פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום דניאלה.

אני כידוע לא חסיד גדול של התרופות. הן נועדו כדי ליצור איזון כימי במוח. ריספרדל באופן ספציפי נועדה כדי לחסום קולטי דופאמין. חוסר איזון כימי במוח הוא רק מרכיב אחד של המחלה, ואין חולק על כך שצריך לטפל גם במרכיב הריגשי של הבעייה. טיפול טוב במרכיב הריגשי של הבעייה יכול לבטל את הצורך בתרופות.

כל התופעות שהזכרת יכולות להיות תופעות לוואי של התרופה, ובשל ההפסקה תופעות לוואי אלו נעלמו.

כדאי לדבר עם הרופא המטפל, אע"פ שרוב הסיכויים שהוא ימליץ שלא להפסיק את הטיפול.

גם אני החלטתי להפסיק טיפול תרופתי בגלל סבל מתופעות הלוואי בניגוד להמלצת הרופאה, ובדיעבד היא מודה שזה היה צעד נכון וטוב, ולכן אני מגלה פתיחות כלפי הפסקה של הטיפול התרופתי בניגוד להמלצת הרופא.

אם החלטתם להפסיק, אפשר להניח שהרופא יקבל בהבנה את ההחלטה, וכדאי להמשיך את הטיפול הריגשי, ומן הסתם אם חלילה תהיה החמרה במצב, אז הרופא המטפל ימליץ על חזרה לתרופה.

כיון שאינני רופא, אינני יודע לומר כמה זמן ייקח עד שהתרופה תשפיע אם יהיה בה צורך מחדש. אני חושש שהמידע הזה לא כל כך חשוב. במקרה חירום תמיד ניתן לתת זריקה שתשפיע מהר יותר.

כל טוב,
שמוליק.

שלום חזי.

אינני רופא, אבל אנסה לעזור.

כלל ברזל בטיפול בתרופות פסיכיאטריות הוא להיות קשוב להרגשה האישית. התרופות אינן אמורות לטפל במשהו נסתר, אלא לשפר את ההרגשה. השאלה הגדולה היא תועלת מול נזק על פי ההרגשה האישית שלך.

מומלץ לשלב עם הטיפול התרופתי טיפול במרכיב הריגשי. טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. התרופות נועדו רק ליצור איזון כימי במוח, ורק לצורך זה. הטיפול התרופתי אינו מתיימר לטפל במרכיב הריגשי של הבעייה כלל. טיפול טוב במרכיב הריגשי יכול בכלל לבטל את הצורך בתרופות. לא כתבת שום דבר על הטיפול הריגשי...

מהכלל אל הפרט: אם אתה חושב שהתועלת של התרופה מרובה מהסבל מהיצאות המרובות לשירותים, אז כנראה שהתרופה מתאימה, אחרת אז צריך להתייעץ עם הרופא המטפל ולחשוב על האפשרות של החלפה תרופותית.

בכל אופן, ישנו גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון ואני מניח שהוא העיקר בשאלתך, והוא האם עצם היציאות המרובות לשירותים פוגעות בבריאותך, ומעבר לתחושות הסבל. על שאלה זו רק רופא יכול לענות ואני בטוח שהרופאים בפורום ישמחו לענות לך, ותוכל לקחת את הגורם הזה בחשבון, ןלתת לו את המשקל הראוי בהחלטה שתיקח על עצמך.

כל טוב,
שמוליק.

באופן כללי לא אמור להיות בעיה גופנית, כל עוד אין איבוד נוזלים.
בכל מקרה מומלץ לערב את רופא המשפחה בנדון.

שלום אליאנה.

אינני רופא, אבל אנסה לעזור.

הפרעה נפשית, על פי ההגדרה היא התנהגות החורגת מהנורמות החברתיות שגורמת לסבל לאדם עצמו או לסביבתו.

מריטת השערות של הגבות או הריסים היא בהחלט התנהגות שחורגת מהנורמות. התנהגות שכזו אינה אמורה, לפחות לפי מיטב הבנתי, לגרום לסבל לסביבה. השאלה היא האם ביתך סובלת ממריטת השערות הזו.

יכול להיות שזה מכער אותה, והחברות שלה לועגות לה על כך, וכאם מסורה את דואגת לה, אבל אם היא איננה סובלת מכך, אז זו איננה הפרעה נפשית.

כל טוב,
שמוליק.

