פורום סרטן (אונקולוגיה) - יש לך שאלה?

משמעות התשובה שקיבלת היא שהמחלה שלך שעד עתה הייתה מוגבלת לעצמות, נמצאת כעת בבטן. כדי להיות בטוחים ב 100% שמדובר בגרורות, ניתן להוציא נוזל מהבטן ולשלוח אותו לבדיקה או לקחת ביופסיה מהגרורות בבטן שרואים ב CT. אולם, הממצאים ב CT הם אופייניים ובנוסף לכך יש במקביל עליה של המרקרים, כך שמדובר בסיכוי גבוה מאד שאכן זוהי מחלה גרורתית. לכן הייתי מקבל את האבחנה הזאת ולא פונה לבדיקות נוספות קודם לכן.
הטיפול ההורמונלי בפמרה הוא מצוין ויכול להיות יעיל ביותר. צריך לחכות לפחות 3 חודשים כדי לראות האם טיפול זה יעיל או לא, ולטפל בהמשך בהתאם לתוצאות אלה.
ד"ר יוסף ברנר

אשמח אם תתרום כ-10 עותקים לטובת ספרית המחלקה האונקולוגית ברמב"ם, על מנת שנוכל להשאיל לחולים המעונינים לקרוא את ספרך.

לכולם,
שנה טובה, גמר חתימה טובה. נקווה לשנת בריאות, אושר ושלום, ללא כותרות... סתם שנה שגרתית...

לנטלי
אכן, לפי תאוריך, הדברים שקורים לך אינם פשוטים בכלל. מדובר לפי מה שאני מבין בגידול התופס כמעט את כל שטח השד ואשר כבר שלח גרורות לעצמות.
אולם, למרות התמונה הקשה, אין במחלה שלך גורמים המסכנים בשלב זה את חייך. אין פגיעה באברים חיוניים ועם מחלה מקומית בשד וגרורות בעצמות ניתן לחיות שנים רבות.
1. תגובה לטיפולים: יש חולות בסרטן שד המגיבות לטיפולים שהן מקבלות בצורה מופלאה. לדוגמא, לפני כ 3 שנים בדקתי אישה עם סרטן שד מתקדם מקומית, בדומה לך, ועם גרורות בריאה, במעטפת הריאה, נוזל פלאורלי מסביב לריאה וגרורות בכבד. חולה זו הגיבה לטיפול בכדורי הורמונים בלבד (סרבה לקבל כימותרפיה) כאשר הגידול בשד נסוג ונעלם לחלוטין, כך גם הגרורות בכל המקומות האחרים. זה המצב גם כיום, כאשר החולה מקבלת כדור טמוקסיפן אחד ליום בסך הכל.
כמו אשה זו יש נשים רבות אחרות עם תגובה פנטסטית לטיפול, הן אם מדובר בטיפול הורמונלי, טיפול בכימותרפיה או שילוב עם תרופות ביולוגיות.
כולנו מקווים שאת תהיי בקבוצת החולות עם תגובה מופלאה לטיפולים.
2.סרטן שד יכול להיות מחלה כרונית: מאחר ומחלתך אינה באברים המסכנים את חייך, יש תקווה שגם אם לא תהיה העלמות מלאה של כל המחלה, ניתן יהיה לעצור את התקדמותה למשך שנים רבות ולהפוך אותה למחלה כרונית. באם הגידול שלך רגיש להורמונים ניתן לעשות זאת באמצעים שהם ללא תופעות לוואי מרובות, ובאם לא, ניתן לעשות זאת בטיפולים שהם אינם קלים אך ניתן לסבול אותם ביחוד אם יש "תמורה לאגרה".
3. טיפולים חדשים: המחקר בסרטן ובעיקר בסרטן השד מתקדם בשנים האחרונות בקצב מהיר,ויש תקוה שבעתיד הקרוב תצאנה לשוק תרופות טובות יותר, יעילות יותר וברעילות מינימלית.
אז למרות המצב הקשה, אני חושב שיש פתח לתקווה ואפשרות שתמשיכי לגדל את שלושת ילדיך באהבה ומסירות.
גמר חתימה טובה
ד"ר יוסף ברנר

אין לי אלא להצטרף לתגובתו של עמיתי ד"ר ברנר ולברך אותו על חוות הדעת המצויינת והממצה - המחלה אמנם בשלב מתקדם, אך הודות לטיפולים המודרניים יש תקווה והמחלה עשויה להגיב ולהשתפר. אני תומך בהצטרפות לטיפול במסגרת ניסוי קליני מבוקר, לאחר הסבר מלא וחתימתך על טופס הסכמה מודעת. בכל אחת מהמחלקות האונקולוגיות בכל בתי החולים בארץ בהם יש מחלקה או יחידה אונקולוגית קיים צוות מקצועי ומעודכן בחידושי הטיפול בסרטן השד, ולאן שלא תפני תקבלי את מיטב הטיפול והדאגה.
בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה, הרבה בריאות והצלחה בטיפול.

