פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות - יש לך שאלה?

גלי,

חסרת כמה פרטים חשובים משאלתך. בת כמה את? מה היו הסימנים שלך לפני חודש? האם יש לך בעיות בריאותיות אחרות? למה נעשתה בדיקה? איזה בדיקה נעשתה? מה היו התוצאות? כמה ילדים יש לך?

ידוע הרבה זמן ש CMV יכול להתעורר אחרי זיהום ראשוני ולגרום לבעיות בעובר. לפי מיטב ידיעתי, אין מחקר שמראה שהסיכון להדבקה חוזרת תוך חצי שנה הוא יותר גבוה מאשר אחרי חצי שנה. מה בעיניי חשוב הן התוצאות של הבדיקת דם שעשית (IGG, IGM, וAVIDITY אם יש) והשאלות האחרות ששאלתי אותך.

תני לנו קצת יותר פרטים ונשמח לנסות לעזור לך.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אלונה,

את צודקת בזה שהלוח החיסונים לפעמים מסובך ומתשכל. מה שחשוב לדעת היא שהלוח זה רק הצעה. יש כמה כללים שעל פי רוב קיימים עקב חוסר נתונים ולא עקב ידע מדויק.

בקשר לשאלותך, אני מחשיב את זה "בזמן" אם זה בתוך חודש מהזמן המומלץ לפי הלוח. אין בעיה אם הוא קיבל את החיסונים "של חודשיים" בחודשיים ו12 ימים. גם ההבדל בין שבועות חודשים זה לא עד כך משמעותי - ברוב החודשים חודשיים זה 9 שבועות במקום 8 שבועות.

התאריך שהם קבעו לך זה בסדר עם מרווח תקין. זה בסדר ומקובל לקבל 3 חיסונים ביחד. הרוטה לא עושה תופעות לוואי של חום ונפיחות ברגל כמו פרבנר ו מחומש יכולים לעשות. עם זאת, מכיון שרוטה עדיין לא נכנס לטיפות חלב (קרי סל החיסונים), אפשר לתת כמה ימים להתאושש מהזריקות ולקבל רוטה אחרי אם לא עבר המרווח המקסימלי מינון השלישי לא אחרי 8 חודשים.

בברכה,
ד"ר אריק האס

מיכל,

קודם כל אני מעריך את החלטתך כן לחסן עכשיו. הרבה אנשים חושבים שלא לחסן, זו החלטה יותר בטיחותית מאשר לחסן. מה שחשוב לדעת שגם אי-פעולה היא סוג של החלטה שיכול לגרום לתוצאות עם משמעות רבה. נתונים מארצות הברית ומקומות אחרים מראים שילדים לא מוחסנים הם בסיכונים למחלות זיהומיות (אלה שלא חוסנו נגדם) בשער גבוה ביותר עד פי 20 במחלות מסוימות מאשר ילדים שקיבלו חיסון.

ולכן, בעיני, ילד לא מחוסן זה סוג של מצב חירום. במרפאה או במיון, הם יכולים להידבק ממחלות ולהדביק אחרים. יש רופאים שלא מסכימים לטפל בילדים לא מחוסנים כשיטה עקב הסיכון שהם מההוים לאחרים במרפאה. אני אישית לא דוגל בשיטה כזאת מכמה סיבות, אבל יש בזה איזה הגיון.

לשאלתך, שני חיסונים לשבוע זה קצב מצוין (דרך אגב זה לא ימשיך ככה יותר מכמה שבועות ואחר כך הפסקה של 6-8 שבועות כי חלק מהחיסונים הם סדרה שצריך לחכות לפני שממשיכים) ובתוך חצי שנה בערך היא תקבל את רוב החיסוני שגרה שעדיין רלבנטים לגילה. אני רואה סיכון יותר בדחיית את לוח החיסונים ולא הייתי קורא לזה זירוז בכלל. ההמלצה של הAAP הוא לתת כמה שיותר חיסונים ביחד במצב של איחור (אפילו 4-5) כך שמה שהאחות הציעה זה נראה סביר ביותר בעיניי. תבדקי בפנקס שלה שהיא תקבל DTAP, IPV, MMRV, HAV, HBV.

