פורום גיל המעבר - יש לך שאלה?

בניסוח תשובה זו לקחה חלק הנטורופתית, גב' שירלי תידהר: בנוסף לתזונה שהיא מאד משמעותית יש גם לפעילות הגופנית חשיבות מיוחדת בתקופת גיל המעבר הן מהבחינה הגופנית והן מהבחינה הנפשית., נשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס זקוקות לפעילות המפעילה משקל על העצמות כמו: הרמת משקולות, ג'וגינג נמרץ, צעידה מהירה בעליה וכד'. למעלה מ-100 מחקרים הראו כי ניתן למנוע שברים באמצעות אימונים מסוג זה וכי לפעילות הגופנית חלק מכריע בהעלאת מסת העצם. משך הפעילות חשובה יותר מעוצמתה ולכן יש להקפיד על פעילות למשך 45 דק' לפחות 3-5 פעמים בשבוע. תוכנית האימונים חייבת להיות מתונה ומותאמת למצבה הגופני וגילה של האישה.
מעבר לפעילות הגופנית חשוב גם לצמצם צריכה של אלכוהול, עישון, בישול בכלי אלומניום או צריכה של מזונות שהיו באלומניום כמו פחיות משקה, קופסאות אלומניום וכיו"ב, כל אילו הוכחו כמפריעים לספיגת הסידן בעצמות ומגבירים אוסיטיאופורוזיס.
כמו כן להמנע משימוש בסותרי חומצה ובסטרואידים שגם הם נחשבים למגבירים מצבי אוסטיאופורוזיס.
אחד הגורמים לאוסטיאופורוזיס הוא מתח נפשי ממושך שפוגע הן במערך החיסון הכללי של הגוף והן ביכולת הגוף לעכל ולספוג רכיבי תזונה באופן תקין., לכן מומלץ לאמץ טכניקות הרפייה ולהביא את הגוף למצב של שקט נפשי שיביא לירידה בהתקדמות המחלה ולהקלה על ההרגשה האישית.
פרופ' יונה תדיר

ההסבר שלך היה נפלא ונהנתי לקרוא, חייבת לציין שקבלתי המון מידע שרציתי אודות המחלה והטיפול בה בדרכים שונות.
המון תודה!

פעילות בונה עצם, נהדרת למצבים של אוסטאופורוזיס

ראשית מהי פעילות בונה עצם? האם כדאי לקחת אקטונל לפני ההתעמלות או לאחר מכן? האם ישנה חשיבות?

רופא המליץ לי על וונדר מומיו
טבעי ובלי תופעות לוואי ואני כבר מתחיל להרגיש תוצאות
איציק

ממליץ לך מאד על מומיו והכי מומלץ זה וונדר מומיו. הוא מחזק את העצמות ועוצר בריחת סידן. ניתן להשיג בבתי מרקחת וטבע

אילנה
אכן, את מייצגת מקרה אשר הטיפול בו חייב לקחת בחשבון גורמי סיכון של ממש. קיימות חלופות שאינן הורמונליות אולם יעילותן פחותה. מקרה חריג כמו שלך ראוי שיטופל דרך רופא/ה מומחה/ית לנושאים ההורמונליים של גיל המעבר ולא באמצעות האינטרנט אשר נועד למענה על שאלות כלליות. כדאי לברר מיקומה של מרפאה כזו באזור מגוריך.
פרופ' תדיר

אירית,
מספר הסיבות אשר יכולות לגרום לשינויים במחזור יכול להיות רב, או מועט, ובמילים אחרות בין הכל לשום דבר. הדבר יכול להיות קשור לגלולות, ויתכן שלא קשור לגלולות, הוא יכול להיות קשור לרירית הרחם, או לרחם עצמו, או למיומה ברחם, או לשינויים תזונתיים, וכיוב'. על סמך המידע שמסרת לא ניתן לתת מענה ענייני. כדאי להוועץ ברופא/ה ולהבדק על מנת לקבל מענה רלוונטי לבעייתך.
פרופ' תדיר

לצורך מענה לשאלה זו נועצתי גם בנטורופתית, גב' שירלי תדהר, אשר ניסחה תשובה זו:
לא ברור האם את נוטלת טיפול הורמונלי חלופי לגיל המעבר?
יש לברר יותר לעומק את בעיות השינה האם נובעות מגורמים פיזיולוגיים או שמדאגות וטרדות. ואולי שילוב של השניים,
בכל מקרה בירור וטיפול טוב יוכל להתאים לה נטורופת מוסמך. אפשר לנסות לשתות כשעה לפני השינה חליטה של פסיפלורה שנחשב לצמח משרה שינה ומרגיע וגם כמוסה של מגנזיום 250 מ"ג ישפר את השינה.
לגבי יובש וגינלי וגלי חום למי שלא נוטלת הורמונים יש טיפול חלופי בצמחי מרפא המכילים פיטואסטרוגנים שמשפרים את מאזן האסטרוגן בגוף ומסייעים להקלה על תסמיני גיל המעבר כולל חשק מיני ירוד, גלי חום, דיכאון וכו'. בנוסף לטיפול הבליעתי ניתן להמליץ על מריחה של משחה מקומית או נרות וגינליים העשויים גם הם מצמחי מרפא. יש הממליצים בגיל המעבר לאכול מזונות המכילים פיטואסטרוגנים שמעלים את רמות האסטרוגן בגוף כמו: סויה ומוצריה, זרעי פשתן טחון, נבטי אלפלפא, קטניות, שומשום מלא ועוד.
בהצלחה, פרופ' תדיר