היי,
לצערי אין לי נסיון אישי בעניין. קרובת משפחה שלי, אשה מבוגרת, סובלת שנים מהתופעה. זה גרם לה לבושה, אשמה וכמובן לדילול משמעותי של השיער. היום כאישה בוגרת היא יודעת יותר לשלוט בעצמה, כשעקרון חשוב הוא לא להתחיל עם השערה הראשונה. ברגע שהיא מתחילה יותר קשה לה לשלוט בעצמה.
יש הרבה מידע על טריכוטילומניה באינטרנט ובכל מקרה לגבי אופן ההתנהלות עם הילדה וטיפול רפואי אם נדרש, תמתיני לתשובת הרופאים בפורום.

בהצלחה,
סוזי

התלישה מתחילה במצבי לחץ או מתח, גם בהיסח דעת.

במקרים רבים , דמנציה בגיל מבוגר , ייתכנו גם מצבים פסיכוטיים.

תופעות לוואי - החמרה באי שקט וחרדה
זייבן קצר טווח ( עד 8 שעות זמן מחצי חיים)
וולבוטרין XR - ארוך טווח ( זמן מחצית חיים 24 שעות)

אדרונקס
וולבוטרין - לפעמים גם יעיל.

שלום לך.

התרופות הפסיכיאטריות נועדו כדי ליצור איזון כימי במוח. זהו רק אחד מהגורמים למחלה. יש גם מרכיב ריגשי; המחלה נגרמת גם מחוויה מסויימת, וחשוב לטפל בחוייה; חנתח אותה ולהבין מדוע היא גורמת למצבי רוח קיצוניים ולבדוק כיצד ניתן להתגבר על הקשיים הנןבעים ממנה.

המדד האמיתי ליעילות של התרופות הפסיכיאטריות הוא ההרגשה האישית המשתנה ממטופל למטופל. כל מטופל והתרופות שהן יעיול בשבילו ואלו שהנזק מתופעות הלוואי שלהן גדול מהתועלת שלהן.

כיון שתופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות הן קשות ושכיחות. אני הרבה פעמים ממליץ לבדוק האם הטיפול הריגשי הוא מספיק טוב. טיפול ריגשי מספיק טוב יכול לבטל את הצורך בתרופות.

בהצלחה,
שמוליק.

מעניין אותי לדעת האם אתה רופא שאתה מרשה לעצמך לייעץ לכולם פה ולעשות נזק חלילה לאנשים???

שלום יעלי.

אני מודה על על ההערה שלך. צריך להתייחס בכבוד גם לדברי ביקורת.

אינני רופא, אבל מדובר בפורום פתוח, ולכן כל עוד אני שומר על תנאי השימוש באתר, מותר לי לכתוב תגובות ולייעץ על פי נסיוני והשקפתי שבאה מתוך התמודדות אישית עם מחלת נפש. בכל מקרה שבו דעתי שונה מהגישה הרווחת של הפסיכיאטריה, אני מציין זאת במפורש, על מנת שהדברים יהיו ברורים.

אם יש לך טענות ומענות על עצה או המלצה ספיציפית שלי שהוא לא טובה או לא נכונה, אני אשמח להתייחס אליה באופן ענייני.

שמוליק.

אז תסתום את הפה.
כי אין לך מומחיות אקדמאית בנושאים הללו.
ומה שאתה קורא בויקיפידיה ומסתכל סרטונים ביוטיוב לא יהפוך אותך למישהו שיש לו סמכות לייעץ אפילו.

תעוף כבר מהפורום הזה.

במחקרים רבים כן הוכח יעילות
וכן, מיניסיון קליני שלי, מאוד יעיל במצבים מסויימים.

לפעמים, במחקרים יש תוצאה שלילית, ז''א פלסבו יעיל יותר מתרופה מסויימת,
כמובן שלא יפרסמו זאת, אך במחקרים אחרים מוכיחים אחרת וכן מצטבר ניסיון קליני למטפלים שלא פחות חשוב... לכן כל מטפל אמור להפעיל שיקול דעת וכן להתבסס על ניסיונו.

שלום אורן.

אני מניח ששאלתך באה מתוך סבל מתופעות הלוואי של התרופה. אכן מדובר בתרופה אנטי-פסיכוטית, וצרופות אנטי-פסיכוטיות ידועות בתופעות הלוואי הקשות שלהן שהן שכיחות מאוד בקרב המטופלים.

חשוב לי להגיד, שתרופות פסיכיאטריות נועדו כדי ליצור איזון כימי במוח. פרפנאן חוסמת קולטי דופאמין. בכל אופן, חוסר איזון כיצמי הוא רק אחד מהגורמים למחלה, ולכן טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. צריך לטפל גם במרכיב הריגשי של המחלה. המרכיב הריגשי הוא חוויה שעברת או שאתה עדיין חווה ובגללה המחלה התפרצה. טיפול במרכיב הזה הוא ממש לא על ידי תרופות.

