פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול - יש לך שאלה?

ד שלום,

לדעתי, עליך להפנות את השאלה לרופא, כאשר אתה מפרט בדיוק מהם החומרים שאתה מעשן בנרגילה.
שבוע טוב
אבי

אני מדבר על טבק

יעל שלום,
סליחה, אם אתם כבר נמצאים אתו בטיפול בבעיות קשב וריכוז מדוע אינכם מטפלים גם בבעיות של אלימות מילולית ופיזית. ברוב המקרים אלימות פורצת בעקבות בעיות של קשב וריכוז.
אבי

שלום מירה,
חמור מאד שעדיין לא פעלתם. זה מלמד על חוסר האונים והבלבול בו אתם נמצאים- וברור כי בנכם מבין זאת ובחינתו, סביר להניח, זה מתן לגיטימציה להמשכיות. מקרה שכזה (בהתייחס לכך שהיו אלו סמים) מחייב אתכם לעשות בדק בית רציני ולשנות את "החינוך" בבית. תגובה נכונה היא ליצור "רעידת אדמה". עליכם לשוחח איתו במידי ולא לקבל תשובות חלקיות והסברים "סיבתיים" שאנחנו ההורים "קונים" מתוך מקום של תקווה. זה הזמן להסביר לבנך שהכול הולך להשתנות כעת. עליכם להסביר לו שאתם הוריו ואתם אוהבים אותו אבל גם לא תקבלו הידרדרות או שימוש בסמים- בכול אמצעי ,מחיר או מאבק. עליכם להגביר את הפיקוח בחייו, עליכם להגביר את סמכותכם, בדיוק כמו שעליכם לדעת להתקרב אליו וליצור משמעות.
לטעמי האישי, ייטב לו תפנו לאיש מקצוע שילווה וינחה אתכם בתהליך...
בהצלחה!
יניב

מירה שלום
לדעתי, יש לחשוב בכובד ראש על התגובה ולא למהר. טיפול בבעיה מחייב הסכמה בינך לבעלך לגבי אופן הטיפול, למי פונים ואיך בונים יחד תכנית הכוללת אבחון עומק בעיית השימוש, הקשר החברתי של הבן והיחסים בתוך המשפחה. אנא פנו ליחידה להתמכרויות באגף הרווחה הקרוב או לאלסם, על מנת להיעזר ברשת טיפולית הכוללת טיפול פרטני ומשפחתי.
קדימה לעבודה
אבי

שלום הדר,
קשה לענות על שאלתך באופן מדויק בשל מיעוט הפרטים.
פריזמה הינו כדור נוגד- דיכאון אשר ניתן, בד"כ, לילדים. הנטילה הינה הדרגתית עד הגעה למינון נכון.
במידה ואת נוטלת את הכדור, הרי שיש להימנע באופן מוחלט משתיית אלכוהול. במידה והפסקת את נטילת הכדור לאחר שימוש של מס' חודשים מומלץ להמתין כ- שלושה שבועות עד חודש ימים.
יניב

שלום ליהי,
טיפול נכון בבעײַות התנהגות של מתבגרים כולל עבודה פרטנית עם המתבגר, אך גם עם ההורים.
הקונסטלציה עשויה לכלול טיפול מקביל בתחילת הדרך. הורים בנפרד מתבגר בנפרד. ולאחר מכן מפגשים מאוחדים על פי צורך. כאשר מרכז הפוקוס הוא במתבגר. אופן אחר זה להתחיל יחדיו כדי לקבוע מסגרת כללית של חוקים, תגובות, מחזקים, שיתוף פעולה וכו. ולאחר מכן התמקדות במתבגר.
ישנם אתרים שמאגדים מבחר גדול של מטפלים כדוגמת פסיכולוגים ומטפלים התנהגותים. כמו כול דבר חשוב, עלייך ליצור קשר עם מטפלים שעונים לקריטריונים שלך, ולעשות עבודת שטח כדי לוודא שבחרת מטפל מתאים לצרכים שלך.
בהצלחה,
יניב 

בעיות התנהגות אצל מתבגרים יכולות להתחיל להיות מטופלות בהדרכה הורית טובה. במקרים בהם למתבגר/ת אין מוטיבציה להתחיל טיפול הרי שהדרכה הורית טובה תכוון את ההורים לדיאלוג נכון עם המתבגר, מה שיביא בסוף לטיפול ישיר במתבגר תוך ליווי הדרכה הורית. שילוב מנצח בעיני עם הוכחות מעשיות.

