פורום סרטן (אונקולוגיה) - יש לך שאלה?

הסחרחורת עללה להיגרם ע"י גורמים רבים, כגון - אנמיה על רקע הממאירות, חולשה כללית,סיבות וסקולריות שאינן קשורות לממאירות, ליקוי מסבה כלשהי במנגנון שיווי המשקל באוזן הפנימית וכ"ה. אם התלונות לא תחלופנה - עליו להיבדק במרפאה האונקולוגית

אוסטאוסרקומה היא מחלה נדירה ביותר ואין מקום לחשוד במחלה זו בכל מקרה של כאבים בברך או ברגל.
ד"ר יוסף ברנר

צילום רנטגן תקין +שקיעת דם תקינה שוללות ?

קרוב לוודאי שכן
ד"ר יוסף ברנר

את שקיעת הדם עשיתי ב17.2 שזה היה חודש אחרי שהתחילו הכאבים .

הממצא הנ"ל הוא מקרי ואין לו משמעות קלינית. יש להמשיך ולברר את סיבת כאבי הראש ע"י בדיקות נוספות בהנחיית נוירולוג. לכאבי ראש ישנן סיבות רבות, פרט לסרטן !!!

הקרנות על המוח יכולות לגרום לבצקת במוח. גם הגידול במח בעצמו גורם לבצקת במח. תפקיד הסטרואידים הוא להוריד את עודף הנוזלים בתוך הקרקפת.
המינונים הם שונים ונקבעים לפי החולה.
הטיפול בסטרואידים ותרופות אנטיאפילפטיות נמשך כחודש חודשיים לאחר תום ההקרנות כאשר המינונים מופחתים בהדרגה
ד"ר יוסף ברנר

ורד שלום

אמא חולה בסרטן ריאות ואין לה כל מימון לרכישת התרופה.

אודה לך אם תוכלי ליצור קשר

0525-705565

תודה מראש מנוחה

היי ורד, אני מקבלת מחר את המרשם. לפי בירור ראשוני קופ"ח לא תממן לי את הכדורים ואין לי מספיק זמן בשביל להתעסק במריבות איתם. האם זה עדיין רלוונטי ואיך ניתן ליצור איתך קשר? תודה, סיון

הקרנה נקודתית בראש אינה כרוכה בד"כ בתופעות לוואי מיוחדות. בחילות יכולות להופיע. צריך בד"כ לקחת כדורי סטרואידים במקביל להקרנות ולפעמים תרופות אנטיאפילפטיות.
ד"ר יוסף ברנר

קודם כל תודה שהשבת.
שנית: מהם האחוזים בטיפול הקרנתי נקודתי לגרורה מסרטן CLEAR RCC?

שאלה נוספת: האונקולוג הסביר לנו שכרגע אבא לא יקח סוטנט או נקסבר מכיוון שאלה ניתנות רק במקרים של הימצאות גרורה נוספת בגוף. מה אבי יכול לקחת כדי להקטין את הסיכויים לחזרת הגרורה במקביל?

מחקרים מראים כי אצל 30% מהחולים עם סרטן כליה המטופלים בהקרנה נקודתית, סטראוטקטית, לגרורות במח יש נסיגה מלאה של הגידול ואצל כ 60% אחרים עצירה של המחלה.
אין טיפול מונע בעל יעילות מוכחת בסרטן הכליה. לכן מעבר לקרינה של הגרורות במח, אין מקום לטיפולים נוספים בשלב זה.
ד"ר יוסף ברנר

א. רשמת את האחוזים לגבי גרורות במוח - האם הכוונה היא גם לגרורות בגולגולת הראש? CLEAR RCC לא מגיע למוח (אלא אם הגידול ענקי).

ב. מהי לדעתך כמות ההקרנות הדרושות למקרה זה?

