פורום סרטן (אונקולוגיה) - יש לך שאלה?

כל משחה המכילה סטרואידים, כגון אולטרלן ( ULTRLAN) עשויה לעזור. אנא פני לאחיות טיפוחל היום בביה"לח בו את מטופלת, ניסיונן בנושא זה רב.

אכן, רצוי להתחיל בטיפולי הכימותרפיה תוך כחודשיים מהניתוח, בתנאי שאין מצב חריף כגון חסימת מעיים. במקרה זה, ראשית יש לטפל בבעיה הדחופה, וטיפולי הכימותרפיה ינתנו בהמשך. גם אם הטיפול ינתן לאחר כ-3 חודשים מהניתוח בו הורחקו הגידולים הממאירים - זה עדיף על פני תרחיש בו לא ניתן הטיפול, ועדין יש לטיפול הכימותרפי המשלים הניתן כעבור כ-3 חודשים יעילות בלתי מבוטלת בהפחתת הסכנה לחזרת מחלה. לכן, חכו בסבלנות עד להחלמה מלאה מהניתוח שבוצע בימים אלה עקב חסימת המעיים.

תפקיד המיפוי - לבדוק כמה רקמת בלוטת תריס נותרה בצוואר. תפקיד היוד הרדיואקטיבי ה ניתן לאחר המיפוי, והנספג בתאי בלוטת התריס שנותרו - להכחיד את אותה שארית בלוטה. תאי בלוטת התריס למעשה "מתאבדים" - הם סופגים את היוד (שכן תאי בלוטת התריס מאופיינים בכך שהם קולטים וסופגים לתוכם יוד המגיע לגוף, בין אם בבליעה ובין אם בהזרקה. אלא שהיוד הרדיואקטיבי הניתן כטיפול מקרין את התאים שספגו אותו והורג אותם. לטיפול זה שני תפקידים:
1. להכחיד את שאריות תאי בלוטת התריס, הן הבריאים והן הסרטניים, במידה ונותרו במיטת הבלוטה תאים סרטניים.
2. לאחר הכחדה שלמה של בלוטת התריס, במידה ויש מוקדי גרורות באתרים אחרים בגוף - הם יתגלו ע"י בדיקת מיפוי חוזרת, כעבור מספר חודשים, וניתן יהיה להכחיד את אותן גרורות ע"י מתן מנה נוספת של יוד רדיואקטיבי.

ברצוני להבהיר:
1. הטיפול ביוד רדיואקטיבי הוא טיפול משלים - מניעתי
2. העובדה שהגוש היה קיים כשנתיים איננה מפתיעה, ברוב המקרים סרטן בלוטת התריס מתפתח בקצב איטי מאד, סדר גודל של שנים, והתופעה של גוש בבלוטת התריס מאד שכיחה, וקשה להבדיל בין גוש שפיר לגוש ממאיר.
3. בכל מקרה - הפרוגנוזה מצויינת, עם סיכויי ריפוי של יותר מ-90%, והישרדות חציונית של 33-50 שנה. בגלל אופייה הבלתי אלים ומהלכה האיטי של המחלה - אין שום יתרון בהקדמת האיבחון במספר חודשים.

מה זאת אומרת הישרדות חיציונית של 33-50 שנה?
סליחה על הבורות

המשמעות: מחצית מהחולים שורדים יותר מ-33 - 50 שנה, בהתאם לדיווחים שונים בספרות האונקולוגית העדכנית.

אם רק מחצית מהחולים שורדים אז אני לא מבינה איך זה ש90 אחוז נירפאים???

1. 90% מהחולים שורדים, קרי חיים אורך חיים למעשה שאינו שונה מאורך החיים של האוכלוסיה הרגילה (כ-80 שנה לנשים, כ-75 שנה לגברים, בארץ)
2. חציון - MEDIAN - מחצית מכלל החולים חיים יותר מ-33-50 שנה, ומחצית - חיים פחות מ-33-50 שנה לאחר האיבחון.
אלו הן שתי שיטות לבטא הישרדות במחלות ממאירות שונות. המספרים לגבי סרטן סלוטת התריס מבטאים סיכויים טובים מאד. לשם השוואה, למשל, בסרטן קיבה, לאחר ניתוח, רק כ-10%-25% מהחולים שנותחו שורדים לטווח ארוך (בהתאם לגודל הגידול, מידת חדירתו את דופן הקיבה, מעורבות בלוטות לימפה וכ"ה, הכל על פי הבדיקה הפתולוגית), וההישרדות החציונית היא שנה וחצי בלבד.

