פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום דיאנה.

את מתארת מצב מאוד לא נעים. את מרגישה צורך לאכול את שערות הראש שלך, זה מעשה שחורג מהנורמות, והמעשה הזה משאיר עקבות: הן בכך שהשיער שלך נראה לא מסודר בגלל זה, והן בכך שבכל מקום שאת מגיעה אליו רואים שרידים של השערות שלך.

לדעתי האישית, מדובר בהרגל לא טוב, מעין ההרגל לכסוס צפרניים. כל ההבדל בין כסיסת צפרניים לאכילת שיער הוא שכסיסת צפרניים היא הרגל לא טוב שנפוץ יותר, וכוססי הצפרניים מרגיש יותר נוח עם עצמם.

נראה לי שלפני שנכנסים לעצות מעשייות, אצת צריכה להאמין בעצמך. יש לך כרגע הרגל לא טוב, אבל יש לך את הרצון ואת הכוחות לשנות את ההרגל, ובעיקביות ועקשנות תצליחי.

יש לי אולי עצות מעשיות, אבל צריך לקחת אותן בעירבון מוגבל. לא בטוח שאלו העצות הכי טובות והכי חכמות. אני סומך על שיקול הדעת שלך, שבסופו של דבר מתצאי את הדרך הטובה והנכונה ביותר עבורך.

יכול להיות שניתן למרוח חומר בעל טעם מר על השערות כמו המרה שמורחים על הצפרניים, וכך כשתנסי לאכול את השערות תרגישי את הטעם המר.

אולי אפשר לגזור מעט מהשערות ולנסות לאכול את השערות הזגורות, ובכך לפחות השיער שלך ייראה מסודר.

בהצלחה.
שמוליק.

שלום.

התרופות נועדו כדי לטפל במרכיב הביולוגי של הבעייה, שהוא חוסר איזון כימי במוח. מדובר אך במרכיב אחד של הבעייה. יש לבעייה מרכיבים נוספים: מרכיב רגשי, מרכיב סביבתי ומרכיב גופני פיסיולוגי.

דעתי האישית היא שהמרכיב הביולוגי אינו עומד בפני עצמו, אלא הוא תוצר של שאר המרכיבים, אבל על כל פנים ישנם מרכיבים נוספים שגם בהם צריך לטפל, וטיפול המבוסס על תרופות בלבד אינו מספיק יעיל.

לדעתי האישית, השאלה הנכונה שהייתה צריכה להישאל היא האם הטיפול בשאר המרכיבים של הבעייה מספיק טוב. אם הטיפול בשאר המרכיבים מספיק טוב, אז אין צורך בתרופות כלל.

בכל אופן, שיהיה בהצלחה.
שמוליק.

שלום לך
אכן ניתן לשנות בהדרגה מינון של תרופה,אך קפיצה כזו עלולה לגרום לך לנזק.
כדאי שתוועץ במומחה ולא תחליט על דעת עצמך.
בהצלחה ותרגיש טוב!

מהניסיון שלי, בדיכאון עמיד, התרופה לפעמים מאוד יעילה..

אני ניסתי לכתוב עוד אבל ה מנראה שכמות התווים אינה מפסיקה אז המשכתי לכתוב פה עכשיו אלו השאלות שלי:

