פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול - יש לך שאלה?

שלום שירה,
אין זה ראוי מצידי להעלות תכנים אישיים - מקצועיים בפורום הזה. את מוזמנת להעלות את שאלתך באתר המרכז לייעוץ התנהגותי בו אוכל להתייחס לשאלתך.
יניב 

סמדר שלום,
בנך נמצא כעת בגיל ההתבגרות, אני מאמין שבעיות התנהגות היו לו כבר בגיל צעיר והוא התקשה לקבל מרות. אני גם מאמין שהוא ילד מדהים, אך כדאי לשמוע למה שהפסיכיאטר והמדריכים בכפר אמרו. הקושי שלו לשלוט בטמפרמנט שלו המתבטא באי קבלת מרות ובאימפולסיביות שלו (שאינה מאפשרת לו קשב וריכוז) נובעים מבעיה אורגנית, לא מפני שהוא רוצה בכך.
אם את תתנגדי לטיפול, תעוררי גם בבנך התנגדות לקחת ריטלין. בסופו של דבר יהיה קשה להשאיר אותו בכפר הנוער.
כל כמה חודשים אפשר לאבחן שוב את מצבו עפ"י עדויות המדריכים הנמצאים אתו ולראות האם הריטלין + עיצוב ההתנהגות עוזר.

בהצלחה
אבי

דב ר ראשון אני מודה לך על תגובתך. אני החלטתי לתת לילד ריטלין בעיקר מפני שהוא מבקש ורוצה. השאלה שלי מכיוון שהפסיכיאטר רשם ריטלין+עיצוב התנהגות ולא פרט , ידעו למה הכוונה? ואשמח אם תוכל להבהיר לי האם ישנה פה בעיה שהיא מעבר לחינוך? והאם יש לכפר כלים לתת לילד? וכאשר שלחתי את המלצת הפסיכיאטר לכפר העו"ס שאל אם זה כל מה שהרופא ציין? מדוע הוא הופתע?
האם הרופא היה צריך "בהערכה פסיכיאטרית" לרשום הערכה ארוכה ? (הרופא כתב בתוצאה: ריטלין L20 + עיצוב התנהגות)
שוב תודה רבה!

שלום אריאל,
בהנחה שלא היית לבד, כיצד הגיבו האחרים לדבר? האם יש נוספים עם תגובה דומה?
מלבד זאת, ברור כי הגוף שלך נמצא במצב הדומה לזמן השימוש. אלא שעבר זמן רב. זוהו מצב בעייתית מאד. התאור של המצב התודעתי בו אתה נמצא, ולהשפעה על מצב הרוח מלמדים כי עלייך לפנות באופן מידי לפסיכיאטר המתמחה בנוסף בהשפעות של סמים.
זה כול מה שיש לי לומר לך כרגע.
יניב

הילד באמת נשמע ילד טוב עם חוש צדק מפותח מאוד! לצערנו העולם קשב כ"כ לילדים ואנשים כאלה שיכולים ל"השתגע" כשרואים איזה עוול. אין בית ספר אחר לילד? מקום יותר מוסרי?אני גם זוכר בתור ילד שכולם מאמינים למורה שדואג לפרנסה שלו.
אבל צריך לבדוק ואין לי מושג איך, האם הילד לא מגזים קצת, האם אין שום פעם שהוא שיקר או עשה דברים לא מוסריים? כמו לא לכבד אותך? או לקחת משהו לאחים הקטנים? אם הוא באמת טלית שכולה תכלת הייתי מציע אני הקטן, לשים אותו במקום אחר שאולי יתאים לו ותר. אבל זה רק אם אנחנו בטוחים שהוא טלית ש כ ו ל ה תכלת.
לפעמים גם הילד יוצר "פרובוקציות" כדי להוכיח שהו צודק. לדוגמא במקרה בכיתה אם הוא כזה שוחר צדק אפשר להסביר לו שפשוט יצביע ויסביר למורה שכואבת לא היד והוא צריך לשים תחבושת, לא יותר פשוט? וכן להסביר לו שאפשר לפתור בעיות כאלה בדרכים יותר פשוטות.
בהצלחה!
יצחק

