פורום רפואת ספורט - יש לך שאלה?

כמה שוקל ברזל?....
תן מספר של הדופק, גיל, רקע רפואי, תלונות נוספות...

כמות הפעילות שאת מתארת היא עצומה, וקרוב לוודאי שהחולשה נובעת מתזונה לא מספקת או אף אימון יתר עבורך. להזכירך, המלצות פעילות גופנית לאוכלוסיה לשם הגנה מפני מחלות רבות - היא פעילות בעוצמה בינונית (הליכה מתנשפת, למשל, או ממאץ אחר שיורגש לך כ"קשה במקצת"), לפחות 30 דקות ברוב ימות השבוע. את מתארת נפח עבודה גדול הרבה יותר.

עם כל הכבוד למאמן שהתמחה ברפואת ספורט - צריך לראות בעיניים מה מדובר ולבדוק. פני לבדיקה של רופא - אורתופד או רופא ספורט - אשר יעריך את מיקום הכאבים, סיבתם, אפשרות קיום נזק למפרק עצמו, ויתן לך המלצות לגבי צורך בבירור/ טיפול נוסף - פיזיותרפיה, מדרס, תומך לברך, ועוד. בהצלחה!

האם ידעת את זה? קשה מאוד לחבר לבד את הפרעת האכילה ברקע, את הרגלי האכילה, את מספרי מכשיר ה- RMR, ואת ההוצאה האנרגטית. בכל מקום אשר תבחרי - צריך לשבת ולחבר את כל הדברים על ידי רופא/ רופאה העוסקים בכך באופן שגרתי. לא אוכל להשוות בשבילך בין המקומות - אוכל רק להגיד לך מה לחפש. אין משמעות רבה מבחינתך למכשירי RMR שונים - החוכמה היא מה עושים עם הנתונים והיכן- יש צות רב-תחומי המתמצא בכך.
לדעתי הכי חשוב זה לזכור כי ברקע נמצאת האנורקסיה, ולקחת את כל תכנית האימונים והתזונה באור זה, ולוודא כי אין עוד סכנה בנושא דימוי הגוף. את בהחלט מוזמנת אלינו, וניתן לברר את המחירים בטלפון - 1-800-399-388.

אגב - משאלותיך מלפני שבוע עולה כי המחלה עדיין פעילה. חבל שלא התיחסת לתשובה.

זו לא הכתובת. כאן אפשר לקבל עצות אחרות ובחינם - למשל להיזהר מהמלצות של אנשים שיש להם מניע... בדקי את מגון המכשירים, וחשוב יותר מכל - לבחור את טווח הדופק הנכון.. בהצלחה

אכן, המיקום, נסיבות ההופעה והתלונות הממושכות יכולים להתאים לשברי מאמץ. מצד שני - היינו מצפים שאחרי 7 חודשים של מנוחה, כפי שתארת, האזור יחלים, ולכן יתכן ומדובר במשהו אחר באזור, כגון MTSS -medial tibial stress syndrome - דלקת קלה באזור חיבורי שרירים לעצם. חשוב לדעת אם יש כאבים גם בהליכה או במנוחה, למשל בלילה.
לדעתי יש צורך בבדיקה גופנית טובה אשר כוללת גם את כפות הרגליים, שאר מפרקי הרגל והגב - כדי להעריך את היציבה שלך שיתכן וגורמת למנח לא נכון ולכאבים. לגבי הבירור - לא תיארת ממצאים של צילום רנטגן פשוט של שתי הרגליים - האם בוצע? זהו צעד ראשון וחשוב.
לאחר הבדיקה הגופנית הטובה והצילום, אם עדיין יש ספק לגבי האבחנה, ניתן לבצע מיפוי עצמות כדי לראות אם אכן ישנה דלקת באזור זה ולהבדיל בין שבר מאמץ לבין MTSS.
בכל אופן - אל תבצעי פעילות מכאיבה - אפשר לשחות או לרכוב על אופניים במקום זה. חזרה לריצה תהיה בהמשך, בהדרגה.
חג שמח, בהצלחה, ועדכני אותנו!

