פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

אני סובלת כבר הרבה זמן ממחשבות טורדניות (אף אחד לא יבחן את זה אצלי, אך אני מודעת למה שקורה איתי) . כדי להקל על המחשבות- בכל פעם שהם מופיעות ואני נכנסת לחרדה אני מתחילה לבצע פעולות שונות, כמו: תפילה, הסתכלות על התקרה- כשההגיון שמאחורי פעולות אלו זה שהם מפחיתות אצלי את החרדה. השאלה שלי: אם אני מודעת לעצמי ואני יודעת שההתנהגות הזו לא בריאה ולא נורמלית, ואני רוצה לרפא את עצמי בכוחות עצמי- אם אני אלחם במחשבות, כלומר: בכל פעם שהם יופיעו אני יעשה לעצמי דווקא וכשיבוא לי החשק לבצע את הפעולות הכפיתיות אני אמנע מהם למרות החרדות שיתלו אליהם.
האם הדווקא שאני יעשה לעצמי יכול באמת עם הזמן להפחית את החרדות ואת הרצון לבצע פעולות כפיתיות- האם בהתחלה זה יהיה קשה אך עם הזמן המחשבות יעלמו. האם הדווקא שאני אעשה זה דרך נכונה להלחם במחשבות.

שלום.
אני סובלת מהתקפי חרדה בזמן נסיעות שהם מחוץ לעיר ואני לא יודעת אפילו ממה הם נובעים.
ביום שישי אני חייבת לסוע לנסיעה דחופה ויש לי את הפחדים האלו שחוזרים ואני אפילו לא יודעת ממה הם.. האם כדאי להתעלם מהפחדים ולסוע בכל זאת או שעדיף להשאר בבית ולא לסוע ולהתחיל טיפול אצל פסיכולוג?

אני מחפש מטפל/ת זוגי/משפחתית מאזור נתניה/השרון, מעדיף בעלי רקע קוגניטיבי.
אשמח לשמוע המלצות

אחרי המון דיכאונות מגיל קטן והמון תרופות, המליצו לי על צמח הנקרא אוזן הארי האפריקני, הצמח אותו אני שם בתה הביא אותי לאיזון נפשי ואני מאוד מאוד ממליץ.
http://enter-system.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=496822

אני נוטל 300 מ"ג לפונקס כשלושה שבועות התאבון של התגבר מאוד , וכן דחף למוצרים
מתוקים .אני שוקל 106 ק"ג. עליתי במשך חודשיים 20 ק"ג

רכשתי בבית טבע "כרום פיקולינט" ממקור צימחי - המכיל אבקת תאית , סודיום, חומצה סטארית
מגנזיום , נוטל 2 כדורים כ- 800 מ"ג ליום , התרופה אכן גרמה לי לדיכוי הצורך במתוקים.

וכן נוטל על דעת עצמי 100 מ"ג טופמקס לדיכוי התאבון .

אני מרגיש כאבי ראש חזקים מאוד , האם הכרום פיקולונט או הטופמקס עלולים לגרום לי לכאבי ראש, או אולי זאת תופעת לוואי של הלפונקס .

תודה לך רמי

אני נוטל תרופות סרוקסט חצי כדור ליום וסובל מעייפות מאוד חזקה מאז שהתחלתי לקחת את התורפה. האם זה נורמאלי האם ההשפעה תפחת עם הזמן? תודה גל.

שלום!
רציתי לשאול איך אני יכולה למצוא פסיכולוגים שעובדים עם חרשים ושגם יודעים שפת סימנים. במידה ואין והמטופל מגיע עם מתורגמנית עד כמה חסינות רפואית יש לו עקב זה. אני מחפשת פסיכולגים שמתמחים בטראומות ודכאון.....