שלום צופית,
אני מקווה שבנך עובר טיפול קוגניטיבי התנהגותי ולא טיפולים אחרים. טיפול בתופעת החרדה החברתית באמצעות טיפול פסיכו דינאמי לא יניב תוצאות ראויות! מעבר לך, חשוב שהמטפל של בנך ידע גם ללמד אותו מיומנויות התנהגותיות נכונות כדוגמת, אסרטיביות, אומנות השיח, הצטרפות לקבוצה, יצירת חברויות וכו'.
לשאלתך, על המטפל להנחות את בנך כיצד להתמודד עם בעיית ההצקה. אני תמיד מסביר למטופלים שלי שדווקא המצבים השליליים או המאתגרים אלו ההזדמנויות הטובות ביותר להוכיח את העוצמות והיכולות. פיתרון של הבעיה עשוי להוות נקודות מפנה בתהליך ההחלמה של בנך. המטפל צריך לעשות עם בנך סימולציות בהם הוא מתעמת עם אותו ילד ומעביר לו מסר חד משמעי שעליו להפסיק את התנהגותו....
אתם ההורים, הסבירו לבנכם שזו הצקה ואין לה מקום בבית ספר. זו האחריות שלו לפעול כולל לדווח במידה והילד לא מפסיק לפוגע בזכויות שלו. יכול להיות לאותו ילד מציק גם לילדים נוספים והם יכולים להתאחד כנגדו ולפנות להנהלה כקבוצה.
חשוב מאד שתדעו בדיוק מה עובר על ילדיכם. נהלו איתו שיחה גלויה ואימרו לו שאתם רוצים לדעת בדיוק מה קורה לו, והבטיחו לו שלא תעשו משהו בניגוד לרצונו, אבל ראשית חובה עליו ליידע אתכם בנעשה. זוהי חובתכם המוסרית- כך תציגו זאת.
בהצלחה.
יניב

צופית שלוום,
אני בהחלט מסכים לדברי יניב המטפל. הייתי מעוניין להוסיף כי עליך לחשוב גם על הוצאת ילדך מהמסגרת בה הוא הופך לקורבן, לפני שהפגיעה בו תהיה קשה. עליך לחפש מסגרת מתאימה ליכולותיו וכשרונותיו, בה יוכל לחוש ״שווה״ ובעל ערך. הערך העצמי והבטחון העצמי נבנים בגיל ההתבגרות.
אבי

ראשית תודה רבה לכם על תשובה מהירה
אכן ניסינו טיפולים שונים בין היתר גם פגישות עם פסיכולוגית וגם אימון אישי
טיפול קוגנטיבי התנהגותי נתחיל מיד לאחר ראש השנה כבר נקבעה לנו פגישה ראשונה ואני מקווה שיניב תוצאות.
היום שוב הבן שלי חזר לאחר שנעלב הוא יצא הביתה ללא רשות והודיע חד משמעית שהוא לא חוזר לשם יותר ואני חוששת שגם בבית ספר אחר הוא יהיה רגיש לחוסר רגישותם של האחרים.
האם לזרום איתו או .....אני לא יודעת מה לעשות .
תודה רבה מראש

יש אתר שעוזר בדיוק בדברים האלה קוראים לו "מתייעצים"
זה אתר חדש שיוכל לייעץ לך מה לעשות בסיטואציות כאלה
חפשי בגוגל ותנסי...
בהצלחה!!!