טיפול מספיק טוב במרכיב הריגשי יכול לבטל את הצורך בתרופות. לא כתבת שום דבר על הטיפול הריגשי שאתה מקבל.

שיהיה בהצלחה.
שמוליק.

ניתן לחצות כל עוד התרופה טבליה ולא קאפסולה
בתרופות ארוכות טווח ומושהות פעולה, לא מומלץ...
לגבי אופן נטילה
בגלל זמן מחצית החיים של פרפאנן, ניתן לקחת 2 - 3 פעמים ביום
אפילו מומלץ.
לגבי המינון, הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא מטפל, בגלל הסכנה של יציאה מאיזון והחמרה קלינית.

ראשית, חלק מתסמונת דיכאון זה ירידה בתיאבון וירידה במשקל.
לכן, עליה במשקל , הרבה פעמים בגלל שיפור בתיאבון ושיפור קליני.
תרופות עם פרופיל הרגעתי, חוסמי קולטן היסטאמין, כמו סרוקסט, פעמים רבות יכולים לגרום לתיאבון מוגבר ואף מוגזם ועליה במשקל.

התרופות עם הכי פחות סיכוי לעליה במשקל מבין SSRI :
פרוזאק (פריזמה)
לוסטראל ( סרנדה)

או לוסטראל מתרופת אפקסור או ויאפקס XR שגרמו השמנה?

או שיש לבצע הפסקה הדרגתית בתרופה ורק אז לעבור אליה?

שלום יקיר.

אף על פי שאינני רופא, אני בטוח שזו התשובה שאתה צריך לקבל.

בכל מקרה, התרופות האלה דורשות מרשם רופא, כך שבין כה וכה תצטרך לדבר עם הרופא שמטפל בך על מנת לבצע את ההחלפה התרופתית, והעניין נתון לשיקול דעתו. יכול להיות שהתרופה החלופית תהיה פחות יעילה...

בכל אופן, חשוב מאוד לטפל במרכיב הריגשי. התרופות אינן מתיימרות לטפל במרכיב זה אלא רק במרכיב של חוסר האיזון הכימי המוח. מסיבה זו, טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. מאידך, טיפול טוב במרכיב הריגשי יכול לבטל את הצורך בתרופות.

לא כתבת האם אתה מקבל טיפול ריגשי והאם הוא מספיק טוב. אני מציע להשקיע את עיקר המאמצים בטיפול הריגשי.

כל טוב,
שמוליק.

לפסיכופארמקולוגיה מה שרופא המשפחה שלי לא. :)

ולגבי טיפול רגשי אתה צודק, ניסיתי בעבר אבל זה לא עשה לי טוב אז הפסקתי.

שלום יקיר.

זה בסדר גמור שביקשת את דעתו של ד"ר דוידאור.
בכל אופן, ההחלטה נתונה בידי הרופא שמטפל בך. הוא בסופו של דבר מי שכותב את המרשם לתרופות.

לגבי הטיפול הריגשי, אם זה לא עזר, אז רוב הסיכויים שלא הייתה התאמה בינך לבין המטפל, וכדאי לנסות מטפל אחר. אין באי ההתאמה כדי להעיד על חוסר מקצועיות של המטפל.

בכל אופן, שיהיה לך כל טוב והצלחה רבה.
שמוליק.

לא ידוע איך הם בדיוק עושות את זה הטענה שהם לא פוגעות בבלוטת התריס

השילוב של וולבוטרין _ אפקסור לא מומלץ ואף מסוכן.
ממליץ יעוץ רופא ושינוי תוכנית הטיפול.
חובה !
מעקב לחץ דם, דופק, אקג, זהירות מצריכת ממריצים ועודף מלח.

גאודון
אביליפי

שלום כוכבה.

תנחומיי על מות אימך. שלא תדעי עוד צער.

זה אכן נמשע מוזר, אבל יכולות להיות לכך הרבה מאוד סיבות, ולא בטוח שניתן לומר שזו הפרעה נפשית, רק אם זה גורם לך סבל, אז אולי ניתן לומר שזו הפרעה.

בכל אופן, בין כך ובין כך, צריך לחקור את העניין יותר לעומק כדי להגיע למסקנות ברורות, וקשה מאוד לתת תשובה על סמך התיאור הקצר.

אני מציע לנסות ללכת לטיפול בשיחות (אפשר ללכת לפסיכולוג או לפסיכיאטר), ולנסות לחקור את העניין יותר לעומק.

כל טוב,
שמוליק.

