פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום דוקטור

על תרופה ציפרלקס קראתי המון , כולל העזרה שלה למליונים ,

אז מה יכול להיות הסיבה ,לכישלון הטוטלי של הציפרלקס בטיפול.

אין לי ספק שאני לוכה בדיכאון . לא יודעת מה הרמה שלו מבחינה מקצועת אבל אני חושבת שהוא די עמוק. אמא שלי כבר הרבה זמן רוצה אלך לפסיכולוג ואני מתנגדת משום שכבר ניסיתי טיפולים מהסוג הזה בעבר וזה לא עזר לי בכלל מכיוון שאני בן אדם מאוד מופנם ולא קל לי לשבת עם מישהו שאני לא מכירה ולספר לו מה עובר לי, במיוחד כשאני עצמי לא יודעת להגדיר מה לא טוב לי. אני אציין שאני נוטלת רטלין SR 20מג כבר במשך שנה באופן יום יומי. בדרך כדור אחד , לפעמים 2 או 3. זה עושה לי מצב רוח נוראיים אחרי שההשפעה יורדת. מצד שני, בימים שאני מחליטה לא לקחת ריטלין - אני מרגישה בן אדם כבוי, עייף , דיכאוני עוד יותר ממש שאני בלי קשר לריטלין. דבר נוסף שחשוב לי לציין - קשה לי להירדם בלילות כי יש לי מלא מחשבות מטרידות בראש שלא עוזבות אותי. אני נוטלת כדורי שינה ברוטיזולאם של טבע 0.25 מג, אולם אני לוקחת 3 כדורים בבת אחת על מנת שאצליח להירדם. תמיד היתי קיצונית מבחינת כדורים אני מתמכרת בקלות מאוד והיום אני לא יכולה להעבר יום בלי לקחת רטלין, על אף העובדה שבטווח הארוך הוא גורם לי לתחושות רעות ולדיכאונות.
ולעניינו .. האם יש סיבה שאלך לפסיכולוגית אם אני לא חושבת שאני אפתח איתה ואוכל לעזור לה לנסות לעזות לי ליישב את הדברים שמפריעים לי בחיים ? אני בעצמי אפילו לא יודעת מה מפריע לי . אני רק יודעת שאין לי סיבה לקום בבוקר ואין לי שום דבר מרגש או מעניין בחיים .. הכל משעמם אותי. והאם כדאי שאלך לפסיכיאטר ? אני מפחדת שיתנו לי שם עוד כדורים שאני אתמכר אליהם בין רגע ולא אוכל להפסיק אחכ.
אובדת עצות וחייבת עזרה, שמישהו ימליץ לי מה הכי ראוי לעשות במצב כזה .
תודה מראש

סיפרתי לפסיכיאטרית שלי שאני נוהג ומעשן חשיש אני סכיזופרן היא אמרה שלדעתה יש לה חובת דיווח והיא מתכוונת להתייעץ עם הפרופסור של המחלקה ואז היא תחליט אם ישללו לי את הרישיון אני נהג במקצועי סיפרתי לה מיוזמתי האם יש לה חובת דיווח?

היי

אני לוקחת ציפרלקס 10מג כבר שבוע וחצי בערך ואמורה לעבור עקירה בשן.
העקירה כרוכה בלקחת אנטיביוטיקה כמובן זריקת הרדמה אצל הרופא.

האם יש איזושהי התנגשות בין הציפרלקס לאינטיביוטיקה או לרדמה המקומית (לינדוקאין)?


תודה
דניאלה

שלום ,
אני סובל מ ocd וחרדה
נוטל פקסט 60 מ"ג באופן קבוע.
החלטתי לנסות ולבדוק את השפעתו של כדור ריטלין אחד עליי.
לקחתי ותוך כמה שעות פתאום עלתה החרדה ונהיו יותר מחשבות...
זה נמשך כבר 3 ימים וחצי והמצב לא חוזר לקדמותו.
אשמח לשמוע את דעתכם .