בברכה,
ד"ר אריק האס

גל,

החום יכול להיות מהחיסון אפילו שזה קרה באותו יום.

בברכה,
ד"ר אריק האס

ט,

שני החיסונים הם יעילים ובטיחותיים. מפן הכספי, ומכיוון שהחיסון הוא נרכש באופן פרטי, חיסון שדורש שתי מנות הוא יותר זול, אבל החיסון ROTARIX לא זמין בכל קופ"ח. לדעתי החיסונים הם שווים (למרות הפיתוח בשיטות שונות וכיסוי שונה של זנים) אבל בכל זאת, לא מומלץ "לערבב" כלומר ילד שהתחיל עם חיסון אחד צריך להמשיך עם אותו תכשיר עד הסוף. רקע של פגות כפי שציינת לא מהווה הורית נגד לחיסון ולא משנה לוח זמנים של קבלת החיסון - 2 ו 4 חודשים לROTARIX ו2, 4, 6 חודשים לROTATEQ.

בברכה,
ד"ר אריק האס

שלום אוראנה,

תודה על השאלה שלך, אני לא בטוח שאני מבין אותך, ולכן אני אבהיר כמה נקודות ותגיבי בהתאם.

1. לחיסונים יש אפשרות לתופעות לוואי.
2. מאוד קשה לקשור תופעה מסיומת לחיסון כשלא מדובר בתופעה קלסית של מחלה או תופעת לוואי שכיח או אופייני.
3. כל עוד שהסימנים הם פחות ספציפים למשל שינויים בהתנהגות או בשינה, עוד יותר קשה לקשור אותם עם מתן החיסון
4. רוב המכריע של ילדים בארץ מקבלים חיסנים לעיתים תכופות בשנתיים ראשונות של חיים- ולכן כמעט כל תופעה שתינוק עובר, יהיה בתינוק שקיבל חיסונים בעבר הקרוב.

ולכן, למרות שאני מבין שאת מקשרת את מה שקורה עם הבן שלך לחיסון, אני לא חושב שזה השאלה הכי רלבנטית. גם אם מדובר בתופעת לוואי מחיסון, אי אפשר לחזור אחורה. לכן המפתח לבירור הוא מעקב של רופא ילדים שלך ולא להתלבט יותר מידי אם זה כן מהחיסון או לא.

נושא אחר הם הסימנים שמופיעים אצל הבן שלך. ראשון, צריך להבין את התזמון של ההקאות. אם זה בא עם או אחרי בכי או שיעול, פחות מדאיג. אם יש הקאות בלי שלשולים שממשיכים ללא קשר לבכי, זה דבר שמצריך בירור שיכול לכלול בדיקות דם, הדמייה של ראש ואברים בטניים ובדיקות אחרות. שתי השאלות המידיות הן - האם הילד מיובש (פחות שתן, בוכה בלי דמעות, פה יבש). ואם האי-שקט הולך ומתמשך לכל השעות של היום. מצבים כאלה מצריכים פניה מידית לרופא ובירור מעמיק. אם הילד מצליח לשתות ונותן שתן, והמצבים של אי-שקט הם רק לתקופות ובזמן שהוא ער הוא משחק רגיל אפילו אם יש תקופות שלא, יש זמן לבצע בירור באופן יותר הדרגתי.

אני לא רואה המקום לפורום הזה לתת אבחנות או להדריך להורים מתי לפנות לרופא. את צריכה למצוא רופא ילדים שאת סומכת עליו, לספר מה קורה עם הבן שלך כמו שפירטת בשאלה שלך(שזה כולל גם לשים לב לדברים אחרים - האם היה שינוי באוכל, האם יש פריחה, יש שעות של היום שיותר או פחות טובות וכו') לרוב זה הדברים "הקטנים" שנותנים לרופא טוב הרמז שהוא צריך להגיע לאבחנה. אחרי הנתונים האלה ובדיקה גופנית כללית כוללת נוירולוגית, רופא ילדים יכול להגיד לך כמה אפשריות של אבחנות ואם יש לדאוג וכמה.