אבל המחצית שחיה פחות מ -33-50 לא בהכרח ניפטרה עקב המחלה הזאת נכון? או שפשוט המחלה נישנתה בגופן ולחצי השני לא? זו הכוונה? כלומר לאימי סיכוי טוב לחיות עד גיל 80? (היא בת 47)

כן

כיח דמי הוא תופעה שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום. אתה צריך לדעתי לעבור בדיקת סי טי של החזה, ובדיקה של ושט קיבה. באם בדיקות אלה תקינות, צריך יהיה להמשיך ברור תחת ההדרכה של מומחה ברפואה פנימית, ריאות או כירורג.
ד"ר יוסף ברנר

כמובן שלא לשכוח גם בדיקת ברונכוסקופיה

העובדה שהסמן CEA בירידה מרמזת שיש סיכוי שהגידולים בבטן אצל אביך קטנו. אך הערך של 35 הוא עדין גבוה וזה מצין שעדין יש הרבה מחלה בבטן. צריך לנסות להמשיך בכימותרפיה ולשקול בעוד מספר חודשים האם המצב הפך להיות נתיח או לא. רק באם ניתן יהיה להוציא את כל שאריות המחלה יש סיכוי כל שהוא לריפוי. באם לא, נשארת מחלה אקטיבית אשר אמנם מגיבה כרגע לכימותרפיה אך בשלב כלשהו תפתח יציבות לכימותרפיה
ד"ר יוסף ברנר

קיים מחקר כזה אך את אינך מתאימה להכלל במחקר זה מאחר וכבר קיבלת כימותרפיה למחלה גרורתית. המחקר כולל רק נשים שהטיפול במחקר הוא קו ראשון למחלה גרורתית.
ד"ר יוסף ברנר

הערך הנורמלי של CEA הוא פחות מ 5. CEA=118 זוהי בדיקה פתולוגית מאד ומחשידה על קיום של גידול במערכת העיכול, בעיקר במעי הגס. בדיקת הקולונוסקופיה היא הבדיקה המתאימה ביותר בשלב זה
ד"ר יוסף ברנר

האם ערך זה מצביע בהכרח על סרטן ואם לא מהי יכול להעלות את הערך הזה?
בברכה
תמר

סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (להבדיל מסרטן ריאה מסוג שאיננו תאים קטנים) הינו גידול ממאיר אלים. לא מנתחים גידול זה, והטיפול המועדף הוא שילוב של כימותרפיה וקרינה. גם אם לאביך לא היו מחלות רקע - הוא לא היה מנותח, שכן לניתוח אין למעשה ערך במחלה זו. הגידול מגיב יפה לטיפולי הכימותרפיה וההקרנות ועל כן צריך להתחיל בהם בהקדם, כאשר קיים סיכוי טוב מאד לתגובה, שתתבטא בין היתר בהקלת השיעול ובשיפור בנשימה. על פרטי הטיפול הכימותרפי-קרינתי עליך לדון בפרוטרוט עם רופאי המחלקה האונקולוגית אליה,כך אני מניח, הופנה אביך בדחיפות.

פרופ' קוטן, תיקון: המדובר ב:NSCLC ולא ב: SCLC.
ממליץ מאוד לשלב טיפולים אלטרנטיביים.

בברכת חג שמח,
גובי
www.cure-cancer-naturally.com

ניתן לנתח גידול כזה באם הוא קטן, ללא התפשטות לבלוטות במיצר וללא נגיעה במעטפת הריאה. וכמובן באם אין גרורות באברים אחרים. באם בכירורג אמר שאין אפשרות לנתח, אני מניח שהוא עבר על בדיקות ההדמיה וקבע לפיהן שהגידול אינו בקריטריונים של אפשרות ניתוח. באם אתם עדין בספק, ניתן להתיעץ עם כירורג חזה אחר כאשר אתם מביאים לו את כל בדיקות ההדמיה. בדיקת הפט תתן לכם תשובה לשאלה האם יש גרורות בבלוטות או באברים אחרים.
כימותרפיה בגידולים מסוג non small cell היא בעלת יעילות מוגבלת. בקו הראשון משתמשים בשילוב תרופות די אגרסיבי: ציס פלטינום או קרבופלטינום ביחד עם גמזר או נבלבין. בקו שני משתמשים כיום לעיתים קרובות בתרופה ביולוגית בשם טרסיבה בעלת רעילות פחותה בהרבה מהרעילות של כימותרפיה. באם מצבו הכללי של אביך גרוע, ניתן להתחיל בתרופה זו בקו הראשון של הטיפולים. בנוסף לכך קימות עוד תרופות כימותרפיות כמו טקסול בעלות יעילות מסוימת במחלה זו.
ד"ר יוסף ברנר