שלום.
אני פונה לכאן בגלל חברתי, שאותה אני מכירה מגיל הינקות.
שנינו למדנו באותו הגן, באותו בית הספר, גרנו באותה השכונה, היינו הפכים גמורים אבל זה לא הפריע לחברות החזקה שצמחה בינינו.
היא באה ממשפחה גרוזינית, לאם מאד נוקשה עם סיפור חיים ובריאות קשים, וככל שגדלתי יכולתי להבחין כמה שאימא שלה מחזיקה אותה ואת אחיה הקטן ברצועה ושהביטחון העצמי הירוד שלהם, המופנמות, באים מהבית.
לשניהם לא היו חברים, שניהם היו ילדים שקטים בצורה מפחידה, דכאוניים.
באיזשהו שלב אימא שלה החליטה שאני משפיעה עליה לרעה וביקשה שלא נפגש יותר, ככה נותק הקשר להרבה שנים וחודש כשנפגשנו שוב בתיכון.
הקשר חזר לאט לאט, התחלנו לדבר, והסקרנות שלי, והלימודים בפסיכולוגיה עשו את שלהם. הבנתי שמשהו לא טוב קורה בבית שלהם, רק שמה? אין לי מושג מה לעשות ובגלל זה אני פונה לכאן, כי היא חשובה לי והמצב לא יכול להימשך ככה.
אני אסביר לכם מה.
הבחורה, כיום בת 20 (בגילי), בקושי יוצאת מהבית, בטענה שאימא שלה מאד חולה (סכרת) והיא חייבת להיות איתה. אחיה כיום השתקעה במחשבים, עזב את בית הספר, אובחן כסובל מפסיכוזה. לא יוצא מהחדר שלו!
בפעמים שיצאנו שמעתי שיחות אקראיות שלה עם אימא שלה בפלאפון, אימא שלה הייתה צורחת עליה דברים כמו "איפה את? את רוצה שאני אמות? יש לי סחרחורת ואין מי שיביא לי מים"
אימא שלה מרתקת אותה לבית, מסרבת לקבל עזרה, היא מקשה על בתה בצבא (יש לה את כל התנאים הכי קלים, ובכל זאת מידי פעם היא נאלצת לישון בבסיס ואז אימא שלה צועקת עליה באופן איום), אתמול בפעם הראשונה שכנעתי אותה לצאת בערב מהבית ולשבת איתנו ועם החברים שלנו, היא נהנתה בדרך השקטה שלה, אבל הפלאפון שלה לא הפסיק לצלצל, פעם אחרי פעם היא סיננה אבל הוא המשיך לצלצל, אימא שלה צרחה עליה שתחזור הביתה, צעקה שהיא בהתקף ואיימה.
כשניסיתי להעלות את הנושא הזה בעדינות היא אמרה שזאת אימא שלה, והיא גידלה אותה ואת אחיה בלי גבר, כשהיא סובלת מסכרת, שהיא עשתה בשבילם המון ועכשיו הם חייבים לה, ובגלל שאחיה לא עושה שום דבר אז הכל נופל עליה. הטענה שלה זה שיש לה את האימא הכי טובה בעולם והיא חייבת לה את זה. חס וחלילה שאני לא אסכים איתה אבל באיזשהו מקום אין לה חופש להתפתח, להנות מהחיים, היא כל הזמן בלחץ ובדיכאונות, רזה באופן קיצוני, אבל מסרבת לקבל את זה שמשהו כאן לא בסדר, שהדברים לא אמורים להתנהל בצורה כזאת.
ויש לי רק שאלה אחת.
האם אני צודקת שמשהו לא בסדר שם, אם כן, האם יש דרך כלשהי שאני יכולה לעזור להן? להסביר שהמצב לא יכול להיות כזה? מה קורה שם? ...
תודה מראש.
נ.ב, ממש לא נעים לי להתערב בעניינים שלהם אבל אין לה עוד חברים או קרובי משפחה שיעשו את זה. ואני מרגישה שמישהו צריך לעזור לה

שלום רב ד"ר דודיאור

לא הבנתי מה שכתבת על הדופאמין

יש לי שאלות חשובות:

1) כשהרמה של הדופאמין עולה אז כתבת שיש הזיות
והכדורים האנטיפסיכוטים מורידים את הרמת דופאמין שגורמים להזיות

מצד שני :

לאנשים עם טיקים ורעידות בשרירים אין להם הזיות והם בריאים בנפשם -

אז איך זה יכול להיות שלאנשים שיש טיקים יש רמת דופאמין גבוהה שגורמת להפרעות תנועה אך אין להם הזיות ודימניונות שווא?


2) האם רמת הדופאמין של אנשים עם סכירפורזניה שונה מרמת הדופאמין של אנשים עם טיקים והפרעות תנועה?