בהתאם יציע צורך לעשות בדיקות או מעקב בלבד, ולפי התוצאות ומהלך של הסימנים יסביר לך מה נראה.

אני מקווה שהבן שלך כבר התחיל להרגיש יותר טוב ושנתתי לך כיוון איך להמשיך הלאה.

בברכת רפואה שלמה,
ד"ר אריק האס

שלום שרון,

הסיפור של הילד שאת מתארת מורכב מאוד. לא ברור לי מי ייעץ לך לדבר עם רופא מומחה במחלות זיהומיות, אבל הדרך לעשות את זה היא בפועל, ולא דרך אינטרנט. יתרה מזו, הכי טוב שיהיה מצב שמומחים גסטרו, זיהומולוג, ונוירולוג) עוברים על הבדיקות ביחד ומגיעים לחוכנית אבחנתית במשותף. אפשר לעשות סידור כזה במסגרת של אשפוז יום ילדים שקיים בהרבה בתי חולים בארץ, וככה לא תתצטרכי לחכות לתורים רחוקים לכל מומחה.

השילוב של בלוטות לימפה בצואר ודלקת כבד קיים בכמה מחלות. הכי חשובות מהן EBV, CMV, וBARTONELLA (קדחת שריטת החתול). לפי המראה והמרקם של הבלוטות, לפעמים חשוב לעשות ביופסיה של הבלוטות עצמן. יש כמה סוגים של דלקת כבד וראלית - Hepatitis A, B, C, E שצריכים לבדוק.

חשוב לדעת אם בדקו אמוניה, וחומצות AMINO בדם, וPT\PTT ואלבומין להעריך את היכולת של הכבד ליצר חלבונים לעומת AST\ALT שיש להם תפקיד לפרק חומרים ובילירובין, GGT, ALK PHOS שאם הם גבוהים יכולים להראות על חסימה בדרכי המרה.

הסימנים הנוירולוגים הם חשודים וקצת מדאיגים. הסימנים יכולים להיות תוצאה מהתהליך בכבד ולא הגורם. יש מקום להדמייה, יתכן שעדיף לעשות MRI אבל זה לשיקול רופא שבודק אותו.

הנוכחות של חום לא מחייב מחלה זיהומית כגורם. יש אפשרות לדלקת בדרכי המרה, וגם AUTOIMMUNE HEPATITIS יכול לבוא אם חום למרות שהבדיקות שציינת לא מצביעים לזה.

לדעתי אם הבדיקות שציינתי שליליות, הבדיקה הכי חשובה היא ביופסיה של הכבד. גסטרולוג הוא מומחה במחלות כבד ויודע את העיתוי הנכון לפי הסימנים ומהלך המחלה.

בברכה

ענבל שלום,

המנה שניה ואחרונה לפחות 8 שבועות (2 חודשים) אחרי המנה הראשונה.

בברכה,
ד"ר אריק האס

מדלן,

תודה על השאלה. ראשית כל, הסימנים של האחיינית שלך דורשים מעקב רופא בפועל, עדיף רופא מומחה במחלות זיהומיות וילדים או רופא שיש נסיון בהתמודדות עם מחלות לא שכיחות. בכלליות אני אתן לך כמה רעיונות, אבל חסר המידע הכי חשוב - איך נעשתה האבחנה? - בעיקרון אפשר ע"י בדיקת דם לנוגדנים. אם זה נעשה בלי בדיקת מעבדה, קשה לדעת בוודאות. יתכן שיש מעבדה בארץ שעושה בדיקה גנטית של החידק דרך PCR.

בד"כ כשיש אבחנה, וטיפול ניתן (ודוקסילין היא התרופה הבחירה לאבחנה זו) ולא חל שיפור תוך זמן צפוי יש כמה אפשריות:

1. האבחנה היא לא נכונה ויש מחלה אחרת שגורמת לחום, שלא מגיב לדוקסילין.

