פורום טיפול תרופתי להרזיה וניתוחים בריאטריים - יש לך שאלה?

בקר טוב,

אין ספק שבחרת בשם טוב !!
זה באמת להיוולד מחדש.. וכמו שאמרת צעד צעד.. רק אל תעייפי את הגוף יותר מדיי..

יום נפלא
אורלי

לגבי התהליך הוא אמנם ארוך אבל מעולם לא תהני ככה מירידה... בלי לסבול .... בלי לוותר... את פשוט לומדת לאכול הכל אבל במידה... בגלל שיש לך עודף גדול לרדת כדבריך אני מאמינה שהשלושים הראשונים יגיעו ב 4 חודשים הראשונים... אבל עזבי מספרים באמת שאת תהני מהדרך... זה פשוט קוסמות.. הקטע שלאכל כל מה שאוהבים אבל במינון של כוסיות.... בהצלחה !

תודה

ישבתי וקראתי לא מעט מתגובותייך
תרומתך רבה

תודה

אני עוברת את הניתוח ב- 18/7 .
ההמתנה הורגת אותי, זה מאוד עוזר לקרוא על כאלה שאחרי .

בהצלחה בחיים החדשים

נח

ידעתי שהמבול יבוא
והנה עכשיו היונה באה ואיתה הענף של חיים חדשים
הכול קורה בעתו

שמרי על אורח רוח

אכן כמו שלילך כתבה, נולדת מחדש וקיבלת חיים במתנה. הפעם - בזכותך ונחישותך להביא לשינויי באיכות החיים או בכלל ליצור איכות חיים.
תקראי בשאלות הנפוצות. תעשי חיפוש על מקס ברנר בפורום וכן על לילך פ. ועל לביאה (LEVIA). אני בטוחה שתקבלי המון חיזוקים וציוני דרך להמשך.
80 קילו..."קטן עליך". אני הורדתי 70 חחחחחח
חוץ מזה...אנחנו כאן.
בהצלחה

אני יודעת שאם תראו אותי לא תבינו היכן מסתתרים ה80
אני אישה יפה
ולפני שנה אף השתתפתי במרתון
שמנה אבל נעה כל הזמן
סיפור חיי לא קל
וההחלטה השנה לבצע מהלך שכזה מקורה בהמון תהליכים מקדימים
ונושאת הדגל שלי היא ילדה בת 6.5
בתי הקטנה המחכה בסבלנות לאימא חדשה

אני ממש מזדהה עם האמירה שהילדים הקטנים שלנו מחכים לאמא חדשה...
אצלי הם התחילו עם המחמאות- והם ממש מתכוונים לכך- כל קילו שיורד- הם הראשונים שרואים. אתמול הבן שלי (בן 7) אמר לי "אמא- אפילו בידיים את מרזה..." וזה הדבר שהכייייי מחמם את הלב!
אז בהצלחה - איזה כיף שהצטרפת אלינו :)

אני שבועיים אחרי וזה בידיוק מה שהייתי צריכה לשמוע

גדולה מהחיים
הה שווה "לסבול" ממך...הנה קוצרים את הפירות.
העברתי אותך (בקלילות) לשאלות הנפוצות.
בהצלחה בהמשך
ועם השיפוץ והשחזוא - אנא סבלנות

אני כחודש וחצי אחרי- ובינתיים מבסוטה.... ממש מחכה לשלב הזה של הכל, כי עדיין כל דבר שנכנס לפה עובר מחשבות וביסים ולעיסות.....
מחכה בטירוף לסושי!!!!!!
אז, בוגלו- היה כיף לקרוא את מה שכתבת!
:)

