פורום מחלות ריאה אסטמה - יש לך שאלה?

גירוים הם פרטניים ואינם זהים בין חולי האסתמה. לגבי תנאיי שירות יש לקבל חוות דעת מרופא ריאות/אלרגיה לגבי מגבלות במהלך שירות הצבאי.

בחיים לא סבלתי מאסתמה, אך לפני חצי שנה עשיתי בדיקת תפקודי ריאות והרחבת סימפונות בכפר סבא במכון לתפקודי ריאות,הבדיקה הראתה תוצאה שלילית.
התשובה הייתה ככה בגלל שהייתי מעשן זמן רב, לאחר חודשיים שהפסקתי לעשן עשיתי שוב את הבדיקה והבדיקה הייתה תקינה.
איזה בדיקה אני צריך לעשות כדי לוודא באמת שאין לי אסתמה ויוכל לעלות את הפרופיל?

תגר מטאכולין חיובי מוכיח קיום האסתמה לפי איפיון קלסי של תגובתיות יתר של שרירי החלק בסימפונות. בדיקה חיובית אינה מדברת על חומרת האסתמה - זאת אומרת אין השפעה ישירה על פרופיל הרפואית למשרתים בצה"ל .
במקרים של אסתמה ללא תסמינים שנים רבות שאין צורך בטיפול תרופתי לאסתמה ונוכחות רמת כושר גבוהה, פרופיל יכול להיות 97 .

אך עם סעיף אסתמה שלא ניתן לערער עליו, נכון?

במידה ויש סיפור של אסתמה בעבר ותגר מטאכולין חיובי (גם בהעדר תסמינים נשימתיים כלשהם) - אז נשאר ס.ל של אסתמה אך פרופיל יכול להיות גם 97 . במידה ותגר מטאכולין שלילי או לפי סיפור בעבר לא בטוח שהיה מדובר באסתמה (לפי חוות דעת של רופא ריאות) - ניתן לשקול מחיקת ס.ל בשל אסתמה

אני בעל תגר מטכולין חיובי ופרופיל 97 ומתעתד להתגייס לחטיבת גבעתי, האם אתה ממליץ להוריד פרופיל או שלדעתך השירות בקרבי לא יפגע בבריאותי?

לא מדובר בהמלצות גורפות. חלק של חולי אסתמה בדרגה קלה מאוד, יכולים לשרת ללא מגבלה בשירות צבאי פעיל. בחלקם חשיפה לגורמים שונים במהלך השירות יכולה להחמיר את האסתמה. לכן בכל מקרה פרטני יש להגיע לחוות דעת אצל רופא ריאות לגבי המלצות לשירות בצה"ל כולל הגבלות במידה ויש

מצב שתואר מתאים לדלקת ריאות אאוזינופילית שטופל כמקובל. אין קשר ישיר בין המחלה הזאת לבין אסתמה שגם היא מבוססת על תהליך דלקתי בדרכי אויר עם הסננת תאי דלקת רבים , כולל אאוזינופילים.
כדי להבין מה סיבה לקליניקה במקרה הפרטני יש לפנות ליעוץ אצל רופא ריאות עם כל חומר רפואי רלוונטי

אין השפעה גורפת של חשיפה לשמן /דלק להופעת מחלות הנשימה או החמרת מחלות ריאה כרוניות קיימות (כולל אסתמה) . במחלק מחולי אסתמה בגלל רגישות לחומרים הנ"ל יכולה להיות החמרת המחלה (ביטוי של התקפי אסתמה) אך דבר חולף אחרי הפסקת חשיפה לתעסוקתית

רק עכשיו ראיתי שהשאלה הופיעה

בילדות קיימות פטולוגיות ריאתיות שחולפות ואינן חוזרות. כדי להחליט האם קיימת מחלה ריאתית כרונית קיימים קריטריונים קליניים (תלונות נשימתיות) , תוצאות של בדיקה גופנית ובדיקות עזר (בעיקר תפקודי ריאות) . על סמך כלל הנתונים מגיעים להחלטות על נוכחות מחלה כרונית

אין יחסי גומלין בין תרופות הנ"ל.
בדרך כלל אבחנת סרקואידוזיס מבוססת גם על היטולוגיה אופיינית (מביופסיה ריאתית או אחרת)

בדיקת תפקודי ריאות הינו קריטריונים אובייקטיבי אך אינו קוצע דברים לבד. יש לציין שקיימת תנודתיות של תפקודי ריאות בגלל גורמים רבים , לכן מבדיקה אחד בלבד אין לקבל מסקנות על החמרה בחומרת מחלה ריאתית חסימתי. באופן כללי בגיל צעיר (עד 40 ) מחלת COPD נדירה יחסית ובדרך כלל מדובר באסתמה או ברונכיטיס כרונית בעקבות סיבות מסוימות.