תודה מראש

בוקר טוב
ממש בקצרה...בשלב זה.
אני גרוש מזה כחצי שנה,את הבית עזבתי או יותר נכון הועזבתי בעקבות סדרת מעשים נוראיים,לרבות ניסיונות אובדנייים גם בעת הימצאות הילדים בבית.הרקע הינו (גם) אובססייה לצורת אוזנה של אישתי,דבר שהציק לי (הן בהיותי איתה והן כמחשבות טורדניות מעיקות)) מאז הכרתיה.ובכל פעם שהיה לנו לא טוב,הטלתי את כל מכאוביי ותעוקותיי בכיוונה זה.בנוסף,חליתי בלוקמיה בשנת 2003 ולשמחתי (שלצערי אינה תמידית...) המחלה לא נשנתה. שבועות ספורים אחרי שובי לשיגרה (בתום סידרה מתישה של טיפולי כימותרפיה),החלתי לסבול מדיכאון ובעייתה האסטתית של אישתי הציקה לי יותר מפעם.או אז,התחלתי ליטול כדורים פסיכיאטריים,שלדעתי (ככל שחלף הזמן),רק דרדרו את מצבי."זכיתי" גם להיות מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי במחלקה סגורה וגם שם (אפילו) ניסיתי לשים קץ לחיי.
מאז,בהדרגה,שבתי לשיגרה,על אף שגם את תפקידי(הבכיר) בעבודה הפסדתי,שכרתי לי דירה ואני (פחות או יותר) עצמאי ואף מכיר נשים,בין אם להכרויות קלילות בין אם למטרה אחרת.
אולם,אם אהיה כן עם עצמי,איני מפסיק לחשוב על חזרה לאישתי הגם שאני יודע שכשאהיה עימה (שוב) בעייתה (צורת האוזן) תמרר את חיי וחיינו.
בכל פעם שאני הולך לישון,(וגם בשנתי אני לעיתים חולם עליה..),אני מקווה שכשאתעורר אהייה חבוק בזרועותיה ושנחזור לחיות ביחד.למעשה,נראה לי שכעת הסך הכל אנו בהפסקה.בהגיון,אני יודע שאת הנעשה אין להשיב ועלי לפתוח "פרק חדש".נכון,העתיד הינו לוט בערפל ואולי(מי יודע...) בעוד מספר שנים נשוב להיות זוג.
האם יש לך איזו המלצה?
תודה
המתלבט העצוב!!





הדפסה שלח לחבר

אני סובל מחרדות מספר שנים טופלתי בהמון סוגי כדורים אנטי פסיכוטיים שלא עזרו לי.
הרופא טוען שיש סכיזופרניה - האם טיפול בנזעי חשמל
שמבוצע בבית חולים שלוותא יעיל לבעייה הזאת .
שמעתי שישנם אנשים שמקבלים טיפול זה והוא מאוד עוזר להם.

שלום.
אני מורה לילד בכיתה א'.
מדובר בילד סקרן אינטיליגנט מאוד,בוגר,חברותי,בעל אופי מניהגותי,בעל אינליגנציה ריגשית ברמה גבוהה ומוצלח מכל הבחינות.
עד כאן הכל טוב ויפה..
כלפי חוץ הוריו נראים תומכים,משכילים ומעודדים מאוד.
בחודש האחרון החלה אצלו תופעה מדאיגה ומביכה:
הוא לא שולט על מתן השתן ובמשך היום בביה"ס מרטיב את מכנסיו.
כמובן שבעקבות הריח שנודף ממנו יש ילדים שמקניטים,אך עדיין נשארו לו חברים.
בכל אופן הוא מסתובב חסר מנוחה,מתוח עצבני ממומר ומתוסכל, לעיתים עם דמעות בעיניו.
טוען כל הזמן שילדים מציקים לו בזמן שהוא נהפך למציקן.
קשה שלא להבחין בשינוי החד שחל בו ולהסיק שמשהו עובר עליו.
אני מעמידה אותו במקומו כשהוא פורק עול אך גם מרחמת ורוצה לתמוך ולעזור.

אני משערת שהוא עבר טראומה כלשהי כנראה די חמורה. מה דעתכם?

