פורום מחלות ריאה אסטמה - יש לך שאלה?

במקרה ומדובר בקשרית ריאתית קטנה ממאירה, מבצעים ניתוח טיפולי שהוא בדרך כלל כריתת אונה אך דבר תלוי במיקום אנטומי של הקשרית (במקרים מסוימים כשבגלל המיקום קשרית מערבת מספר אונות , מבצעים כריתה של ריאה שלמה).
במידה ועושים ביופסיה כירורגית (ע"י VATS או בשיטה פתוחה), אחרי הוצאת קשרית ממתינים מספר דקות לקבלת תוצאות מעבדה פטולוגית (בדיקה תחת מיקרוסקוף) ואם מדובר בתהליך גידולי (בתנאי שמדובר בנגע בודד) משלימים באותו הניתוח כריתת אונה .

הקשרית נמצאת בפסגת הריאה השמאלית, לי זה לא אומר הרבה, מה ההשלכות של כריתת אונה או ריאה ?
תודה

בזמן ביופסיה כירורגית לפי תוצאות פטולוגיה מחליטים על המשך הניתוח - במידה ומדובר בגידול ממאיר - עושים כריתת אונה.

מחלת CF (CYSTIC FIBROSIS הינה מחלה גנטית הפוגעת בהפרשות בדרכי אויר (הופכת אותם לסמיכות מאוד) ועקב כך לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה וברונכיאקטזיות. בדרך כלל מחלה מתחילה בגיל צעיר מאוד. לפעמים מחלה מתחילה מאוחר יותר (סביב 10-15 שמהלך המחלה מאוד איטי (ללא ארועים זיהמים לעיתים קרובות) , אז מדובר בCF אטיפי.

אחד התופעות לוואי של ונטולין היא קצב לב מהיר. מהצד השני, אסתמה בלתי מאוזנת הינה סיבה אחרת לדופק מהיר. במידה וקיים דופן מהיר מהרגיל אצל ילד אסתמטה מטופל ע"י ונטולין, ממליץ להתיעץ עם רופא המטפל (רופא ילדים) לגבי המשך טיפול לאסתמה.

סטורציה היא ריווי חמצן בדם. ערך נורמלי הינו שווה או מעל 95% . ירידה בחמצון יכולה להיות בכל אחד ממחלות רבות (לב, ריאות ועוד מספר מערכות בגוף). לאוכל ופעילות גופנית אין השפעה ישירה כדי להוריד ריווי חמצן.

COPD (ונפחת -אמפיזמה כחלק ממנה) עדיין לא נמצאה כמחלה שיש לה מעבר גנטי. סיבה עיקרית לנפחת - עישון כבד בעבר. קיימות פטולוגיות ספציפיות בהם קיימת אפשרות לעניין גנטי: כמו אמפיזמה בגלל חוסר של ייצור אנזים ALFA 1 ANTITRYPSINE , אז נפחת מתפתחת בגיל צעיר יחסית (לפני 40) , גם באלה שלא עישנו. יש לציין שמספר חולים האלה בכלל אמפיזמה (נפחת) קטן מאוד. אפשרות אחרת לנפחת משמעותית , היא אסתמה מילדות . לאסתמה ידוע על העברה משפחתית אך טרם נמצאו גנים שאחראים לכך.
לגבי מקרה הספציפי, במידה וחולה COPD פיתח מחלה בגיל מבוגר (אחרי 40/50 ) ולילדים שלו אין תלונות נשימתיות כרוניות, אין צורך בבירור ריאתי נוסף. במידה ונפחת התפתחה לפני גיל 40 ולא ילדים יש תלונות נשימתיות- רצוי לפנות לרופא המטפל לצורך ביצוע תפקודי ריאות כדי לקבל תמונה ע יכולות פיזיולוגיים של הריאות.
בכל מקרה אין המלצה גורפת על בדיקת סקר זאת או אחרת . בדיקות גנטיות בתחום זה עדיין רחוקות מאוד מלהיות חלק בבירור (בדיקת סקר)

אני בת 46 מעשנת .