לינדה שלום,
למערכת החינוך יש מערכת פיקוח!
אם אני לא טועה מערכת הפיקוח על השומרון נמצאת
בירושלים. את מחויבת לפנות אליהם ולהעביר את התלומה
במלוא חומרתה ותדרשי זמן למעקב אחר השינויים
בהצלחה
אבי

שלום,
באופן גורף אני מחזק את ידייך בהחלטתך.
המרכיב החשוב בנושא אינו גיל בנך אלא
האופן שאת רוצה שהוא יתנהג בביתך.
בנך יהיה חייב לכבד את רצונך.
יניב

שלומית שלום, יניב צודק. בעל הבית הוא זה שקובע את הגבולות בבית. גם אם הילד הוא בן 40. כנראה שהגבולות בינך לבנך התמסמסו עם השנים. אני ממלץ לך להיות אסרטיבית ולהעמיד את בנך במקומו
אבי

"הגבולות בינך לבנך התמסמסו עם השנים".

האם אתם יכולים להפנות אותי לקריאה בנושא גבולות וגבולות מתמסמסים כאשר מדובר ביחסי הורים ובוגרים (מאחרי שירות צבאי ובכלל) שגרים בבית ההורים?

שלומית

שלומית שלום,
אני ממליץ לך על הספר של פרופ' חיים עומר "שיקום הסמכות ההורית", אלא שהספר פונה בעיקר להורים למתבגרים. עדיין תןכלי לבדוק שם אלו גבולות התמסמסו.
עומדת בפנייך משימה לא קלה. כדאי שתשקלי עזרה.
אבי

שלום לך אמא יקרה!
זה נכון שההורים הם בעלי הבית והם צריכים להחליט על הילד וכל מי שרוצה לגור בבית וכל זה.
השאלה היא אמא, מה מטרתך? אם המטרה שלך היא להיות החזקה ולהראות שליטה, את צודקת, אם המטרה שלך היא שהוא יפסיק לשתות או נגיד שישתף אותך במה שקורה לו, נשמה שלי, לדעתי את טועה.
הילד צריך אותך צריך את החום שלך וזה לא עובר בחיים גם בגיל 100, אם יש לך הורים את בטח יודעת שתמיד אנחנו רוצים להרגיש מוערכים ושסומכים עלינו. לכן אני מציע לך, לנסות להיות חברה שלו, מה יעזור לך אם בבית הוא לא ישתה אבל כשיצא ישתה עד שישכח איך קוראים לו? אם תהיי חברה שלו ותסמכי עליו הוא ישתף אותך במה שעובר עליו אולי זה יקח לו קצת זמן להחזיר את האמון שהלך איפשהו בגיל חמש, אבל בסופו של דבר הוא צריך את הקשר הזה אפילו יותר ממך. קבלי אותו בשמחה כשבא הביתה תני לו לאכול אוכל שאוהב, תקשיבי לו בלי להעיר כמו שאת רוצה שבעלך יקשיב לך.. ואל תגידי לו שאת סומכת עליו או כל דבר אחר, פשוט תסמכי עליו וזהו.
כמובן שזה לא גורע ממקומך בתור אמא ואל תתני לו שיפגע בך ח"ו או משהו כזה אבל לנסות להחזיר את האמון!
בהצלחה! יצחק.