3) אם רמת הדופאמין גבוהה של חולי סכירפורזניה - אז מדוע אין להם טיקים והפרעות תנועה?
איך זה יכול להיות שלאנשים עם רמת דופאמין גבוהה יש טיקים ולאנשים שיש הזיות סכירפורזניים אין להם טיקים?
הרי רמת הדופאמין שלהם גבוהה- לשניהם!

4) מדוע לאנשים עם טיקים רמת הדופאמין גבוהה והם בדיכאון ולא במצב רוח טוב?

הרי כתוב שדופאמין מתקשר להנאה ולמצב רוח טוב- איך זה יכול להיות? -

הרי זה סותר אחד את השני...

שלום רב,
אני בת 19 ולוקחת לסירוגין מגיל 12 SSRI (בהתחלה פריזמה וכרגע ציפרלקס)...

בהתחלה לקחתי את הכדור לטיפול בחרדות,בהמשך התגלו תסמינים של OCD.
עשיתי הפסקה במהלך השנים כמה וכמה פעמים,ובפעם האחרונה שהחלטתי לחזור לכדור(לפני כשנה וקצת) זה נבע בעיקר מדיכאון קל לכאורה,אך כזה ששיבש לי לחלוטין את המוטיבציה והיכולת להפיק הנאה מהחיים.

אני לא רוצה ליטול כדורים כל חיי,ושאלתי היא האם כדאי לי לנסות להפסיק שוב פעם את הכדור? (כרגע 20 מ"ג)

שמעתי שלכדורים מהמשפחה הזו יש השפעה שהולכת ופוחתת ככל שמפסיקים ונוטלים את הכדור מחדש שוב ושוב.
האם כך הדבר?
אני מוכרחה להודות שחוויתי זאת על בשרי שכן עד שהתחלתי עם הציפרלקס נטלתי כאמור פריזמה (הפסקתי ושבתי לכדור 3 פעמים) שהשפעתה נמוגה בכל פעם.

האם הסיכוי שווה את הסיכון?

תודה!

שלום אני בן 32 אני לא מצליח לבכות אז אולי תגידו למה אתה צריך לבכות אבל אני אומר זה מה שעושה אותי אנושי , ולכן זה חשוב לי .
זה לא רק שרע לי אלא גם להתרגש בחיים .
אני מקווה שזה המקום הנכון לשאול .
פעם אחרונה שבכיתי הרגשתי סכנה לחיים שלי ( לפני 5 שנים ) אני לא אפרט איך ולמה .
האם זה נגרם מהתרופות --אינוגה או שזה תופעה של דיכאון ?
אני לא באמת מאמין שאני יקח כדור אנטי דכאוני ואני יתחיל להתרגש מדברים ותחזור לי היכולת לבכות .
אני רוצה להתבדות , אז בבקשה .
תודה

שלום יש אצלי תופעה מסויימת שקוראת והיא- אני לא מרגיש בנוח עם הראש שלי שחושב,מעין תחושה של חוסר ארגון בראש וחוסר איזון בהרגשה ובראש,חוסר חופשיות בראש,כאילו הראש שלי לא מרגיש נקי.כמו כן אני מרגיש לא טוב עם אני לא משמיע קול בראש כשיש לי את התחושה הזאת(ז"א לדבר לעצמי)
מצד שני,כשאני מרגיש טוב פעם ב...אני מרגיש תחושת ניקיון סדר וארגון בראש,ואני לא חייב להשמיע קול בראש(ז"א לדבר לעצמי)

הפסיכאטרית שלי רשמה לי זיפרקסה ,אבל לא אמרתי לה על התופעה הזאת אלה הצגתי תופעה נוספת.
השאלה שלי האם התרופה יכולה לעזור גם לתופעה הזאת?ועם כן ,יש מצב לראות שיפור כבר אחרי שבועיים?

שלום

זה יהיה קצת ארוך, אני מתנצל מראש. אבל זה חשוב להבנת התמונה, ואעריך את סבלנותך.

בן 38 מזה לא מעט שנים אני סובל מחרדה ברמה כזו או אחרת
לפעמים גם התקפי פאניקה.

לפני מספר חודשים החלטתי ללכת על טיפול תרופתי, ופניתי לרופא משפחה.

