פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום,
בעלי עבר ארוע מוחי לפני חצי שנה.
פגיעתו מתבטאת באפזיה גלובלית -אינו מדבר ,מעט קורא ומעט עוד יותר כותב.
התסכול עקב רצונו להתבטא ואי יכולתו ,וכך שלא מבינים אותו, או אי יכולתו לנהוג או לעשן
וכו', גורם לו תסכול רב שבא לידי ביטוי בהתקפות זעם, כעס, נסיון להכות או אותי או לדפוק על השולחן וכו'.
פסיכיאטר הציע את הנטילה של סרוקוויל במנון נמוך של 25 מ''ג ,להתחיל עם אחד ליום ולאחר שבוע שניים ליום.
יש לציין ברקע : יתר לחץ דם - מטופל, ושחמת הכבד על רקע אוטואימוני, שמצבה יציב כבר שנים.
והנה אני קוראת באתרים השונים כי זו תרופה לסכיזופרניה. אז במה זה מתאים למצב שתארתי?
כמו כן נכתבו תשובות של רופאים ומהן עולה כי משמינים מתרופה זו, וגם אנזימי הכבד עלולים לעלות.
כמו כן לחץ הדם עלול לרדת באופן דרסטי. כלומר אנו נכנסים לעוד בעיות .
הרופא לא הזכיר את כל זה , וזה מאד מפחיד.
מה דעתך והאם אין משהו קל יותר ופחות בעייתי לעשות אותו פחות מדוכדך , יותר שמח
ולא כועס כל כך על כל דבר.
אודה עבור תשובתכם.

שלום רב,
לאחותי יש מאניה דיפסרסיה. לאביה של בת זוגתי יש גם מאניה דיפרסיה.
היות ואני יודע שהמחלה היא תורשתית רציתי לדעת האם יש איזושהיא בדיקה, בארץ או בחו"ל, שניתן לעשות ע"מ לדעת מה הסבירות (שבמידה ונביא ילדים לעולם יום אחד) יהיה לילדינו העתידיים מאניה דיפרסיה גם? האם ניתן לחזות את זה? האם ניתן לבדוק את הדברים האלה הזמן ההריון?

אני מאוד מייחל לתשובה,
אני ממש בצומת דרכים. אנא עזרו לי

דוד

אם המחלה לא מטופלת תרופתית עד לאן היא יכולה להידרדר?

לבתי יש דיכאון שמלווה עם כאבי ראש ולפי המלצת רופא כדאי לעבור לתרופה שגם תוכל לעזור לזה - הוא אומר שיש שתי אופציות עיקריות סימלטבה וויפאקס XR. התחלתי לברר והבנתי שוויפאקס XR עולה פחות אבל עדיין מאוד יעילה לכאבים בדיכאון האם זה נכון?

כבד.קופסא וחצי, 16 שנה),למרבה התדהמה.פשוט הוציאה את החשק. (גם את הצורך בנטילת ריטלין היא סירסה.עושה מין "איכס" אם לוקחת,אז הפסקתי גם עם זה.)
היא בכלל נרשמה אצלי לצורך טיפול בדיכאון.
שבוע מלקיחת הכדור (150 מ"ג),שמטתי את הסיגריה מהיד והחלטתי-לא רוצה יותר.(שנים פינטזתי על החלטה כזו,אך מעולם לא הגעתי לידי ביצוע.לא דמיינתי עצמי ללא .)
ברור לי כעת שאלמלא הייתי תחת השפעת התרופה,ההחלטה הייתה מחזיקה 5 דקות.נדהמתי לגלות שלא הרגשתי שום צורך לעשן.כשכן הדלקתי פה ושם סיגריה לא הייתי מסוגלת לסיים אותה..ברגעים המעטים שמופיע החשק-אני לועסת מסטיק ניקורט.(וברגעים לא מעטים-פשוט אוכלת ללא הפסק).

הטרגדיה הגדולה היא- אחרי 3 שבועות מנטילת התרופה פיתחתי אורטיקריה חמורה.נשלחתי למיון בעקבות התגובות האלרגיות והרומן שלי עם Wellbutrin הגיע לקיצו.
*לפני מספר שנים פיתחתי אותה תגובה לפרוזאק.(אורטיקריה).
2 הדברים הכי טובים שקרו לי-דווקא אליהם פיתחתי אלרגיה.לא אלרגית לכלום מלבדם.

