פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות - יש לך שאלה?

אולגה,

תודה על השאלה. יש דווחים בודדים שחיסונים מציתים (trigger) התהליך הדלקתי בJRA (אני מניח שזאת האבחנה כי דלקת פרקים יכולה להכיל כמה אבחנות). הבעיה בשיטה לא להתחסן היא שגם המחלות הזיהומיות עצמן יכולות לחולל התהליך. בנוסף, ילדים עם JRA יש להם נטיה למחלות זיהומיות ולהסתבך מהם. לכן, אני בד"כ ממליץ להמשיך בתוכנית הרגילה ואפילו לקבל חיסון נגד שפעת, במיוחד לאלה שמטופלים בסטרוידים. כדאי להתייעץ עם הרופא מומחה (רוימאטולוג) כי יתכן שיש לו נסיון בחיסונים מסוימים או דברים מיוחדים של המקרה של הבת שלך.

בברכה,
ד"ר אריק האס

talel,

תודה על השאלה. לא הצלחתי להבין בדיוק למה את קוראת לזה רשלנות (יתכן שיש עוד פרטים ולא כתבת וזה לא המטרה העיקרית של השאלה שלך).

בכל מקרה בחיסונים אנחנו מדברים במניעה של מחלות - אם הילדה לא עברה את המחלה אי אפשר להגיד שיצא מזה נזק. אין נזק באיחור של חיסונים אלא אם הילד נדבק בפרק זמן עד שהיה אמור להתחסן. בעיקרון בגיל 6 חודשים ילד אמור לקבל מנה שלישית "מחומש" (DTAP-IPV-HIB), מנה שלישית צהבת B, שתי מנות של פרבנר (בעבר), 3 מנות של רוטה (בהנחה שהתחיל לפני גיל 15 שבועות). מי שלא קיבל ב 6 חודשים (הרבה ילדים נמצאים באותו מצב) ממשיך לקבל איפה שהוא עצר בהפרשים מקובלים שכל אחות טיפת חלב יודעת חוץ מרוטה שאי אפשר להמשיך אחרי 8 חודשים. המקרה לא חריג במיוחד ולאחיות יש נוהלים כתובים איך להמשיך הלאה. אין סכנה.

בברכה,
ד"ר אריק האס

יעל,

תודה על השאלות. מנת דחף היא מאוד חשובה למחלות זיהומיות מסוימות שהנוגדנים יורדים בכמות במשך הזמן. מבחינתך זה לא פחות חשוב לעשות מנת דחף מאשר מנות הבסיסיות.

אני לא ממליץ שתחכי להתחסן עד הקיץ. אם זה מה שיוצא, מקובל אבל שתדעי שיש מחלות זיהומיות שיכולים לגרום לחום כל השנה - לכן בנסיון שלי ההשתדלות לשמור חיסונים לזמן שהילד לגמרי בריא לא מצליחה. בנוסף, החיסון פרבנר הוא נגד דלקת ריאות (ובמידה מה דלקת אוזניים) ויתכן שלחכות תקופה משמעותית הילדה תסבול המחלות שהחיסון היה אמור למנוע אותם.

בברכה,
ד"ר אריק האס

הודיה,

תודה על השאלה. לדעתי עדיף לעשות חיסונים בזמן ברוגע מאשר להילחץ אחרי החשיפה. כעיקרון, לוקח זמן לפתח חסינות לאבעבועות כך שלא בטוח שחיסון יעזור למנוע את המחלה. מצד שני זה לא יכול להזיק ויתכן שהוא יתחיל לפתח נוגדנים שיאפשר לו לסבול ממחלה יותר קלה\קצרה או שלא בכלל. אפשר לעשות החיסון לאבעבועות רוח לבד - אבל כדאי מאוד לעשות את הכל ביחד - שהוא יהיה מוגן במידה והוא נחשף לחצבת, חזרת, או אדמת.

בברכה,
ד"ר אריק האס

גיא,

תודה על השאלה. למיטב ידיעתי, טטנוס לא קיים כתכשיר לחיסון פעיל לבד. אם יש לך עוד שאלות על דיפטריה או שעלת, אני אשמח לנסות לעזור.

בברכה,
ד"ר אריק האס

מורן,

אפשר לחסן אותו בזמן שאת בהריון. אין סכנה לעובר.

