פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום,

קרוב לחודשיים אני נוטל ריספרדל 1 מ"ג, אני גבוהה 1.87. שוקל 94 ק"ג, מתעייף מהר מאד ממאמץ פיסי כגון:הליכה, או הרמת דברים כבדים,מרגיש סחרחורת ודפיקות לב.. פיסית הייתי בחור בריא, אולם לא בכושר בכלל. עבדתי כנהג. האם הסחרחורת ודפיקות לב בזמן המאמץ קשורות לתרופה ריספרדל? אגב: אני בן 28. התרופה ניתנה לי כאבחנה להפרעת אישיות גבולית. (כושר שיפוט לקוי)

תודה רבה לתשומת הלב

רוני

שלום רב אני דו קוטבית ואני לוקחת אולאנזפין 20מג ביום ואסטו 5מג ודפלפט כרונו 500 מג לאפילפסיה. יש לי בעיה שלפעמים אני מרגישה שהראש שלי מעורפל ולא צלול כאילו משהו לא בסדר בראש. השאלה שלי זה האם זה נקרא מחשבות לא מאורגנות ואם לא איך קוראים לזה ואיזה כדור יכול לעזור לזה. בכבוד רב ותודה מראש סיוון

ד"ר שלום. בני בן ה-8 אובחן ע"י נוירולוג כסובל מהפרעת קשב וריכוז. כשכלו כל הקיצים והמצב התדרדר מבחינה לימודית ומבחינת דימויו העצמי, הוחלט בעצה אחת עמו להתחיל ריטלין ולקבוע תור לפסיכיאטר עקב מצבו הרגשי של הילד.הריטלין שניתן במינון נמוך יחסית גרם לתופעות לוואי קשות כולל חרדה מוגברת בכי, צעקות וכו. הוחלט על הפסקת הטיפול. בינתיים נפגשנו עם הפסיכיאטר שאישר שקיימת הפרעת קשב וציין שייתכן שימליץ על טיפול תרופתי להרגעה. אמר שהילד מלא בחרדות בלי קשר להפרעת קשב. דיבר גם על אופציה של טיפול בתרופות לחרדה. בינתיים עד לקבלה החלטה על המשך טיפול, שלח למבחן טובה.לא ברור לי מה מבחן טובה יכול להועיל לילד? שני דברים ברורים:1. יש לו הפרעת קשב באופן וודאי.
2. הריטלין לא טוב עבורו.
יצאתי ממנו בהרגשה לא טובה ולא ברורה. מתכוונת ללכת לחוות דעת נוספת. אשמח לשמוע גם את דעתך לגבי הנחיצות במבחן טוב להמשך הערכה וטיפול בילד.
תודה,
ליבי.

שלום..
אני בן 31.אובחנתי לפני 7 שנים בocd ונרשם לי ציפרלקס 2 ביום.
בהתחלת הטיפול לקחתי את המינון הזה והיה לי טוב אבל גרם לי להרבה תופעות לוואי בלתי נסבלות כגון השמנה נוראית,איבוד זיכרון,בתפקוד המיני ועוד..התחלתי להוריד את המינון לאט לאט עד שהגעתי לחצי כדור ביום שהיה הכי נסבל משאר המינונים ונשארתי איתו רוב הזמן,אבל גם במינון הזה היו תופעות בלתי נסבלות וירדתי לרבע ובמקביל התחלתי לעשות ספורט כגון ריצה והליכה למשך שעה ביום כל יום..המצב רוח ישתפר פלאים אבל נאלצתי להפסיק לאחר שנתיים עקב כאבים בכפות הרגליים..הייתי אצל פסיכיאטר שרוצה שאני החליף את הכדור בסימבלטה בגלל התופעות שרשמתי עם הציפרלקס וגם בגלל שכנראה יש לי adhd..האם יכול להיות שהocd שלי נובע בכלל מקשב וריכוז?לפי מה שאני זוכר את עצמי תמיד היו לי הפרעות קשב וריכוז וזה היה ההפרעה הראשונית והאם כדאי לשלב לציפרלקס ריטלין או קונצרטה?אני מפחד לעבור לסימבלטה כי היו לי כבר נסיונות החלפת כדור שעלו לי בהרבה מצבים נפשיים לא טובים..ושאלה אחרונה: האם ידוע על תופעות של גרד וכאבים ממצב נפשי ואיך יודעים שזה מהמצב הזה?
תודה וסליחה על החפירה (-;