שלום אורנית,
אשוב להגיב בהרחבה לשאלתך בערב.
אנא המתיני עד שאגיב בהרחבה!
יניב

שלום אורנית,
ברור כי בנך מפנה את כעסו כלפיי המורה משום שבנך מבין ובצדק כי המורה הוא זה שאמור להגן עליו כנגד ההצקות בסביבת בית הספר, אלא שאין המורה נוהג כך. זה מקור ההתעמתות.
תופעת "סרבנות בית ספר" מוכרת היטב בקרב ילדים שסובלים מהצקות בבית ספר. צריך להבין כי אנו תמיד נשאוף להימנע מסיטואציות המעוררות בנו רגשות שליליים!
לטעמי, אין המורה מבין את תפקידו האמיתי והוא נכנס לעימותים עם בנך על בסיס של "פגיעה אישית". עושה רושם שגם בית הספר לא פועל כדי ליצור סביבה בטוחה עבור התלמידים. האופן שמנהלת בית הספר בחרה לפתור את העימות בין בנך למורה הוא כמעט מגוכך.
בנך עובר תקופה מאד קשה ולאיטו מאבד את כול האמון בסביבה הבוגרת. אינך יכולה להרשות זאת לעצמך. אסור שהוא יאבד את האמון שלו בך. זה בדיוק הזמן להגן עליו בדיוק כשם שמצווה עלינו ההורים.
אני ממליץ לך לבפעול באחת משתי הדרכים הבאות:
1. לפנות באופן מידי למטפל מומחה בבעיות חברתיות (מטפל התנהגותי, או קוגניטיבי התנהגותי) ואשר מסוגל ללמד את בנך מיומנויות חברתיות, שינוי דפוסי חשיבה, תהליכי העצמה ועבודה רגשית. על מטפל זה לפנות מטעמכם לבית ספר כדי להסדיר את שילובו מחדש בבית הספר.
2. לפנות למטפל בעל אותן היכולות כדי ללוות אותך בתהליך העברתו ורישומו של בנך למסגרת לימודית חדשה, וכמובן לטפל בו.
כך או כך, עלייך לפנות באופן מידי למנהלת בית ספר ולחשוף בפניה את כול אשר קורה עם בנך לאחרונה ולבקש ממנה תשובות ברורות על הדרך שבית הספר מתכוון להמודד עם הבעיה והאם הוא מסוגל בכלל להתמודד עם מורכבות הבעיה.
אני באופן אישי מטיל ספר ביכולתבמנהלת ליצור שינוי מהותי, ועל כן עלייך לבחון ברצינות את האפשרות השנייה.
לסיום, חשוב לי להבהיר כי דבריי אינם מהווים תחליף להתייעצות עם איש מקצוע אשר בקיא בכול המרכיבים.
בהצלחה!
יניב

יש אתר שעוזר בדיוק בדברים האלה קוראים לו "מתייעצים"
זה אתר חדש שיוכל לייעץ לך מה לעשות בסיטואציות כאלה
חפשי בגוגל ותנסי...
בהצלחה!!!

אורנית שלום,
אין ספק שלבנך אכן יש בעיית התנהגות ובה יש לטפל (לא במורה ולא במנהלת).
עליך לפנות לעזרה ליועצת של בית הספר, או לפנות לייעוץ מקצועי לטיפול בבעיות התנהגותו וביחסים בינך לבינו.
אני מבקש ממך שתקשיבי לדברי המטפלים המקצועיים, אפשרי שעיצות שיציעו לך לא יראו בעינייך. את חייבת עזרה מקצועית.
אבי

גם בני סבל מבעיה דומה, ואף עבר בית-ספר,אבל לא כל בעית התנהגות נפתרת באמצעות טיפול התנהגותי קוגנטיבי, מחקרים העלו שיעילות טיפול תלוייה באינטראקציה שנוצרת בין מטפל למטופל, ולכן לא נכון לומר שרק שיטה התנהגותית קוגנטיבית היא הנכונה ומביאה להצלחה,אלא בעיקר אישיותו ויכולתו של המטפל.