בברכה,
ד"ר אריק האס

דלית

אני לא בטוח שהבנתי את שאלתך. מה שכן שבתך צריכה עוד מנה של MMR. במידה ואין אפשרות לקבל את זה בלי אבעבועות, אפשר לקבל עם אבעבועות, זה לא מסוכן. יש חיסון שנקרא BOOSTRIX POLIO - שמכיל את כל החיסונים שהיא צריכה (חוץ מMMR). לפי תדריך חיסונים, מותר לקבל עוד דחף כולל טטנוס כל עוד שעברו 8 שבועות ושלא קיבלה יותר משש מנות לפני גיל 8. מומלץ לדבר על מי שמכיר בחיסונים פנים אל פנים שלא תהיה אי-הבנה.

בברכה,
ד"ר אריק האס

נעמה,

זה יכול להיות בעקבות החיסון. אין לי דרך להדריך אותך באינטרנט מתי לפנות לרופא. אם את חוששת - תפני לרופא!

בברכה,
ד"ר אריק האס

לירון,

תודה על השאלה. כל השאלות שלך כדאי להתייעץ עם אחות טיפות חלב בזמן החיסון.
1. יש אפשרות של חום, כאבים, אודם ונפיחות באיזור הזריקה, ובכי. כמובן יש דברים אחרים אבל יותר נדירים
2. יש סיכוי שילד לא עובר תופעות לוואי
3. חום מעל 37.9 נחשב חום. מכיוון שיש מצב שהילד סובל מכאבים בלי חום, אני לא משתמש בגובה של החום כמדד היחיד - אם התינוק שתה והפריש צואה והתקלח וכו' ועדיין בוכה, אפשר לנסות לתת אקומול נגד כאבים.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אילנית,

תודה על השאלות. יש כמה דברים שאת צודקת בהם, וכמה דברים שדעתי קצת אחרת. ראשון, יש בכלליות שימוש יתר באנטיביוטיקה וזה גורם לנזק. רוב הנזק זה לאוכלוסייה בצורה של עמידות, אבל יתכן גם נזק למטופל הספציפי. לא מדובר בנזק בלתי הפיך. והטיפול הוא פשוט, להימנע מאנטיביוטיקה כשאין צורך - לא תמיד קל בילדים שנוטים להיות חולים. במשך הזמן, ללא שימוש באנטיביוטיקה, החידקים הרגישים והטובים יחזרו לאיתנם. הנזק השני זה זיהום משני למשל קלוסטרידיום דיפציל או פטריה - לאלה יש טיפול תרופתי מכוון אבל את לא מתארת סימנים של דברים הללו.

הסיבה העיקרית שאנחנו מטפלים בסטרפ (דלקת גרון חידקית) זה למנוע סיבוכים - הסימנים משתפרים גם בלי טיפול. כך שאני לא ממליץ לבדוק משטח גרון בילדים מתחת לגיל 4 (יש מקרים יוצאי דופן אבל לא באופן שגרתי) ילדים נושאים החידק בגרון בשיעור די גבוה - כך שבדיקת משטח תגרום לשימוש יתר באנטיביטיקה ללא שיפור במצב של המטופל או מניעה של המחלה שהטיפול מיועד למנוע אותו

סבורני שאת קובעת בהחלטיות-יתר שאף פעם לא תסמכי על בדיקה מהירה. חשוב להבין שללא יוצא דופן _כל_ בדיקה יש הפשלות שלו ולכן פענוח בדיקות זה רק בשילוב עם שיפוט קליני של הרופא שבודק אותו. למשל, גם התרבית יכולה להצביע על נשאות ולא זיהום פעיל.

אין פתרון קסם למנוע אירועים של דלקת גרון או מחלות זיהומיות אחרות. מה שמונע זה היגיינה של הידיים, מניעה מעישון סביל, וחיסוני שגרה כולל חיסון נגד שפעת כל שנה.
לגבי PFAPA - זה תסמונת (אומר שזה אשכול של סימנים בלי סיבה ברורה) שילדים סובלים מחום מחזורי (בערך כל חודש), אפתות בפה, תפליטים בגרון, ובלוטות בצוואר. ילדים שחולים כל שבוע או בלי דוגמה ברורה של שבועות או ימים בדרך כלל סובלים ממחלות זיהומיות חוזרות ולא PFAPA. אין בדיקה שמאבחן את זה חד משמעי. זה דבר שעובר לבד על פי רוב. ילדים שסובלים מאירועים חוזרים לפעמים נהנים מכריתת שקדים. במצב שהחום מונע השתתפות בגן וכו' יש שנותנים סטרוידים בהתחלת החום אבל זה רק מוריד את החום ולא מטפל בבעיה הבסיסית. ילדים עם PFAPA לפעמים חוטפים סטרפ כמו כל ילד כך שמשטח חיובי לא מונע האפשרות של PFAPA - אם יש חשד כדאי הרופא המטפל יפנה אותו למי שיש נסיון עם ילדים כאלו לבנות תוכנית (כללית) על מתי כן להתחיל אנטיבויטיקה בכל זאת וכו'.