את מדהימה נהנתי לקרוא את מה שכתבת ואפילו צחקתי כמו שהבטחת.
אין לי מילים יותר מדוייקות על מנת לתאר את כל התהליך בהתחלה אנחנו רק מתלוננים ואחכ נהנים ומעריכים כל רגע ורגע.
אני שמונה חודשים אחרי ניתוח שרוול וגם אני הלכתי לניתוח עם מישקל של 120 קג
ירדתי 47 קג היום אני שוקלת 73 אני 1.70 .
נהנת מכל רגע מאושרת עד הגג והכי הכי מודה לפורום המדהים והתומך הזה .
ובמיוחד לשולה זק היקרה והמדהימה שלא עוזבת אותנו לרגע .
אז חלי שיהייה לך בהצלחה בהמשך והייתי שמחה שתראי לנו תמונה של לפני ואחרי .
והינה שלי...זאת לפני עם 120 קג

ממש נהנתי לקרוא את שכתבת. כל הכבוד, המון הצלחה.

עוד לפני שהגעתי לסוף.....ידעתי שזו את!!!
חסרת בנוף שלנו???
האם את עדיין אי שם רחוק??? תמונה אכן תתקבל בברכה.
אז ככה חלי יקירתי, אדון שמועתי הגיע אל אוזנייך אך לא באופן מושלם.
את צריכה להיות כשנתיים אחרי הניתוח (אגב, ירדת את מה שרצית או עדיין בתהליך?), לעמוד חצי שנה במשקל סטטי ואז לגשת לפלסטיקאי מומחה , שבונה לך תכנית "שיקום" ועם זה את רצה לקופה שלך ומתחילה סבב של ועדות בסופו של דבר תגיעי למה שאת רוצה.
בהצלחה

מה שנתייים מההההההההההההההההההההההה??
ההיא שעשתה את הניתוח עשתה אפילו אחריי..
לא לא הגעתי.. (חלמתי על 55 קילו) אבל גם 75 זה בסדר חחחחח
20 ירדו להם במהלך הזמן...
אני אוכלת הכל! לא חוסכת בכלום! כמובן שהכל בקטנה כזה.. אבל ה כ ל..

לא עשיתי ספורט (עצלנית... ועובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה)

- מרוב שאני כל כך ניראת טוב עכשיו אני מנהלת שיווק בחברת פלאפון.. :)

ואני מוסיפה תמונה, אך היא משום מה לא מופיעה.. למה ככה ??? :(

שלום ריני,
שמחה שהיינו לך לעזר ואת לקראת השינוי בחייך.
תמונה לפני תמיד תוכלי להעלות, ככה נוכל להכירך
בהצלחה

בהחלט ובהתאבון.
את יכולה אפילו לערבב בביצה קצת חלב וקוטג'.
יאמי יאמי....מבטיחה

קודם כל מצטערת על הבלבול שלי (חשבתי שאתה בת) :))
בכל מקרה אני שמעתי הרבה דברים טובים על מעקף ושזה ניתוח שמחזיק הרבה יותר
ז"א הוא טוב יותר לטווח הארוך!
מה שיהיה - שיהיה לך בהצלחה - מחזיקה לך אצבעות....

דבר שני מה הכוונה , חשבת שאני בת? אני בת , אישה , אמא,
לא הבנתי.

בהצלחה, אני 3 ימים אחריך.
אני די בלחץ, היום קבלתי 2 דפים של בדיאטה לפני .

ומי המנתח?

באסותא.
לקחתי את דר' גרון פרטי כי התורים בפוריה ששם הוא גם מנתח הם לשנה קדימה.
ובאסותא הוא נתן לי תור לעוד 3 שבועות, ב- 18/7 .
אני צריכה לעשות עוד בדיקה אחת - האם יש בקע בסרפת , אם כן אז אני אצטרך לעשות מעקף ולא שרוול ואני מאוד מפחד כי זה יותר קשה.

תשמעי סיפור - אמי נותחה אצל גירון באסותא שלשום וכשהתחילו גילו בקע סרעפתי ואז קודם כל תיקנו לה אותו ואז עשו שרוול.
1+1 מתנה :-)

אפילו שלא ראו שום דבר בצילום חזה, כשפתחו על שולחן הניתוחים גילו שיש ושזה מפריע ותיקנו על המקום.