לכן הזהרי ישנם הרבה אנשים שנותנים טיפול ויעוץ אך אינה בעלי תעודות הסמכה לכך.
יש לברר זאת היטב לפני תחילת הטיפול.

במקרה של בני, אצל מטפלת בשיטה פסיכו-דינאמית - חלה תפנית מדהימה אחרי טיפולים כושלים בשיטות אחרות

בהצלחה
דלית

שלום,
בהתחשב בעובדה שאין ברשותי את כול הפרטים אציין רק
כי סביר שבתך נמצאת ברשותה של המדינה ועל כן
אין הנזק באחריותך. חשוב לי להבהיר כי אין דעתי
תחליף לדעה של איש מקצוע רלוונטי.
יניב

שלום מיכל,

גילו המתקדם של בנך מגביר את הסיכוי שעיקר דבריו הם אמת. ייתכן כי הוא מקצין מעט את דבריו כדי ליצור תחושה של בהילות וכדי לעורר את התגייסותכם ועזרתכם, אך זו רק הנחה. לא ברור לי אילו תהליכי אבחון הוא עובר? שאלות חשובות אחרות שאתם צריכים להתייחס אליהן: האם בנכם נוטה להיות מעורב באירועי אלימות? או לחילופין, האם הוא סבל מקורבנות בעבר? האם יש לו חברים איתם הוא מסתבובב בהפסקות? או שהוא לבד ופגיע?
כאמור, בנכם אינו ילד צעיר וזה גם היתרון. עליכם לנהל איתו שיחה רצינית בה תבקשו לדעת מה פשר הדברים, אימרו לו שתתמכו בו ותעזרו לו להתמודד עם הבעיה. ייתכן כי הוא מפחד לפנות לעזרה שמא זה יסבך עוד את המצב ( אופייני למצביי קורבנות).
החשוב מכול שתסבירו לו שאין אתם מתכוונים להניח לנושא עד שהדברים לא יוסברו ויפתרו. פרוש הדבר שאתם ההורים מתכוונים לפנות ישירות למורה ולמנהלת כדי לברר את הנושא. סביר מאד שברגע שהבן יבין כי אתם נחושים לפתור את הנושא הוא ישתף אתכם בנעשה.
אתם מוזמנים לחזור ולשתף בהתפתחויות.
בהצלחה! 

אמא שלום!!
מצבך אינו פשוט. לפני שאת שומעת לעצות שונות (יועצות בית הספר, בני משפחה וכו) עליך לעשות סריקה לגבי מעגלי האנשים שאת יכולה להיעזר ולהיות נתמכת על ידם: בעל, ילדים, הורייך, חברים משמעותיים של המשפחה. את בונה מערך שיעזור לך להתמודד עם בתך.
במידה והשתייה של בתך היא חברתית, כלומר עם חברות נוספות, כדאי להתחבר להורי הנערים והנערות ולבנות מערך הורי תומך. הייתי גם מציע לך לקרוא את הספר סמכות הורית של פרופ׳ חיים עומר, על מנת לגבש דרכי פעולה.
יש לך הרבה עבודה
בהצלחה
אבי

דור שלום,
כמה שאלות: 1. בן כמה אתה? 2. כמה שנים עישנת? 3. מה זה "עישנתי הרבה", פעמיים ביום? כל היום?4. האם עישנת וגם שתית אלכוהול או לקחת כדורים?
חודש לאחר הפסקת עישון מוחלטת ללא אלכוהול או כדורים, תוכל לבדוק בודאות את מצבך. אם התסמינים חוזרים, גש לפסיכיאטר או לנוירולוג.
שבוע טוב
אבי