היי, יש מצב שהתרופה אסציטאלופרם (התחליף של ציפרלקס בקופות החולים) גורמת לתשוקה למתוקים? לפחמימות.. לאכול בכלל? אני נוטלת את התרופה כבר חודשיים.. (אני בת 25) לפניה לא היו בעיות של תשוקה לא מוסברת כזו לאכול, ממש מעין בולמוסים כאלה.. גם בתקופת הדכדוך שהייתי שרויה בה לא היו שינויים בתזונה, לא ירדתי במשקל ולא עליתי.. וגם כשאני שמחה ומאושרת אני לא אוכלת ברמה כזו. האוכל לא היה סימפטום אצלי בכל הקשור לנפש.. לכן הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא התרופה הזו..
הייתכן? יש לכך הסבר? אודה לתשובה(:

שלום וברכה לד"ר,

אני נוטל מזה מספר שנים טגרטול CR ובפעם האחרונה הפסיכיאטר שלי רשם שלי [ככל הנראה בטעות] טגרטול רגיל, ומאז אני מרגיש הרבה פחות יציב. האם יש לזה קשר?

תודה רבה מראש.

פני כשנה ומשהו התחלתי לקחת ציפרלקס עקב התקפי פאניקה וחרדה,
לאחרונה הרופא אמר לי שעקב תופעות לוואי שחוויתי עם הציפרלקס אפשר לנסות לעבור לרמוטיב במקום הציפרלקס,
עברו בערך שבועיים שאני על רמוטיב ואני מיום ליום מרגיש שהחרדה מציפה אותי שוב ,מרגיש חסר מוטיבציה ודיכאון, אני בקושי מצליח לישון ומרגיש זוועה, האם ייתכן שזה יעבור או שעליי לחזור בצורה מיידית לSSRI? איך עלי לעשות את המעבר חזרה אם כן?
אני צריך לדעת האם זה רק תקופת מעבר או שמצבי עלול להדרדר ולהגיע שוב למצבי החרדה שהיו לי לפני כן?

אודה מראש על העזרה

שלום,
בשנה וחצי האחרונות אני מטופל אצל פסיכיאטר בעקבות תחושת חוסר אנרגיה, חולשה שנמשכים כבר זמן רב מאד.

עד כה לקחתי מספר תרופות בניהם צפרילקס, סרנדה, וולבוטרין, אדרונקס. חלקם אף במינונים גבוהים (וולבוטרין 450מג).

לצערי אני לא מרגיש תחושת שיפור בהיבט שהכי מפריע לי שזה החולשה וחוסר האנרגיה. אני כן מרגיש את השפעת התרופות שמעוררות אותי מנטלית אך הגוף עדיין תשוש, עייף,כבד ויש רצון כל הזמן לנוח במיטה - כל פעולה פיזית קשה אף על פי שיש רצון ומוטיבציה רק שהגוף "בוגד".

במימד הרפואי ביצעתי את כל הבדיקות האפשריות בכדי לשלול בעיה רפואית אחרת לבעייתי. אם כי תמיד ישנה את תסמונת התשישות הכרונית הבלתי מוסברת. אני מבצע ספורט באופן קבוע, שומר על אכילה נכונה.

בפגישה האחרונה עם הפסיכיאטר הוא אמר שאינו יודע לאן להמשיך וכי עלי להשלים עם המצב כפי שהוא (שאיני יכול! זה מתכון לחוסר הנאה מהחיים) או ללכת לפסיכיאטר נוסף.

אני די מיואש, על גבול החסר תקוה.