התחלתי עם וולבוטרין לפני 5 שבועות.(שבועיים עברו מאז שהפסקתי איתה וחודש מאז הפסקת העישון)..החשק לעשן לא חזר.(אציין שכוח הרצון שלי שואף ל-0).
היום הופיע קריז ראשון.הסתובבתי בעיר,הרחתי ריח סיגריה ולא היה חסר שאתניע לכיוון הקיוסק הקרוב.(אך נזכרתי ב 600 השקלים וב 4000 סוגי הרעלים,הברונכית הכרונית,הונטולין,האנילציות,הסרטייד,השליטה המוחלטת של הסיגריות בי ועוד..).
*הפחד שלי הוא שמשום שהחומר של התרופה עדיין פעיל אצלי (אני עדיין מתגרדת לעיתים),אני לא מפנטזת על סיגריה,אך ברגע שאתנקה ממנו-הרצון יחזור.
*אני מניחה שלא לעד יופיע החשק.או שמא כן..?
*האם קיימת אלטרנטיבה בשבילי במידה וארגיש שאני לא יכולה בלי?(צ'מפיקס היא בעלת אותם חומרים פעילים?)
*אני מניחה שלזיבאן יש את אותם חומרים פעילים ואין לי בכלל מה לחלום עליה ..

אני דכאונית וחרדתית.
נטלתי 150 סרוקוול לחרדות כחודשיים וחצי.

באיזה קצב לרדת במינון עד להפסקה מוחלטת?
מה הסיכונים בהפסקה פתאומית?

בתודה!

יש לי בעית עצבים קשה במצבים מסוימים
כאשר אני מול המחשב ולא מתחלף לי סרגל השפה...אחרי 4 פעמים אני נתקף זעם קשה ונותן אגרופים לשולחן ,ומעיף את המחשב
וככה אם אני צריך להכניס חוט במחט,שלא מצליח להכיניס בחור...אני משתולל מזעם וזורק את הכול ....וככה אם מישהו מאחורי יושב ודופק בנעליו על כיסאי...ואני מבקש פעם פעמיים להפסיק ,ואם לא הועיל...אני קם ומכניס לו אגרוף
לעומת אלו אם אתחלק על בננה,או מישהו יכה אותי.....יהיה לי כעס פנימי ,אבל לא בעוצמת הזעם שבמקרים שלמעלה (מחט וחוט,מחשב ,תיקתוק בכיסא)
אני לוקח ליתיום,ואני עם הפרעת אישיות גבולית,וקשב וריכוז

מה זה הזעם הזה, מאיפה זה בא,ולמה הליתיום לא עוזר כאן

סתם שאלה.. אם מישהו שלוקח ציפרלקס על בסיס יומי (כל בוקר 2 כדורים) ומתחיל במקביל(נגיד בערב)
לעשן מריחואנה..
האם זה מזיק לטיפול ?
האם זה מזיק למוח לטווח הקצר והארוך ? (השילוב!!)

אשמח לתשובות מבוססות ולא על פי שמועות

סוזי

הוגדרתי כהיפומאני ואני נוטל תרופה . האם אוכל לנהל אורח חיים רגיל?

השאלה שלי היא כזאת בהיותי בת 5 היו לי הזיות שחוזרות על עצמן מדיי לילה[רק בלילה]עם פרכוסים בגוף ואיבוד קשר עם המציאות . זה נמשך כמה חודשים עד שנוירולוג נתן להוריי אוטרקס[כנראה להרגעה] שנתנו לי וזה עבר לי.כיום אני בת 32 ואני מאובחנת דו קוטבית. האם מה שהיה לי בילדותי נקרא מצב פסיכוטי ואם לא אז מה בתודה מראש

שלום רב,
אחי בשנה האחרונה מתנהג בצורה מאוד מוזרה - לדעתי מופיעים אצלו סימנים של הפרעה דו-קוטבית.
ממצבים של דיכאון ושתיית אלכוהול מופרזת עד לאחרונה שהחל להתנהג בצורה מאוד מאנית.
באפיזודה שהוא נמצא עכשיו הוא פשוט מדבר שטויות מסתובב לו בכל מיני מקומות, חושב שהוא יכול לשנות את העולם והחיים, מתחיל לדבר על נושאים של דת משיח/רבנים (אחי אדם חילוני לחלוטין), מוציא כספים ועוד ועוד.
הבעיה היא כזאת: הוא לא מוכן לשמוע שיש לו בעיה, הוא לא מוכן לגשת למיון/פסיכיאטר או בכלל לדבר על הבעיה.
אני לא כועס עליו אלא רק רוצה שיקבל טיפול מקצועי.
איך אני יכול להביא אותו לפסיכיאטר? האם ישנה אפשרות שפסיכיאטר יגיע אליו איך שהוא? האם יש צורך באשפוז כפוי? איך אביא אותו לבית חולים?
אני רק רוצה לדעת איך אני יכול לחבר בינו (כאשר ספציפית עכשיו הוא נמצא במצב מאני) לבין מטפל בכדי שיקבל את הטיפול הראוי (אפילו אם ישנה דרך לבצע זאת בכפייה).
אשמח לקבל כל מידע שיוכל לעזור...
אין צורך לציין שכולם דואגים לו ושאם זה ימשיך סביר שהוא ואנחנו נפגע מזה...
תודה רבה
ערן

