לי כי היא ככה עם כולם...היא לא עונה הרבה פעמים גם להורים וטלפון פייסבוק וכו בישבילה זה לא משהו נחוץ...בתחילת יוני היא לקחה אותי לשיחה שהיא טענה שהיא מנסה ולמרות שהיא נמשכת אליי ממש ושיש כימייה מטורפת בינינו היא לא מצליחה לפתח רגשות ושנחתוך...כמה שבועות לפני זה שישבנו בארוחת בוקר היא שאלה אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים ועניתי לה שאני רוצה להתקדם מבחינה מקצועית לעבור לגור לבד וכו...נורא עצבן אותה שלא הזכרתי אותה בתוכניות האלו...אחרי השיחה של הפרידה שנינו די בכינו ואז שכבנו גם באותו היום...בערב אני הלכתי ליום הולדת של חבר שהייתי אמור לישון אצלו...שיצאתי ממנה שוב היא התנשקה איתי והשביע אותי שאני לא אשתה ואנהג..החבר עשה קטע אז שלחתי לה הודעה שאני כנראה לא אוכל לעמוד בהבטחה שלי ואז היא אמרה שאני יכול לבוא לישון אצלה אבל זה לא אומר כלום...ואמרתי לה שגם אם כן אני אשן בסלון והיא אמרה שלא שאני יכול לבוא לישון איתה במיטה אבל זה עדיין לא אומר כלום...וזה מה שהיה ישנתי איתה ויום למחרת היא ביקשה שאני אשאר איתה קצת ושוב לפני שהלכתי היא בכתב והתנשקו . לאחר מכן לא דיברנו משהו כמו חמישה ימים והיות ואנחנו עובדים ביחד ולא רציתי שיהיה הפרעה או מצב לא נעים התקשרתי אליה שנשב ולדבר והיא ישר ענתה והסכימה ובאותו יום גם נפגשנו...השיחה זרמה ובשלב מסוים התחלנו לדבר על הקשר והיא אמרה שהפריעה לה שבימי חופש שיש לה פעמיים בשבוע היא תמיד איתי ואין לה זמו להיפגש עם המשפחה והחברים ועוד כל מני דברים קטנים...אז הצעתי לה שאם זאת הבעיה אז שננסה לסדר שנעבוד פחות או יותר באותן משמרות וככה ניפגש לא רק בימי חופש ויהיה יותר מרחב תמרון...הסוף של השיחה הייתה שחזרנו ושמנסים עוד פעם...ובאמת שהכל הסתדר ממש טוב וזרם...עכשיו אני עושה הפסקה וכדי שתבינו יש לה חוזה במקום עבודה עד ינואר והיא אמרה לי כמה פעמים שאם לא יחדשו לה את החוזה היא רוצה לטוס לסין ללמוד שם את השפה כי זה החלום שלה אבל שהיא צריכה לעשות את זה לבד משמע היא גם לא רוצה שאמא שלה תבוא לבקר אותה...וככל שזה מתקרב חששתי ולפני שבועיים היחסים החלו שוב להידרדר...זה התחיל מזה שהייתי מבקש את המשמרות שלה לעוד שבוע היא הייתה מתרצת שהמחשב תפוס או שהיא עסוקה...איכשהו הצלחנו לקבוע לשישי שהיה...שהגעתי אליה קצת דיברנו ולפני שבוע היא התעצבנה שעשיתי לייק על תמונה של בחורה בבגד ים ושזה לא מקנא היא מתעצבנת אלא כי זה נראה לה מוזר ושאמא שלה הייתה חולה ולא שאלתי איך היא מרגישה(אני לא מכיר את ההורים שלה והיא את שלי) ואז שוב עלה נושא סין ושכנראה שהיא יודעת שהיא טטוס והיא אמרה בצחוק שאני לא מוזמן...ובחזרה לשישי אמרתי לה שאשמח להכיר את המשפחה שלה והיא פשוט התעלמה ולא ענתה על ז