לסיכום - אני חושב שאתם צריכים רופא שאת סומכת עליו. תסבירי לו החששות שלך על אנטיביוטיקה ותראי אם יש דרך שיקבל פחות. תשאלי כמה ילדים הוא ראה עם PFAPA וכך תקבלי רושם רמת הנסיון שלו - אבל אפילו במרכזים גדולים המספרים הם בד"כ קטנים. אני חושב שייעוץ עם מומחה באימונולוגיה יכול לעזור לעודד אותך שאין משהו יותר כללי מתרחש ובד"כ יש להם נסיון עם מקרים דומים לסיפור שלך.

בברכה,
ד"ר אריק האס

רונית,

תודה לך ולבתך על השאלה. יש כמה תשובות לדבר, מקצר לארוך.

1. התשובה הבסיסית היא שאני לא יודע. יש כל מיני השערות על חומרים מסוימים. דרך אגב זה לא כואב לכולם. יש גם חיסונים ש"לא אמורים לכאוב" ובכל זאת כואבים.

2. צריך להבין המטרה בסיסית. אנחנו מתחסנים כדי למנוע מחלות זיהומיות וסיבוכים שלהם. לצערינו אין כפתור קסום שאפשר ללחוץ עליו כדי לחסל כל החידקים בעולם. אבל יש לנו מנגנון כחלק מגופינו שמגן עלנו נגד מחלות זיהומיות. יש לנו מערכת חיסון נפלאה שמוכן להכיר כל מיני חידקים וליצור נוגדנים מגנים לאורך זמן. כדי להתחיל התהליך, צריך חשיפה לחלבונים של החידק או נגיף כדי שמהגוף יכיר אותו ויתחיל לפעול נגדו. הקיבה מפרק חלבונים ולכן רוב צריך דרך אחרת להכניס אותם לגוף (יש כמה יוצאי דופן שכן ניתן לתת פומי). הזריקה בעצמה כואבת, והחומר מתחיל תהליך דלקתי מקומי שיכול להתקדם לאודם נפיחות כאבים, או תחושת שורף. בכל אופן, הכאבים האלה הם הרבה יותר טוב מהסימנים שנגרמים ע"י החידקים עצמם או גם הטיפול שמי שצריך לקבל אם הוא לא חוסן. לשמחתינו, מרוב שחיסונים יעילים רוב האוכלוסייה לא זוכרים כמה המחלות יכולים להיות חמורים ולפעמים אפילו קטלניים - ולכן אנחנו כועסים על החיסונים והבעיות שלפעמים הם גורמים. אולי בעתיד מישהו ימציא שיטה לתת חסינות למחלות זיהומיות בלי זריקות, אבל בינתיים זה השיטה הכי יעילה להישאר כמה שיותר בריא.

בברכה,
ד"ר אריק האס

גלי,

תודה על השאלה. אפשר לחסן עכשיו.

בברכה,
ד"ר אריק האס

לאה,

תודה על השאלה. ילד שקיבל חיסונים בזמן יקבל "מחומש" שכולל דיפתריה, שעלת, טטנוס, דלקת קרום המוח (המופילוס) ושיתוק ילדים. בנוסף יקבל מנה שניה של PREVENAR. ילדים שחוסנו עם מנה ראשונה של רוטה יקבלו עוד מנה. ילד שמשום מה לא קיבל שתי מנות צהבת B עד גיל הזה צריך גם לקבל את זה. אחות בטיפת חלב יכולה להדריך אותך בלוח החיסונים.

בברכה,
ד"ר אריק האס

דניאלה,

תודה על השאלה. שאלות מסוג זה קשות לענות עליהם במסגרת הפורום. נא לגשת לרופא והוא יחליט אם מדובר בתגובה דלקתית מהחיסון עצמו או זיהום משני של המקום.

בברכה,
ד"ר אריק האס