שלום דר',
ראשית, תודה רבה על התגובה המהירה והמקצועית.
הכאבים שאני חשה ברגל מתרחשים רק בעת ריצה וקפיצה ומופיעים מספר ימים לאחר מכן, בדר"כ לאחר קימה משינה או בעת לחיצה פיזית קלה על הרגל .
בעת הליכה אין כלל כאבים.
בדקתי את היציבה על ידי אורטופד והיא אובחנה כתקינה. האורטופד איבחן את הכאב כחשש לשבר מאמץ אך לא ביצעתי שום בדיקה המוכיחה זאת.
לשאלתך - לא בוצעה בדיקת רנטגן.
הוסבר לי ששבר מאמץ לא ניתן לראות על ידי רנטגן וגם לא דלקת אז מדוע בכל זאת הינך ממליצה על כך ? לא כדאי ישר לבצע בדיקת מיפוי ?

בברכת חג שמח ותודה,

הצילום יכול להראות מגוון דברים - צריך רק לדעת לחפש אותם.
בהחלט אפשר לראות שינויים הקשורים לשבר, כולל את הפס הדק בעצמו. בנוסף, לא נהוג לעשות מיפוי בלי לראות קודם צילום פשוט המדגים את האנטומיה.

אתחיל מהסוף - כל ענף ספורט שהוא, מפתח סיבולת וכוח, במידה זו או אחרת. ילדים בני 5 בד"כ יאהבו מקצועות נפוצים יותר כגון אומנויות לחימה, כדורגל, שחיה וסוגי התעמלות שונים. חשוב שישתתף בחוג בו הוא נהנה ויתמיד, וחשוב שהמדריך ידע מה היכולות והמגבלות של ילדים בגיל זה תוך שמירה על משמעת בקבוצה לשם פיתוח המיומנות הספורטיבית. ועכשיו לחלק חשוב יותר - אני מציע לך בחום לא לקרוא לילד שלך חלשלוש... נסה להקרין דווקא את היכולות החיוביות שלו תוך עידוד. אל תנסה "לכפות" עליו ענף ספורט שלא יאהב רק כדי שאולי "יצמחו לו שערות על החזה" מהר יותר... אגב, במספר ענפים יש יתרון גדול למבנה גוף דקיק - התעמלות קרקע, קפוארה, שחיה וריצה למרחקים ארוכים הן כמה דוגמאות. קח את החיובי בו - ועצב אותו במקום לנסות להפוך אותו למה שאינו. תצליחו!

משאלותיך עולה העיסוק האובססיבי באוכל, הפעילות הגופנית המוגזמת, הדאגה הרבה מעלייה במשקל, והעובדה כי המחלה מקננת בך עדיין. המשפט "כמה קלוריות ילדה בגילי (24).." מסמל בדיוק את אחת מהתאוריות לבסיס מחלת האנורקסיה - הרצון לעצור את ההתבגרות. את אינך ילדה כבר, אלא אישה בוגרת אשר אמורה לחיות חיים נורמלים כשל מבוגר ולטפל בעצמה.
לשאלותיך - ברור כי את לא אוכלת מספיק, וברור כי את לא אוכלת מגוון ונכון. עלייך לחזור לטיפול במחלתך ולמעקב צמוד ע"י צוות רב-תחומי, הכולל רופאים, אנשי בריאות הנפש, תזונאיות, ועוד. העניין דחוף, ואנו מקווים כי את מבינה את זה.