שלום לך .
אני לא מומחית . אבל החלטתי לתת לך כמה טיפים . כמישהי שעברה גיל התבגרות דומה .
לשאלה שלך כיצד ניתן לאבחן עם בנך משתמש בסמים היא
שימי לב שהוא הוא מגיע הביתה , הוא אוכל הרבה? יותר מהרגיל ? שותה הרבה?
עיניים שלו אדומות ? שימי לב לדיבור שלו העם הוא פולט דברים שלא לעניין .
אני מעריכה במידה ו (אני מקווה שלא ) בנך משתמש בסמים אז בגיל הזה זה מריחואנה
שיש לה את התסמינים של אכילה מרובה , שתייה מרובה , יובש בפה .
ותשימי לב עם הוא מגיע הביתה וישר נכנס לחדר ?!
בנוגע לאבחון של בדיקת סמים ,עדיף שישירות תגשי לילד שלך ותשאלי אותו מה עובר אליו .לא בכעס , לא בצעקות .תתני לו את הבטחון שהוא יכול להיות איתך פתוח , ולא יקבל על הראש על מה שהוא יספר .זה מאוד חשוב באיזה גישה תבואי לילד .
תתחילי איתו בשיחה , תשאלי למה הוא הדרדר בלימודים , תסבירי לו את ההשלכות , ואל תלחצי אליו יותר מדי כי הוא יבהל . עם בכל מקרה את תרגישי שהוא לא נפתח ומסתיר ממך דברים -אז אולי באמת עדיף שתאיימי עליו בבדיקה .
בנוגע העם אפשר להכריח לעשות בדיקה תבדקי השלכות של זה , עם לא יהיו לו לאחר מכן בעיות בבית הספר עם זה יצא לאור , בעיות בצבא , עבודה ודברים דומים .
את הבדיקה הזו אפשר לבצע כבדיקת שתן , אולי כדאי שתייצעי עם רופאת משפחה שלך , ועם בקופת חולים עם הבדיקה חיובית זה יהיה דיסקרטי .

שלום אמא, את מודאגת בצדק. הבן שלך נמצא במדרון חלקלק. לפני שאת רצה לבדוק לו שתן, את חייבת להיעזר ולהתיעץ עם בני משפחה נוספים ( אבא, אחים, דודים משמעותיים) ולפנות לרווחה בעירך כדי להתיעץ עם עובדי הנוער או עם מטפל פרטי המכיר את בעיית השימוש אצל מתבגרים. אל תרוצי תתיעצי
אבי

לרונית שלום,
הייתי מציע לך ראשית לבחון מחדש את נושא הפרטיות של בתך מול הסכנות שהיא עלולה להמצא בהן. זה אומר שהחדר שלה וההתנהגויות שלה מחוץ לבית חייבות להיות תחת עיניים בוחנות. אינני יודע האם את היחידה שמטפלת בה? האם האב גם בתמונה? מה קורה בביה״ס? בקיצור, כדי להתמודד עם הבעייה חייבים לבצע מספר צעדי הכנה.
בהצלחה
אבי

שלום,
בהנחה ששאלתך רצינית, אומר כי ישנם חומרי קריאה רבים ברשת בנושא נזקים וסיכונים של שימוש בסמים. אני ממליץ לך בחום לקרוא!
לשאלך, שימוש בסמים עשוי לפגוע באיכות הזרע!
יניב

בטח מתוק! אתה תוכל וגם תביא הרבה ילדים חמודים לעולם. יש סיבות אחרות וחשובות למה לא לעשן חשיש. וכמו שלא תרצה שהם יעשנו, אתה אל תעשן.

שלום מיכל,
אני מאד מופתע בתגובת המטפלת שכן ובמידה והטיפול מורכב מידי עבורה חובה עליה, לטעמי לפחות, לקשר אותכם עם מטפל שכן יודע כיצד לטפל במקרה הפרטי שלך.
הטיפול לו את זקוקה נקרא טיפול התנהגותי רב תחומי, אשר כולל הדרכת הורים, עבודה פרטנית עם המתבגר, ויכולת תמיכה בתהליך הלימודים, כלומר יכולת לבוא במגע עם בית הספר.
עלייך למצוא מטפל אשר מומחה בעבודה עם הורים למתבגרים מאתגרים במיוחד, ויפה שעה אחת קודם.
יניב

מיכל שלום,

כל הסימפטומים שאת מתארת לגבי בנך, עלולים להוביל אותו לבעייה חמורה של התמכרות.
אני מציע לך לפנות לאגף הרווחה בעירך, על מנת שיפנו אותך ליחידה לטיפול בהתמכרויות. ביחידות אלה יש עובד סוציאלי המטפל בנערים בגיל בנך. אני מקווה שתוכלו, את ובעלך, להיעזר בהדרכה הורית. הדבר תלוי בגודל היחידה שבעירך ובמספר המטופלים.
ניתן להיעזר גם במטפל פרטי.
אבי

