פורום גיל המעבר - יש לך שאלה?

החשש מסרטן שד בעקבות נטילת הורמונים כטיפול תחליפי לתופעות גיל המעבר התגלה כבלתי מוצדק. השאלה אינה מה בטוח ומה לא, אלא האם יש גורמי סיכון או לא. מה שנכון לגבי אשה אחת אינו נכון לגבי אחרת. בהעדר גורמי סיכון אישיים/משפחתיים אין מה לחשוש מנטילת הורמונים בצורה מבוקרת, והסבל מתופעות הלוואי מסוכן יותר.
פרופ' תדיר

הג'ל שקבלת אינו פתרון ליובש בנרתיק.
יש קרם הורמונלי מקומי שיועיל לך מאד.

יש טיפולים בתכשירים אלטרנטיביים שעוזרים מעט
ההורמונים מקלים מאד

דנה,
לשאלותיך יש מענה משותף. בכל מקרה של ספק יש לבצע בדית דם הורמונלית המעידה על מצב תיפקוד השחלות. רמות הורמונים אלה עשויות לתת מענה לשאלותיך וגם החלטה על טיפול (אם צריך)?
פרופ' תדיר

דידי,
מירנה היא התקן תוך רחמי המשחרר הורמון פרוגסטרון באופן איטי. היא ניתנת במקרה של דימומים על רקע של חוסר שווי משקל הורמונלי.
אין בה כדי לזרז כניסה לגיל המעבר.
פרופ' תדיר

השבת לי שיש טיפולים טובים ובטוחים בגין גלי החום מהם אני סובלת כ 4 שנים האם את מדברת על הורמונים ?

טיפול חלופי בד"כ עוזר מעט אם בכלל.
85% מהנשים מפסיקות לסבול מתופעות אלו תוך 5 שנים יש הממשיכות לסבול שנים רבות.
אינני מבינה מדוע לסבול כשיש טיפולים טובים ובטוחים

שלום ד"ר, האם את מתכוונת להורמונים ?

דליה,
הפחד מסיכוני הורמונים מוגזם ויש להבין כי בהעדר גורמי סיכון אישיים, רבה התועלת מטיפול הורמונלי על הסיכונים - לעין שיעור.
באשר ללקיחה לסרוגין. יש להתאים מינון תרופה וכיום קיימים תכשירים הורמונליים במינונים נמוכים מבעבר. יש להבין כי לתרופה יש פרק זמן קבוע אשר במהלכו היא נעלמת ממחזור הדם ואינה פעילה עוד. טיפול נכון חייב לייצר רמה נמוכה אך סבירה על מנת לקבל אפקט נכון. אין צורך "לשגע" את הגוף, רק בגלל חרדות אשר לעיתים אין להן כל בסיס.
פרופ' תדיר

יעל,
שינויים באופי המחזור לאחר לידה הינם תופעה שכיחה ואין הכרח שמדובר בקירבה לגיל המעבר. במקרה של ספק לגבי מידת הפעילות השחלתית כמדד לכניסה לגיל המעבר ניתן לבצע בדיקת דם הורמונלית ולהסיר ספק.
פרופ' תדיר

הרירית מעובה ויש לקחת דגימה מחלל הרחם. ניתן לבצע זאת במרפאה הבדיקה קרויה פיפל.
יש לשלול בעיה ברירית הרחם.

ברצוני לדעת אם יכולות להיות עוד סיבות לרירית רחם מעובה חוץ מסרטן? קיבלתי הפניה ל היסטוסקופיה, מה ההבדל בעצם בין הבדיקה הזו לבין פיפל?

ציפי,
תתכננה מספר סיבות לרירית מעובה אשר בסופו של דבר נגרמת עקב הפרשת ההורמון הנשי - אסטרוגן. יתכן קשר בין עודף משקל לרירית מעובה, מאחר ורקמות השומן מהוות מאגן לאיכסון אסטרוגן.
היסטרוסקופיה ופיפל הן בדיקות שונות.
באופן כללי ניתן להבחין בין ארבעה סוגי בדיקות רירית הרחם: 1. בדיקה בשיטת פיפל (ע"ש מפתח השיטה). היא הפחות פולשנית, ובה מוחדרת צינורית דקיקה אל חלל הרחם ובאמצעותה נשאבת כמות זעירה של רירית הרחם הנשלחת לבדיקה. 2. גרידה של ממש, המחייבת סוג מסויים של הרדמה או "טישטוש קל", מאחר ועובי המכשיר המוחדר להוצאת רירית לבדיקה גדול יותר. 3. היסטרוסקופיה אבחנתית, אשר בה מוחדרת מערכת אופטית לראית חלל הרחם 4. היסטרוסקופיה ניתוחית אשר בה מוחדר מכשיר אופטי + מכשירים להוצאת רירית, או פוליפ, או פעולות כירורגיות אחרות בחלל הרחם.