כתוצאה ממה נגרמת הרטבה אצל ילדים בשעות היום?
כיצד אפשר לשאול אותו באופן זהיר למה הוא זקוק?
והאם יש לכם טיפ חכם להתודד עם הבעיה?
תודה מראש,
עדי.

יצאתי עם גבר דכאוני שטופל בכדורים. כמובן שמצב רוחו השפיע עלי מאוד.הוא נסה להתאבד זמן קצר לאחר שהכרנו. תמכתי בו, טפלתי בו והייתי לצידו יותר ממשפחתו. הוא כפויי טובה.
נשארתי איתו מסיבות שונות ביניהן אהבה. הוא רדה בי, פגע בי, העליב אותי, התנתק ממני כמה פעמים, ניסה לחזור לאשתו ואחרונה רבנו והוא עזב בטריקת טלפון. נכנסתי לדכאון , לא אכלתי כמה חדשים וירדתי במשקל. אני מנסה לחזור לעצמי. קבלתי מהרופא קלונקס. האם זה מתאים למצבי?
יש לי מדי פעם התקף חרדה קטן שאני מדמיינת אותו עם אשה אחרת, ונודע לי שהוא כנראה עם מישהי אחרת. אני יודעת שהוא לא מתאים לי ואני לא רוצה אותו בחזרה. השאלה, האם הכדורים הם פתרון? לא לקחתי כדורים מימי. ההתגברות היא איטית מאוד. אני לא מעוניינת בו יותר
אשמח לשמוע את תגובתך.

רציתי לשאול את פרופסור גריהוס פרטים על הטיפול באמצעות המגנטים בדכאון שחוזר ובא, האם זה יעיל?

אני מטופלת במרוניל כבר שנתיים 75 מ"ג עקב חרדות.
אני מעוניינת להפסיק ליטול את הכדורים כי אני מרגישה יותר טוב למרות חרדות קלות לפעמים רחוקות אני מצליחה להשתלט ע"י עבודה עצמית ותרגילים שלמדתי אני אוכלת נכון ועושה ספורט אני מרגישה מצויין השאלה היא ברגע שאני אפסיק יכול להיות שזה יחזור למצב הקודם ויתחילו התקפי חרדות או שאני ימשיך להיות בסדר כמו היום?

שלום,
לאחרונה סבלתי כתוצאה משינוי בגלולות מהתקפי חרדה ומצבי רוח, אני נוטלת פלוטין באופן קבוע בגלל OCD והפסיכאטרית איבחנה שיש לי מחשבות טורדניות על החרדה (חשש מהתקף) היא נתנה לי "רספרדל" (לא זוכרת שם מדויק) כדי להעלים את המחשבות הטורדניות, נטלתי חצי כדור במשך 13 יום ואתמול חלה לי לפתע החמרה במצב אחרי תקופת רגיעה ממושכת.
יש לי שוב חולשה, בחילות וחשש מתמיד מהתקף.
מדוע זה קורה? הרספרדל לא אמור היה כבר להשפיע? ממה יכולה לנבוע ההחמרה לפתע?

אחותי בת 17.5 מתגוררת בחו''ל עם אימא..ההורים שלנו גרושים..ואני אחותה..בשנה האחרונה עקב פרידה מחבר ואולי ריחוק ממשפחה תומכת(מה שהיה בשנים קודמות)..היא התחילה להתעלף ולקבל מיגרנות קשות..התאשפזה קרוב לחצי שנה..בתחילה חשוב שזה שבץ או אירוע מוחי..אך מתברר שהיא הייתה בדיכאון כך זה התבטא..היא הקיאה מבלי שרצתה,בכתה בלי שום סיבה ולא רצתה לצאת לבלות בשום מקום..היא לוקחת תרופות אבל בכל מקרה אני חושבת שאולי ניתן להשתמש בתרופות שאינן בכדורים מפני שהתרופות מחמירות לה את האסתמה וקצת בעייתי לאזן ביניהן...
האם אני יכולה לעשות משהו שיגרום לה קצת יותר נחת?

בתודה האחות הקטנה שלה. (15.5)