במחקר שד"ר קונסטנטיני ואני ערכנו, מצאנו שכיחות עצומה של אנמיה וחוסר ברזל בקרב שחקניות כדורסל מקצועיות בישראל.
חוסר ברזל בספורטאיות הינו ממצא נפוץ, דינמי, ואשר פוגע ביכולת מנטלית וגופנית. המחסור מתפתח לאורך האימונים, הינו בלתי מורגש לרוב, ולכן מצריך מעקב מעבדתי צמוד.
לכן אנו ממליצים לבצע ספירת דם ובדיקת רמת פריטין (מייצג מאגרי ברזל) בערך אחת לחצי שנה, רצוי לפני תחילת עונה, וכעבור מספר חודשי אימון מאומץ ולפני תקופת התחרויות. אם נמצא פריטין נמוך מ- 20-25, אנו ממליצים לקחת תוספי ברזל לחודשיים-שלושה.

בהעדר תלונות ספציפיות, אין צורך בבדיקות נוספות על בסיס קבוע.

אנו ממליצים גם על השלמת כל החיסונים הקיימים, כולל צהבת נגיפית ושפעת.

מוכר ונפוץ. פעילות גופנית, בעיקר מאומצת, עלולה לגרום לתלונות בטניות שונות, ביניהן בחילה. המנגנון יתכן וקשור להפרעה בתנועתיות המעי, אך לא ברור. נסי להפחית מעט את עצימות האימון, והשתדלי לא להתאמן על בטן מלאה.

ישנם מגינים המגבילים את יכולת כף היד להתכופף אחורה. לרוב, הם משמשים בענפים כגון סנובורד. עם זאת, המנגנון לא ברור, ולא ציינת אם זה כואב או רק תחושה שהיד מתעקמת. האם אתה שחקן מקצועי או חובב? מה מסגרת המשחק? האם יש מאמן שניתן להתיעץ איתו לגבי טכניקת המכה? רוב הסיכוי כי שינוי טכניקה יפחית את הסיכון לנזק או כאב. אגב, לא סביר כי חבטה מכדורעף תגרום לנקע או נזק; בד"כ פציעות בכדורעף מתרחשות עקב נפילה ומעידה, לעתים בעת פגיעה בשחקן אחר.

ממספר מחקרים אשר בדקו את הסיכון לפציעות או נזק כתלות במשטח הריצה, לא נמצא הבדל בין ריצה על כביש, שטח, או מסילה. עם זאת, חסרון של חוף הים הוא בשיפוע המשטח, בו הרגל הקרובה למים נמוכה יותר ועלולים להווצר כוחות מוגברים לעומת הרגל השניה. חסרון נוסף הוא הסיכון למעידה עקב המשטח הבלתי צפוי, ויש הטוענים כי ריצה בים מגבירה את הסיכון לנקעים ודלקות גידים, אך שוב, הדבר אינו מוכח סופית. מצד שני, חוסר היציבות הקל הנובע מאופי המשטח מגביר את השליטה במנח כף הרגל. ברחוב יש תנועה.. כך שכמו כל דבר בחיים - יש יתרונות וחסרונות לכל משטח, וכו כל תחום ברפואה וברפואת הספורט גם - אין מחקרים איכותיים שיספקו תשובה מוחלטת לשאלתך. לאור כך - העיקר לרוץ...ועדיף לשלב בין המשטחים כדי להנות משני היתרונות ולצמצם את החסרונות. הקפד לנעול נעליים איכותיות. אם אתה רץ בים בכ"ז, נסה לרוץ באזור בו השיפוע מתון מאוד ולחזור באותה הדרך לשם איזון... אם מופיע כאב כלשהו - הפחת את הפעילות המכאיבה וכמובן שניתן להתיעץ שוב.