לא יודע לאן להתקדם, חשבתי לבקש פה עצה. ביקשתי מהפסיכאטר אולי לנסות טיפול ברטלין לדכאון (קראתי שלעיתים זה עוזר) או במודפיניל אך נתקלתי בסירוב שכן זה לא בהתוויה של התרופה.

אנא עזרו לי.

תודה!

שלום ד"ר, לאבי קיימות מחשבות טורדניות העוסקות בבגידת אמי בו עם גברים ספציפיים. פסיכאטר שטיפל בו נתן לו ריספרידל שהשפיע עליו רע מאוד. הוא הפסיק לקחת את הכדור ולא רוצה לשמוע על פסיכיאטר אחר. אמי סובלת מאוד מהתנהגותו והאשמותיו שאין בהם שחר.
האם תוכל לייעץ מה ניתן לעשות? והאם יש תרופה יעילה יותר ללא תופעות לוואי חמורות?

כל התרופות שניסיתי עד עכשיו גרמו לי לעייפות חזקה מאוד ולכך שאני מבלה הרבה שעות מהיממה בשינה. ניסיתי פבוקסיל פריזמה ציפרלקס ואפקסור.
כולם גרמו לי לעייפות וחולשה ונראה שאני די רגיש אליהם. האם יש טעם לנסות תרופה אחרת שלא תגרום לתופעות אלו? האם יכול להיות שאולי תרופה ממשפחה אחרת תהיה יותר קלה עבורי למרות שמשפחת ה ssri נחשבת יחסית לקלה מבחינת התופעות? אני לא רוצה לוותר על טיפול תרופתי אבל תופעות אלו מאוד מציקות לי.

שלום,

בשל חרדות וקשיי שינה, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי מזה כשנה ואף מטופלת בסרנדה (50 מ"ג) במשך כ-8 חודשים, וחווה מזה תקופה ממושכת הטבה משמעותית במצבי הרגשי.

לפני ימים ספורים ,גיליתי לשמחתי, כי אני בהריון ולכן החלטתי להפסיק ליטול את הטיפול (התייעצתי לפני עם הפסיכיאטר המטפל והסכמנו על אפשרות של הפסקה בעת כניסה להריון)

מאז ההפסקה והגילוי על ההריון- קשה לי מאד למקד את המבט שלי , ואני חווה כאב ראש, סחרחורת וקושי בראייה כשאני מביטה על אובייקטים הנמצאים בתנועה.
האם הדבר עשוי להיות קשור להפסקת הטיפול בסרנדה?? להריון?


תודה רבה

שלום שמי אלי ורציתי לדעת האם כאשר אני מפסיק ליטול לחלוטין ריספונד 3 מ"ג כמובן שזה בליווי רופא, האם תיתכן ירידה במשקל או שלא מחייב?

כתבתי כאן לפני כמה ימים על הפסקת ציפרמיל וחזרת סימפטומי OCD.
אני מזדהה מאוד עם דרך החשיבה שלך וגם מסכים איתה.
לשאלתך אין לי עודף משקל (אני במשקל מתחת לממוצע). הייתי 3 וחצי שנים על ציפרמיל, ביולי האחרון הורדתי ל-1.5, באוגוסט ל-1, באמצע ספט' ל0.5 ואחרי כמה ימים הפסקתי. אני יודע שזה לא הדרגתי מספיק.

בכל מקרה החודש האחרון הוא מהקשים שידעתי - קצב מחשבות גבוה, חרדות קשות ואפילו בכיתי הרבה בסופ"ש האחרון (יש לי הרגשה שמצאתי את הגרעין הרגשי - בסוף השבוע שיתפתי את התחושות הקשות ובשלושת הימים האחרונים אני מרגיש שזה אמנם עדיין לא אידאלי אבל התחושה הרבה יותר טובה).