תודה
אפרת

הטיפול המקובל בסרטן שחלות בשלב IIC הןא ניתוח "DEBULKING", קרי, ניתוח בו מרחיקים את הרחם, השחלות, האומנטום, וכל מסה גידולית מחלל הבטן, ככל שניתן. ככל שכריתת מוקדי הגידול בבטן טובה יותר - הפרוגנוזה גם היא טובה יותר. בהמשך - נותנים כימותרפיה ע"י המשלב טקסול - קרבופלטינום, שיעילותו נבדקה במחקרים קליניים מבוקרים, בהם השתתפו חולות רבות. זהו הטיפול הכימותרפי הסטנדרטי המקובל כיום בכל העולם. השילוב של ניתוח וכימותרפיה כנ"ל נותן סיכוי בלתי מבוטל להבראה. ככל שהמסה הגידולית קטנה יותר - כך הסיכוי לריפוי טוב יותר, ולכן לא מחכים להתפתחות הישנות, אלא מטפלים מיד לאחר הניתוח.
יש לתת לפחות 6 סדרות של המשלב, שכן 2 סדרות אינן מספיקות על מנת להרחיק את המחלה עד התא האחרון, ואם נסתפק ב-2 סדרות טיפול - עלולה המחלה לחזור כעבור זמן קצר, הגדם שבעקבות 2 סדרות הסמנים חזרו לנורמה (מירב הסיכויים שנותרה מחלה מיקרוסקופית סמויה, שיש למנוע התפרצותה).
לגבי המשלב הכימותרפי - הוא ניתן רק מטעמים מדעיים ומשום שיעילותו הוכחה, ולא בגלל שיקולים כלכליים (דרך אגב, מדובר בתרופות מאד יקרות).
כאשר נותנים טקסול פעם בשבוע - הסיכוי לפתח נזקים נוירולוגיים קטן יותר.

כמה זמן יעבור מהרגע בו תא הופך מנורמלי לממאיר ועד אשר הדבר יבוא לידי ביטוי במרקרים?

בתודה ובברכה,

עמית

I answer from abroad, this is why I use the English language.
The markers usually represent a tumor mass and not individual cell. So it is not a question of time from transformation of a normal cell to a cancer cell, but rather the amunt of cancer cells, which difers from mtumor to tumor

שאלה נוספת ברשותך.....כתוצאה מהקרבופלאטין, אילו השלכות יש לפגיעה במח העצם לטווח הארוך והאם ניתן לשקמה?

תודה מראש וחג שמח
עמית

על פי רוב אין נזקים במח העצם לטווח הארוך

הטיפול המקובל והסטנדרטי והמבוסס על ניסיון של שנים בסרטן שחלות בשלב IIC הוא משלב הכימותרפיה טקסול - קרבופלטין. יש לתת 6 סדרות - טיפול ע"י 2 סדרות אינו מספיק והמחלה עלולה לחזור !!! כדי להקטין את עוצמת תופעת הלוואי הנוירוטוקסית (הנימול עליו את מדוחחת) ניתן לעבור למתן שבועי. הטיפול אותו את מקבלת מבוסס על מחקרים קליניים מבוקרים והנמוק לנתינתו הוא מדעי קליני ולא כלכלי (דרך אגב, הוא בכלל לא זול !!!). זהו הטיפול הסטנדרטי בכל העולם המערבי, ואין לו בשלב זה תחליף.

חסרים פרטים מדוייקים - האם סרטן רחם או סרטן הרקטום ?

כבר אמרו לי שזה נשמע כאילו מדובר בסרטן הרקטום, אבל זה לא. הבעיה היא שאמי גרה באוקראינה, לכן אני יודעת רק את האבחנה - אנדוקרצינומה - סרטן של גוף הרחם, ככה הם קוראים לזה שם. אולי דרכי הטיפול שם שונות קצת.

בסרטן השחלות בשלב II סיכויים של כ 30% שהמחלה תחזור. הטיפול בכימותרפיה הוא טיפול מונע שמטרתו להפחית את הסיכויים שהמחלה תחזור, וטיפול זה מפחית את הישנות המחלה ב 5%-10% עדין יש כמובן סיכויים שהמחלה תחזור למרות הניתוח והכימותרפיה.
הטיפול המשולב בטקסול וקרבו נחשב לטוב ביותר למטרות הטיפול המונע וכל שינוי בתרופות או במינונים מפחית את הסיכויים שהטיפול הזה יהיה יעיל.
בניתוח שעברת הוציאו את כל תאי הגידול הנראים לעין. אך, העובדה שהמחלה חוזרת באחוז לא מבוטל של חולים מעידה שבמקרים רבים יש מחלה מיקרוסקופית, בלתי נתנת לראיה בעין בלתי מזוינת. אין כל בדירה היכולה לאבחן את המחלה המיקרוסקופית הזאת.
אין טיפול טוב יותר ואין תרופה שהייתי ממליץ לך לקנות ואינה קיימת בסל הבריאות במחלה שלך ובמצב שלך.
ד"ר יוסף ברנר

הסיכוי להבריא לאחר טיפול שכזה גבוה - יותר מ-70% - 80%. היות והמחלה לא חזרה אחרי שנתיים מהטיפול - הסיכוי להבריא עומד כיום על 95%.
באשר לסרטן השד - הסכנה ללקות בה בנשים עם סרטן רחם גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסיה הרגילה.

