פורום מחלות ריאה אסטמה - יש לך שאלה?

הוא נתן לי מרשם למשאף לשבוע
קוראים לזה Bricalin Turbuhaler 0.5INH
אשמח אם תספק לי מידע נוסף על המשאף הזה ולמה הוא מיועד בדיוק.
הוא לא שלח אותי לעשות בדיקה של תפקודי ריאות, האם עליי לבקש?

מצפה לתשובתך,
מ.

תופעות לוואי של סטרואידים סיסטמיים יכולים להופיע במהלך טיפול ממושך ופרק זמן קצר אחרי זה. תופעות לוואי לא יכולות להופיע שנים אחרי סיום הטיפול. תופעות פיזיולוגיות כמו קטרקט יכולה להתחיל בגיל מוקדם יותר בגלל האצת התהליך ע"י סטרואידים סיסטמיים. בדרך כלל זה לא קורה אחרי טיפול בגיל צעיר מאוד.

סרטייד מורכב מסטרואיד נשאף- פליקסוטייד ומרחיב סימפונות ארוך טווח סרבנט. פוראדיל הינו מרחיב סימפונות מאותה המשפחה. במקרים מסוימים של אסתמה בלתי מאוזנת או COPD קשה, יש מקום לשלב שתי תרופות האלה כדי להגדיל אפקט של הרחבה סימפונית. בדרך כלל נמנעים מכך בגלל העדר תועלת גבוהה משילוב מאשר מאחד התרופות ומצד השני סבירות בוהה יותר לתופעות לוואי של בטא-אגוניסטים (בעיקר דפיקות לב מהירות או רעד)

לפי פרטים שהוצגו כאן, אין ממצא מחשיד לפטולוגיה ריאתית. לחץ דם בעורקי הריאות לפי אקו הינו בגדר הנורמה.

הוא אמר לי שהוא לא רופא אף אוזן וגרון לא רופא עיניים לא נוירולוג וכו' ואסור לו לכתוב שום דבר בכרטיס שלי. .אפילו באתי אח"כ עם אמא שלי ואותו דבר.נאלצתי לחפש וללכת לכמה רופאים פרטי ולכל אחד לשלם מאות שקלים. עכשיו אמא שלי שולחת פקסים ונראה מה יהיה. וזה לא הוגן.

אני בת 36 לא מעשנת

מבחינת התסמינים יכול להיות הבדל די מינימלי: ביטוי של שתי המחלות הינו שיעול קשיי הנשימה. ברונכיטיס יכולה להיות חריפה , בדרך כלל בזמן זיהומים בדרכי אויר או כרונית (בחלקו גדול אצל מעשנים או אצל אנשים עם חשיפה לאבק מזיק) . מברונכיטיס חריפה מבריאים . ברונכיטיס כרונית ברוב המקרים לא ניתנת לריפוי. אסתמה הינה מחלה כרונית שגם היא לא ניתנת לריפוי , גם כששנים אין תסמינים נשימתיים היא נמצאת ברקע ותמיד יכולה להופיע.
יש קשר משפחתי אצל חולי אסתמה. נכון להיום לא ידוע על גורם גנטי או קשר משפחתי במקרים של ברונכיטיס כרונית

אין לי רישומים בקופת חולים ממתי שהיה לי ברונכיט כי זה היה אצל רופאת ילדים ובעיר אחרת ומאז המיקוד הרפואי שלי עבר למשהו אחר. אז עברתי טיפול מיוחד אצל הרופאת ילדים שנועד לגמול אותי מהברונכיט. כששומעים שהיתה לי ברונכיט בילדות ולא יודעים שהיא עברה לי, איך יכולים לדעת שזאת ברונכיט חדשה ולא ברונכיט כרונית? חוץ מזה אז עשו לי טסטים ויצא שאני רגישה לאבק והמידע הזה לא עבר לשום מקום אז לא יכולים לאבחן אותי נכון.
המיקוד הרפואי שלי עבר למשהו אחר מאז שהיתה לי ת. ד. ומאז כל אחד חושב משהו אחר כי נפגעתי בעיקר בעין ואובחנתי בעיקר כפגועת מח . זה לא קשור אבל אני מאוד רגישה בגלל זה לטעויות באבחונים. ולאחרונה כאמור חזרה לי הברונכיט ומעצבן אותי שכנראה אין לי אבחון מדוייק. האם האויר של חיפה יכול לגרום לי ברונכיט בגלל שהייתי רגישה לאבק? האם אני עדיין רגישה לאבק אם הייתי פעם רגישה?