ברור לי שהתקופה האחרונה הייתה כמו מינון של מינוס 1/ מינוס 2.
לאחר 8 החודשים הראשונים של הטיפול התרופתי (בסוף קיץ - סתיו 2010) המצב הנפשי הגיע לשיא חיובי. לקראת החורף הייתה ירידה ומאז, אותה תקופה נהדרת שוחזרה פחות ופחות ואפשר לומר שמאמצע 2011 היא כבר לא שוחזרה יותר. מ-2012 ה-2 כדורים ביום כבר הרגישו לי באופן קבוע כמו 0.5. אין לי שום ספק שההשפעה רק הלכה וירדה. אז ברור שאם מפסיקים לגמרי את הכדורים (אני כבר חודש וחצי בלי) זה יהיה סיוט והנפילה אכן הייתה קשה מאוד.

אנשים צריכים להבין שהכדורים הם כלי להדחקה בלבד (וגם לא פועל באותה יעילות לאורך זמן. ההשפעה כן יורדת והמוח כן מתרגל אליהם בשימוש ממושך גם אם זה לא נוח לשמוע) ובטווח הארוך אנשים יהיו חייבים להתמודד *באמת* עם הפחדים שלהם. עלו לי מחשבות שאם המצב יתדרדר שוב לחזור למינון מאוד נמוך ולתקופה מאוד מוגבלת (לא פסלתי לגמרי) אבל בטח ובטח שלא להרגיל את המוח שלי מחדש כי ראיתי עד כמה קשה לצאת.

שלום רב
אמי בת 67 קרוב לשנתיים היא עם מטפלת 24 שעות ביממה.
אני נשואה אמא ל3 ילדים מתרוצצת רוב הזמן בין העבודה לטיפול באמא (למרות המטפלת) לוקחת אותה לשבתות (מיותר לציין שזה מגביל מאוד) אני דואגת לה להכל קופח בדיקות תרופות עושה את הכי טוב קונה מביאה אך תמיד יש לה טענות היא רוצה שאקנה למטפלת דברים מיוחדים ויקרים ואני מסבירה שאם נרגיל אותה היא כל הזמן תרצה למשל דגים המטפלת אוכלת 2 דגים ביום למה אני צריכה לממן לה אמא לא מבינה שאם המטפלת רוצה אוכל מיוחד היא צריכה לקנות לעצמה אם אני לא קונה היא מיד כועסת טורקת את הטלפון בוכה לכולם שהבית ריק שאין מה לאכול וכך גם הרגילה את המטפלת אם אני לא קונה למטפלת דגים היא עושה ברוגז ולא אוכלת היות שאני עובדת שעות ארוכות אני נוהגת לבשל יום קודם אך המפונקות לא רוצות אוכל של יום לפניי למשל ביום ראשון הבאתי להם אוכל של שבת הם זרקו לפח אני פשוט משתגעת משתיהן כל מי שמתקשר או מבקר הן בוכות שאין אוכל עושות בושות החלטתי שמה שהמטפלת תכין לה לאכול היא תאכל גם אם זה לא טעים בעיה של שתיהן אבל למה הן מכפישות את שמי?אני פשוט מתביישת הן לוקחות לי את כל האנרגיה אני כבר שונאת שבתות שונאת חגים שונאת את החיים יש עוד אחים אבל היא לא רוצה אף אחד נמאססססססססססססססס לי מהכל ומכולם אנא עזרתכם הדחופה

בעברי טופלתי רק במירו ובשל החמרה לאחר ניסיון להוריד במינון קיבלתי טיפול לפני כחודשיים תוספת זמנית של מודאל 50 מ"ג. ביום רביעי היה לי תור וקיבלתי במקום מודאל כדור וולבוטרין 150 מ"ג.. אתמול התחילו לי תופעות לוואי נוראיות של כאב בלב והיום נוסף לי מצב של קושי לנשום ודופק מואץ מאד עד כדי הפרעה לשינה ובאופן מטריד ממש. על כן החלטתי לא להמשיך לקחת, כי התופעות נחשבות לחמורות, הבעיה שאי אפשר להשיג היום את הפסיכיאטר אלא רק מחר. האם עשיתי טעות? האם עדיף להמשיך בטיפול על אף הסבל הנוראי ותחושה שממש הלב כאילו נתפס, דופק מהיר מאוד וקושי לנשום ולישון בגלל זה? זה נורמלי?
אני בת 21 בריאה בדרך כלל