2. האבחנה נכונה, אבל יש משהו נוסף - אצל ילדים בריאים אנחנו מעדיפים להניח שיש רק אבחנה אחת אבל לפעמים יש אבחנה נוספת.

3. האבחנה נכונה, אבל החידק עמיד לטיפול - מאוד קשה לדעת במצב כזה. יש מומחים שנותנים קורס חוזר או מחליפים לתרופה אחרת.

4. האבחנה נכונה, אבל יש סיבוך של המחלה חוץ מעמידות כמו דלקת בשסתומי הלב שגורם להמשך המחלה.

כל המצבים האלה דורשים רופא אמיתי ולא וורטואלי כדי לברר, לכלול, או לשלול אותם. השאלות הכי חשובות הן המצב של הילד לפני הופעת המחלה (רקע סביב לידה, מחלות בעבר), חשיפה לבעלי חיים, ונסיעות לחו"ל או מבקרים מחו"ל שהיו במגע עם התינוקת. בנוסף מאוד חשוב לדעת המהלך של המחלה - האם היו סימנים נוספים חוץ מחום, האם היתה שיפור עם התרופה ואז החום חזר או שבכלל לא השפיעה? בנוסף, בדיקות דם יכולות לתת רמזים לאבחנה אחרת, או לתת מדדים לעקוב אחריהם למדוד התגובה לטיפול.

אם תרצי להמשיך את השיחה הזאת דרך מייל, להלן הכתובת שלי.

בברכה,

ד"ר אריק האס
[email protected]

שלום תום,

תודה על שאלותך. אני אענה לא רק כרופא אבל גם כאבא-- שהנושא של החיסונים שמבלבל ולפעמים מתשכל. בנוסף אני מכיר את מצבך מקרוב כי כשעלינו עם הילדים שלנו ארצה, נוכחנו לדעת שבכלל לא ברור איזה חיסונים קיבלו. דרך עבודה שלי אני יכול להגיד לך שלא מעט ילדים מקבלים חיסונים שקרוב לוודאי הם מיותרים בארץ בגלל רישום לא מדיוק בחו"ל.

מצד שני, צריך להודות שמדובר בשתי מדינות שמספקים מיטב החיסונים למרבית האוכלוסיה. ולכן אל תילחץ יותר מדי - ההבדלים הם בעיקרון קטנים.

ולכן אענה לשאלות שלך ואחר כך אציע כמה טיפים כדי לא ליכנס לבעיות בחזרתך לארץ.

1. חלק מהחלטה לחסן תלוי בהיארעות מקומית. לפי מחקרים שנעשו בארץ, רוב הילדים מיצרים מספיק נוגדנים אחרי שתי מנות, ולכן ההחלטה בארץ לתת שתי מנות בגיל חודשיים ו4 חודשים ועוד מנה אחרי גיל שנה. מכיוון שהחידק קשור יותר למקום ופחות לגנטיקה וארץ מוצא, כדאי לנהוג לפי התדריך של המדינה שבה היא נמצאת כרגע. בכל זאת, ילדים בגיל שנה שקיבלו רק שתי מנות PREVNAR לפני גיל שנה, מקבלים רק עוד מנה אחרי גיל שנה ודים.

2. מי שקיבל 3 מנות של IPV (פוליו, שיתוק ילדים) הוא נחשב מחוסן באופן מלא. יתכן שהבת תקבל עוד מנה בחזרתה לארץ אבל זה לא מסכן אותה כן לקבל או לא לקבל כרגע.

3. לגבי Hep A, לא כל מדינה מחוץ לארה"ב היא באותו סיכון, למשל בהודו יש הרבה יותר מאשר בארץ. מצד שני יש Hep A בארץ והחיסון בטיחותי ויעיל מגיל שנה ולכן אין צורך לחכות עד 18 חודשים. הסיבה שמחכים בארץ לפי מיטב ידיעתי היא בגלל המספר החיסונים שניתנים בגיל שנה.
ההמלצה שלי היתה לחכות עד שתחזרי לארץ אבל אם הרופא שלכם מתעקש אפשר לתת לפני. יהיו טיפות חלב בארץ שלא יתנו המנה השניה לפני גיל שנתיים למרות ההמלצה שהזכרת לתת 6 חודשים אחרי הראשונה.