1. איך יכול להיות שמצד אחד יש לי בעיות כה רבות
בעיות של התנהגות, בעיות של כפתי אבסיסיות רבות
חוסר יכלות לעשות דברים בסיסים של שכל בן אדם בעל אנטגלנציה ממו7צעת יכול וזה להתלבש כמו שריך לא להתלכלך באוכל וכולי
אבל מצד שני לאותו אדם נגדיר אותו בעלPDD אם יכלות רבות מצייור, זכרון,
וקליטה מהירה חשיבה מהירה וכולי איך בן אדם כזה מוגדר כפי שהסברתי את עצמי בפוסט הקודם יש לציין שאני גם כותב שירה וגם כותב סיפורים ומנסה לכתוב ספרים
בעל כשרון כתיבה בספרות ובעל חשיבה לא שגרתית בעל מב אחר על העולם
2. מה הסיבה שאני מרגיש כול כך בודד אני לא מצליח לתקשר אם הסיביה כמעת וגם שאי עושה את זה אם הסביבה אפילו הכ קרובה שלי הם לא רוןצים להקשיב לי אני יכול לפעמים לדבר שעה ברתץ ולהציף אותם מידע והם יגדו שאני מנפח להם תראש ושה לא מעניין אותם או שאחי מציין אתה מנסה " להראות חכם" אני מרגיש כאלו אני מין אדם יחד מסגו אני לא מוצא אם מי לדבר אין לאנשים נודא משותף איתי אני כולה רוצה לשבת ולספר למישהוא את מה שקראתי על הרעניות על השרים על כולמני דברם בעיקר לימודיפ האם יש פתרון לזה?

3. אני רוצה לדעת ה האם יש בארץ הוסטל מיוחד לאאוטאאסטים בעלי יכלות גבהות ואף גאונם בתחומים שאני יכול להשתלב בתכום הן בגין לימודים והרחבת ידע וגם בשבחל להצליח בחיים כיום אין פיתרון לא שולים אותי לאף הוסטל פםגישה ועוד פגישה ועוד ועדה כבר שנים וחצי שאני בלי תעסוקה כול היום בבית וה מאוד כוטאב לי אני רוצה להציח אני רוצב שיכירו בי שיעזרו לי מי אני יכול לפנות? כי הבטיחו לי בהתחלה שיכסו אותי להוסטל מיוחד לאטוטאטיסים בעלי אנטלגניצה גבוה ויכלות גבהות ועכשיו אומרים שצריך עוד אבחנות עוד ועדות אני כבר מיאוש

תודה על העזרה בברכה נתנאל

שלום אני ממליץ לך בחום לגשת למוסד לביטוח לאומי לאגף לשיקום מקצועי

שם תקבל שיחה עם עובדת סוציאלית מומחית ולשיקום איבחון וסל שיקום מקיף.

שלום נתנאל.

1. אני חושב שאין סתירה בין השניים. יכול להיות שאתה מאוד מוכשר ויז לך קשיים גדולים. אין בכך סתירה. את הכישרונות אף אחד לא יכול לקחת מאיתך, אבל עם הקשיים ניתן להתמודד, ואין שום סיבה שלא תתמודד איתם בהצלחה.

2. אני חושב שאתה יכול לנסות לשפר את התקשורת שלך עם הסביבה. זה דורש אימון וסבלנות, נסה ואל תתייאש.

3. אני מסופק האם ישנה מסגרת מתאימה. לא משתלם למדינה לפתוח הוסטל מיוחד עבור מספר מועט של מועמדים. יכול להיות שאפשר להשתלב במסגרת קיימת שתחרוג מעט מהנורמות שבה ותתן מענה לצרכים המיוחדים שלך.

מאחל לך הצלחה רבה וכל טוב.
שמוליק.

שלום ילנה.

את בהחלט מתארת התמודדות לא נעימה של הרגשות לא טובות שהיו לך אחרי לידה, וחזרו על עצמם אחרי לידה שנייה, אבל בסופו של דבר, התגברת וחזרת לתפקד כאילו לא קרה כלום, ולכן את צריכה להיות גאה ומאושרת שחזרת לעצמך. בהרבה מקרים, הדיכאון שאחרי הלידה לא מסתיים כל כך מהר...

בכל אופן, שמתי לב שאת מדברת הרבה מאוד על הטיפול התרופתי. לדעתי, העיקר הוא טיפול ריגשי, שלא הזכרת אותו כלל. האם היית בטיפול בשיחות (פסיכותרפיה)? או טיפולים רגשיים אלרים כגון פסיכודרמה?

ככלל, טיפול המבוסס על תרופות בלבד אינו מספיק יעיל.