כמובן שלא ניתן להחליט על טיפול במקרה ספציפי מבלי לראות החולה, להכיר את מחלות הרקע שלו (במידה והוא סובל ממחלות רקע כלשהן) ולקבל את כל בדיקות הדימות, תפקודי הריאה ובדיקות הדם.
באדם שמצבו הכללי סביר, הטיפול הוא אכן כימותרפי, כפי שכתב ד"ר ברנר. במידה ואין גרורות מרוחקות באיברים אחרים, לבד מהמיצר, רצוי להשלים הטיפול הכימותרפי ע"י טיפול קרינתי למיצר, אפשר לשלב עם ההקרנות טיפול כימותרפי ע"י טקסוטר עם או ללא פלטינום. על פי ניסיון מחלקתנו (אשר פורסם בשני מאמרים בספרות האונקולוגית האמריקאית בשנים האחרונות), חלק מהחולים שקבלו כימותרפיה ובהמשך הקרנות בשילוב עם כימותרפיה, הפכו לנתיחים, ןשארית המחלה נכרתה. אחוז (אמנם קטן) מבין החולים - הוא ללא עדות לממאירות תקופה ארוכה יחסית. כמובן, שבצקרה הספציפי של אביך לא ניתן להחליט על טיפול שכזה באמצעות הדואר האלקטרוני, אל עקרונית, במרים נבחרים, אופציה זו קיימת.

תודה על תשובתך המהירה
תוצאות הפט של אבא ללא גרורות .נמצאו בלוטות מוגדלות ספק ממחלה ישנה(סרקואידוסיס)סיטי מוח תקין.בסיטי ריאה בלוטות מוגדלות 1.6 ס"מ ,תהליך רקמתי גדול *3.4*6*5
האם ניתן לנתח?האם יש צורך להקטין לפני הניתוח? כיצד ניתן להכינו לניתו?האם ניתן לחכות 10 ימים עד הניתוח?

1. כירורג חזה ייתן תשובה מוסמכת לשאלת הנתיחות
2. אם הוא לא מתאים לניתוח כעת - יש לתת טיפול אונקולוגי (כימותרפיה עם או ללא קרינה) ובהמשך לשקול מחדש את האופציה הניתוחית
3. 10 ימים לא קובעים מאומה ולא משפיעים על הפרוגנוזה

כמובן שאם יש מצב חריף - קוצר נשימה קשה, דימום מדרכי הנשימה המתבטא בגניחת דם, לחץ על הורידים הגדולים בצוואר וכ"ה - לא מחכים 10 ימים. על פי תיאורך - לא כך פני הדברים אצל אביך

קשרית - "גושון". יכולה להיות שפירה לחלוטין, עלולה להיות ממאירה, כגון גידול פפילרי. ממקרה אחד של סרטן פפילרי (אצל האבא) וקשריות בבלוטת התריס, שטיבן עדיין לא ברור - אין להסיק שמדובר בסרטן בלוטת מגן משפחתי.

קשרית היא לרוב בלוטת לימפה. הבלוטות נמצאות בכל מקום בגוף ותפקידן לנקז אזור בגוף משאריות של חומרים אשר אינן יכולות להתנקז דרך מערכת הדם.
בלוטת המגן ובלוטת התריס הן שמות נרדפים לבלוטת הטירואיד.
ד"ר יוסף ברנר

סרטן קיבה משפחתי תואר בספרות ומוכר לאונקולוגים. אין הנחיות ברורות איזה בדיקות לגילוי מוקדם יש לבצע ומאיזה גיל. נראה לי, כי הייתי ממליץ על בדיקות סקר החל מגיל 40 - 45 (כ-10 שנים לפני גיל האבחון אצל אמך). הייתי ממליץ שתתיעצי עם גסטרואנטרולוג על סוג הבדיקה האנדוסקופית, וכן ממליץ שתתיעצי עם מרפאה לגנטיקה אונקולוגית, כגון המחלקה של פרופ' איתן פרידמן בביה"ח שיבא, תה"ש.