הוא נתן לי לוסטרל 100 מ"ג, עם חצי מ"ג ריספונד (הוא טען שזה מחזק את השפעת הלוסטרל)
כמו כן, קיבלתי מירו במינון של 15 מ"ג לפי הצורך, בגלל הפרעות שינה.

בהמשך, לאור העובדה שלא היה שינוי משמעותי במצב הרוח, הוסף לי למיטקטל בהדרגה, עד למינון של 150 200 מ"ג.
מאחר ולא ראיתי שינוי מהלמיטקל, בהסכמת הרופא הפסקתי (בהדרגה כמובן)

ובמקום זה הרופא המליץ להעלות את המינון של הלוסטרל ל 200.

בנתיים עליתי ל 150.

כמה שאלות יש לי, ואודה לך על המענה

א. האם מקובל לשלב ריספונד למטרת חיזוק ללוסטרל ?

ב. האם 200 מ"ג לוסטרל זה מומלץ ?

ג. אני לא בטוח שהמסקנה שלי אובייקטיבית, אבל הרגשתי שמאז שעליתי ל 150, גם לא ראיתי שינוי, אך בעיקר אני מרגיש הפרעות יותר בשינה.
האם העלאת מינון יכולה לגרום לזה ?

ד. מדי פעם יש לי התקפי רעד ודופק, אני שם לב לזה בעיקר כשאני במיטה. זה לא קשור למחשבות באותן רגעים. האם זה קשור לתרופות ? האם זה סימפטום של חרדה ? או יכול להיות בעיה רפואית ? (קראתי בעבר על מחלה ביותרת הכליה שיכולה לגרום לתופעות כאלו ולחרדה)

יש לציין שהחרדה עדיין מלווה אותי ברמה כזו או אחרת, ואתמול לראשונה אחרי הרבה זמן היה לי משהו שהזכיר קצת התקף פאניקה.
בין השאר אני מתלבט אם להעלות ל 200, או אולי כדאי לחשוב על תרופה אחרת ? (יש עוד תרופות מאותה קבוצה ssri למשל סרקוסט ואחרים)

שלום רב,
רציתי לברר האם קיימים כדורים נוגדי דיכאון שאפשר לקחת במהלך טיפולי פוריות ו/או במהלך היריון (בהתחשב בעובדה שבכל סבב טיפול יש שבועיים בהם קיים סיכוי להיריון).
תודה!

עקב התקף מניה חולף נרשם לי טיפול של דפלפט 1000 מ"ג ביום.כדור בצהריים כדור בערב .פה ושם היו פיספוסים אבל בגדול לקחתי באופן שוטף ורצוף.בבדיקה האחרונה הרמה ירדה ל62 כנראה בגלל כמה ימים שפספסתי ברצף בערך שלושה ימים,ברצוני לחזור לרמה שהיתה לי 98.כמה זמן עליי ליטול מינון זה כדי שזה יקרה?

שלום רב, לפני כ-6 שנים טופלתי בציפרלקס בשל חרדות ומועקה. הטיפול עזר למשך 6 שנים. בשל כניסה להריון החרדות חזרו בעוצמה גבוהה על אף שעדיין נטלתי ציפרלקס 10 מ״ג. לאורך כל ההריון סבלתי מחרדות ומועקה אך הצלחתי ללדת בשלום ולאחר הלידה העלתי את המינון ל-15 ולאחר מיכן ל-20. לצערי היו המון המון תנודות בחרדות (שבוע טוב ושבוע גרוע). הפסיכיאטר החליט שאיני מאוזנת ושהציפרלקס אינו משפיע עוד והחליף לי את הכדור ללוסטרל 100 מ״ג. לאחר כחודש ללא שינוי משמעותי העלתי ל-150 מ״ג. אני שבועיים אחרי ועדיין אין שיפור. (ישנם ימים טובים ואחריהם ימים קשים... אין רציפות. אני מאוד מתוסכלת מהמצב ואשמח לשמוע דעתך להמשך טיפול. האם יש מקום להחליף משפחת תרופות? איזו תרופה יכולה לעזור? חברה שלי מטופלת בסימבלטה, האם רלוונטית עבורי? כמובן שאיני מבצעת שום מהלך ללא הפסיכיאטר שלי אך חשוב לי לשמוע דעה נוספת.

וזה נגרר אצלי כבר שעתיים..
הרבה זמן לא התעצבנתי ככה
ממה זה יכול לקרות?
(דו קוטבית עם רקע פסיכוטי בעבר)