התאמת כל שיטה לכל מקרה נעשית על פי הממצא והחומר הנדרש לאיבחון או טיפול.
פרופ' תדיר

בצעי את הבדיקות ותהיי חכמה יותר

לדעתי את לוקחת אקטיבל
לגבי שומנים בדם גשי לרופא המשפחה שימליץ לך על דיאטה וספורט וכן מעקב לפני החלטה על טיפול תרופתי

חשוב לבצע צפיפות עצם בתחילת גיל המעבר ואח"כ אחת לשנתיים
כ"כ מומלץ לקחת תוספת סידן וויטמין D

תראי, אני בגיל 52 סבלתי מהשבר הראשון באגן ואז אובחנתי כחולה באוסטיאופורוזיס. בהמשך, משיחות שקיימתי עם רופאים גיליתי שהבדיקה אמנם נמצאת בסל רק אחרי גיל 60 אבל להבדק חשוב עוד הרבה לפני זה, אפשר למנוע את השבר הראשון ולמנוע ירידה בצפיפות העצם. לדעתי, אין מספיק מודעות לחשיבות הבדיקה וחבל. ממליצה בחום ללכת ולהבדק.

השלב, או הגיל, להפסקת טיפול הורמונלי הינו נושא מורכב והתשובה אינה חד משמעית. לעיתים יש הצדקה להמשיך לקחת הורמונים לפרק זמן ממושך יותר והשאלה והדבר תלוי שתופעות הנלוות, תוך מעקב בגורמי סיכון, אשר בהעדרם בודאי יש הצדקה להמשך טיפול מבוקר.
התלונות אותן את מתארת אינן בהכרח תועל יותא של הפסקת ההורמונים ושאלה חשובה היא: מה סמיוכת הארועים בין ההפסקה בהורמונים לתופעות הנ"ל. בכל מקרה יש להוציא מחשבון גם סיבות אחרות.
פרופ' תדיר

קרין,
לא ברור מדבריך מדוע נעשה שימוש בהתקן המירנה ? מדובר בהתקן תוך-רחמי המשחרר הורמון באופן איטי אל חלל הרחם. אורך חיי המירנה הוא 5 שנים. ישנם מצבים בהם התקן תוך רחמי מושאר זמן רב יותר אולם זה נוגכד את הוראות היצרן.

אם את כן או לא בגיל המעבר? או לקראת גיל המעבר? ניתן לאשר או לשלול בד"כ בבדיקות דם. הפריה מלאכותית אינה נחשבת לזרז את גיל המעבר. נעשו מספר עבודות מחקר בנושא זה ואין לכך הוכחה ברורה.

את הכניסה לגיל המעבר לא ניתן לדחות. מדובר ברזרבה השחלתית ולא ניתן לשנותה. אם וכאשר ברור שגיל המעבר קרב יש דרכים נאותות להערך לכך, מה שמוגדר כחלון הזדמנויות לטיפול בתופעות לוואי למיניהן.
פרופ' תדיר

דלית,
שינוי משך ימי המחזור החדשי בין דמם לדמם כפי שאת מתארת לא סביר שיגרום לבעית אנמיה, אלא אם כן יש הגברה במשך ימי הדימום עצמו ובכמות הדמת מידי יום. כדאי לבדוק את רמת ההמוגלובין, ךבצע מספר בדיקות הורמונליות כגון אסטרוגן, פרוטגסטרון, פרולקטין FSH ו LH, ולבצע בדיקת אולטרהסאונד.
סבב בדיקות זה עשוי להבהיר את התומנת המצב.
פרופ' תדיר

אפנה להיבדק.