אני קוראת וזולגות לי דמעות מהעניים. היום הייתי אצל הרופאה שלי דר. שולמית ריזל ואפשרויות לטיפול שלי הן :
1: הרספטין ונבלבן פעם בשבוע או
2: להשתתף במחקר ולקבל תרופות ביולוגיות בלבד : לפטיניב עם או ללא תרופה אנטי ניאו וסקולרית
ןאת האפשרות השנייה לא כל כך הבנתי
בכל אופן תודה על העידוד

לגבי שאלות 1-4 מציע להתייעץ עם גינקולוג
אני חושב שהסמן CA 19-9 הגבוה מחייב בירור נוסף (CT, קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, אולי PET)
סרטן שחלות אינו שכיח בקבוצת הגיל שלך, אך קיימים מקרים גם בקבוצת גיל זו, במיוחד בנשים עם סרטן שחלות משפחתי או על רקע גנטי

קשה לענות לשאלה זו בהתכתבות. גם למישוש יש חשיבות בקביעה האם מדובר בגוש שפיר או עדין קיים חשש שהוא אינו שפיר. לכן צריך לפנות לכירורג שד או אונקולוג ביחד עם הממוגרפיה ולעבור בדיקה שנית כדי להחליט האם יש מקום לביופסיה.
ד"ר יוסף ברנר

גידולים שטחיים של שלפוחית השתן הם בעלי פוטנציאל גבוה לריפוי. הבעיה העיקרית היא שחלק מהן לאחר טיפולים מקומיים חוזר ולעיתים בדרגת ממאירות גבוהה עם פוטנציאל לחדירה עמוקה יותר בדופן השלפוחית. הגידול הוא גם מולטיפוקלי, כלאמר נוצרים גידולים חדשים מעבר לאלה שכבר הוצאו או טופלו בדרכים אחרות.
מלבד הטיפולים בכירורגיה ובהחדרה לשלפוחית של חומרים שונים, יש צורך במעקב קפדני כדי שלא יווצר מצב בו גידול הצליח לחדור לעומק או שהפך יותר ממאיר בלי תגובה טיפולית מתאימה.
ד"ר יוסף ברנר

כריתה של בלוטות הלימפה בבית השחי מטרתה לקבל מידע האם יש או אין בלוטות נגועות בבית השחי דבר הקשור בסיכויי המחלה להתפשט וקובע את סוג הטיפול המומלץ לאחר הניתוח. כריתת בלוטות קשורה בסיכון של התפתחות של בצקת ביד היכולה לגרום ליד מאד נפוחה ואיכות חיים מאד גרועה לאותה אשה.
לכן כדי להימנע מניתוח של הבלוטות כאשר ניתן לעשות זאת, פיתחו את שיטת בלוטת הזקיף בה מזריקים חומר ניגוד לכלי הלימפה בבית השחי בצד של השד הנגוע. חומר הניגוד צובע את הבלוטה הראשונה מבין שרשרת הבלוטות בבית השחי, ובלוטה זו מוצאת לשם ביופסיה. אם הביופסיה שלילית (אין תאי סרטן בבלוטה) לא מנתחים את שאר הבלוטות וחוסכים לחולה את הסיכון של לימפאדמה של היד. באם הבלוטה חיובית, מנתחים את שאר הבלוטות כדי לקבל מידע כמה בלוטות נגועות.
במחקר שפורסם בחודש זה בחוברת לנצט אונקולוגי נמצא כי בדיקה זו מדויקת כמעט ב 90%. במחקר שפורסם נבדקו 2800 נשים אשר סימנו אצלם את בלוטת הזקיף, עשו ביופסיה של הבלוטה אך לאחר מכן, בלי קשר לתוצאת הביופסיה, המשיכו לכריתה של כל שאר הבלוטות בבית השחי. בצורה זו מצאו כי אצל כ 10% מהנשים אצלם בלוטת הזקיף הייתה ללא תאי סרטן, נמצאו בכל זאת תאי סרטן בבלוטות אחרות. ההסבר לכך שיש מצב הנקרא skip nodes בו שכבת בלוטות הקרובה לגידול נקיה אך בכל זאת יש תאי גידול בבלוטות יותר עמוקות.
רמת דיוק של כ 90% היא משביעת רצון וזאת הסיבה שכיום מסתמכים על בדיקת בלוטת הזקיף וחוסכים את כריתת הבלוטות מחלק מהחולות המנותחות.
ד"ר יוסף ברנר

