פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

איני בטוח שזה הפורום הנכון אבל אנסה.יש לי נכות נפשית מביטוח לאומי מעל 40 אחוז ואני בהתחלת אבחון ושיקום.האם הזכאים לסל שיקום הם רק סכיזופרנים ובעלי בעיות פסיכוטיות או שגם עם הפרעות אישיות פחות חמורות?האם ההאחוזים מביטוח לאומי יש משקל רב או שיש קריטריונים אחרים.?

שלום רב למנהלי הפורום,אני בחור בן 28 אם יושה לי לומר די מוכר,יש לי עסק וחיים נורמטיבים.
אבל אני פשוט לא סובל ילדים,פשוט לא יכול לראות אותם,הם מרגיזים אותי ברמות שלא ניתן לתאר וכמובן שהגעתי להחלטה שלא יהיו לי ילדים בחיי (וזה לא משהו חולף,זה סופי)אבל אנשים גורמים לי להרגיש כשאני מדבר על הנושא,כאילו שאני מפלצת או משהו כזה.

מה כ"כ קשה להבין שלא כולם רוצים ואוהבים ילדים,אני אנוכי אני יודע,אני רוצה חיים קלים מהנים וללא ילדים שיהרסו לי את החיים.אגב אין לי בעיה פסיכיאטרית.פשוט משהו בתוכי ממש מתעב ילדים.ואני לא נלחם בזה,פשוט זורם עם התחושה הזאת,כי היא טבעית אצלי

אני בת 36 אמא ל-2.בן 10 עם קשב ורכוז ובן 5 אחור התפתחותי נמצא בחנוך מיוחד.

יש המון קשיים בבית מריבות וחיכוכים בעקר ביני לבין הגדול כאשר הוא ללא השפעת הכדור(רטלין).הנטל על גדול הילדים הוא עלינו ,הורי נפטרו ההורים של בעלי מתגוררים לא רחוק אך עוזרים רק כשמבקשים..

בעלי נוטל ציפרלקס ואני מסרבת להכנס למעגל התרופות..האם טפול פסיכולוגי עי שחות יכול לעזור לדעתך?או שמא עלי לגשת לטפול התרופתי?

רוצה, כהרגלי, לשאול שאלת המשך מתפלספת ומעוררת חוסר סבלנות.
על כך סליחה.
מדוע חזרה על חוויה, פנימית (סיפור, הרגשה, זכרון וכולי) וחיצונית (קטע מוסיקלי, קטע תנועתי
שיכול להיות הליכה רבה או "עבודת נמלים") צריכה להכנס לקטגורית כפייתיות ?
יכול להיות שאני לא מבין את המושג עצמו, אבל נראה לי שהמושג מתייחס למצב שבו יש צורך
פסיכולוגי כלשהו ואז דחף שעד שהוא לא מתמלא קיים חוסר נוחות או חרדה.
המשותף לכל המצבים שתארתי הוא שהם נחוות כמצב סטטי וחיובי.

שלום. אני נוטלת 1 קלונקס 05 מ"ג לפני השינה וחצי סרוקסט בבוקר. בעבר נסתי להגמל מהקלונקס שאני לוקחת אותו הרבה שנים.חמישה חודשים לו לקחתי קלונקס עכב תפקודי כבד לו תקינים ואז לקחתי במקום סרוקסט כדור מירו ואז הפסקתי בהדרגה את הקלונקס והרגשתי רע הרשתי כאילו אני מתהלכת באויר לו יכולתי להרדם. התיפקודי כבד לו ישתנו לבסוף הכדור מירו הוא שבגע לי ת. כבד חזרתי לאחר חמישה חודשים שוב לקלונקס כי היה לי קשה. עכשיו אין לי ביררה עלי להפסיק אותו מיכון שעברתי מח עצם בגלל כדוריות לבנות שהיו נמוכות והתברר שהקלונקס הוא הגורם לכך. איך אני אמורה להגמל מהם ומה עלי לעשות . אני בת 55 סובלת מחרדות . ודיכאון נידודי שינה.