אני משתמשת בויפקאס במשך חודש ןחצי לפני כחמישה ימים העלתי את המינון מ150 מג ל225 מג לפני כן השתמשתי בפקאסט כ60 מג אני סבלתי מדיכאון המלווה בחרדות ומועקות שהחלו במהלך הריוני השני ואף סובלת עד היום כשבעה חודשים לאחר חלידה בעיקר ממועקות חרדות ודאגנות יתר רוב הזמן אני חשה כמעין עצם בגרון תחושת בכי עצור הטיפול בפקאסט שיפר מעט את מצבי אך דווקא בהעלאת המינון ל60 מג שבו המועקות והרופאה המליצה על הויפאקס אך לצערי איני חשה בשיפור כלל שאלתי היא האם אצטרך להמתין להטבה וכמה זמן בערך או שמא להפסיק את השימוש כי הכדור לא מתאים לי והאם יש קשר בין העייפות שאני חשה לשימוש בויפאקס ואם כן מתי כדאי ליטול אותו בבוקר או סמוך לשינה מצפה לתשובה ותודה מראש

לפרופ' גרינהאוס שלום

בני בן 21 לוקח כחצי שנה לפונקס (כעת 400 מ"ג) לאחר שרספירדל וזיפרקסיה לא מספיק עזרו. נוסף לכך 300 מ"ג פבוקסיל (ואין עוד תרופות). מתחילת המעבר לפבוקסיל הופיעה עווית בפה שמפריעה לו בדיבור, מידי פעם קפיצה בשריר במקומות שונים ו(לא סידרה רצופה ולא ניכר חיצונית) וגם ארועים של נפילה מהרפיה פתאומית ברגליים. ממפגש עם הורים למטופלים התברר שהתופעה די נפוצה. התדירות שככה עם הזמן על אף עליות מינון אך לא נעלמה, ולכן הבנו שיש הסתגלות חלקית וכל עליית מינון צריכה להיות מאד מאד איטית. כעת מפריעה בעיקר העוית בפה. ובמיוחד כאשר הוא נילחץ זה מופיע ומפריע.
נעשתה בדיקה נוירולוגית כולל EEG והנוירלוג אומר שלא נימצאה בעיה.
מה ההשלכה לטווח ארוך, ובהתאם לזאת מה אפשר לעשות כדי שבטווח הארוך התופעות לא יתגברו ואולי אף אפשר שיקטנו?

בברכה ירון

שלום אני ואישתי מנסים להיכנס להריון ונמצאים בתהליך IVF
כתוצאה מכך נכנסתי לחרדות קיבלתי מרופא המשפחה כדור אסטו
האם הוא יכול לפגוע באיכות הזרע שלי?

שלום

לפני שלושה שבועות הרופאה המליצה לי להתחיל לקחת סרוקסט ,והיא נתנה לי מרשם על עשרים מיליגרם,
לא לקחתי עקב חשש מתופעת לוואי של חוסר ריכוז, וזאת בגלל שאני סטודנט

העניין הוא כזה , בעוד שבוע מתחילים המבחנים, וככל הנראה תחושת הדיכאון רק גברה, כי אני פשוט לא משקיע ואולי אפילו אדיש ושעננן (כאילו אין לי דחף להשגים, למרות שמבחינה קוגנטיבית כן חשובים לי הציונים ) אחרי שכל הסמסטר כן השקעתי , אך גם בתקופת המבחנים צריך לדגור,

אם אני אתחיל עכשיו ,האים תתכן תקופה של חוסר ריכוז גובר עקב התחלת השימוש בסרוקסט, או שמהבחינה הזאת במשך שבועיים התרופה לא תשפיע לרע אך גם לא לטובה,

אודה לך על עצה שתכוון אותי