פורום רפואת ספורט - יש לך שאלה?

נשמע כנקע מדרגה קלה. בכל מקרה, נקע אחד מגביר מאוד את הסיכון לנקע חוזר - ובמיוחד אם בנך מתאמן בענף הכדרוסל, אשר "מועד לפורענות" ... מנוחה יחסית, הרמת הרגל, הגנה על המקום ע"י תומך, ופיזיותרפיה לשם הפחתת הסיכון לנקע חוזר הם המפתח. רצוי להתיעץ עם אורתופד/ רופא ספורט לגבי אופי הפיזיותרפיה והצורך בתמיכה לקרסול.

תחום רפואת הספורט והפעילות הגופנית הינו רחב מאוד. אם כי הקונוטציה היא לרוב פציעות ספורטאים וכאבים במאמץ - אנו מטפלים בספקטרום רחב מאוד של אוכלוסיות וצרכים. בנוסף לטיפול בספורטאים - בין אם בתחומים האורתופדיים, תזונתיים, מטבוליים, הורמונליים ואף נפשיים - אנו מדריכים את האוכלוסיה הכללית לפעילות גופנית נכונה ומומלצת, ומספקים מרשם פעילות גופנית (סוג, מינון, תדירות, תזמון) לאנשים בעלי מצבים בריאותיים שונים. בראש ובראשונה כמובן - השמנת יתר, וכן מחלות כרוניות נוספות שונות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, דלקות פרקים, פרקינסון, דיכאון - וכל תחום רפואי למעשה.
ולאחר הקדמה ארוכה זו - במה אפשר לעזור?

דרך אגב אני בכללית האם יש קשר או איך פונים לרופא ספורט באופן כללי

לא ציינת את מקום מגוריך... בררי עם סניף הקופה הקרוב אליך. אנו ב"הדסה אופטימל" מפעילים תכנית פרטנית בשם "אופטיפיט", המעניקה יעוץ דיאטנית קלינית ופיזיולוג מאמץ, תוך לווי צמוד לאורך התכנית.

בישיבה מופעל לחץ על הדיסק הבין חולייתי בגב, אשר גבוה מהלחץ המופעל עליו בעת עמידה או הליכה. קחי בחשבון....ספינינג זה בישיבה, שחיה ריצה והליכה אינן. כך שאם עדיין כואב, תוכלי לשמר את הפעילות הגופנית ע"י מעבר זמני לסוג אחר עד אשר הכאב יחלוף. בכל אופן חזרי בהדרגה. רפואה שלמה.

רכיבה על אופניים נעשית כנגד התנגדות נמוכה מאוד, כך שהגירוי לגדילת השרירים אינו כה חזק לעומת אימוני משקולות. אכן, השרירים שמנית (גלוטיאלים= שרירי העכוז, קוודריספס= שריר הירך הארבע-ראשי וההמסטרינגס= שרירי אחורי הירך) כולם מופעלים בעת הרכיבה. הכי חשוב הוא שתשפר את הכושר, תהיה פעיל, ותרכב בעצימות אשר תקנה לך תחושת "קשה במקצת" נעימה. העכוז לא יגדל כל כך מהר....

הבעיה היא שהשרירים האלה כבר מפותחים אצלי ואני לא רוצה שיתפתחו עוד, אפילו לא במימדים קטנים.
האם יש פעילות אירובית בה אני לא מפעיל את השרירים שהזכרתי קודם (במיוחד הגלוטיאלים) ?

בשחיה, ובחתירה בעיקר, עיקר העבודה נעשית ע"י הידיים. אולם, אנו מעט מודאגים מהחשש המוגזם אשר אתה מעלה לגבי פיתוח שרירי הרגליים והעכוז. שים לב שאינך מפריז בהתעסקות בדימוי הגוף, במראה החיצוני ובתזונה. אם תרצה יעוץ נוסף בתחום זה - אנו לשירותך.

האם ברכיבת אופניים "בישיבה" אני עדיין מפעיל את שרירי העכוז ? ואם כן , אז בבקשה לפרט איזה מהם .

בעת יישור הירך, השריר העיקרי אשר מופעל הוא הגלוטאוס מקסימוס - שריר העכוז הגדול והעיקרי. כשאתה דוחף את הפדאל למטה, אתה מיישר את הירך וזה נעשה על ידי שריר זה. שוב נדגיש כי אין חשש לפיתוח מוגבר של השרירים האלו, כי עיקר המאמץ הוא אירובי ואניו מגרה מאוד לגדילת שריר. עוד נוסיף כי אנו חשים כי דאגתך מעט מוגמת. נשמח לייעץ בתחום זה גם, אם רק תוכל להסביר מדוע אתה כה חושש כי שריריך יגדלו? רוב האנזים דווקא שמחים לכך..