גולן שלום,
שתיית אלכוהול היא נורמטיבית וחוקית, כך שאם אתה בוגר אתה יכול לשתות אלכוהול.
אין אפשרות לקבוע מה מסוכן ולמי. יש שכוסית יין מעיפה אותם והם משתכרים ויש כאלה בעלי "התנגדות גופנית" שגם לאחר שתיית חצי בקבוק ויסקי הם מתנהגים באופן טבעי.
אבקש ממך לבדוק על עצמך מספר דברים: א. האם קרה לך שנסחפת ורצית לשתות יותר מאשר אתה רגיל? ב. האם אתה משווה את מידה ה"סוטול" שלך מול אחרים? ג. האם קרה לך שלא זכרת כמה שתית? תחשוב ותענה לעצמך בכנות. אם כל התשובות לשאלות ששאלתי הן "לא", אפשר לומר שהמודעות שלך לשתייה גבוהה. אם ענית "כן" על אחת מהשאלות האלה, הייתי אומר לך להיזהר, ישנם "חורים" במודעות שלך.
מקווה שעזרתי
אבי

יש דבר כזה תרבות שתייה, פשוט, לא אצלנו בארץ..
במקומות אחרים ברחבי העולם שתייה אלכוהול היא חלק מהתרבות ומהמסורת, אצלנו זה חדש ואנחנו לא יודעים איך לעכל את זה (תרתי משמע)
תהנו..

ליטל שלום,
את בהחלט עלולה להסתבך אם את נוסעת עם מוכר ומעשן חשיש. אולי הבחור נמצא תחת מעקב של המשטרה?
אבי

עדיין זה יכול להזיק לי ? הוא לא עושה את זה לידי ולא באוטו שליי זה עדיין מסוכן בשבילי ?יכולים לקחת לי את האוטו על זה?

שלום,
מהפנייה שלך ניתן להבין את הלחץ בו את נמצאת, אך בעצם אינך מפרטת מהן ההתנהגויות הקשות של אביך. עוד לא ברור האם ישנה דמות אימהית, אחים נוספים, גילך, ומהו הרקע של אביך.
יחד עם זאת, באם קיימת סכנה לשלומך, או שאת חשה כי הנך קורבן להתעללות נפשית כזו או אחרת, או ואפילו שמצבו הנפשי של אביך אינו כשורה, את יכולה לפנות לרווחה
בעיר מגוריך. דיווח על המצב בבית יאלץ את הרשות לפתוח תיק ולחקור את המצב באופן מידי. באם הסכנה הינה מוחשית עוד יותר ואת או בני משפחתך מרגישים מאוימים וכמי אביך עלול לפגוע בכם בכול רגע נתון עלייך לפנות לתחנת המשטרה הקרובה לאזור מגורייך כדי להגיש תלונה בצורה מסודרת.
כך או כך, כדי שתפני לעזרה יחד עם דמויות מבוגרות ממשפחתך.
מקווה שעזרתי,
יניב 

אלמונית שלום,
תקראי שוב את התגובה של יניב ותנסי לפעול על פי הוראותיו.
אבי

דורית שלום,
מצטער שלא הגבנו מיד. חסרים פרטים רבים לגבי גילו, פירוט של התנהגותו לאורך השנים, האם יש אבחון לגביו? מה המבנה המשפחתי שלכם? מי יכול לעזור ולתמוך בך בתוך המשפחה? מחוץ למשפחה?

ללא פירוט לא נוכל להתייחס לבעייה שלך וחבל.