לא ציינת את גילך, אבל למשל אצל כ-70% מהנשים בגיל 70 יש קשריות בבלוטת התריס, כולל קשריות של סרן פפילרי "שקט". במילים אחרות - קשריות ("גושונים") בבלוטת התריס הם ממצאים שכיחים, ולא חייבים להיות בהכרח ממאירים. מציע שתפני להתיעצות לאנדוקרינולוג - ניתן לבצע ניקור מהגושים לבדיקה ציטולוגית, על פי שיקול האנדוקרינולוג, או לעקוב אחר הממצאים בעזרת אולטרה-סאונד ולוודא אם הם משתנים או לא בממדיהם. בכל מקרה - גידולי בלוטת התריס, מהסוג הפפילרי אינם אלימים ואחוז הריפוי 90-100%. קצב צמיחתם איטי ואין "בהלה" באבחונם.

אני בת 35

מציע שתתיעצי ותעברי הבירור במרפאה אנדוקרינית. שוב, לא מדובר במצב שצריך להדיר שינה מעיניך, אך עליך להיבדק.

לא ניתן לתת מענה מקצועי מבלי לראות את החולה, לבדוק אותה ולבחון את בדיקות הדימות והמעבדה שלה. עקרונית - אם הגרורה נתיחה והחולה במצב רפואי שמתאים לניתוח - אני מצדד בהרחקת הגרורה ובהמשך - טיפולי כימותרפיה. אם הגרורה איננה נתיחה - מתחילים בכימותרפיה והניתוח מתבצע בהמשך, לאחר שהגרורה קטנה, ובמידה והיא הופכת לנתיחה. יש כאלה שנותנים טיפול כימי בכל מקרה לפני כריתת הגרורה - גם זו גישה מקובלת.

על פי תיאורך מדובר במחלה שהיא לצערי חשוכת מרפא, אלא שכמובן זוהי תשובה כללית ועל מנת להיות מדויק יותר יש כמובן לבחון את כל הצילומים ולעבור על הבדיקות ומעל ומעבר - לבדוק את החולה.

בסה"כ הרושם שיש שיפור כלשהו.
1. נוזל מתורמל - נוזל שהצטבר בצורת תרמיל בקרום הריאה - זה מצב חולני, אבל כאמור חל שיפור לעומת בדיקה קודמת
2. תסחיפים בעורק הריאה - מצב שנגרם עפ"י רוב ע"י הממאירות (ולא ע"י הטיפול), יש לפנות בדחיפות לרופא המטפל על מנת לשקול טיפול ע"י נוגדי קרישה.
3. זכוכית מט - מראה מסוים של הצללה ריאתית, יכול להיות גרורה
4. קשריות ביותרת בכליה - "גושונים" - יכול להיות ממצא שפיר, אך דרוש מעקב על מנת לראות אם הקשריות לא גדלות - דבר המעיד על אפשרות שמדובר בגרורות

א.לריאה יש מעטפה בת 2 עלים הנקראית פלאורה. כאשר יש גידולים סרטניים שונים הם מסוגלים להפריש נוזל עם תאי סרטן או בלעדיהם לתוך החלל בין שני עלי העטיפה. בדרך כלל בין שני עלי הפלאורה חלל אחד והוא מתמלא בנוזל. לעיתים בתוך החלל הזה, (בעיקר לאחר ניקורי ריאה חוזרים) נוצרות מחיצות. המחיצות מחלקות את חלל הפלאורה לכיסים וזה הנוזל הפלאורלי יכול להצטבר בתוך כיסים שונים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להוציא את הנוזל הריאתי בניקור ריאה מחאר והניקור יכנס לכיס אחד בעוד כיסי הנוזלים האחרים לא ייפגעו.
ב. תסחיף ריאתי אינו קשור ישירות לגידול אך שכיח מאד אצל חולי סרטן. הדבר מצריך טיפול באנטיקואגולנטים.
גהצללה בתבנית זכוכית היא הגדרה של רנטגנולוגים המתארת פיזור של מחלה על פני רקמת הריאה.
ד. האדרנל הן שתי בלוטות קטנות משני צדי הבטן. בבדיקה ממצאים קטנים על הבלוטה אשר לא ניתן לקבוע האם מדובר בגרורות או בממצא מקרי.
ד"ר יוסף ברנר