הבדל בין ברונכיטיס כרוניות עם החמרות והטבות לאורך שנים וברונכיטיס חריפה והופכת לכרונית הוא על סמך היסטוריה רפואית ולא תמיד קל לדעת זאת. מבחינת הרפואית דבר זה אינו חשוב כל כך כאינו גורם לשינוי בהחלטה הטיפולית . מה שחשוב לברר האם מדובר באסתמה או ברונכיטיס כרונית , במקרים גבוליים דרוש יעוץ ומעקב אצל רופא ריאות כדי לקבל תמונה ברורה.
רגישות לגורמים אלרגיים אינו בהכרח קבוע לכל החיים ובמידת החשד יש להתיעץ עם רופא אלרגולוג
ידוע שלזיהום הסביבתי ישנה השפעה על מחלות דרכי האויר (אסתמה וברונכיטיס כרונית) אך לא תמיד ניתן להעריך או למדוד זאת.

הוא שלח אותי לסדרת בדיקות.
אתמול עשיתי צילום רנטגן ונורא פחדתי מזה.
בדצמבר יש לי בדיקה בביילינסון של תגר במטכולין
נדמה לי שהיתה עוד בדיקה שעשיתי ואין לי מושג מה איתה. אחרי הבדיקה בביילינסון אני אצטרך לקבוע רופא ריאות ואחר כך רופא משפחה. האם זה יברר הכל? האם יש עוד בדיקה שצריך בשביל לברר את זה(הבדיקה שאני לא זוכרת אותה שנדמה לי שעשיתי) האם יכול להיות שתוצאות של בדיקה מדווחות ישירות לרופא במחשב? הרופא ריאות הוא אנטיפט. לכן תוך כדי דיברתי עם אמא שליאחר כך דיברתי איתה שוב כי אמרתי לו שנקזו לי מים מהריאות כי הוא ראה סימן ולמעשה עשו את זה מתי שהייתי חסרת הכרה אחרי ת.ד. ואמא אמרה לי שנקזו לי אויר כי ניסו לקחת לי משם דם ודקרו את קרום הריאה, וזה עצבן אותו יותר כי אמא שלי אמרה לי להכנס אליו שוב ונכנסתי אחרי התור שלי שוב וזה רופא מומחה והוא כעס עלי ואמא רצתה לדבר איתו בטלפון והייתי בין שניהם והוא לא רצה לדבר איתה. ומתי שאני מדברת עם אמא שלי תוך כדי אני שוכחת הכל. גם אתמול דיברתי עם אמא שלי בטלפון אחרי הבדיקה והיא ישר התעצבנה למה עשיתי צילום רנגן כאילו שהיתה לי ברירה ושכחתי את הרוב.

אחרי ביצוע בדיקות יש לחזור לרופא יועץ לצורך סיכום אבחון והחלטה על המשך בירור/טיפול

בגלל שהיתה לי בילדות ברונכיט שחלפה , ויש לי נזלת אלרגית שלרוב חלפה אבל נשארה ואני נמצאת הרבה בחיפה באיזור עם זיהום אויר של מפעלים פטרוכימיים ואין לי תיעוד רפואי רציף ולא כל כך מאמינים לי בגלל שככתוב בכרטיס קופת חולים שהיתה לי פגיעה קרניו צרברלית ב87 בת.ד. ולא כתוב כלום על השיקום שלי ועל זה שרוב הפגיעה היא שומן בעין שנספג ויחד עם זאת אני רואה טוב, פשוט לא מאמינים לי. המצב הנפשי שלי מרגיש יותר גרוע והנשימה שלי באופן כללי נהיית יותר כבדה ואני לא מנסה להסביר את זה אפילו כי אז ישלחו אותי לפסיכולוגים ויהיה לי יותר גרוע.