ראשית, עולה מדבריך כי במהלך החודשים האחרונים אתה מתאמן 4-5 פעמים בשבוע למשך שעה בעצימות שסביב 85% מהדופק המירבי החזוי שלך, הנחשבת עצימות גבוהה (אם תספק דופק במנוחה נוכל לתת מרשם חזוי מדויק מעט יותר). זה מעיד כי אתה בכושר טוב מאוד, וידוע ממספר מחקרים גדולים כי המצאות בכושר טוב מגינה מפני סיבוכי ההשמנה העיקריים - מחלת לב ומוות.
מכיוון שאין לך תלונות במאמץ וגורמי סיכון לבביים משמעותיים נוספים - לא צפויה סכנה. אם ברצונך באמת לבצע אימון יעיל התפור ליכולותיך המרשימות - ולשם בדיקת תפקוד הלב במאמץ, אתה יכול לעבור מבחן מאמץ משולב באח דממכוני רפואת הספורט הקרובים אליך, וכמובן כי אתה מוזמן גם אלינו לירושלים. מדובר בריצה על מסילה או רכיבה על אופניים בדרגת קושי מתגברת, תוך ניטור פעילות הלב ושחלוף הגזים הנשאפים וננשפים במאמץ. המבחן מספק מידע רב לגבי יכולותיך במאמץ, כגון מציאת הסף האנאירובי, היכולת המירבית, תפקודו החשמלי והמכאני של הלב, ועוד. על פי המבחן, אפשר לתת מרשם מדויק של טוחי דופק.
לגבי שאלתך לסוג האימון - אין תשובת "בית ספר", עקב מיעוט המחקרים בנושא. ברור כי המילה "אינטרוולים" מגלמת בתוכה מגון עצום של פרוטוקולים אמפיריים שפותחו, הכוללים משכים שונים של מאמץ בדרגות שונות, ותקופות מנוחה משתנות. תעשה מה שטוב ונעים לך, העיקר שיהיה מאתגר ומהנה. בהצלחה!

עמדת ועדה גדולה אשר התכנסה בארה"ב בשנת 2005 ודנה בנושא היא, כי מסתם אאורטלי דו-עלי בלבד, ללא הרחבת קשת האאורטה , אינו מהוה מגבלה לפעילות ספורטיבית. מעקב אקו חשוב כדי לראות כי אכן קשת האאורטה תקינה ולעמוד על תפקוד המסתם האאורטלי באופן תקופתי. את מדווחת על דליפה קטנה מסתם כלשהו, ולרוב מדובר בממצא חסר משמעות. אשמח אם תפרטי בדיוק מה תשובת האקו כדי לדעת איזה מסתם ומה הערכתם לגבי מבנה שאר הלב ותפקודו. אגב - האם בנך ספורטאי תחרותי? אם כן, הוא עובר בדיקות ושאלון אחת לשנה במסגרת זו. אם לא - חשוב לוודא עמו כי אין לו תלונות במאמץ, כגון חולשה, הזעה, קוצר נשימה, סחרחורות או דפיקות לב אשר חורגים מהמקובל לרמת המאמץ ולחבריו לקבוצה.

אני מצטטת מתוך מה שהרופא כתב:
מבנה ותפקוד שני חדרים תקינים זרימה תקינה ללא עדות ל PDA, VSD, ASD, זרימה באורטה תקינה, מסתם אורטלי ביקספידלי ללא היצרות דליפה מנימלית של המסתם, שורש אורטה 2.2 ס"מ עם שורש 2.75 ס"מ
קצב סינוס ציר תקין PR תקין ללא סימני פריאקסטציה ללא עדות להפרטרופיה של חדריםQTC תקין

תודה שנית

וכן הילד הוא ספורטאי אבל הבדיקות שנעשות אחת לשנה הן שטחיות לחלוטין לא משהו שאפשר לסמוך עליו,
הדבר היחיד הוא שלפני טיפול שיננית הוא מקבל טיפול אנטיביוטי

מהנתנונים שמסרת עולה כי אכן אין בעיה לבצע מאמץ. אנו מסכימים כי במקרים רבים, הבדיקות הנערכות לספורטאים צעירים הן שטחיות וסמליות ואינן משרתות את מטרותיו של חוק הספורט. במקרים בהם ישנה בעיה רפואית כלשהי - מומלץ לבצע מעקב במכונים הגדולים לרפואת ספורט הפועלים בכמה מבתי החולים והקופות.