יכול להיות שטיפולים רגשיים יוכלו לעזור לך, הן כדי לברר את הרגשות שהיית בהן, (ואז תוכלי לשקול טוב יותר את האפשרות של לידה נוספת), והן כדי להתגבר עליהן בלידה המתוכננת.

כל טוב,
שמוליק.

תודה רבה על התגובה. כן,לא הייתי בטיפול פסיכותרפיה, רק תרופות, בעיקר ציפרלקס. וכן כשזה עובר זה חולף כאילו לא היה. רק שזה משאיר סימן, קשה לי מזה שזה קורה לי כל לידה. במקום תקופה הכי מאושרת התמודדות כזו. ואני חושבת שאתה צודק, אולי היה צריך לשלב עם טיפול פסיכותרפי. מבחינתי ככה מה שפחות תרופות,במיוחד בהנקה זה מאוד קשה, אם הייתי צריכה לקחת תרופה שאסורה בהנקה,הייתי צריכה לשאוב כמה ימים ולא להניק ולהמנע מגודש,זה התמודדות נוספת

את נשמעת או יותר נכון נקראת כאמא אחראית ומסורה.
למה לא להיכנס להריון שוב אבל במקביל למעקב ההריון תעשי מעקב פסיכיאטרי .
אני עשיתי וזה הצליח לי מאד ויש לי ילדות נפלאות.
יש נשים שזה מה שהן צריכות לעבור פשוט חלק מהתהליך הרפואי שמימלא עוברים.

תודה על התגובה. את גם סבלת מדכאונות אחרי לידה? אני גם חושבת שאולי כדאי להיות במעקב פסיכיאטרי או פסיכולוגי עוד בזמן ההריון. שאלה אם זה יעזור,הרי בהריון אני מרגישה מצויין, הכול מתחיל אחרי שינויים הורמונאלים דראסטיים לאחר לידה. למה לא להכנס להריון שוב? לא רוצה שבעלי יסבול,קשה לו לראות אותי כך. את יכולה לספר עח מקרה שלך?

אני אובחנתי כסובלת מדלוזיון דיסאורדר ורציתי מאד ילדה נוספת הייתה לי רק ילדה אחת .
אז בעזרת הפסיכיאטר ירדתי מהתרופות נכנסתי להריון הגעתי אליו כל שבועיים למעקב ורק אירי הלידה חזרתי לטיפול תרופתי במהלך ההריון היו לי סכרת הריונית ו מחשבות שווא קלות שאותן הפסיכיאטר ואני התמודדנו באמצעות פסיכוטראפיה.
בעזרתו שמו צ,רנס יעקוב ישלי ילדה בריאה ומקסימה בת שמונה כיום.
במשך הזמן אובחנתי כבעלת הפרעה סכיזואפקטיבית מטופלת על ידי דר פורטוגזי מתל השומר ומצבי יציב וטוב כבר שנים ואני מאושרת.
בהריון הייתי במעקב פסיכיאטרי גניקולוגי וסוכרתי וכולם עזרו לי מאד לסיים הריון זה בהצלחה ואני מודה להם כל יום על כך.

אני מאוד שמחה שבעזרת הפסיכיאטר טוב השגת את מה שכל כך רצית. כנראה שבאמת צריך למצוא פסיכיאטר טוב, תומך שיכיר אותך עוד לפני.דה"ג האם היית במעקב פסיכיאטרי דרך הקופה או באופן פרטי?

לפני ואחרי ההריון הייתי במעקב דרך הממשלתי.
בהריון עצמו הוצאנו סכום לא מבוטל והלכתי לטיפול באופן פרטי. זה יקר נכון אבל היה שווה את המאמץ

מה שמעצבן כשאת הולכת דרך הקופה לפסיכיאטר, זה שקודם כל הוא ממהר לתת לך טיפול תרופתי כי יש לו זמן מוקצב ואין לו זמן לפסיכותרפיה. דבר שני, מה שמעצבן שאם את מקבלת טיפול תרופתי הוא מופיע כתרופה קבועה אצל כל רופא אחר שירצה לתת לך הפנייה, לדעתי זה גם יכול להשפיע על היחס שלו כלפייך. אותי זה היה מרגיז

היא רופאה מעולה בתל השומר

את יכולה לבקש מרופאת המשפחה למחוק אותו.
אין סיבה שלא תסכים.