מרגישים הקלה אחרי כחודש

כריתת שחלות בגיל 33 בוודאי נעשתה מסיבה טובה של גורמי סיכון וכיוב'. מצב דברים זה מחייב המך מעקב רפואי ע"י מומחה ךבעיות גיל המעבר ולא להסתפק במידע אינטרנטי. זאת ממספר סיבות: א. לטיפול הורמונלי חליפי זה או אחר יש מה שמוגדר כ "חלון הזדמנויות" לטיפול יעיל אשר מעבר אליו הטיפול אינו יעיל. ב. במקרים רבים הופעת תופעות גיל המעבר מאוחרות מכדי לאבד את חלון ההזדמנויות. ג. אותן סיבות אשר בגינן נכרתו השחלות עלולה/עשויה להוות סיבה מדוע אין לעשות שימוש שגרתי בהורמונים מסויימים, אולם אין הכרח בכך. ד. מה שנראה לך כרלוונטי כדי להשלים את התמונה עלול להיות לא חשוב, ומה שנראה לך בלתי רלוונטי אולי הוא הדבר המרכזי. לפיכך, עצתי הבלתי מתפשרת: הוועצי במומחה/ית לנושאי גיל המעבר ואל תתפשרי על פחות מזה. את צעירה עדיין, וחבל...
בהצלחה,
פרופ/ תדיר

נראה כי את מתקרבת אל גיל המעבר. כדאי לבחון את הדברים ע"י בדיקות דם ולתכנן את השלב הבא על פי מצבך הבריאותי ו/או גורמי סיכון, אם יש כאלה. לטיפול הורמונלי חליפי יש חלון הזדמנויות של זמן מוגבל וחבל להמתין לסגירתו.
פרופ' תדיר

הודעתך מפחידה, רציתי להתעניין היכן שמעת/קראת על זה?

בנוכחות גורמי סיכון יש להוועץ ברופא/ה על בסיס אישי לבחינה מדוקדקת יותר של הנושא ולא בפורום אינטרנט אשר נועד למטרות כלליות.
פרופ' תדיר

בהחלט יתכן קשר. במידה ויש גם תסמינים אחרים (כגון גלי חום) ובמידה והדבר גורר פגיעה באיכות החיים, ניתן לשקול המשך הטיפול ההורמונלי. יש להוועץ ברופא/ה , לשלול גורמי סיכון אישיים, ולהתייחס בחיוב להמשך הטיפול ההורמונלי.
פרופ' תדיר

הפסקת פעילות השחלות בכל הקשור להפרשת האסטרוגן היא הסיבה לבריחת הסידן, לדילדול העצם, ולשברים עם הזמן. מאחר וניתן למנוע את בריחת הסידן, אך לא ניתן להחזיר אל העצם סידן שיצא ממנה, יש נטיה להמליץ על טיפולים הורמונליים חליפיים בהעדר גורמי סיכון אישיים.
פרופ' תדיר

ומאיזה גיל מומלץ לעבור בדיקה? האם כל הנשים הן בסיכון לבריחת סידן?

בעקרון הבדיקה נמצאת בסל לנשים מגיל 60 ומעלה למרות שזה די אבסורד כי מרבית החולות מאובחנות כבר בגילאים מוקדמים יותר. למי שנמצאת בקבוצת סיכון רצוי לעבור את הבדיקה כבר בגיל 50 ומעלה. אני חולת אוסטיאופורוזיס ומטופלת באקטונל אחרי שאובחנתי בגיל 52 למרות שלא הייתי בקבוצת סיכון.. חשוב להיבדק וחשוב עוד יותר הגילוי המוקדם.

אכן אבסורד שהבדיקה לא בסל עד גיל 60
חברה טובה גילתה שיש לה אוסטאופורוזיס רק אחרי השבר הראשון בגלל שחושבים שאם הבדיקה לא בסל עד גיל מסוים אז אין סכנה וזה חבל כי אפשר למנוע את השבר הראשון ע"י טיפול נכון

בגיל 45 יש לא פעם דימומים לא סדירים ממושכים או קצרים זוהי תופעה נורמלית.
בכל מקרה עליך להבדק באופן שגרתי - לפחות אחת לשנה, אצל רופא/ה נשים
אפשרות לפתור את הבעיה ע"י גלולות אם אינך מעשנת או התקן מסוג מירנה שנועד להפחתת דימום וסתי.

הייתי מנסה להפסיק את ההורמונים בהדרגה למשך חודש ולראות אם יש שיפור או לחילופין לנסות תכשיר אחר.

שלגיה היקרה, גם אני סבלתי מהתופעה הזו לפני כמה חודשים, הרופא שלי הסביר לי שכנראה מדובר בחוסר מגנזיום, ולא ניתן לראות את זה בבדיקות דם. לאחר התייעצות החלטנו שאני אקח תוסף מגנזיום ואם זה יעביר את הכאבים כנראה שבאמת היה מדובר בחוסר מגנזיום, וכך היה התחלתי לקחת תוסף בשם anti leg cramps שעזר באופן מידי וכבר בלילה הראשון העביר את הכאב ולתמיד. נראה לי שיש לך את אותה הבעיה. מקווה שעזרתי שירה

אינני יודעת בת כמה את והאם יש לך מחלות רקע.
המלצתי לפנות לרופא משפחה לבצע בדיקות שיגרה ולספר לו על הבעיה.