אבי

הי דורית,
אני מכירה חונך מקצועי לבני נוער המטפל בין היתר, בבני נוער שהתנהגותם מאופיינת באלימות, או שימוש באלכוהול, חוסר מוטיבציה ללימודים, קושי בתקשורת בינאישית טובה וכו'.
הוא עושה עבודה מקצועית, אישית וטובה ומצליח בקרב בני נוער. מניסיון- הוא עזר רבות לנערים ואני מכירה אחד באופן אישי שהיו אלימים והיום הם בצבא ומאוד השתפרו בהתנהגותם ובכלל התחולל שינוי מדהים אצליהם.
הקישי בגוגל- חניכה מקצועית לבני נוער ואולי תמצאי בסיוע שאני מצאתי את הפתרון הנחוץ לך ולבנך.
בהצלחה,
לילך

שלום דורית,
ישנם גופים ומטפלים מקצועיים פרטיים וציבוריים רבים אשר
יש ביכולתם לסייע לך ולילדך. על פי רוב שינוי התנהגותי
דורש הדרכת הורים, טיפול פרטני עם הילד, והתערבות
בבית הספר. טיפול מסוג זה נקרא טיפול התנהגותי רב תחומי.
מקוה שעזרתי.
יניב 

מור שלום,
אם התכוונת שהיום הוא מעשן סיגריה אחת ליום, ישנה בהחלט בעייה!!
שימי לב, דווקא, להתנהגותו למחרת בבוקר, החשיש, בדומה לאלכוהול, "מרגיע" ומרדים בשעות הראשונות, אך עלול לגרום להתנהגות תוקפנית, מאוחר יותר. בעלך יכחיש את התנהגותו ויתלה אותה בבעיות וקשיים בחיים.
לעזרתך, קיימים שני ערוצי טיפול ותמיכה: פרטי וציבורי. ישנם מטפלים פרטיים מומחים בהתמכרויות וישנן יחידות לטיפול בהתמכרויות מקצועיות ביותר בלשכות הרווחה בכל עיר בארץ.
אל תוותרי על העזרה.
אבי

אלמונית שלום,
באמת שאלה קשה!! איך את רוצה להיגמל אם "את אוהבת את ההרגשה עם זה", את פוחדת בצדק. כי הגמילה הפיזית לא "תוציא" לך את האהבה להשפעה של הסם? מספר שאלות נוספות: בת כמה את? כי אם את מעל גיל 18 אין בעיה להפנות אותך למרכזי גמילה מבלי ליידע את הורייך. האחריות כולה עלייך. אם את מתחת לגיל 18 שום מרכז גמילה מסודר (עם רישיון) לא יקבל אותך מבלי ליידע את הורייך, הוא יעבור על החוק. אם את מעל גיל 18 את יכולה לפנות באופן עצמאי ליחידה לטיפול בהתמכרויות שבעירך או בעיר הקרובה כדי לקבל טיפול גם לאחר הגמילה הפיזית. גמילה פיזית היא רק שלב אחד בדרך לחיים נקיים מסמים. אם את מתחת לגיל 18 הייתי מציע לך להתקשר, בכל מקרה, לרווחה בעיר שאת גרה בה ולבקש הפנייה לעובד סוציאלי המטפל בנוער או ליחידה קידום נוער.
אלמונית תקדישי לזה מחשבה ועני לי כדי שאוכל לעזור לך
אבי

אני מעל 18...
זו באמת התלבטות..כי אני רוצה שזה יפסיק לנהל לי את החיים..
איבדתי הרבה אנשים בגלל שהם באו לי לא טוב באמצע סטלה ואתה בטח יודע מה זה סיבובים של אנשים בסטלות..האנשים היחידים שנשארו לי זה רק כאלה שמעשנים..
אבל איך אפשר לצחוק בלי זה...זה מעלה הכל..ביטחון עצמי מצב רוח הכל..
מה יותר קשה פיזי או נפשי..?
מצד אחד אי אפשר בלי זה כי זה מרומם מצד שני אני כועסת שנתתי לזה ככה להשתלט עלי...