שלום רב,

ברצוני לשאול האם אדם אשר אובחן כ-f.20 , ומ-2005 אינו נוטל תרופות רשאי לקבל רשיון נהיד\גה לאמבולנס ?

תודה.

מתחילת הריון שני שלי החלו אצלי חרדות ומועקות קשיי שינה פניתי לטיפו פסיכיאטרי שם איבחנו שמדובר בדיכאון המלווה בחרדות בתחילת הטיפול קיבלתי צפרלקס 20 מג אך נטלתי רק שני כדורים בעקבות תופעות לוואי שהתבתאו בבחילות כאבי בטן והחמירו נדודי השינה אחר מכן יבלתי אנדרונקס שלא שיפר את מצבי ואף החמיר את החרדות המשכתי ליטול אותו לפחות שבועיים לאחר הלידה לאחר הערכה מחודשת שפניתי לפסיכיאטרית נתנה לי הרופאה כדור בשם פאקסט שאותו נטלתי מ20 מג עד למקסימום תחילה היה שיפור במצב רוחי הכללי אך בערך לאחר שלושה חודשים שוב חשתי במועקות וירידה בהרגשה ושוב פניתי לטיפול שבו קיבלתי כדור בשם ויפאקס 37.5 ועליתי בהדרגה ל150 מג xr אך לצערי לאחר חודשיים וקצת לא חשתי שיפור משמעותי המועקות ממשיכות להפריעה לי ביום יום תחושת בכי אצור דאגנות יתר וחוסר אנרגיות למיטב הבנתי היה צריך לחול שיפור במצבי לאחר תקופה זו היום התחלתי את המינון המקסימאלי של ויפאקס לפי הוראות הפסיכיאטרית ולדבריה מלבד כדור בשם סימבלתה שהוא יקר ותופעות הלוואי שלו קשות אין בנמצא עוד טיפולכדורי שהיא יכולה עוד להמליץ לי שאלתי היא האם נכון הדבר שלא קיימים עוד מגוון כדורים שיכולים לשפר את מצבי או שמא אלו כל טיפולים הקיימים אודה לכם על תשובה ברורה וחד משמעית מבולבלת ומתוסכלת ליסה

מבחינת פסיכיאטריה אין רגשות ולא מתחשבים בזה שרגשות יכולים להשפיע על ההתנהגות ושרגשות הם לא מחלה. רגשות שמטופלים בתרופות או תרופות שתופעות הלוואי שלהן הן רגשות, זה הדבר החולני ביותר שאפשר לעשות לבן אדם . כמו כן טיפולים שנעשים ע"י כפיה הם קשים באותה מידה והם חמורים יותר כשהם משולבים בטיפולים האחרים. אין התייחסות לסיבות שהביאו להתפתחות של הפרעה אלא רק נסדיון לטפל בה כאילו אף פעם אין לה גורם חיצוני. יש בזה פוטנציאל קטלני שלמרבה הצער מתממש לעיתים. אפילו חברת כנסת אתמול דיברה על המצב הלא פייר שנמצאים בו מאושפזים פסיכיאטריים, שהוא גרוע ממצבם של שאר המאושפזים. אני אישית הכרתי אנשים במצב קשה שאחד מהם התמוטט נפשית בשלב מוקדם ואחיו שהיה ידיד שלי התמוטט בשלב מאוחר יותר כשהמצב החמיר , ואף נטש אותנו, ואחרי זמן גם האח שהתמוטט בשלב מוקדם נטש. יש בעיה ענקית ללא פיתרון מבחינת הפסיכיאטריה ודיברתי עליה בתחילת הקטע.אז השאלה שלי היא מה שכתוב בכותרת-מי יכול לעזור?

חוץ מזה יש עולם שלם חוץ מעולם הטיפול הפסיכיאטרי. גם מבחינת תרופות,

יש לשים לב שבמינונים גבוהים, תוך 24 שעות, או במינונים נמוכים יותר, לאורך זמן, נטילת אקמול יכולה לגרום לפגיעה בכבד.


