פורום תאומים ושלישיות - יש לך שאלה?

שלום שני,
יש השפעה אם ילדים הולכים לישון באותו חדר אחד על השני.
כמו כן בהשכבה של הלילה. יכולה להיות אינטראקציה בנהיים עד שירדמו.
וגם כאשר אחד יקום בלילה בבכי ויכול להעיר את השני. אם הם באותו חדר.
בברכה,
סימונה

צהרים טובים שני,
לכל אחד מאיתנו תהיה תגובה שונה לשינוי. גם אנחנו כמבוגרים שמבינים יותר, יכולים להגיב שונה ממה שחשבנו. כל שכן ילד.
אני מציעה להמעיט בדיבור על האח החדש שעומד להיוולד, במיוחד לילד שמגיב יותר קשה.
כמובן שאם תשאלנה שאלות לענות ולתת מענה לכל שאלה שנשאלת.
בהזדמנות שבה את לבד עם בנך, אפשר גם לשאול ממה הוא חושש, מה הוא מרגיש וזאת רק אם את רואה שמוכן לשיחה זו.
בברכה,
סימונה

תמרה שלום,
מזל טוב להולדת התאומים
הפרידי בין התאומים כאשר הם מתחילים להיות יותר פעילים, והמיטה כבר לא מספיק גדולה עבור שניהם.
כאשר את מפרידה בנהיים את יכולה לתחום את המיטה עם מגן הראש כדי לתת הרגשה למקום יותר קטן ואינטימי.
בברכה,
סימונה

שלום רוני,
אני יודעת כמה קשה למצוא זמן אפילו לעצמך. כל שכן כשיש שלושה ילדים בבית. ובכל זאת:
1.סוף שבוע הוא אופציה. כשאת לא לבד, זו הזדמנות לתכנן זמן
אישי עם כל אחד מהילדים.
2. הזמן האישי יכול להיות חצי שעה, השאלה שלי, האם יש
אפשרות שהאחים האחרים יכולים להיות יחד?הכוונה, האח הגדול עם הקטן?
3.בתור התחלה, אפילו רבע שעה יהיו מצוינים. אם אין ברירה,
אבל זו התחלה, התחלה נהדרת.
4. להכין טבלת זמן אישי, ילדים אוהבים זאת והם נרתמים כשאת
עם אחד הילדים. ומחכים לתורם.
5. באמצע השבוע, האם יכולה לבוא נערה להיות עם הילדים
ואת תהיי פנויה בלב שקט להיות עם הילד שאיתך.
מקווה שתצליחי למצוא הזמן.
המון בהצלחה,
בברכה,
סימונה

בוקר טוב נטלי
את מחזירה אותי אחורה בשנים עם אותה התלבטות,
אתחיל מהסוף, מה זה יעשה לשלישי?
אחד הדברים החשובים בהורות זה המסר שאנחנו מעבירים לילדינו. באופן כללי על כל נושא כמובן,
אם נעביר את המסר ממקום של ביטחון, הרגשה טובה, אופיטמיות וכו.. זה מה שהילד יקלוט מאיתנו. אם נעביר מסר כלשהו בהרגשה של עצב, חשש, פחד, חרדה וכו. זה מה שיעבור אליו.
את נמצאת בסיטואציה שאין לך שליטה עלייה. אך יש לך שליטה איך לקבל את העובדה. ואיך להעביר לילדים.
אני רוצה להאיר את עינייך שישנו יתרון לילד שיהיה לבד בכיתה בזה שיכיר חברים חדשים. יתפתח לעצמאות ובלי הסתכלות או השוואה לצד אחיו. ומניסיון , אין מה לעשות, ההשוואה בלתי נמנעת.
לקיים שיחה עם הילדים , ולשמוע מה ואיך הם מרגישים.
אפשרות שלישית, אם את מרגישה שזה ממש לא נכון לעשות את ההפרדה כמו שהיא, לבקש שכולם יהיו בכיתה אחת. ואני מאמינה באינטואיציה של הורה.
המון בהצלחה,
אשמח להתעדכן,
בברכה
סימונה

אורלי שלום,

הייתי נותנת לבנות להסתדר לבד. לא להתערב או לנסות לעזור להן.

