פורום אלימות במשפחה - יש לך שאלה?

שלום לך,
לא כתבת מה הגילאים שלכם, אך אתם בהחלט יכולים להגיש תלונה במשטרה, וגם לפנות ללשכת הרווחה המקומית לעזרה - לא צריך את העזרה של אמא לצורך זה.
אם את בגיל שאת יכולה לעשות זאת באופן עצמאי - מצויין, ואם את מרגישה שאינך יכולה לבד - את יכולה לבקש עזרה ממבוגרים אחראיים בסביבתך - כמו מהמורה, או מהיועצת, או המנהלת בבית הספר.

בהצלחה לך, ואנא עדכני אותנו.

גיא

מיכל שלום, בהחלט מומלץ לדבר עם הילדים ולתת להם חיזוק ותמיכה, כמו גם להבהיר להם שאין הצדקה לכך שאביהם יתייחס אליהם כך. במקרה שמדובר גם באלימות פיזית ממש, אני ממליתץ לפנות לפקידת סעד לחוק נוער - שזו בעצם עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה שתפקידה לעזור לילדים הסובלים מאלימות, ובמקרה הצורך, גם בסמכותה להפעיל ולהעזר במשטרה.

יפה שלום,
באופן כללי - אני ממליץ להקשיב לתחושות בטן. הן מרמזות לרוב על מקבץ של נתונים ואינפורמציה שהבחנו בהם באופן לא מודע אך לא תמיד נוכל להגדיר בפרוש במילים.
אני ממליץ לך לפתוח איתו את הדברים ולשמוע את הגרסה שלו, ולשים לב היטב לא ו פ ן בו הוא מגיב - האם הוא מגיב בכעס ובאלימות מילולית (גם אם זה כלפי גרושתו ולא ישירות כלפייך); האם הוא מכחיש בשלווה את הכל? האם הוא מספר שהדברים היו אך הוא השתנה? רם כן, איך התרחש השינוי?
לידיעתך, אנשים לא משתנים בקלות - במיוחד לא התנהגות כה חריגה כאלימות - זהו דפוס התנהגותי.

לא הייתי חושש מכך שזה יעורר עימות בינו לבינך או בינו לבין גרושתו - להפך - זו ההזדמנות שלך לראות אותו בכעסו - ולראות איך הוא כועס ומה הוא עושה בכעס. אין אנשים שלא כועסים (או לפחות הם נדירים מאד) - השאלה היא איך כועסים מה עושים עם הכעס. כפי שאמרו חז"ל, אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו, ואני מוסיף - אלימותו של אדם ניכרת בעיקר בכעסו.

לסיום - זוהי ההזדמנות שלך לברר האםמנם גבר חלומותייך לפנייך או מקסם שוא.

בהצלחה, ואנא אל תהססי לשאול שאלות נוספות אם יש לך.

בברכה, גיא

שרית שלום,

אני מברך אותך על האומץ לבקש עזרה, צר לי לשמוע שאת שומרת כזה סוד כלכ כך הרבה זמן.

אני מאד מבין את הצורך להגן על אבא שלך, אבל הוא לא מבין שאבא הוא זה שצריך להגן על הבת שלו, ולא שהיא תגן עליו כאשר הוא עושה לה כל מיני דברים.

את צריכה לדבר עם מישהי שתוכל לעזור לך. אני ממליץ שתגשי ליועצת בית הספר או אם את יכולה, עדיף לגשת אל לשכת הרווחה המקומית ולדבר עם עובדת סוציאלית.

בבקשה תספרי לנו מה קורה ואיך הדברים מתקדמים.

תהיי חזקה, ותגני על עצמך לפני הכל!

גיא

לאיריס שלום,
התיאור שלך לצערי אינו נדיר. יחסי חמה וכלה לעיתים עולים על שרטון. את מתארת תהליך של פגיעה מצידה ותגובה מצידך - תגובה לגיטימית מאד של התרחקות ממי שפוגע בך, אך גם לתגובה זו ישנה השלכה - הפגיעה בבעלך. לא ציינת באילו התנהגויות מדובר - האם היא ממש מעליבה, מקללת, או שאולי לך יש ציפיות מיוחדות ליחס אוהב במיוחד. יש הבדל בין זלזול פעיל, לבין חוסר אהדה.

ההמשך נכתב בהנחה שמדובר בזלזול פעיל ופגיעה מכוונת.
באופן כללי, אף שלעיתים קרובות צריך לעשות פשרות קטנות בזוגיות, חשוב מאד לא לעשות פשרות גדולות - כמו לוותר על כבודך ברמה כזו שתאפשר למישהו אחר להעליב אותך ולזלזל בך.
המלצתי היא שתאמרי לבעלך שאת מוכנה לחזור ולבקר אצל אימו, בתנאי שהיא תבטיח ותתחייב במפורש לא לחזור על אמירות או התנהגויות פוגעות. יש חשיבות להבטחה המפורשת, כיון שבאמירה מפורשת היא גם מודה בכך שעשתה זארת בעבר, וגם מתחייבת לא לחזור על כך. אל תסתפקי בכך שבעלך יגיד לאמו למה הוא מצפה, והיא "תסמן" באופן כלשהו שהיא מסכימה, זהו דפוס ידוע, שיביא רק לחזרה על מה שהיה. ואז, אם התנהגויות כאלה יחזרו, פשוט קומי ועיזבי באותו רגע.
אם זה לא יעזור - כדאי לכם ללכת לטיפול משפחתי, שיקיף את כולם, כך שתלבנו ותבררו, ותשנו את דפוסי האינטראקציה בינכם - ובכלל זה אני כולל את בעלך.