לעיתים רחוקות יכולה להיות פגיעה בכליות. הפגיעה בכליות מופיעה כאשר אותו אדם משלב תרופות נוספות נגד כאבים כגון אספירין, קפאין וקודאין.

קיימות תרופות כמו קומדין, שאם נוטלים אותן יחד עם אקמול, ההשפעה שלהן תהיה חזקה מדי ויכול להיווצר מצב של דילול יתר של הדם - דבר הגורם לדימום. על כן מאוד חשוב לידע את הרופא המטפל כאשר מוסיפים לתרופות גם תרופות ללא מרשם או תרופות אחרות ואין ביקורת על ידוע הרופאים השונים במקרים שונים על התרופות.

אין השפעה של אקמול על מערכת העצבים המרכזית, על מערכת העיכול, או על מערכת הדם כפי שקורה בקבוצת תרופות אחרת כמו אדוויל או נורופן. והשפעה כזאת יכולה להחשב כנפשית, בפרט אצל אדם עם רגישות , ובפרט כשהיא לא נבדקת ולא מטופלת.

שלום,
אני בת 22. אובחנתי כלוקה בהפרעת קשב וריכוז (ADD) בגיל 12 אך לא הוצע לי טיפול תרופתי.
מאז ומתמיד הייתי ילדה מופנמת, אפשר לומר שבכמה מובנים גם שונה. נוטה להיות עצובה, שקטה, חסרת מצברוח (לעיתים).
בסביבות גיל 16 התפתח אצלי סוג של OCD (טריכוטילומניה) שנמשך בצורה קשה עד בערך גיל 20 ולאט לאט עם התבגרותי הבנתי שהדרך היחידה להתגבר על המחלה הנוראית היא בכוחות עצמי ובאמת השתדלתי ומשתדלת עד היום להיות מודעת לעצמי ולשלוט בזה וככה מאז נוצר שיפור הדרגתי עם עליות וירידות בהתאם למצבי הנפשי.
בגיל 21 כשהחלטתי להתחיל את לימודי האקדמיים התחלתי טיפול בריטלין וסבלתי מאוד מתופעות לוואי קשות, ירדתי במשקל 5 ק"ג בתוך חודש, חוסר תאבון מוחלט, סחרחורות, בחילות ועם הזמן שידרגתי את הטיפול מריטלין 20 מ"ג SR לריטלין 30 מ"ג LA וגם לקונצרטה 36 מ"ג. כיום אני לוקחת לפי הצורך (מבחינת משך ההשפעה) או LA או קונצרטה, שעם הקונצרטה ממש קשה לי להירדם בלילה.
לפני כמה חודשים עברתי משבר, מצברוח ממש ירוד וחוסר כוחות נפשיים שבסוף הובילו לסוג של התקף חרדה אני חושבת.. נכנסתי לדיכאון שלא אפשר לי לצאת מהמיטה כמה שבועות, בכי יום ולילה והמון מחשבות לא חיוביות שלא אפשרו לי לחשוב בכלל על האופציה של להתגבר על זה.
התחלתי טיפול פסיכולוגי וגם תרופתי, התחלתי עם פבוקסיל שלא הועיל בכלל, עברתי לציפרלקס 10 מ"ג ואני חושבת שזה לא לגמרי עושה את העבודה כי עדיין יש מידי פעם שבוע שבו אני יכולה להיות נטולת אנרגיות ועצובה מאוד.
בנוסף ניתן לי גם קלונקס למקרים בהם אני ממש סובלת מאי שקט ואין לי אפשרות להתמודד איתו (לדוגמא לפני מבחן גדול), ואני מודעת לתופעות הקשות של פיתוח תלות ומשתדלת שלא לקחת את הקלונקס בכלל אלא רק במקרים ממש דחופים וגם אז רק חצי כדור של 0.5 מ"ג באופן חד פעמי.
אני חייבת לציין שזו תרופת פלא! כמובן באופן רגעי.
הבנתי שלבעיות מהסוג שלי מומלץ לטפל בטיפול קוגנטיבי התנהגותי, הפסיכולוג שלי אינו מטפל בשיטה זו. כן טוב לי איתו, כי מעבר לOCD יש המון דברים שהרבה יותר מטרידים אותי בחיי היומיום שחשוב שאטפל בהם שכן הטיפול איתו עוזר לי ותומך בי.