ואם לא יוכלו לתקן או לעשות שרוול, גם מעקף הוא לא נורא - זה ניתוח עם 20 שנות נסיון ויש לו יתרונות.

בסופו של דבר מה שחשוב זו הבריאות שלך ושיבחר הניתוח הכי מתאים.
אם יש בקע אז הוא כבר קיים, ותוכלי למנוע אותו, רק לדעת אם הוא שם.

בקיצור, בהצלחה וברוגע.

זה מסדר לי קצת את הבלבול

ואם אחרי-כמה זמן אחרי ?!
בד"כ המנתח או הדיאטנית ממליצים.העיקרון:מייד אחרי הניתוח מתחילים במולטי נוזלי או למציצה.אחרי חודש עוברים למולטי בבליעה-כל עוד אינו גדול מדי מכדי לבלעו.המינון בחודש הראשון:כפול ממה שמומלץ על הבקבוק.

אני לקחתי דיי הרבה דברים... בסופו של דבר צריך:
כלי רחצה,יש אומרים קרם גוף ואיפור (לי נראה מיותר)
כותנת/פיג'מה (לא חובה נותנים לך )
קפקפים,
תיונים,מיץ צלול,מים
כוסות חד פעמיות,קשים
מטען

אני לא הספקתי לקרוא או לראות טלויזיה...
בהצלחה

מגבת כלי רחצה משחת שיניים ומברשת דאודורנט/בושם נעלי בית ומטען לנייד... זה כל מה שתצטרכי...

הנה צצים להם הגברברים שלנו...על הבוקר..אזה יופי
כל הכבוד חיים.
מכירה את ההרגשה. גם לי זה לקח 5 חודשים להשיל 30 קילו.......(התחלתי ב - 133), רק שלי לא היה עם מי לחלוק , חוץ סביבתית הקרובה (פני 10 שנים ב"עידן האפל").
איזה כייף שיש עם מי לחלוק ובמיוחד לשמוח על החיים היפים.
המשך יום מקסים לך
שולה

התחלת ב- 133...? אני בשוק... סוף סוף אני מוצאת מישהי שהתחילה כמוני...
יש תקווה...!!!! יאווווו רני שמחה.... אגב ירדתי 27 ק"ג ב - 4 חודשים ועכשיו הכל תקוע... :(
אוףףף... המשקל עומד קבוע ולא זז ...... מקווה שישתחרר במהרה בימינו.. מחכה לפרוץ כבר את גבול ה- 100 ולהפוך דו סיפרתית ... הפעם הראשונה ב- 6 שנים

ואני התחלתי בכמעט 150 קילו,ודו ספרתי עדיין נראה לי מדע בדיוני.אני מזמין אותך להמר-מתי הפעם האחרונה ששקלתי פחות מ-100?!
ואם שכחת את הנתון-אני יליד 1960
גם לאחרים מותר לנחש !

מקסי אם אדפדף בפורום אמצא בדיוק מתי וכמה - כי באחת הפעמים ברוב נדיבותך הרבה - סיפקת מידע זה חחחחחחחחחחחחחח

גיליתי שבגיל 23 בערך כבר שקלתי מעל 90 קילו,אבל השאלה היא מתי הפעם האחרונה שהמשקל הראה-ולו לחודשיים-פחות ממאה קילו ?!

אוווו - אתה נשמע טעים ושוקולדי...
מכיוון שאנחנו שנינו ילידי 1960 וגם אני התחלתי ב-140 אז אני מעריכה שבפעם האחרונה ששקלת 2 ספרות היה לפני הצבא ???...