בהצלחה,
גיא

ציף שלום,
ראשית, חזקי ואמצי. אני מברך אותך על הסבלנות ואורך הרוח, אך הם בעוכרייך.
מתיאורך מסתבר שמדובר ביותר מאשר סתם אלימות מילולית, אלא לכל הפחות אלימות כלפי רכוש, ואולי גם יותר מזה - אם זה מלוווה ב"אלימות קלה" כדחיפות וכד'.

בכל מקרה, אם את מרגישה שאין יותר דרך חזרה, כפי שאת כותבת, עליך לעשות מעשה ולהחליט להתגרש וזהו. גם אם הילדים יעברו תקופה קשה, והשנה הראשונה של הפרידה בין ההורים תמיד קשה לילדים, בסיכומו של דבר, מצבם יהיה טוב יותר, מאשר אם ימשיכו להיות חשופים להשפלות אימם על ידי אביהם, התפרצויות זעם שלו, וכו.
במקרה שהאלימות חוזרת, המלצתי היא כן לפנות למשטרה - זו לעיתים קרובות הדרך היחידה למנוע חזרה של ארועים אשר ישפיעו לשלילה על הילדים יותר מכל פרידה בין הוריהם.

ברמה הפרקטית, המלצתי היא לפנות כבר עכשיו לעו"ד לעניני גרושין, ולהגיש תביעת מזונות/חלוקת רכוש בבית המשפט ותביעת גרושים אחרי כן בבית הדין, ויפה שעה אחת קודם. הנסיון מראה שגבררים רבים מבינים שסוף הקשר מתקרב, ומנצלים בקשות ותחינות ל"עוד פרק זמן" כדי לפעול להגשת תביעה בבית הדין הרבני, שעלולה מאד להיות בעוכריך. לאחר הגשת התביעה, תמיד אפשר, לנסות אלטרנטיבות כגישור וכו' - אך מוטב ומומלץ לעשות זאת בליווי של עו"ד מומחה בתחום.

בהצלחה,
גיא

מירב שלום - משמורת על הילדים וזכויות ראיה לא בהכרח קשורים לאלימות שהיתה או לא היתה בין בני הזוג. מעבר לכך, אם אמנם הארוע היה כפי שאת מתארת, קרוב משפחתך צריך להזהר ולהתרחק מאשתו ככל הניתן, כדי שלא תעליל עליו עוד, ואז יהיה זה הארוע היחידי שנרשם לחובתו, וקרוב לודאי שלא תהיה לכך השלכה על ההמשך או על המשמורת. המשמורת תקבע בהתאם למערכות היחסים עם הילדים, וכך גם זכויות הראיה. לגבי משמורת - הנטיה היא בהחלט פרו-אימהית, ונוים לתת משמורת לאם, ומשמורת משותפת רק במצבים בהם יש קשר סביר בין בני הזוג המתגשרים והם משתפים פעולה בגידול הילדים.

צריך להבדיל בין משמורת לבין זכוייות ראיה של האב - שיכולות להיות רחבות ולכלול שינה פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני וכו' - ללא קשר לשאלת המשמורת.

גיא

רני שלום, כן בהחלט את צריכה להגיש תלונה במשטרה, וכמה שיותר מהר! אסור לך לחכות, בפעם הבאה יכול להיות יותר גרוע. כמו כן, גם אם העובדת הסוציאלית שלך בלשכת הרווחה לא נמצאת, תמיד יהיה שם מישהו שיכול לעזור לך בהגשת תלונה על אלימות, ובמציאת פתרון. בהצלחה, גיא

אכן, להכריח ילדים לאכול זו טעות הורית רצינית - שיכולה להביא גם לבעיות אכילה בהמשך (אנורקסיה, או השמנת יתר, וכד'). עם זאת, ישנו טווח רחב שבו הורים הם בעלי הזכות להחליט לגבי הגבולות שהם מציבים לילדיהם וכיצד הם עושים זאת.