אלמונית שלום,
שמח שחזרת אלי. מהניסיון שלי כמטפל במכורים לסמים, אלכוהול והימורים, למדתי כי ישנן שתי דרכים לפני המכור (ואת מתארת מצב של חוסר יכולת להפסיק ולהשתמש וגם קושי בגיום מוטיבציה להפסיק). שתי הדרכים הן ברורות מאד: 1. הדרך לגמילה מוחלטת. 2. לנסות להוריד כמויות ולהישאר במעגל השימוש. לדעתי, את חייבת להחליט באיזו מן הדרכים את בוחרת. לגבי הדרך הראשונה, כתבתי לך בפוסט הקודם מספר אפשרויות. לגבי הדרך השנייה - את נמצאת בה כל הזמן: מעלה כמויות, מורידה כשרמת הפחד עולה - הדרך הזו עלולה להימשך שנים.
כשתחליטי, תכתבי לי ונראה כיצד להמשיך.
אבי

הפסקתי להשתמש כבר 3 ימים וקשה לי..אני בדיכאון וכל היום אני בוכה וכל דבר מעצבן אותי ומרוב עצבים לפעמים מגרד לי כל הגוף והרגל שלי כל הזמן קופצת..וזה רק חצי ממה שעובר עלי...איך אני מפסיקה את זה בלי לגעת..הגוף שלי אומר שהוא ירגע עם זה אבל הראש אומר לי לא...

אלמונית שלום וברכות על האומץ...
אם התחלת כבר בתהליך של גמילה עצמית, ישנן מס' עובדות שעליך לדעת: קריז גופני (מה שאת חשה עכשו בגוף) נמשך עד 12 יום. זה לא אומר שאחרי שהצלחת להתגבר על הקריז הגופני נגמלת, בכלל לא!!! את נמצאת רק בשלב בראשון. כדי לטפל ב"ראש" שלך את חייבת להיכנס לתהליך ארוך של שינוי דפוסי מחשבה והתנהגות באמצעות טיפול פרטני וקבוצתי. התהליך יכול להימשך מעל שנה והוא תלוי בגורמים אישיים, סביבתיים, טיפוליים רבים.
אל תתיאשי..
מהניסיון שלי, רק לאחר שנה של ניקיון מלא מכל סוגי הסמים (כולל אלכוהול, כדורי הרגעה וכו') מתחיל הטיפול האמיתי!!
אבי

שלום,
היות ואבי אינו זמין כדי לענות לך אנסה לתמוך בך ברגעים קריטיים אלו.
בזמן הפסקת שימוש בסמים ( ואגב לא ברור לי מהו הסם העיקרי בו נהגת להשתמש, למרות שהתסמינים הגופניים רומזים במעט) ישנה תמיד הצפה רגשית קשה. אלו רגעיי חרדה קשיים בהם הייאוש וחוסר האמונה פורצים ולובשים צורה מאיימת במיוחד. יחד עם זאת חשוב להבין כי "רגש הוא לא עובדה". רגשות מתחלפים. בעוד מספר ימים יחד עם החלמתך הגופנית והתחזקותך גם הרגשות שתיארתי ילכו וישתפרו. עלייך להבין כי כול תהליך של הפסקת שימוש בסמים כרוך בתהליכים שאת מתארת, כך שיהיה עלייך לעבור זאת-- בזמן כזה או אחר. ברור כי מוטב להפסיק את השימוש מוקדם ככול הניתן , אם לא את מסתכנת בפגיעה עצמית קשה הרבהיותר ואשר תאלץ אותך לשתף את הורייך בנעשה.
שימוש בסמים פירושו סבל- זהו הסבל האמיתי-
הפגיעה העצמית, האכזבה, הפגיעה בכבוד, הפגיעה באוהבים הם הסבל האמיתי. ולכן, יהיה זה נכון להמשיך באומץ ובעוז את הגמילה שהתחלת.
אני מבקש ממך בכול בקשה שתמשיכי לשתף אותנו בתהליך שאת עוברת על מנת שנוכל להמשיך ולסייע לך.
בהצלחה,
יניב