ד"ר ברנר, תודה על ההסבר הממצא, אך אני למדה מזה שלמרות ביופסיה שלילית של הזקיף (כדי בכל זאת לא ליפול לאותם 10% .)- המנתח יכרות בלוטות בזמן הניתוח לצורך ביופסיה סופית.
או שלא היבנתי דבר מה?
תודה שוב

באם בלוטת הזקיף שלילית בניתוח, כלומר אין בה תאי גידול, המנתח לא יוציא את שאר הבלוטות. משמעות הדבר שיש סיכוי של 10% שיש בלוטות חיוביות אשר לא יטפלו בהן בשלב הנוכחי. חלק מהחולות מקבלות כימותרפיה או הורמונים למרות שהבלוטות שליליות, הן עקב גודל הגוש או פקטורים אחרים המתארים סיכון גבוה, ולכן, אם תקבל טיפול כזה, זה יטפל בבלוטות גם אם יש בהן תאי גידול.
ד"ר יוסף ברנר

אבסטין מאושרת בסל התרופות בצירוף לכימותרפיה כטיפול קו ראשון בסרטן מעי גס גרורתי.

עליך לפנות שוב לרופא א.א.ג. ולהיבדק שנית. במידה והתלונות נמשכות, יש לחזור על חלק מבדיקות העזר שציינת. לעתים התלונות שציינת נובעות ממתח נפשי, אך אבחנה זו העשית רק במידה והבדיקות שצינת תקינות לחלוטין וקיים רקע של מתח נפשי.

תבקשי צילום ריאות,היתה לי אותה בעייה סבלתי במשך יותר משנה ובסוף התגלה אצלי סרטן ריאות, מאחלת לך שהתוצאה אצלך תהיה שונה

בפנייתך אין שום פרטים רפואיים למעט המידע על קליטות בשלד ועל כאבים. כאבים וקליטות במיפוי עצמות אינם מעידים בהכרח על מחלת סרטן. קליטות במיפוי עצמות יכולות להיגרם ע"י ספקטרום נרחב של מחלות, בין היתר - מחלות ממאירות. רק לאחר שרופאי המחלקה הפנימית יוכיחו ע"י בדיקות שונות, ובמיוחד ע"י ביופסיה, שמדובר במחלה ממארת - תהיה הצדקה להעביר את אמך למחלקה האונקולוגית.

מהתכתבות נוספת שהועברה אלי בדואר אלקטרוני אני מבין, שהחולה ידועה כסובלת מסרטן (לא נכתב איזה סרטן). אחד הטיפולים הניתנים במצב שכזה הוא הקרנות להקלת הכאב. הנוהג המקובל הוא, שרופאי מחלקה פנימית א', אצלם מאושפזת החולה, יפנו לתורן האונקולוג (יש שני רופאים תורנים במערך האונקולוגי, הנמצאים בביה"ח, 24 שעות ביממה, כל השנה), ויזמינו אותו על מנת שיבדוק את החולה ויחליט על הטיפול ועל העברה למחלקה האונקולוגית.
פרופ' א קוטן
במקביל, העברתי הודעה בדואר אלקטרוני לאחות הראשית של המערך האונקולוגי ומחר אתקשר לתורנים שלנו
א קוטן

כפי שהבטחתי אמש, בשעות הלילה המאוחרות, נושא האמא של מר צרור, אשר הובא לדיון פתוח על ידי בנה במסגרת הפורום, נבדק על ידי, אישית, הבוקר. בגלל צנעת הפרט, אינני חושב שהפורום הוא הבמה הנאותה לחשיפת מקרים אינדיבידואליים. על כן רק אציין, שעל פי מידע ממקור ראשון שקבלתי הבוקר, הנושא של החולה זוכה למיטב הטיפול העדכני .