ממולץ טיפול בשיחות לפני מחשבה על הריון או תרופה.
אין בעיה בהריון נוסף, אך הפעם מומלץ להיות במעקב פסיכיאטרי ואף לישקול להתחיל טיפול לפני הלידה ומיד לאחר הלידה לעלות מינון.
אני אישית לא ממליץ להניק בזמן נטילת תרופות פסיכיאטרית, מה שהאם נוטלת מגיע גם לילוד דרך החלב ויכול להשפיע.

יש צורך בבדיקת פסיכיאטר, תכנון מסודר לאחר בירור גופני - בדיקות דם, בירור גורמי דחק סביבתיים וכן מרכיב פסיכולוגי.

שאלה מורכבת ....
אסור לתת בו בזמן ממריצים ונוגדי פסיכוזה.. ( בחולים פסיכוטיים, מאניים וכו..)
כמו כן יש להיזהר בשילוב ממריצים וכל תרופה אחרת אשר יכולה לעלות לחץ דם..
שילוב ממריצים ו SSRI , דורש זהירות, קיים סיכון לעליה בריכוז SSRI בשיוב עם ריטאלין.

אתה עונה פה על הרבה שאלות וזה ראוי להערכה, אבל אולי כדאי שבסוף כל תגובה תציין מי אתה ומה ההכשרה שלך.

שלום שי.

תודה רבה על הערכתך.

אני עברתי בחיים שלי ארבעה אישפוזים פסיכיאטריים. השלושה הראשונים היו כפויים. בלי צל של ספק, אני נמצא היום במקום טוב מאוד.

לדעתי, ישנם אי אילו דרכים וגישות שטעונים שיפור כדי להיטיב את מצבם של המטופלים, ואני מוצא בפורום הזה במה טובה לשטוח בה את משנתי.

מעבר להתמודדות האישית שלי - אין לי שום הכשרה מקצועית פורמלית.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
באופן כללי, ציפרלקס לא אמורה לגרום לאקזמה ולא ליובש בעור. יתכן ומדובר בתגובה אלרגית לתרופה הספציפית ולכן לחשוב לעבור הערכה אצל רופא המתמחה ברפואת עור או אימונולוג. ציפרלקס משתייכת לקבוצת נוגדי דיכאון המוכנה SSRI כך שבמידה ויתגלה שאכן מדובר בתגובה אלרגית לתרופה זו, ניתן לשקול מעבר לתרופה אחרת מאותה הקבוצה (כגון סרקוסט, לוסטרל, פרוזאק וכו').

קבעתי תור אצל רופא אלרגיה כמו שהצעת.
אני רוצה לשאול, האם לדעתך כדאי לנסות במקום הציפרלקס את התרופה הג'נרית המקבילה ESTO? האם יש סיכוי ששם לא תופענה תופעות הלוואי של היובש בעור?
אני שואל כי ניסיתי בעבר תרופות אחרות וציפרלקס היחידה שבאמת עזרה בלי (יחסית) תופעות לוואי בלתי נסבלות.
(אגב, בעלון של הציפרלקס כן מצויין שאקזמה זו תופעת לוואי אפשרית, לפחות באתרים באינטרנט).
תודה שוב !

שלום.

ישנם הרבה תרופות, וצריך להתאים את התרופה באופן אינדבידואלי. לצורך זה, יש לפנות לרופא המטפל שמכיר אותך אישית, ולא נראה לי שתקבל תשובה חד משמעית בפורום.