בעניין זה יש לפנות לרופא המטפל (משפחה)

ניסיתי. הרופא משפחה אמר שהוא לא אאג לא מומחה ריאות לא נוירולוג לא רופא עיניים וכו'. אפילו הבאתי את אמא שלי ולא עזר. נאלצתי למצוא רופאים פרטיים ולשלם המון כסף.כל אחד לא מבין במשהו ספיציפי.עכשיו אמא שלי צריכהלשלוח פקסים. בקשר לריאות יש לי בדיקה תגר במטהכולין שאני לא יודעת מה היא בודקת ואחר כך אני צריכה לבוא לרופא ריאות ואחר כך לרופא משפחה כי הוא רק מסכם.

מדובר במשאף סטרואידלי, בזמן השאיפה תרופה מתפזרת לאורך דרכי אויר - בעיקר תחתונות אך גם עליונות. במספר פטולוגיות בדרכי אויר עליונות דרוש טיפול ע"י סטרואידים מקומיים, לכן להמלצה כאן יש הגיון. במשאף קיובר משתמשים גם לטיפול באסתמה (כמו גם במספר משאפים אחרים)

טיפול בחזה אויר (פנאומוטוראקס) חד הינו ע"י הכנסת נקז, דבר משאיר צלקת קטנה מאוד אם בכלל. במידה ודרוש ניתוח לתיקון סיבות אפשריות לחזה אויר , אותו בדרך כלל מבצעים היום בניתוח טוראקוסקופי (בעזרת מצלמות). בניתוחים מסוג זה לא פותחים את בית החזה אם עושים מספר חתכים לצורך החדרת ציוד רפואי לתוכו. לכן נשארות מספר צלקות קטנות ולא צלקת אחד ארוכה.

אוקי תודה,

לפני כחודש חוויתי פנאומוטורקס ספונטני בצד שמאל ,לאחר הטיפול עם הנקז הומלץ לי לעשות CT.

בממצאי ה CT נאמר "בולות אימפזמתיות בפסגות של שתי הריאות בעיקר בימין"

מה זה אומר?..האם זה מחייב ניתוח? ובנוסף שמעתי שהבולות יכולות לעבור מעצמן עם הזמן זה נכון?

תודה רבה.

במקרה של חזה אויר חד פעמי, סבירות לארוע השני אינו גבוה. במידה והיו 2 ארועים או יותר של חזה אויר ספונטני, אז מומלץ ניתוח תיקון. בולות או סיבות הנוספות שיכולות לגרום באופן ישיר לחזה אויר הם יכולות להיות סיבה לבצע תיקון כירורגי ללא קשר למספר ארועים של חזה אויר בעבר.
בולה לא בהכרח סיבה לחזה אויר במקרה פרטני אך בדרך כלל אינה חולפת לבד.

לפי תשובתך אני מבינה כי לא חייב לבצע את הניתוח אם חוויתי רק פעם אחת חזה אוויר,

היום הייתי בבית החולים לצורך ייעוץ עם תוצאות ה CT והרופא אמר לי שחייב לעשות את הניתוח פעמיים כלומר ניתוח לכל צד.

אני לא כל כך מעוניינת לבצע אותו אבל אם חייב לא תהיה לי ברירה.

השאלה שלי היא האם באמת חייב לבצע את הניתוח אם בתוצאות ה CT נאמר "בולות אינפזמטיות בפסגות של שתי הריאות"?


תודה רבה.

אסתמה אחרי שנים של המחלה יכולה להפוך לCOPD , אך ישנם אנשים בהם קיימות שתי המחלות יחד. COPD לא תמיד מגיבה לטיפול , יעילות התרופות בדרך כלל נמוכה בהרבה מאשר באסתמה.
לפי תאור קיים יש לשלול מחלה אינטרסטיציאלית שיכולה להיות הסבר נוסף לקשיי הנשימה המחמירים
במקרים מורכבים כמו שהוצג, יד להגיע לרופא ריאות לצורך התיעצות על המשך אבחון/טיפול.