אני מפתח גוף כבר שנתיים , ורק לפני שנה התחלתי לאמן את פלג הגוף התחתון , וגיליתי שיש לי גנטיקה טובה בו והשרירים גדלו בצורה משמעותית ומובהקת עד כדי כך שלא הייתי מרוצה מהגודל שלהם ולכן הפסקתי לאמן את הפלג התחתון והמימדים כבר קטנו (אך לא לרמה ההתחלתית) ואני רוצה להמשיך באימון פלג גוף עליון וגם ביצוע אירובי ללא גירוי פלג הגוף התחתון , כי שמתי לב שגם פעולה אירובית המפעילה את הפלג התחתון (גם ללא אימוני התנגדות _משקולות_באותה תקופה) גרמה להיפרטרופיה של השרירים.

שלום
אני אשמח לדעת האם בריכבה על אופניים, שרירי הבטן עובדים גם כן, ובאיזו מידה?.

הם עוזרים ליציבה, אולם בגלל שאת נשענת על הידיים, הם עובדים מעט מאוד.

לא קיים מקבע דינמי שיכול להחזיק את הכתף ולמנוע פריקה חוזרת. מומלץ להמשיך לעשות פיזיותרפיה ולבדוק אם מצב הכתף משתפר מבחינת יציבות. במידה ולא – כנראה שתצטרך לחפש פעילות ספורט עם פחות סיכון לפריקה חוזרת...

מסאז ו/או פיזיותרפיה, וקומפרסים חמים אשר ירפו את השרירים ויחלישו את הכאב, יכולים לעזור. תרגישי טוב. להבא, בצעי את האימון בצורה הדרגתית יותר כדי שהחוויה המפוקפקת לא תחזור.

שחכתי לכתוב שחגורת השומן הזו נמצאת במותן.

כעקרון, עלייך להפחית את כמות השומן בגוף, ואז ירד גם שומן מאזור הצמיג. פעילות גופנית אירובית כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים או כל העולה על רוחך, ברוב ימות השבוע, יחד עם פעילות כנגד התנגדות לפיתוח כוח השריר, יעזרו לחיטוב הגוף ולהסרת השומן העודף. לגבי המרשם המדויק של סוג, כמות ועצימות, כדאי להתיעץ עם המדריך בחדר הכושר אשר יתאים לך תכנית בהתאם ליכולותיך הבסיסיות. אגב, אם נותר קפל עור בלבד למרות ירידה במשקל, יתכן וכדאי לפנות לפלסטיקאי. בהצלחה!

קשה להבין משאלתך האם הכאב הוא במפרק הקרסול (היכן שמתנפח כשיש נקע), בעקב כף הרגל ממש (בחלק התחתון עליו דוכרים), או אולי בחלק האחורי של כף הרגל (שם מתחבר גיד אכילס). נשמע שמדובר בדורבן - דלקת ברצועת רקמה הנמצאת לאורך כף הרגל. התהליך חולף בעצמו תוך מספר חודשים, אולם ניתן להחיש את ההחלמה. במקרה זה הטיפול כולל אכן מנוחה, כדורים, קרח, ותרגילים פיזיותרפיים. בהעדר שיפור, כדאי לפנות לפיזיותרפיסט למתן תרגילים, מסאז' עמוק, מדרס או חבישה תומכת - או לאורתופד שכן ניתן להזריק מעט סטרואידים לאזור הכאב. רפואה שלמה!

הפיזיותרפיסטים יכולים לעשות הערכה טובה של אופן הפעלת השרירים ומתן תרגילים לחיזוק. אל תשכחי - שריר הבטן הוא שריר יציבה משמעותי שפועל לאורך כל היממה; זה דפוס פעולה שונה ומנח גוף שונה לחלוטין מאשר ביצוע כפיפות בטן. לכן בהחלט יתכן שיש לך יכולת טובה בכפיפות הבטן - אולם כשריר יציבה יש עוד מה לשפר... בהצלחה!

כל כך הרבה מידע חסר.... מה גילך? האם כואב גם במאמצים אחרים (מדרגות, הליכה, ריצה), מנוחה, נפיחות, האם עברת אי פעם הדרכת שחיה פורמלית (סגנון שחיה), ועוד... אנא הרחיבי ככל שתוכלי.

אני בת 24, לא עברתי אף פעם הדרכה פורמלית (חוץ מכשההורים למדו אותי לשחות כשהייתי ילדה), אין לי כאבים בפעילויות אחרות וגם כאן זה לא בדיוק כואב אלא מציק ומעלה לי חשש שאני מזיקה למשהו, אין נפיחות ובאופן כללי אני בריאה אבל לא בכושר.

תודה רבה!