רציתי לשמוע מה דעתכם.
האם יש צורך לפנות לפסיכיאטרית לבקש ממנה להעלות את מינון הציפרלקס?
האם חשוב שאתחיל בטיפול CBT או שלא מחייב בהכרח שזו הגישה הנכונה לי?

מעולם לא ניתנו לי תרופות פסיכיאטריות עד לפני כמה חודשים שממש הצטרכתי אותן ולכן איני יודעת אם קיימת בכלל האפשרות להשיג שיפור יותר טוב ממה שהושג עד כה?
אם זו הייתה שאלה של מה הייתי רוצה אז כמובן שהתשובה שלי הייתה שהייתי רוצה להרגיש טוב יותר! ולחזור לתקופה שהייתה לפני המשבר שהייתי מלאת מוטיבציה ללמוד, להצליח ולהשקיע ובכלל אופטימית יותר ובעלת מצברוח מרומם בעיקר.

אודה לכם מאוד על התייחסותכם.

בני בן ה9 שותה קונצרטה 27 מילגרם זה חמישה ימים מתחלית שתית התרופה יש לא חוסר שינה וקשים להרדןם וחוסר תאבן לאכול האם זה חולף אם הסתגלות לתרופה מה לעשות אצין שבבית הספר הוא לא אוכל כלום מה לעשות תודה

אני לוקחת ציפלקס כבר מספר חודשים וזה גרם לי מאוד להשמין. האם יש תרופות אחרות לטיפול בדיכאון שלא גורמות להשמנה?

האם יש כבר משובים לגבי השימוש באביליפיי לחולי סכיזופרניה?

דוקטור שלום לפני 4 שבועות אבי הפסיק טיפול של שנים רבות בליתיום( 2 כדורים ביום) עקב פגיעה בכליות קרטאנין 1.6 כאמור לפני 4 שבעות הוא הפסיק לגמרי כמובן בהמלצת פסיכיאטר את הטיפול בליתיום והתחיל מיד טיפול בלמיקטל היום הוא הגיע כבר ל100 מ"ג למיקטל ביום כרגע הוא מרגיש תסמינים של דיכאון כמו מתח קשיים בשינה חוסר ריכוז מחשבות רבות וכו..

השאלה מתי הוא ירגיש את השיפור במצב הרוח עם הלמיקטל ?

תוך כמה זמן לוקח ללמיקטל לעשות את העבודה שעשה הליתיום?

אנחנו ממש בלחץ לא רוצים לחזור לימים קשים.

תודה צחי

שלום רב.


אני מתגוררת בצפון הארץ,הגשתי תביעה כנפגעת איבה למוסד לביטוח לאומי.

קבלתי זימון לאבחון אצל פסיכיאטר מה זה אומר?





בתודה,
רעות.

השתחררתי שבוע שעבר אחרי אישפוז בהוראת אישפוז של פסיכיאטר מחוזי.. האישפוז היה חודשיים וחצי. אושפזתי בגלל "מחשבות לא הגיוניות ומסוכנות" הטיפול התרופתי שלי כרגע הוא סרוקוול 700 ליתיום 750 וסרוקסט 60 ואיטומין 20 להרגעה.
יש איזו תופעה מוזרה שקוראת לי כל פעם שאני במצב שכיבה פתאום יש לי קפיצות או של רגל או של יד ולפעמים קפיצות של כל הגוף. הפסיכיאטראית שלחה אותי לEEG לשלול משו אפילפטי והוא יצא תקין אבל הקפיצות עדיין ממשיכות. זה יכול להיות מסוכן?? מה זו התופעה הזו?