תודה רבה עלתשובתך, פרופ' קוטן. מתבקשת עוד שאלה: אכן שומ דבר לא נראה בCT בטן, מרקרים(שגם לפני הנתוח לא הראו דבר) ובדיקה גינקולוגית. האם אפשר להסתפק בבדיקות אלה? שום סמפטומים אחרים, שבגללם היתי צריכה "לרוץ" לרופא - אין לי, (חוץ מלמפדמה בשתי הרגליים)?

מודה לך מאוד ושוב מביאה את הארכתי לרמת תשובתכם וליחס הרציני לשאלות, שאולי הן לפעמים גובלים ב"נדנוד". אלא שבשבילינו הן חשובות.

יש אכן להשלים הבירור ע"י PET וכן לבצע בדיקת ביופסית לשד עצם.
לעתים בדיקות אלה עלולות לגלות מוקדים נוספים ומחלה מערכתית (סיסטמית), כגון הסננת לשד העצמות. במקרים שכאלה, מחקרים קליניים העלו, כי אין הבדל בסיכויי ההישרדות בין אם מטפלים ובין אם עוקבים ללא טיפול, ונותנים טיפול (על פי רוב כימותרפיה) רק כאשר יש סימפטומים.המחלה מגיבה לכימותרפיה, אך נוטה לחזור. בסה"כ, סיכויי ההישרדות טובים יחסית גם כאשר המחלה מפושטת.
לעומת זאת, אם המחלה ממוקדת במקום אחד - שלב I - ניתן להכחיד אותה ע"י הקרנות.

מהו שד העצם ? אמי עוברת השבוע גם בדיקת מח עצם כדי לבדוק אם יש שם גרורות, האם כוונתך לבדיקה הזו ?
מהו השריר הפקטורלי שציינו בct היכן הוא ממוקם ?
ושוב תודה רבה

לשד עצם ומח עצם זה היינו הך.
פקטורליס - שריר החזה

המידע אינו מספיק ע"מ לתת תשובה עניינית.
יש להיבדק ע"י רופא, אם עולה חשד או שיש אי בהירות - ניתן להשלים הבדיקה היידנית ע"י בדיקת אולטרה-סאונד. יש להדגיש, כי ממצא של בלוטות מוגדלות בבית השחי הינו שכיח, בד"כ על רקע דלקתי. אבל אין לזלזל, ולהיבדק.

אני אוסיף ואומר אני בן 24.
הרגשה כללית בסדר אין חום וחולשה.
אני ניגשתי לרופאת המשפחה והיא בדקה ידנית אבל באזור החזה , רציתי פשוט לדעת בשביל עצמי מה מיקומן של בלוטות הלימפה , מכיוון ששמעתי שזה לא קשה לבדוק עצמאית .
אם תוכל לעזור לי בנושא תודה...

בלוטות בית השחי ממוקמות בבית השחי...

אין שום חשש, הפרוצדורה לא גורמת להאצה של המחלה או להרעה כלשהי

ובתקווה לתוצאות טובות ומרגיעות

Primum non nocere קשור בין היתר גם לאמירת האמת.
לומר לגברת חד משמעית כי אין כל סכנה שביופסיה תאץ תהליך סרטני זה פשוט לא נכון!
אמנם סטטיסטית התופעה של Perineal needle tract seeding קורה רק באחוזים נמוכים
(כ-1%), וזה כשלעצמו יכול להרגיע. עם זאת, לומר אינה קיימת כלל זה ממש לא מדויק.

J Urol. 1990 Mar;143(3):587-8.
Risk factors for perineal seeding of prostate cancer after needle biopsy.Moul JW, Miles BJ, Skoog SJ, McLeod DG.
Urology Service, Walter Reed Army Medical Center, Washington, D.C. 20307-5001.

Between 1975 and 1986, 2,107 perineal prostate biopsies were performed at our institution with 502 (23.8 per cent) positive for prostate cancer. Among this group there were 5 cases (1.0 per cent) of perineal seeding. These 5 cases along with a case referred to our institution represent cases 14 to 19 in the literature. All 19 cases are reviewed to elucidate risk factors for the development of perineal seeding. Biopsy of large volume local tumors appears to be the greatest risk factor associated with 18 of the 19 cases. Technique of biopsy appears to be important in that removal of the Tru-Cut sheath and obturator may expose the perineum to a greater risk of seeding. Other factors discussed include histology, hormonal responsiveness and radiotherapy technique. Distant metastases were discovered simultaneously or within 16 months of the perineal seeding in every case, and all patients died at a median of 36 months after initial diagnosis. Perineal seeding after prostatic needle biopsy is uncommon but its occurrence suggests a poor prognosis.