לסיכום, אפשר לקבל את החיסונים כפי הנהוג בארה"ב או בארץ בקשר לנקודות שהעלית בלי חשש גדול.

יותר בעיתי הוא כמה ברור הפנקס חיסונים של הילדה. תקפיד ותבקש מהרופא שהחיסונים יהיו מודפסים או לפחות עם כתב יד ברור. תאריכים צריכים להיות ברורים ושלא יהיה אי-התאמות כמו תאריכים לפני הלידה של התינוק, 31 לפברואר וכדומה. תבקש להימנע משמות מסחריות, הכי טוב השם או ראשי תיבות של המחלות (DTAP-IPV-HIB במקום Pentacel או מחומשת). בכלליות אפשר להגיד שהרישום חיסונים בפנקס בארץ הרבה יותר מסודר מאשר מה שקורה בבהרבה מקומות בארה"ב, ולכן תבדקו את זה לפני שתחזרו.

אני מקווה שתחזרו לארץ בקרוב בשלום ובבריאות שלמה

ד"ר אריק האס

מיכל,

שאלת שאלה טובה. יש לא-מעט נשים שאחרי בדיקה שמראה חסינות לאדמת, בדיקה חוזרת מראה רמה פחות מאידאלית. יש ויכוח בין מומחים בתחום של אדמת אם יש מקום לבדוק רמת נוגדנים שוב אם יש כבר רקע של חסינות. אחת מהסיבות היא שאפילו אם הרמה מתחת לאידאלית, לא ברור שחיסון חוזר יעזור. תזכרי שגם אם את עושה בדיקה בהריון הבא והרמה תקינה, יש מצב שהמספר ירד במשך ההריון. ולכן אי אפשר להיות בטוחים במאה אחוז.

מה שיכול לעודד הוא שהתגובה החיסונית של הגוף לא מבוססת רק על נוגדנים, יש תאי זכרון שגם נלחמים נגד אדמת במקרה שתיחשפי. בודקים נוגדנים ולא תאיםבמעבדה כי זה יותר קל לביצוע. כדי להעביר לתינוק אדמת, הנגיף צריך לעבור לדם של האם (ומשם לתינוק דרך השליה), וזה בדרך כלל לא קורה בחשיפה אחרי חיסון (או מחלה טבעית) כי הגוף מטפל בבעיה לפני שהיא מגיעה לדם אפילו אם הנוגדנים הם לא בטווח האידאלי.

לאור כל הנ"ל, לא הייתי ממליץ לבדוק את הנוגדנים או לקבל עוד מנה של חיסון.

בברכה,
ד"ר אריק האס

עדי,

תודה על שאלתך. חום הוא תגובה טבעית של הגוף נגד מחלות זיהומיות כולל חידקים, וירוסים (כולל CMV), פטריות, וטפילים. בנוסף, יש מספר מצבים שהגוף (בעצם מערכת החיסון) מגיב עם עלית חום סיסטמי כמו דלקת פרקים. יש גם תרופות שמעלות את החום כתופעת לוואי.

ולכן, לא כל מחלת חום היא CMV. יש עוד וירוסים ( כגון EBV) וחידקים. הדרך לברר את האפשריות האלה היא לפנות לרופא. הרופא ישאל שאלות על חשיפות (למשל לאנשים חולים אחרים, בעלי חיים, נסיעות לחו"ל) שיכולים לגרום לחום גבוה שנמשך, יבדוק את המטופל לסימנים נוספים, ויזמין בדיקות דם או צלומים לפי החשד שלו\ה.

יש הרבה סימנים אחרים שיכול ללוות חום ,כמעט בכל מערכת של הגוף ומההוים רמזים חשובים למקור של החום אם הם קיימים. לשאלתך CMV יכול להופיע עם סימנים של דלקת גרון, בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר, וחולשה או עייפות כללית בנוסף לסימנים אחרים שהם פחות שכיחים.

בברכה,
ד"ר אריק האס