תודה רבה לכם על ההתייחסות.אני חייבת לציין שאין שום סיכוי בעולם שבני יסכים לפנות ולהיות מטופל ע"י גורם כזה או אחר. בנוסף גם בעלי לא שש ושמח,בלשון המעטה,להגיע להדרכות כאלה.אם כי אני יכולה לכפות עליו.היכן אני יכולה להיחשף להדרכה הורית באזור מגוריי?(רחובות,ראשל"צ)

מיכל שלום,
את ובעלך יכולים לקבל הדרכה הורית ביחידה לטיפול בהתמכרויות בראשון לציון או ברחובות באגף הרווחה. הטיפול הוא דיסקרטי ויכול לעזור בגישה לבנך.
אל תהססי ופני מיד
אבי

גם הבן, שלי בן 16.5 יש לו קצינת מיבחן, כרגע ניקבע שהוא יהיה בהשגחה של קצינת המיבחן גם שותה, עישן סמים בעבר כרגע באל-סם אני ואביו גרושים והבן מתגורר אצלי ,יש לו הפרעות קשב, הוא ילד מאד חכם ופיקח, אמנם חסר מוטיבציה, הוא לא מתמיד בלימודים , מאד קשה להתנהל איתו בבית הוא לעיתים תוקפני ,מלבד התופעות המוכרות של גיל ההתבגרות יש את כל התוספות הנילוות,אני כבר ממש מיואשת, הומלץ לנו ללכת להדרכה הורית, אני מחפשת הדרכה הורית במיוחד בנערים כמוהו, לאן עלי לפנות האם תוכלו להמליץ לי אני גרה בת"א

שלום,
ישנם רבים המציעים תהליך טיפולי לקשיים איתם אתם מתמודדי. לדעתי, חשוב שהתהליך יכלול עבודה מולכם ההורים יחדיו עם הבן. בצורת מפגשים משותפים- לפחות להניע לטובת הנושא. גם מפגשים פרטניים עם הבן בשלב מתקדם יותר.
קשה לי להמליץ על מקום ספציפי. יהיה עלייך לבדוק ולחקור את המקומות השונים.
בהצלחה!
יניב

שלום מירי,
כאימא למכור יש לך את הזכות, כמו גם את החובה לקבל תמיכה וייעוץ מאנשי מקצוע בשירות הציבורי, העירוני והקהילתי. לדוגמא, היחידה לנפגעי סמים בעירכם, שרותיי רווחה, יחידות עירוניות וכו'. לטעמי האישי, עלייך להיות מעורבות ככול הניתן בתהליך הגמילה שלו. הכפר אותו ציינת נותן מענה גם למשפחה. ייטב לו תפני אליהם ותשתפי אותם בחששות שלך והם ידריכו אותך. זאת ועוד, אם הבן יצליח בתהליך ההתנקות, הרי ברור כי אז יחול בו שינוי אמיתי ויסודי- זה תנאי הכרחי להצלחה! עוד אני מציין כי חזרה הביתה אין פרושה התנתקות מתהליך הניקיון, להפך. כדי להמשיך להיות נקי, בתנאי כמובן שיחפוץ בכך, עליו להמשיך ללכת לקבוצות כדוגמת N.A
מעבר להמלצות אלו, אני חושש שכול אמירה אחרת עשויה יותר להזיק מאשר להועיל שכן המצב הינו מורכז ולכן דורש התייחסות רצינית.
בהצלחה!!!
יניב