לתת להן להסתדר לבד. הן כאחיות והן עם החברה.
בברכה,
סימונה

שום אליה,
חד ולחלק להפריד, בלי לכעוס או להסביר יותר מדי, הפרדת כוחות. אני מתארת לעצמי שלא קל להיות איתם בלי הפסקה, אך כשאת מזהה שעומדת להיות נשיכה, את מרחיקה ומסה להסב למשהו אחר, את לא כועסת, אך כן משדרת החלטיות וביטחון במשפט אחד שאת אומרת," אנחנו לא נושכים".
אני לא אומרת להעניש, כי זה לא יתפוס לדעתי, ברגע שילד קולט שמשהו בהתנהגותו מפעיל את הוריו ומביא אותו להגיב או יעשה את הדבר שוב ושוב. ולכן אני הסב את תשומת ליבו של הילד למשהו אחר שיעסוק בו.
אשמח להתעדכן,
בברכה,
סימונה

שלום גיא.
בין אם אנחנו הורים לתאומים או לא. היחס שלנו שונה מאחד לאחד. וזה טבעי ובסדר.
באופן כללי: אם ילד אחד מועדף מאוד מול אחיו, כדאי לעבוד על העניין. איך אתה יכול לאזן?
לא להשוות, לא להפלות, לא לשבח אחד והשני לא. וכו...
הייתי יוזמת משחקים משותפים עם שני הבנים. הייתי דואגת ששניהם יהיו שותפים המשימות שונות בית.
יוצרת מצבים ששניהם יהיו בהם פעילים ושותפים.
דבר נוסף וחשוב: אם אתם מדברים בניכם בנושא זה ליד הבנים. לא לעשות זאת.
לא לחשוף הילדים לחילוקי הדעות האלה בינכם.
אשמח להתעדכן,
בברכה
סימונה

שלום ליה,
לילדים יש כושר הסתגלות מהיר.
אם אפשר לבקש במסגרת הרשמת הילדים לב"ס, שחלק מהילדים או חברה אחת לפחות תהיה בכיתה המגבילה, עם בתך השנייה. עשי זאת .
אם לא, ואת רואה שבתך קצת בחשש שלא תכיר אף אחד , עודדי אותה. ותגידי לה שאת מאמינה שהיא תכיר חברה חדשה דיי מהר.
שתפי אותה מזכרון ילדותך, שגם את חששת כשהגעת לכיתה חדשה, גן, והכרת חברות חדשות.
ודבר נוסף וחשוב, " לא רוצה להזיק לאף אחת מהן...." כהורים חלק מהחוויות שילדינו יעברו הם לא בשליטתנו. העידוד, ההקשבה, התמיכה, השיתוף הם אבני דרך שאנחנו יכולים לתת לילדים על מנת שיוכלו לעבור את השינויים על הצד הטוב ביותר.
המון בהצלחה.
אשמח להתעדכן
בברכה, סימונה

גלית יקרה שלום,
כמה כואב לנו לראות אחים לא מסתדרים,או כפי שאת כותבת "שונאות אחת את השנייה." גיל ההתבגרות מביא עמו אתגרים חדשים מכל הבחינות הן למתבגר והן להורי המתבגר.
כל אחת מהבנות מוצאת עתה את חשיבות החברים במקום מועדף, מול המשפחה שהיא במקום השני.
אני רוצה להאמין כשהבנות תגדלנה היחסים בינהיין ישתפרו ויהיו טובים כפי שהיו בעבר.
מה שחשוב עתה,
זה לא ללחוץ עליהן להסתדר ולהתקרב אחת אל השנייה כפי שהיו בעבר. אם זה מה שקורה בבית.
אם יוצא לך לבלות בנפרד עם כל אחת מהן, זה יכול להיות נהדר.
זו הזדמנות לשמוע מה כל אחת מהן מרגישה, רוצה...
אשמח להתעדכן,
בברכה,
סימונה

שלום רביב,
הדילמה שלנו מתי להתערב? איך להתערב? כמה? היא דילמה שמלווה אותנו כהורים לאורך הדרך ולא רק כהורים לתאומים, שלישיות וכו.
אחים, לא דומים אחד לשני. לכל אחד יהיה הצורך למצוא את המקום המיוחד שלו בתא המשפחתי.