אפשרות של זיהום בדרכי אויר (דלקת סימפונות או ריאות) סבירה במקרה כזה. יש להמשיך טיפול דרך רופא המטפל

ביפרוונטילציה (או איוורור יתר) הינה פטולוגיה פונקציונאלית שבן אדם מתנשם ללא פטולוגיה אורגנית ברורה (לעיתים בגלל בעיות פסיכולוגיות למינהם). טכיפנאה - מספר גדול מנורמה של נשימות לדקה, הינו תסמין (קיים גם בהיפרוונטילציה) של הרבה פטולוגיות אורגניות או תפקודיות.
גם במקרה של פטולוגיה אורגנית- כיחלון מופיע בשלב מתקדם מאוד של המחלה ולכן לא יכול להיות סימן המבדיל בין פטולוגיה אורגנית וללא אורגנית של קשיי הנשימה.
בדרך כלל מכלול ממצאים בבדיקה עוזר להבדיל בין השניים: רקע רפואי (באנמנזה), ממצאים אזנתיים מעל הריאות (בהיפרוונטילציה לא אמורים למצוא פטולוגיה בבדיקת לב/ריאות), חמצון ורמת תחמוצת דו פחמן (בהיפרוונטילציה חמצן גבוה בדם וCO2 נמוך, בפטולוגיות אורגניות חמצון בדרך כלל ירוד, CO2 בדרך כלל תקין או גבוה אך בחלק המקרים יכול להיות גם כן ירוד) , בדיקות עזר נוספות.
חשוב כלל עיקרוני: לפני להגדיר פציאנט כסובל מהיפרוונטילציה, יש לשלול באמינות הגבוהה ביותר הניתנת לאותו רגע שאין פטולוגיה אורגנית שגורמת לקשיי הנשימה.

בחולה אסתמה , גם במקרים של תפקודי ריאות יש לקחת טיפול תרופתי קבוע (משאף זה או אחר) כדי לשלוט התסמיני וחומרת המחלה. במקרים מסוימים חרדה יכולה להופיע עם תסמיני דמוייה אסתמה. לכן חשוב מעקב של רופא המטפל/רופא ריאות .

לפי מתואר בשאלה , סיבה לקשיי הנשימה במאמץ : כושר גופני נמוך. אין עדות למחלה ריאתית או לבבית שגורמת לקשיי הנשימה. יש להתיעף עם רופא המטפל לגבי משמעות התוצאות במקרה הפרטני

חמצון תקין מעל 95% . חמצון יורד בשלבים די מתקדמים של מחלות ריאה כרוניות שונות (כולל סרקואידוזיס). קיימים מדדים וקריטריונים שונים להערכת חומרת מחלות ריאות שונות. בסרקואידוזיס זה מגבלה בתפקודי ריאות (כולל דיפוזיה), ממצאים בבדיקות הדמייה, מיפוי גאליום ובדיקות דם שונות.

בולות הם חללי אויר בתוך רקמת הריאה, הן יכולות להיות אצל מעשנים כחלק מנפחת (אמפיזמה) וגם להופיע אצל לא מעשמים. באיש מעשן עם בולות מומלץ להפסיק לעשן. יש להתיעף עם רופא ריאות (אחרי ביצוע תפקודי ריאות) האם מדובר רק בשינוים מבניים של הריאות או קיימת מחלה ריאתית חסימתית כרונית (נםחת הינה חלק ממנה)

ניתוחים לא דחופים בריאות מתבצעות במחלקות של כירורגית חזה . ברוב בתי חולים גדולים בארץ ישנו לפחות כירורג חזה אחד. יש לברר בקו"ח , עם איזה בתי חולים שקיימות שם מחלקות או יחידות של כירורגית חזה, יש להם הסכם. במקרים בהם יש מספר אפרשויות , ניתן לשאול רופא המטפל /רופא ריאות , לגבי עדיפות.

בגיל צעיר, תפקודי ריאות תקינים אצל סובל מקשיי הנשימה אינם שוללים אסתמה. לכן יש לשקול המשך בירור (לצורך כך מומלץ להבדק ע"י רופא ריאות , עם כל חומר רפואי רלוונטי)

לעיתים קוצר נשימה נובע מכלי דם צרים בין הלב לריאות הגורמים לחוסר חמצן בדם עקב קושי במעבר הדם בין הלב לריאות. מחלה זו נקראת יתר לחץ דם ריאתי וניתן לאבחנה באקו לב. מומלץ לפנות לרופא ולהתייעץ איתו על אפשרות זאת.

במקרה של מחלה זיהומית בדרכי אויר (ברונכיטיס) טיפול הוא לפי החלטת רופא המטפל. תרופות שניתנו מאוד הגיוניות אך המידת העדר שיפור , יש להתיעץ עם רופא המטפל על המשך טיפול. במקרים בהם מחלה היא מתרכזת בדרכי אויר - הדמייה אינה מוסיפה להחלטות טיפוליות. במקרה מסוג זה, במידה וצילום חזה הינו תקין , אין ערך לCT חזה