בראשית שנות ה-30 שלי כבר שקלתי 108 ק"ג סולידיים.מספר חודשים לפני חתונתי התעורר בי החשק להיות קצת יותר חטוב בתמונות החתונה (כן-גם אני לא לגמרי חסין מפני השפעה חיצונית...).הלכתי לאיזה רופא שרלטן (שלימים נכנס לכלא )והוא נתן לי אמפטמינים ו"דיאטה מיוחדת".היו לי כל תופעות הלוואי (דופק מואץ,נדודי שינה,עצבנות )אבל הורדתי 15 קילוגרם,ומתחת לחופה שקלתי 93-כלומר פחות מ-100.זה היה ב-1992

חודש לאחר מכן כבר שקלתי 101 .שמונה קילוגרם חזרו בחודש !!מאז לא הבטתי לאחור -כל הדרך ל150 קילו

ומכאן תשובתי גם לתהל בעניין בעלה:הניתוח יותר קל בגיל 35 עם 135 קילו מאשר בגיל 50 עם 150 או בגיל 60 עם 160,וובמהלך הטבעי של הדברים זה יגיע.

כל הכבוד... ובהצלחה בהמשך

בקר נפלא ליום חדש
אורלי

גם לרדת 30 ק"ג ובעיקר לחצות את קו ה-100.

בהצלחה בהמשך,
דוד

מזדהה איתך, גם אני עוד יומיים 5 חודשים, 30 ק"ג ירידה, וכיף. לפעמים קשה, אך בהחלט נסבל, הברכיים שלי מודות לי, הלחץ דם שלי מברך אותי, וכל השאר לומדים להכיר אותי

למה?
מעצלות...

צודק מקסי כהרגלו איפה איפה אתם נעלמתם ונאלמתם???????
עופר, ליאור, שלומי, יניב, דניאל, דני, אלון, גל (בן) צנובר, רוני, איציק, דר' גוייטן???
איפה אתם???????????????????

אנו שומרים על זכות השתיקה

כל הכבוד מקסי.......:)

שלום דפנה,
לא להילחץ. מבטיחה לך שאת בימים הקרובים תתחילי להנות מכל ביס שאת מכניסה לפה. לכל יהיה טעם גן עדן.
כרגע יש לך עדיין תופעות לואי של הניתוח ועל כן את חשה לעיתים אי נוחות. מעולה שאת במעקב דיאטנית ואת יכולה גם להתיעץ איתה.
דפנה, יתכן ואת אוכלת מהר מידי את הכפעות, או בולעת כמות גדולה בבת אחת. תשתדלי לקחת ביסים קטנים והפסקה בין כפית לכפית.
בכל מקרה, אם תרגישי שאת לא מסתדרת תפני לדיאטנית ואו לרופא המנתח.
בהצלחה

ערב טוב לך,

תני לי להרגיע אותך.. עכשיו זה אחרי 4 ביסים בשבוע הבא זה 6 ביסים (אני בשלב הזה..) ופתאום אפשר גם לשתות קצת יותר טוב :)

אל תדאגי.. את תגיעי ל 10 ביסים (חחחח)

תהני מזה שאת אוכלת מעט ולא רעבה.. ותעברי ליום הבא. הדברים משתנים במהירות מארוחה אחת לשני... תזרמי

ערב נפלא
אורלי

תודה על העידוד. אולי אני באמת צריכה להיות סבלנית. אני רק שבועיים אחרי הניתוח

הייתי בדיוק כמוך.. חששתי דאגתי ואז מצאתי את נפלאות הפורום הזה,,, שקיבל את כל השאלות הכי דביליות שלי ועזר לי להבין שזה התהליך וצריך להיות בו סובלני וסבלני כלפי הגוף שלנו...
רק סבלנות !

ואל תתביישי בפני החבר'ה כאן... הם באמת יודעים לתת תמיכה והסבר לכל מיחוש חשש חישוש ומישוש..

תהני לך מהיותך ציפור קטנה שלומדת לעוף

יום נפלא
אורלי

עובר את זה קצת אחר, אבל כולנו עוברים את זה.