לא ידוע לי מה סיבת ההרחקה, עד כמה חמורה התלונה נגדו, עד כמה חמורות תוצאות האלימות, האם הן מתועדות. אם בעלך בתקופה זו לא נהג באלימות, ולא נרשמה כל תלונה נגדו במשטרה, והתלונה המקורית לא הצדיקה מעצר עד תום ההליכים, הסיכוי שישלח לכלא אינו גבוה. מעבר לכל אלה - הכל בסיכומו של דבר תלוי בשופט/ת.
גיא

אני בהחלט מסכים אתך שפליקים ואלימות זו לא שיטה חינוכית, זו פשוט אלימות.
לא רק שזה לא חוקי בארץ, זה גם לא ממש עוזר - העובדה היא שמי שמשתמש באלימות לחינוך ילדים צריך לחזור ולהשתמש בה. במילים אחרות, הילד עושה שוב את מה שבעלך נסה לגרום לו להפסיק לעשות. הדבר היחיד שהפלקים והמכות משיגים זה לגרום לילדים להרגיש יותר פחד, וללמוד להיות אלימים בעצמם - כי ככה אבא שלהם עושה.
על ידי שיחה, ועמידה על כללי התנהגות בבית, ניתן להשיג הרבה יותר אכפתיות וצייתנות מהילדים. וצריך לזכור שהם ילדים לא רובוטים - יש להם את הקטעים השובבים שלהם, וצריך לקחת דברים בפרופורציה.
מקווה שעזרתי, גיא

תיקי שלום, מתיאורך נשמע שבעלך יכול להעזר ביעוץ הורי מותאם. עם זאת, לא הייתי נחפז לטעון שאינו אוהב את הילד, סביר מאד שהוא אוהב אותו בדרכו, אך יתכן שהוא חסר את הכישורים המתאימים להתמודדות עם הסקרנות והשובבות של הילד.
יתכן גם שחוסר הסבלנות קשור בעוד תהליכים שאת פחות מקשרת ביניהם לבין יחסו של בעלך אל הילד - כמו קשיים בקשר הזוגי שלכם, או לחצים בעבודה. בכל מקרה, שווה להתיעץ עם מישהו שיכול להתבונן על התמונה המקיפה ולא רק על התנהגותו של בעלך כלפי הילד.
אני ממליץ לך לגשת יחד אתו ליעוץ הורי אצל פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאלי/ת המתמחה בטיפול בילדים (בדרך כלל הם מתמחים גם ביעוץ להורים) או לתחנה לטיפול משפחתי, ולקבל שם הדרכה וסיוע.
בהצלחה
גיא

שלום לך, את מתארת סיפור של אלימות קשה ביותר - ותחושה של סכנה, גם לך וגם לאחותך הקטנה. במקרה כזה את חייבת לפנות ללשכת הרווחה המקומית, בכל לשכה כזו ישנם עובדים סוציאליים (המכונים "פקידי סעד לחוק נוער") אשר בתוקף תפקידם חיבים לפעול על מנת להגן על ילדים מפני אלימות הוריהם, והם גם יודעים כיצד לעשות זאת (פסיכולוגים לא תמיד יודעים). אנא עשי זאת כמה שיותר מהר, למענך ולמען אחותך הקטנה. אם תכתבי את עיר/ישוב מגורייך - אוכל להפנות אותך אל האנשים הרלבנטיים - את לא חיבת לכתוב באינטרנט, את יכולה לפנות אישית באמצעות כתובת הדואל שלי שנמצאת באתר הכניסה לפורום.

גיא

הוא היכה אותי הרבה וליפעמים אם מחבת אפילו! אני מכיר את ההרגשה שלך,אני ראיתי הרבה מיקרים כאלה ומה שאני מציע לך אולי נישמע רע אבל זה עלול ליהיות הכרחי את גודלת ואם הזמן את יכולה להגיע לדרגת כוח דומה לשלו ואף לעקוף אותו אם תיתאמני בצורה אינטנסיבית במישקולות וחוג הגנה עצמית או איגרוף גם יכולים לעזור,את צריכה להתחיל לקחת שליטה בבית כדי שלא תיצתרכו ליחיות בפחד זה קרה לי את צריכה להעמיד אותו במקום במיגרש שלו לא עכשיו עוד שנה שנתיים ככה שתיתחזקי.

טל שלום, לא זה לא נורמלי לאחוז בצואר עד כדי חנק במהלך יחסי מין. מצד שני - יש סיכוי שלא עשה זאת בכוונה אלא מתוך התרגשות וחוסר תשומת לב. נסי לדבר אתו על כך, ואם הדברים חיגיעו לכך שזה יחזור על עצמו - מוטב שתקלי את המשך הקשר אתו, או אם המשך הקשר חשוב לך - פניה משותפת ליעוץ זוגי ומיני.
בהצלחה,
גיא

אלין שלום, לא ציינת בת כמה את - גורם שיכול להיות מאד משמעותי מבחינת התשובה שלי. ישינו הבדל גדול אם את מבוגרת וגרה מחוץ לבית, או ילדה הגרה בחסות הוריה.

חשוב לי שתעדכני, ואז אוכל להתיחס יותר לעומק. באופן שטחי, אוכל לאמר לך כי,
כילדה, אני יכול להמליץ לך לפנות ליועצת בית הספר, או אפילו לפנות בעצמך ללשכת הרווחה המקומית ולבקש להתיעץ עם עובד סוציאלי המתמחה ביחסי הורים וילדים.
אם את בוגרת - אני ממליץ לך לפנות לטיפול מקצועי בו תלבני את מערכת יחסיך עם אביך.
בהצלחה, גיא