בעיקר מתאים לשינוים כרוניים ישנים אך חשוב לראות צילומים ביחד עם שאר נתונים על החולה כולל בדיקה הגופנית. באופן כללי כפי שזה מתואר- מתאים יותר לשינוים ישנים קשורים לעישון/חשיפה תעסוקתית /סיבות אחרות

בעבר יצא לי גם לדבר באופן ממושך ואינטנסיבי אך זה לא גרם לי לכזאת תחושת מחנק וגירוי. ולעומת זאת כבר אחרי השיעור הראשון הרגשתי כיצד האדים מהטושים נכנסים לי לגרון תוך כדי שאני מדבר וגורמים לי לתחושת צריבה,יובש ומחנק ואחרי השיעור הרגשתי כאילו מישהו לוחץ לי עם האצבע על הגרון התחתון. בנוסף השתמשתי בהתחלה בטושים מהסוג הזול שכנראה מכילים קסילן או משהו כזה.
האם בעצם ייתכן שנוצר כאן נזק קבוע? כי זה כבר כמה חודשים שאני מתקשה לדבר רצוף וסובל מתחושת יובש ומחנק...האם משאף יכול לעזור כאן ? פשוט הלכתי כבר לרופא לגבי הבעייה הזאת וכל מה שנעשה זה לתת לי מינון של סימביקורט
תודה רבה

הפט אכן היה תקין, מה הכוונה רקמות שנבדקו? בודקים את האונה כולה ומה עוד נשלח לביופסיה ? אילו רקמות נבדקות ?

התשובה אינה ברורה לי מספיק... הבנתי שיש צורך בבירור מקיף ורציני אך מהו החשד המסתמן או מהן המחלות האפשריות? סרטן, דלקת ריאות, אסטמה?...
תודה רבה על תשובתך המהירה

במידה ושומרים במשאף לפי הנחיות היצרן (לא משאירים טורבוהלר פתוח בחשיפה לאויר חיצוני, לא מחזיקים אותו בחום חיצוני מאוד גבוה - בקיץ במכונית) ניתן להשתמש בו עוד מספר חודשים אחרי פג תוקף פורמאלי אך רצוי להמנע מזה אם אפשר. לא אמור להיות נזק משימוש במשאף אחרי שהוא פג תוקף, אך יעילותו יכולה להיות ירודה.
אין השפעת עשן סיגריות על תרופות נשאפות או יחסי גומלין בינהם ידועים מבחינה מדעית. ללא ספק יעילות הטיפול של משאפים אצל חולה עם מחלה ריאתית כרונית תהיה ירודה בגלל השפעת עשן סיגריות על עץ הסימפונות (במובן מסוים עשן סיגריות יכול "לנטרל" אפקט טיפולי מתרופות הנשאפות)

טיפול מניעתי כנגד מחוללים הנמצאים בברונכיאקטזיות מקובל רק במקרים שמדובר בארועים חוזרים בתדירות גבוהה (לפחות 4 פעמים בשנה שדרשו טיפול אנטיביוטי ). במידה שקיימת התוויה קלינית, החלטה אמורה להתקבל ע"י רופא ריאות , על סמך רגישות של חיידק או חיידקים שצומחים בתרביות כיח (או בהפשרות שנלקחו דרך אחרת מדרכי אויר תחתונות) . טובראמיצין באינהלציות הינו טיפול מותווה לחולים עם CF

מחלות ריאה כרוניות כגון COPD ומחלה ברונכיאקטטית אינן ניתנות לריפוי בדרך כלל. המטרה העיקרית של טיפול היא יציבות, מינימום של תסמינים והעדר החמרה עם הזמן. מבחיהנ מדעית אין שיטה או טיפול שיכול "לנקות" ריאות מנזקים הקיימים למשך שנים.
לגבי שיטות של "רפואה אלטרנטיבית" - יש להתעניין בפורומים מתאימים לכך. באופן עיקרוני כל מקרה לגופו ולכן יש להגיע ליעוץ עם רופא ריאות או מומחה בשיטות ספציפיות של רפואה אלטרנטיבית.

בדיקה בגדר הנורמה