למרות שעכשיו הכל נראה בלתי אפשרי אני מנסה לגרום לעצמי להאמין שיהיה יותר טוב אח"כ כבר הספקתי לשכוח כמה קשה להתמודד עם אנשים או לשבת עם חברים בלי לעשן..אני גם מאוד נמנעת מחברה הרבה אנשים לא עושה לי טוב...השינה שלי בלילה על הפנים וזה גורם לי לעייפות במשך היום כבר יש לי שקיות מתחת לעיניים..אומנם הפסיק לגרד לי הגופ אבל עדיין כל דבר מעצבן אותי והרגל שלי לא נחה..בחיים לא השפלתי ראש ועכשיו אני הולכת עם הראש למטה..אומנם ביטחון עצמי תמיד היה לי אבל צשום מה עכשיו הוא קצת הלך לאיבוד.
תודה לכם על התמיכה..

אלמונית שבוע טוב,
אם תרשי לי ועל פי הכנות שאת מביעה בכתיבתך, אני בכל זאת מציע לך להגיע לטיפול או להצטרף לאחת מקבוצות ה N.A הנמצאות כמעט בכל עיר.
האמונה שהכל יסתדר, אינה מספיקה כדי להישאר "נקי", צריך הרבה יותר מזה.
השכחה וההכחשה משתלטות במהירות עצומה. אל תוותרי!!!
אבי

שלום רב,
שתיית אלכוהול בקרב בני נוער הינה תופעה רחבה. את הגישה החינוכית אשר נהוגה בביתכם ואשר כוללת פתיחות וכנות יש להמשיך גם בסוגיה זו. מציאת אלכוהול וסיגריות בארונה של בתכם מלמדת כי אין התופעה עוד זרה לה. במילים אחרות, אין בתך עוד ילדה קטנה. מצבים חדשים מצריכים הערכות חדשה. עליכם ההורים לנהל שיחה רצינית (בדרך נועם) עם בתכם. אימרו לה בדיוק מהי עמדתכם באשר לשתיית אלכוהול, ומהם
ציפיות ההתנהגות שלכם ממנה במצבים המשתנים. חשוב מאד שתקפידו לדעת היכן בתכם מסתובבת, עם מי היא נפגשת ומבלה. באופן זהה תנסו להבין מהי עמדת בתכם בנוגע לשתיית אלכוהול והאם חביריה נוהגים לשתות וכו'. לפני כול יציאה הקפידו לנהל
שיחה בה תבקשו לדעת את כול הפרטים אשר הזכרתי עד כה. חשוב שתביעו אמפתיה ותקפידו לעודד ולחזק את בתכם על כך שהתנהגותה אינה מושפעת מאחרים, ועל כך שהיא נשארת נאמנה לעקרונותיה. הצלחתכם בנושא תלויה בעיקר ביכולתכם להעביר לבתך כי התנהגות אחראית מצידה תקנה לה את הלגיטימציה להתנהל בחופשיות יחסית. לעומת זאת, התנהגות בלתי אחראית תאלץ אותכם להגביל את צעידה ולהיות מעורבים מעבר לרגיל.
דבר נוסף, סביר להניח כי עד גיל 18 בתך תתנסה בשתיית אלכוהול. חשוב שתצליחו להעביר לבתכם כי "היוצא מן הכלל הוא הכלל", כלומר אפשר לשתות מעט ( אני מדגיש מעט) אלכוהול לעיתים רחוקות- באירועים מיוחדים ובמקום בטוח. מובן שהערה זו תלויה בעיקר בתמונת מצב מהימנה של דעתה והרגליה של בתך. כלומר, במידה ובתך מתנגדת נחרצות לשתיית אלכוהול ברור כי אין להעלות תכנים מסוג זה. לעומת זאת, אם אין כך פני הדברים, ובמידה שחבריה שותים לעיתים יהיה קשה למנוע התנסות יחידה. כך או כך, לדעתי האישית יש למנוע כול שתיית אלכוהול כולל גם התנסות יחידה לפניי גיל 17 שנים.
בהצלחה
יניב