במידה וכאב חזה הם חשודים שבאים ממקור גרמי, יש מקום לבצע מיפוי עצמות. החלטה האם לבצע בדיקה צריכה להיות של אורטופד או רופא המשפחה. לגבי צורך לבצע CT חזה , יש לפנות ליעוץ אצל רופא ריאות (החלטה צריכה להתקבל על קלבת פרטים מלאים על המקרה, כולל בדיקה פיזיקלית ועיון בתוצאות בדיקות עזר- כולל צילום חזה). מיפוי עצמות וCT הינם בדיקות הדמייה שונות, ואחד אינה שוללת צורך בשנייה.

במידה ובדיקות הנ"ל היו תקינות - לא מדובר באסתמה. קיימות מחלות ריאה דומות בביטוי לאסתמה (כמו ברונכיטיס אאוזינופילית), בנוסף ישנה אפשרות של ביטוי דמוי אסתמה בגלל גירוים הקיימים בדרכי אויר עליונות (לבדיקת א.א.ג). קיימים גם מקרים נדירים מאוד שקיימת אסתמה ובדיקות תגר שליליות.
ממליץ להתעיץ עם רופא ריאות שמכיר את המקרה לגבי המשך בירור/טיפול
באקו לב לא ניתן לומר בעד או נגד אסתמה.

במקרה כזה קיימות מספר אפשרויות , בינהם אסתמה. לצורך איבחון יש לפנות לרופא ריאות ילדים , לפני זה לבצע בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה). במידת הצורך, יופנה ע"י רופא המטפל גם ליעוץ רופא אלרגיה (במידה וקיימת עדות קלינית לאלרגיה- כגון, נזלת לסרוגין, דמעת בחשיפה לריחות או חומרים ספציפיים, פריחה באותם המצבים וכו").
טיפול להחמרה וגם לאורך זמן (טיפול כרוני) הינו יוצא פועל של האבחנה. לגבי מקום של מתן אינהלציות מי מלח בילד הספציפי, יש לשאול רופא ילדים/ריאות ילדים

לחולה עם מחלה ברונכיאקטטית דיפוזית וארועים חוזרים של זיהומים בדרכי האויר, מחליטים על טיפול לפי רגישות החיידקים שצמחו בתרביות כיח. במקרה של PSEUDOMONAS , יש לוודא שישנה רגישות לקוליסטין וטובראמיצין, תרופות ניתנות כטיפול קצר וגם כטיפול כרוני (מניעתי) אצל חולים עם מחלה ברונכיאקטטית פעילה.
במקרים מסובכים האלה מומלץ להפנות מטופל ליעוץ רופא ריאות , רצוי גם מעקב של רופא הריאות לאורך זמן.

בדרך כלל סוב תופעות כאלה אינו ביטוי של מחלה . אחד האפשרויות היא ואריאנט פיזיולוגי של הנשימה. חרדה יהולה להתבטא בתופעה דומה. לאור שדבר זה אינו ספציפי ודבר חוזר על עצמו לאורך זמן, מומלץ לפנות לרופא המטפל , כדי לוודא לצורך אבחון. כדי להעריך יכולת פיזיולוגית של הנשימה- ניתן לבצע בדיקת תפקודי ריאות

לכל אסתמטי ישנם טריגרים (גורמים להתקפי אסתמה) פרטיים. אספירין כנציג של משפחת תרופות הנקראת NSAID יכול לגרום להחמרת אסתמה אצל חלק מחולי האסתמה. בדרך כלל בין חשיפה להופעת תסמיני אסתמה (קשיי הנשימה, ציפצופים, שיעול) עובר מעט זמן - דקות, אך לפעמים בין החשיפה להחמרת אסתמה עוברות שעות.
לא קיימים תבחינים אמינים (שיכולים בסבירות גבוהה לומר האם בן אדם ספציפי רגיש לתרופה.