"קליקים", במידה ואינם גורמים כאבים, אינם מהווים בעיה, ואת גם אינך מדווחת על חבלה בעבר או כל תלונות שאינן בזמן השחייה.
בעיטת הרגליים בסגנון החזה בהחלט יוצרת עומס על הברכיים – בעיקר בצד הפנימי, אך כאמור – אם אין בעיה ממשית בברכיים, כפי שנשמע ממך, נראה שאין מקום לדאגה.
בכל מקרה מומלץ לשפר הכושר, תוך חיזוק שרירי הירך (אופניים למשל), ואולי זה גם הזמן ללמוד חתירה וגב ולהתאמן גם בסגנונות אלה?

בהצלחה!

קרדיולוג יבדוק היטב את הלב, נוירולוג יבדוק את מערכת העצבים, ואורתופד יבדוק את מערכת השלד. אבל רופא הספורט יבדוק את הילדה.... ישנן מספר אפשרויות לתלונות, ממספר מערכות בגוף, וצריך ראיה כוללנית טרם התמקדות במערכת זו או אחרת. צריך לשמוע בפרוטרוט במה מדובר, מה נפח האימונים, מה התזונה לפני ותוך כדי המאמץ, לבדוק את הילדה ולהשלים בדיקות. זה שאת מציינת "בדיקות דם תקינות" לא אומר לי כלום, כמובן, שכן איני יודע מה בדקתם. אני מבטיח לך שתמיד אפשר להוסיף עוד בדיקות רלוונטיות. מומלצת הערכה ע"י רופא ספורט, וכמובן שאתן מוזמנות גם אלינו לירושלים. בהצלחה.

ראשית, אינני בטוח מתיאורך כי אכן מדובר בהשמנה נשית. רמזת שמדובר בצמיג - וזהו לרוב שומן תת עורי המרוכז סביב החלק התחתון של הבטן - אולם עדיין מעל לאגן. ההשמנה הנשית היא נמוכה יותר, והשומן מתרכז אז בחלק התחתון של אגן הירכיים עצמו. לא ניתן לעבוד על האזורים הללו, שכן השומן הוא מתחת לעור - ומכסה את שכבת השרירים. כל שנותר הוא לבדוק אם תוכל להגביר את הפעילות הגופנית כך שתכלול מרכיב אירובי גדול יותר, ולקצץ מעט בכמויות המזון וההרכב הקלורי... בהצלחה

חימום מקומי נועד להגביר את זרימת הדם לאזור חשם זרוז ההחלמה, וכן הפחתת כאב. נוגדי דלקת מסוג "אדוויל", "נורופן", "ארטופן", "איבופן" - כולם שמות מסחריים לאותו חומר פעיל איבופרופן -מפיגים כאב שרירי טו ביותר מאקמול/ דקסמול, כפי שנמצא במחקרים בנושא. אם זה לא עוזר - לפיזיותרפיסט יש מגוון תרגילים, טכניקות ומכשירים שיכולים לעזור לך...

יתכן וההרגשה נובעת מהפסקת הקפיצות בזמן הריצה. נשמע שזו רק תחושה ולא אמיתי - בגילך רק גובהים ולא מתכווצים.
אגב - הדרך הנכונה שבה אתה יכול לענות על שאלתך ללא עזרת פורום היא, פשוט - למדוד לפני ואחרי הריצה!

מירי שלום, יש לי בדיוק את אותם סימפטומים שאת מדברת עליהם - כאבים בצד ימין מתחת לצלעות יש לי את הכאבים הללו במשך שנים, אבל תמיד הם היו בזמן ריצה בלבד ואחרי כמה דקות של התאוששות הם היו נעלמים, אבל לא יכולתי להמשיך לרוץ כי הם היו מייד מתפתחים שוב. בשנה באחרונה יש לי כמעט כל הזמן הרגשת אי-נוחות באזור (דקירות קטנות) כפי שאת מתארת. את יודעת ממה זה נובע? אנא צרי איתי קשר, תודה שלומי [email protected]

אותו כאב דוקר נוראי המפיע ללא תהראה במותן - בעיקר ימין.. מי לא מכיר... לאחרונה עלתה סברה כי כנראה מדובר במתיחת רצועות רקמה המחברות בין הכבד לבין הסרעפת. הדבר נפוץ יותר ברצים לעומת רוכבי אופניים, למשל. גם את מעידה כי באופניים ובקרוס טריינר אין כאב - שכן אין חבטה של כף הרגל על הקרקע. עוד חושבים, כי מי שנושף בזמן נחיתת כף רגל ימין על הקרקע בריצה - בסיכון מוגבר לכאב זה. הסיבה היא כי בנשיפה שריר הסרעפת עולה, בעוד נחיתת כף הרגל הנמצאת בצד של הכבד (ימין) גורמת לו להזרק כלפי מטה - כך נמתחות הרצועות המחברות בין שני המבנים. שיטות למניעה - לא לרוץ על קיבה מלאה, אז האוכל קופץ גם הוא... נסי לנשום עמוק ולאט יותר, ושימי לב לגבי שילוב הנשימה עם נחיתת כף רגל ימין על הקרקע. בהצלחה!