החודשיים הראשונים שלי היו די קשים, היו לי צרבות (ישנתי כמעט חודשיים בישיבה) והיו לי בחילות, אבל אחרי חודשיים הכל עבר.
היום, שנה לאחר הניתוח אני כבר יכול לאכול הכל (טוב, כמעט הכל), אסור הרי את חמשת הפירות עם הגרגרים ופופקורן. כל השאר אני אוכל בכיף, רק בכמויות קטנות.
ותאמיני לי ההנאה מהאוכל נשארת ואפילו מתגברת כי נהנים מכל ביס קטן. בסופו של דבר תהיי מרוצה, אני מבטיח.

דוד

הי. תודה רבה. מה הדברים שאסור לאכול? לחם טרי אפשר? האם אתה יושב במסעדות?

שלום דפנה,
החולשה בהחלט טבעית. הגוף עבר זעזוע. תשתדלי לנוח ולשתות הרבה.
כמו כן אל תשכחי לאכול אוכל נוזלי ורך כל 3 שעות
איזה תרופה בריאטרית קנית??? האם כוונתך שמולטיויטמין???
יש הרבה סוגים בשוג, תתיעצי עם הרוקח מה מתאים לך
בהצלחה

קודם כל מזל טוב על הניתוח ובהצלחה בדרך החדשה !

אני כמעט חודש אחרי וחזרתי רק שבוע שעבר לעבודה אחרי שבועיים מלאים בבית. החזרה מאד קשה, העייפות היא רבה, ואם העבודה שלך היא אינטנסיבית אז זה יהיה קצת קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
נסי לחזור לאט לעבודה, כמה שעות בימים הראשונים ולאט לאט להתקדם הלאה.. אני לדוגמא חזרתי יומיים לפני הזמן רק בשביל לעבוד כמה שעות ביום ולתת לגוף להסתדר.

גם היום קשה לי לשבת יותר מדיי ולכן יוצאת כל שעתיים שלוש להליכה קצרה של 5-10 דקות כדי לשחרר את השרירים הנתפסים מישיבה ממושכת.

תני לעצמך את הזכות להחלים, זה מגיע לך !!!

בהצלחה
יום נפלא
אורלי

בכל פעם שאני קוראת כאן ובפורום המשורוולים על אנשים שהורידו מעל חמישים ק"ג אני מסתכלת על הבת שלי בת ה-19 ומתארת לעצמי אותה על גב האנשים האלו ... !!! מדהים !

נשים ששקלו 45 !זה היה משקל לכיתה ד'-ה.היו לי אמא,דודות,סבתא,דודות של אמא ,וכולן שמנות,וחלקן היו שמנות מאד עד גיל 90 פלוס-מינוס !(גברים לא זוכים לחסד הזה לצערנו..)
לכן בשבילי להוריד 45 קילו זה להפסיק לסחוב שתי מזוודות !
70 קילו זה כבר סיפור שונה-זה כבר להוריד "אדם קטן"-לא מישהו מחברי הפורום, אבל אחד חסר תיאבון ממשפחה של צנומים-אלה ששבעים מה-"חור של הביגלה".
מלבדך יש לי עוד מכר כזה אבל הוא ה-"פריג'ידר"שירד מ-180 קילו ל-110

כשאני הולכת לסופר וחוזרת עם סלים.... מלא סלים..., עולה את מדרגות ביתי עם הסלים וחושבת לעצמי - כשאני כבר אהיה עם ירידה של 30 לפחות ואני אעלה את הסלים מהסופר יהיה לי ממש קל כי זה בערך משקל הסלים...
אז זה פחות או יותר על אותו "משקל" של לזרוק מעליך בנאדם שלם.... אני אזרוק סלים- בינתיים אני יכולה לזרוק רק סל אחד (13 קילו...)
יום נעים

את בקיטריונים.
תתקשרי אלי ואסביר לך