כמו כן, צריך בנוסף לטיפול התרופתי טיפול רגשי, בעייני, הטיפול הרגשי חשוב יותר מהטיפול התרופתי. חוסר האיזון הכימי שאותו התרופות באות לפתור, הוא לדעתי תוצר של שאר הגורמים המרכיבים את הבעייה. ולכן, אני מציע שתשאל את עצמך, האם הטיפול הרגשי שאתה מקבל הוא מספיק טוב.

כמו לכל תרופה, יש לתרופות האלה תופעות לוואי, והרבה פעמים, הנזק עולה על התועלת.

בהצלחה,
שמוליק.

שלום.

כל האיבחונים שהזכרת הן איבחונים קליניים, ולכן נראה לי שיכול להיות דבר כזה. השאלה היא רק האם באופן רשמי השילוב של האיבחונחים האלה נמצא ב D.S.M. או לא. לדעתי, זה ממש לא משנה האם יש איבחון כזה באופן רשמי או לא.

הטיפול המוצע, על פי גישתם הידועה של רופאי הפורום, הוא בדיקה מקיפה שתכלול את כל הגורמים: רגשיים, סביבתיים, גופניים-פסיים, וביולגיים (חוסר איזון כימי במוח).

לדעתי האישית, הגורם של חוסר איזון כימי, שאותו התרופות אמורות לפתור, הוא אינו בעייה העומדת בפני עצמה, והיא תוצר של שאר המרכיבים של הבעייה.

על כל פנים, השאלה היא שאלה מעשית של נזק מול תועלת. כל עוד התרופות מועילות יותר מאשר מזיקות, זה טוב וכדאי לקחת אותם, אבל ברגע שהתרופות מזיקות יותר, ובמיוחד אם שאר המרכיבים של הבעייה מטופלים טוב, אז זה טוב ונכון לחשוב על הפסקת הטיפול התרופתי.

מי שסובל מבעייה כזו, בהחלט יכול להצליח בכל תחומי החיים שהזכרת. יתר על כן, ההתמודדות עם הבעייה תבנה אותו ותעניק לו יכולות שאינן מצוייות אצל מי שלא התמודד.

כל טוב,
שמוליק.

התשובה: על פי הקליניקה והצורך לשפר סימנים שליליים( בחולים כרוניים), מוטיבציה, ריכוז רצייה, הנאה וכו..

שלום חנה.

אני מניח שהרצון שלך להפסיק את הטיפול התרופתי נובע מסבל מתופעות הלוואי של התרופות. הרבה מטופלים הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מתלוננים על עייפות חזקה וקשיים תפקודיים שהם תופעות לוואי של התרופות מהסוג הזה.

סבל מתופעות הלוואי של התרופות בהחלט יכול להצדיק את הפסקת הטיפול התרופתי אף בניגוד להמלצת הרופא. צריך להבין, שהרופא כפוף להנחיות של משרד הבריאות, ואם הוא יפעל בניגוד להן, הוא מסכן את עצמו, ולכן הוא לא ימליץ להפסיק בניגוד להנחיות, גם אם באמת ההפסקה היא לטובת המטופל.

צריך לקחת בחשבון שהפסקת הטיפול התרופתי עלולה לגרום להחמרת המצב, ואם חלילה תהיה החמרה במצב, אז אני מניח שתהיי מוכנה לחזור ליטול תרופות. התדרדרות במצב איננה קורה בפתאומיות, אלא מדובר בתהליך, ואם את נמצאת במעקב או שאת ממשיכה את הטיפול הרגשי, או שאת סומכת על שיקול הדעת של סביבתך, אז הגורמים האלה בוודאי יעירו לך במקרה של הדרדרות.

בעיקרון, הפרשה מוגברת של דופאמין, היא אחד מהגורמים למחלה. ומסיבה זו ישנה תמימות דעים בכך שטיפול המבוסס על תרופות בלבד אינו יעיל מספיק. טיפול טוב ונכון בשאר הגורמים, יכול לבטל את הצורך בתרופות. דעתי האישית היא שחוסר האיזון הכימי במוח הוא בעצמו תוצר של שאר הגורמים של המחלה, ואינו בעייה העומדת בפני עצמה.