PMID: 2733112 [PubMed - indexed for MEDLINE]

לכותב ההערה הבלתי מזוהה:
הספרות שאתה מצטט מתייחסת לביופסיות שבוצעו בעבר הרחוק (כמעט היסטוריה), בשנים 1975-1986 (קרי, לפני 30 - 22 שנה), דרך הפרינאום. כיום, כבר לא מבצעים ביופסיות דרך הפרינאום, אלא מבצעים אותן דרך נהור (חלל) החלחולת (רקטום) בהנחיית אולטרה-סאונד טרנס רקטלי, וכאמור, כלל לא דרך הפרינאום (הפרינאום הוא הרקמה הרכה שבין פי הטבעת לכיס האשכים). אשר על כן, אין שום סכנה לפיזור תאי סרטן בפרינאום, שכן המחט כלל לא מוחדרת דרך הפרינאום, אלא דרך חלל הרקטום !!! בנוסף: גם בתקופה שהביופסיה בוצעה דרך הפרינאום הסכנה לפיזור תאים הייתה אפסית (סה"כ תוארו בספרות הרפואית נכון לשנת 1990 19 מקרים, ובסדרה שאתה מצטט, מבין 2101 ביופסיות, שבוצעו ללא הנחיית אולטרה-סאונד, אלא בצורה "עיוורת", פיזורתאי סרטן ארע בסה"כ ב-5 חולים).
זאת ועוד: ב-18 מבין 19חולים שעברו ביופסיה דרך הפרינאום (לפני 22-30 שנה !) ופתחו גרורות בפרינאום - הגידול בערמונית היה גדול מאד: יש לזכור, שבשנים הללו (1975-1986) לא בוצעה עדיין בדיקת ה-PSA ומרבית החולים הגיעו לביופסיה כשהם סובלים מגידול גדול מאד. כיום , לאחר שנכנסה לשגרה בדיקת ה-PSA, מאבחנים את סרטן הערמונית על פי רוב כשהוא קטן, ע"ס בדיקת
ה- PSA.
אשר על כן :"חכמים, היזהרו בדבריכם" !
נ.ב. אני מסכים לאמירה: PRIMUM NON NOCERE, וכן אני מסכים שצריך תמיד לאמר את האמת, והערה פוגענית זו לא הייתה במקום.

אין לי שום רקע לגבי מחלת אביכם, לכן קשה לענות במדויק. אני מניח שהוא סובל מגרורות בכבד (מאיזה גידול ראשוני ?) על פי תוצאת בדיקת ה-PET, בעקבות טיפולי כימותרפיה חלה נסיגה בגרורה הכבדית.
הקליטות המוגברות בריאה מעידות, לדעתי, על תהליך שאיננו גידולי, כגון, תהליך זיהומי או ריאקטיבי, שכן לא סביר שבו זמנית לתגובתן הטובה של הגרורות בכבד, תחול החמרה במצב בריאה, למרות שלעתים אנו נתקלים בתגובה שונה לטיפול בגרורות באיברים שונים.באשר לקליטות בלשד העצם - גם הן כנראה לא מעידות על מחלה גרורתית.
עליכם להיוועץ באונקולוג שהפנה לבדיקה, ולקבל ממנו הסברים מדויקים יותר ממה שאני מסוגל לספק ב"שלט רחוק"

אני מודה לך על תשובתך,
גם תשובה זו יכולה לעזור כרגע, את הרופא נפגוש רק ביום שלישי...
המון תודה
ושבוע טוב :)

ניתן לטפל בסרטן רחם בשלב IIIA ע"י קרינה או ע"י כימותרפיה. לכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. מחקר קליני מבוקר שבוצע ע"י הקבוצה האמריקאית לסרטן גינקולוגי (GOG), שהשווה קרינה לכל הבטן לעומת כימותרפיה ע"י ציס-פלטין ואדריאמיצין בסרטן רחם בשלב III - IV הראה יתרון של מספר אחוזים בסיכויי ההישרדות בחולות שקבלו כימותרפיה, אך שיעור ניכר יותר של רעלניות. יש לכן לשקול ההחלטה הטיפולית לכל מקרה לגופו, עפ"י המאפיינים הקליניים, מצבה הכללי של החולה וכ"ה. במקרים מסויימים יש לשקול בנוסף לכימותרפיה טיפול ע"י הקרנה פנימית (עם אירידיום רדיואקטיבי) על מנת להקטין הסכנה לחזרת מחלה בכיפת הנרתיק.
סיכויי ההישרדות ל-5 שנים, לאחר ניתוח וטיפול אונקולוגי משלים עומדים על כ- 50-60%