בהמשך לתגובת ד"ר קוטן,ראשית אני מודה על התגובה המהירה ואציין כי לאחר בדיקת ביופסיה התברר כי אמא שלי חולה במחלת סרטן עם תאים גדולים והמחלה בשלב מתקדם,היא החלה בהקנות באזור הגב ועקב מצבה הודיעו לנו שהיא לא תקבל טיפולים כימותרפים ,התברר לי כי יש תרופה חדשה ללא תופעות לוואי ,אך מקבלים אותה? מי יעזור לנו לקבל אות התרופה הזאת ?אני רוצה לציין כי איבדנו אח בתאונה ונפשנו חלשה מאוד

שנה טובה, שנת בריאות, אושר ושלום

שנת בריאות ,שמחה ורוגע

שנת בריאות, שמחת חיים ושלווה.

תרופות ביולוגיות כמו אבסטין (המונעת היווצרות של כלי דם חדשים בגידול) וטרסיבה (המונעת העברת אותות בתא הסרטני שיאפשרו לו להתחלק בלי הרף) נמצאו בעלות יעילות מסוימת במספר סוגי סרטן.
לצערנו יעילותן בסרטן הלבלב היא שולית, אם בכלל. לפי המחקרים תרופות אלה אינן מועילות כלל או במקרה הטוב ביותר מוסיפות 2-3 שבועות לחיים של החולים.
ד"ר יוסף ברנר

לצערנו, השפעתם של התכשירים הביולוגיים בסרטן הלבלב עלובה ועלותם אסטרונומית (בצדק, הם לא כלולים בסל הבריאות לסרטן הלבלב). לטיפולי הכימותרפיה הסטנדרטיים המבוססים על התרופה גמציטבין השפעה מסוימת בחלק מהחולים.

טעות, עכשיו אני רואה שהיא נמצאת, לא ראיתי אותה קודם, פיספסתי.

חגית,
רמת הגישה , רמת הידעות, רמת היחס לבן אדם, רמת ההתנהגות - הכל רואים בפניתך לפרופ' קוטן.
עשית זאת בקיצור וקולע.

סרטן הנזופרינקס הוא בעברית סרטן לוע האף (ולא סרטן לוע הפה). המחלה שכיחה יחסית בארץ, שכן היא אנדמית בצפון אפריקה, ועל כן אנו מגלים אותה בשיעור גבוה יותר מאשר בעולם המערבי, היות ובארץ ישנה אוכלוסייה די גדולה של יוצאי צפון אפריקה (יש עדויות לאתיולוגיה גנטית או וירלית). בעיקרון, מטלפים במחלה זו ע"י משלב של קרינה וכימותרפיה. שיעורי ההצלחה הם כ-70%. מרבית ההישנויות מתרחשות כ-2-3 שנים לאחר סיום הטיפול, אך עלולות להופיע הישנויות מאוחרות יותר, כמו במקרה של הפונה. או לחליפין, לא מדובר בהישנות אלא אולי נוצר סרטן חדש ברירית לוע האף. כאמור, המחלה לא נגרמת ע"י אבק וחוסר איוורור, אבל היא שכיחה יותר בקרב מעשנים.
היות והמחלה יחסית שכיחה בארץ, קיימת כל המומחיות וקיים כל הידע כיצד לטפל בה, וכן יש בנמצא מאיצים קוויים משוכללים וידע כיצד לתכנן את ההקרנות; יש בארץ את כל תכשירי הכימותרפיה והתכשירים הביולוגיים העדכניים, ואין לדעתי שום יתרון בייעוצים בחו"ל. כל אחד ממרכזי האונקולוגיה בארץ, בהם קיימת יחידת קרינה (רמב"ם, איכילוב, שיבא, בילינסון, הדסה י-ם, סורוקה) הינו בעל ניסיון בטיפול במחלה זו.
כאשר המחלה נשנית, הסיכויים להבריא כמובן פחות טובים, אך עדיין ניתן לרפא, ע"י טיפול תרופתי וקרינתי חוזר, חלק בלתי מבוטל מהחולים.
מרכזים באירופה בעלי ניסיון בטיפול במחלה - INSTITUT GOUSTAVE ROUSSI בפריז, בי"ח ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, מרכז הסרטן בהונג קונג (המחה מאד שכיחה בדרום סין) ועוד.
אבל כאמור - מיותר להרחיק נדוד - יש את כל הניסיון והידע בארץ !!!