מירי שלום,
יכול להיות שהתגובה שלי תהיה מעט חריפה!!! אני לא מתפלא שאת במצב של ייאוש.
האם יש מישהו שדואג לך? 3 ילדים שלך הם מעל גיל 18. התלות שלהם בך היא חלק ממצב יחסים שבניתם במשך שנים. מירי הגיע הזמן לדאוג לעצמך!!! איך? דרך אחת היא לבקש סיוע וטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות בעירך. דרך שניה לבקש טיפול פרטי אצל מומחה לטיפול בהתמכרויות, המכיר את סבך היחסים התלותיים ושיוכל לאפשר לך לבנות יחסים בריאים יותר. מטרת הטיפול הפרטני היא לחזק אותך ואת היכולת שלך לסרב למערכת היחסים הקיימת. זה נראה אולי פנטסטי, אבל זה בהחלט אפשרי!!!
בהצלחה
אבי

תודה רבה

ראשית תודה על תגובתך.הכן כן פעמיים בשבוע אני בשיחות כשאחת מהם אני עם הבן ופעם אחת לבד.הטיפול נמשך כבר 5 חודשיים.אני כבר שנה,אני לא מצליחה בשום דרך.הם כועסים עלי.כל שיחה נגמרת בעצביים.הם מדברים ומתנהגים כאילו חייבת לעזור להם .אלו ילדים פשוט עצלניים (קשה להגיד את זה אבל זו המציאות) שלא לוקחים אחריות על כלום.מדובר בילדים גדולים שהבן בן 30,והבנות 21 ו23
תודה מראש
מירי

שלום מירי ותודה על הכנות!!
כשאת כותבת "אני לא מצליחה בשום דרך..." ואח"כ "הם כועסים עלי.." זה נשמע לי כאילו את אומרת "אני לא מצליחה לרצות אותם.." "כל מה שאני עושה לא טוב בשבילם". אם הבנתי נכון את אשר כתבת, פסי הטיפול שאת עוברת כיום, עדיין אינם ממוקדים בך, כיון שאת עדיין מנסה לרצות את ילדייך והם, כחלק מיחסי תלות, מרגישים שאת חייבת להם.
אני מתקשה לתאר בכתב כיצד תהליך טיפול עובר מחשיפה יחסי תלות לטיפול ממוקד. זהו תהליך מורכב ועדין.
אל תוותרי מירי
אבי

שלום,
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המורחב יודע לעסוק בסוגיות של חוסר ביטחון עצמי. בטיפול לומד המטופל לזהות את המחשבות שמובילות לחוסר הערכה עצמית, ולהתעמת איתן (לחשוף אי דיוקים ולעיתים אף עיוותים- אשר כתוצאה מחשיבה רגשית). בשלב אחר המטופל עובר תהליכי העצמה (זיהוי ליבת האיכות), ששוב מטרתם לשנות את הפרשנות שהוא נותן לאירועים- שזו החוויה הישת שנוצרת--" אין מציאות, יש פרשנות של מציאות). לבסוף, המטופל רוכש מיומנויות התנהגותיות רלוונטיות (לדוגמא, אסרטיביות). המטופל מקבל משימות, בחייו האמיתיים, אשר מותאמות ל"רמת התפתחותו" כדי להגדיל את סיכויי חווית ההצלחה. בשלב זה מרבים לעמוד על המרכיבים הקריטים אשר מעצבים התנהגות (חשיבה ורגש), ובעיקר לנתח סיטואציות עכשויות מחיי המטופל.
מקווה שעזרתי,
יניב

שלום שוש,
לא ברור לי האם הבן לוקח ריטלין מזה זמן רב ורק לאחרונה התפתחה התנהגות אלימה, או שלאחרונה החל לטול ריטלין והתופעות הרגשיות והתנהגותיות החלו להופיע לאחר מכן.
קיים הבדל משמעותי בתשובה ולכן אני מבקש ממך להעלות את שאלתך מחדש כדי שאוכל להתייחס אליה כראוי.
תודה,
יניב

שןש שלום,
כדי להשלים את תשובתו של יניב, הייתי מבקש ממך לבצע סריקה הסטורית של התנהגות חריגה של בנך מגיל 6!!! איך התמודדת/תם עם החריגות האלה (טיפול תרופתי, עיצוב התנהגות וכו)? רק אז אפשר יהיה לעזור באבחון חומרת הבעייה והדרכים להתמודדות.
אבי