כוכבה שלום,
תנחומיי על מות הורייך.
אני מסכימה עם שמוליק שצריך לחקור את העניין יותר לעומק. על כל פנים זו התרומה שלי:
קיימת האפשרות שמותה עוד לא הכה בך. עם זאת קיימים הרבה אופנים של התאבלות.
יכול להיות שלראות אדם קרוב, שהוא כה חזק ומשפיע כמו אביך, נפגע, השפיע עלייך עמוקות. יותר מכך, ציינת שמותו של אביך היה פתאומי, לכן לא הייתה לך הזדמנות להתכונן או להפרד ממנו כפי שהיה לך עם אימך.
עם זאת, לפי מה שאת מתארת, מקומו של אביך בחייך ידוע לך וכן טיב הקשר שלך ושל אמך ומקומה בחייך, וזה העיקר והם ימשיכו איתך בלבך.
אולי שווה להמשיך את הבירור בטיפול אישי, בקבוצת תמיכה או בפורום שנוגע באבלות, שם בוודאי תוכלי לשתף ולשמוע מבעלי ניסיון.

מאחלת לך רק טוב בהמשך,
סוזי

שלום טלי.

כתבת הרבה מאוד על הטיפול התרופתי. בהרבה מקרים הטיפול התרופתי הוא טוב נכון ויעיל, אך טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל.

התרופות נועדו כדי לטפל בחוסר איזון כימי במוח, שזהו רק אחד מהגורמים לשינויים במצבי הרוח. צריך לטפל גם במרכיב הריגשי של הבעייה באמצעות שיחות (פסיכותרפיה) C.B.T. וכיו"ב.

אני מניח שאת לא מקבלת כלל טיפול ריגשי, או שניתן לשפר אותו. זה נראה לי הרבה יותר חשוב מהשאלה מה בדיוק התרופה המתאימה.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
מהודעתך עולה כי התסמינים של חרדה והחמרה במצבך הנפשי הופיעו בעקבות מחלה גופנית. אכן, אנשים עם נטיה לחרדה עלולים לסבול מעליה ברמת החרדה בעת מצבי דחק שונים, כגון מחלה גופנית. מאחר ומדובר בתקופה קצרה יחסית של תסמינים, נראה לי סביר להמתין מאחר ועם חלוף המחלה הגופנית, צפוי גם שיפור במצבך הנפשי. יחד עם זאת, במידה והתסמינים של חרדה ימשיכו ולא יעלמו תוך שבוע-שבועיים, מומלץ לפנות ליעוץ פסיכיאטרי כדי לשקול שינויים בטיפול , כגון עליה במינון של פאקסט ו/או תוספת כדור הרגעה.

יש לזכור, השפעת תרופה, לפעמים דורשת מינון יעיל והמתנה של חודש - חודשייים.
לפעמים גורם פסיכולוגי או סביבתי, יכול לתרום להחמרה.
לא רק השפעת התרופה ( מרכיב ביולוגי ) חשוב לאיזון נפשי.

לידע כללי, במחקרים שונים, נשים שצורכות פחות בשר אדום, יש יותר מצבי דיכאון וחרדה ( סתם טיפ גם בריא גם טעים ...)

שלום יעלי.

נסי לרדת בקצב של חצי כדור של 75 מ"ג לשבוע.

בכל אופן, כדאי לפחות להמשיך את הטיפול בשיחות, ואם חלילה תהיה התדרדרות במצב כתוצאה מהפסקת הטיפול התרופתי, אז יהיה ניתן לחשוב ביחד מה לעשות.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
כשמדברים על הפסקת תכשיר נוגד דיכאון, יש להתייחס ל-2 היבטים שונים: השלכות לטווח הקצר והשלכות לטווח הארוך.
בנוגע להשלכות לטווח הקצר - מדובר בתופעות לוואי שקשורות בהפסקת התרופה ואשר בדרך כלל חולפות תוך מספר ימים עד שבוע. מדובר בתופעות לא מסוכנות אם כי לפעמים מציקות, אשר ניתן למנוע אותן ע"י הפסקה הדרגתית ואיטית של התרופה (למשל במשך חודש).
לעומת זאת, השלכות לטווח הארוך כוללות חזרתם של תסמיני חרדה ודיכאון אצל חלק מהמטופלים . הסיכויים לחזרתם של התסמינים משתנים מאדם לאדם ותלויים במאפיינים של המחלה / הפרעה. התסמינים עלולים לחזור בעת מצבי דחק או ללא קשר להם. זאת הסיבה בגללה מומלץ להפסיק את הטיפול תחת השגחה של רופא פסיכיאטר ולאחר התייעצות אתו.