חשוב להפסיק את התאופות בהדרגה, ולא במכה אחת; זה עלול לגרום לתחושות לא טובות בראש, מעין סחרחורת. משהו שקצת קשה לי לתאר אותו מנסיון אישי שלי להפסיק במכה.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
מאחר והפרעה סכיזואפקטיבית היא מחלה כרונית שהמלך שלה מתאפיין בהישנויות והפוגות של תסמינים, ההמלצה היא להמשיך טיפול תרופתי גם בעת תקופות של שקט (הפוגה), מאחר והפסקת הטיפול עלולה לעלות סיכוי להשנות המחלה.

שלום רב,
השאלה החשובה היא באיזה תרופה הומיאופטית מדובר והאם קיים סיכוי לאינטראקציה בינה לבין ציפרלקס. חשוב להפנות את השאלה לפרקמקולוג / רוחק ולהתייעץ עם הרופא המטפל שלך.

שלום רב,
חשוב להדגיש כי אין לשנות מינון ללא התייעצות עם הרופא. במידה והרופא המטפל שלך אינו זמין, יש לפנות למחליף/רופא אחר.

זו איננה תשובה... אולי לא הייתי ברור בשאלה לכן אנסה לנסח את השאלה מחדש: מה ה-Best practices הנהוגים כאשר מעלים את המינון? אם לא ניתן לספק תשובה למקרה שתואר, אז השאלה היא כללית. בכל מקרה, למותר לציין שמלוא האחריות לשימוש במידע היא עלי. תודה מראש

שלום רב,
העליה במינון מתבצעת בהתאם לתגובה לטיפול במינון הנמוך יותר ותוך התייחסות לתופעות לוואי, בדרך כלל לא מומלץ לעלות במינון בתדירות גבוהה יותר מפעם בשבוע.
כאמור, אין עלות / לשנות מינון ללא התייעצות עם הרופא המטפל או מחליף שלו.

אני רק מציין שכל הילדות שלי עד גיל 18 19 הייתי מסוג האנשים שלא נגמר הכח שכל היום זז ממקום למקום הולך רץ לא מפסיק לדבר יוזם יוצר בונה עושה וזה גם היה אורח חיים שהייה גורם לי לאושר מאז עברתי כמה דברים קשים בחיים וזה אבד

אני פשוט רוצה את זה בחזרה

שלום רב,
חוסר אנרגיה ועייפות כרונית יכולים להיות חלק ממספר מחלות / הפרעות, הן גופניות והן נפשיות. הטיפול כדי שיהיה יעיל, חייב להיות ממוקד להפרעה הספציפית והשלב הראשון והחשוב הוא אבחון.
קודם כל מומלץ להבדק ע"י רופא משפחה ולבצע בדיקות כלליות, כדי לודא שלא מדובר במחלה גופנית שגורמת לעייפות. במידה והבירור לא יעלה ממצא כלשהו שמסביר את התסמינים המתוארים, יש לפנות לבדיקת פסיכיאטר ובהתאם לממצאי הבדיקה והאבחנה, לבחור בטיפול המתאים (תרופתי, פסיכולוגי או טיפול משולב).

יש לי בעיה חמורה של כל מיני פוביות למינהם בצורה מוגזמת ככה שאין סיכוי בעולם שאני עושה בדיקות דם וכאלה אני צריך רק טיפול פסיכאטרי על הנושא הזה שאני מפחד לבדוק את עצמי

ואם אני רוצה לגשת ישר לפסיכאטר ? לצערי אין לי את הכסף כדי לעשות את זה באופן פרטי מה האפשרויות שלי

שלום רב,
ניתן לפנות לפסיכיאטר במסגרת מרפאה ציבורית באיזור מגוריך (את המיקומה ניתן לברר דרך מודיעין של עירייה או קופ"ח). כמו כן, חלק מקופות חולים מספקות שירותים פסיכיאטריים הן בתוך הסניפים והן אצל פסיכיאטרים עצמאיים.