השאלה:
1. האם את רואה בהתנהלות של הבנים (במיוחד בבנך השקט יותר) מצוקה וחוסר נוחות, או מהסתכלותך על הילדים לא מרגישה נוח, ויודעת שזה פחות "נכון"?
2. האם בנך מביע את מורת רוחו על המצב? או שהוא פשוט זורם וזה לגמרי בסדר בשבילו?
3. אם אתם מעירים ומדברים הרבה על התנהגותו של בנך הכריזמטי, כדאי להפסיק עם המלל. לא להעיר, ולא לדבר הרבה, כי כשאנחנו רוצים למתן התנהגות מסוימת, ומדברים על כך הרבה, אנחנו גורמים בדיוק להיפך.

כדי לאזן את מערך הכוחות, אני מציעה:
1. ליצור משחקים שכל פעם מישהו מוביל ומנחה את המשחק.
2. ליצור זמן אישי עם כל אחד מהבנים. לזמן האישי יש את היתרונות של לדבר, לשמוע, ולהבין איך הילד מרגיש. זה עושה טוב לילדים כשיש להם זמן אישי עם ההורה שלהם: הם אוהבים וצריכים את הזמן בלי אחים.
3. להפריד בין הילדים, כשהמצב יוצא משליטה. לא בכעס או רוגז, אלא ממקום של הרגעת הרוחות.
אשמח להתעדכן.
בברכה,
סימונה

בוקר טוב שרית,
אני חושבת שזה טוב שהם ישנים באותו חדר.
למרות הקושי, ואני יודעת כמה זה קשה.
האם הם מעירים אחד את השני בדיבור? או הולכים אחד אל השני?
אשמח קצת לדעת יותר על תהליך שקורה כשהם מעירים אחד את השני. כך אוכל לכוון יורת מה ואיך לעשות.
בברכה
סימונה

בוקר טוב אלכס,
אני ממליצה שהם יהיו יחד. כל עוד הם קטנים , השינה והחדר המשותף, הם עדיפים מבחינת הקשר שלהם,
לא הייתי שואלת אותם,
יגיע הגיל שכל אחד ירצה את הפרטיות והחדר שלו לבד. עד אז. אני ממליצה שיהיו ביחד.
שיהיה בשעה טובה.
בברכה,
סימונה

בוקר טוב נעמה.
בדרך כלל מומלץ להבדיל בלבוש ובכלל בניראות החיצונית של אחים שנולדו ביחד. וכמו שכתבת , אכן נהגת כך. וזה לדעתי מצויין, גם אני אף פעם לא הלבשתי במכוון אותו דבר.
כשזה בא מהילדות, זה משהו אחר: הן מודעות למיוחדות שלהן. ורוצות להבליט זאת. לא רואה בזה משהו לא נכון.
דבר נוסף יכול להיות שזה יהיה לתקופה קצרה.
דבר נוסף וחשוב, שאני מסבה את תשומת ליבך לכך הוא: האם הן מתנהגות כאחד.? עד כמה הן עושות את אותו דבר בדיוק?
האם הולכות לאותן חוגים? חברים?
אם כן, כצעד ראשון, הייתי יוזמת זמן אישי עם כל אחת, באופן קבוע ,זמן שהוא רק שלך ושל הבת.
אם יש תחביבים מסוימים ושונים לכל אחת, הייתי מחזקת את המקום הזה, ומעצימה אותו.
המון בהצלחה, אשמח להתעדכן,
בברכה, סימונה

בוקר טוב,
מה שלומך?
לדעתי עלייך להפנות השאלה לפורום רפואה מקצועית.
המון בהצלחה,
סימונה