פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול - יש לך שאלה?

שלום דוד

ביטויים פיזיים של ידידות גם אם הם מכאיבים כמו טפיחה חזקה על השכם או לחיצת יד חזקה אינם אלימות. אין כאן ניסיון מכוון לפגוע בך אלא דרך מקובלת בארצנו הקטנה לבטא חיבה. כמוך גם אני לא אוהב התנהגות כזו. אבל, זו לא אלימות. יחד עם זאת אם זה לא נעים לך אז זכותך לדרוש ממנו להפסיק. אין בדרישה כזו משום להעיד שאתה נמושה. פשוט תסביר לו שביטויי החיבה שלו לא נעימים לך ושאתה מעדיף ביטויים יותר מעודנים.

זאב

סיגל היקרה

יש לי הרגשה חזקה שאת כבר יודעת את התשובה: יש להתרחק ממנו כמו מאש ולא להאמין להבטחות שלו.

אני מאמין לו שהוא מצטער ואני מאמין לו שהוא לא מתכוון לפגוע בך שוב אבל זה חזק יותר ממנו: הוא הכה אותך פעם אחת והוא ימשיך לעשות את זה.

בהצלחה,
זאב וינשטוק

להחזיר לו ולתת לו אגרוף שילמד,גברים כאלה צריך לחנך!.

למלי שלום

לצערי לא אוכל לתת לך את העצה הטובה ביותר על סמך המידע שהצגת בפנייתך. אם יש לך אמצעים כלכלליים לתמוך בטיפול פרטי אז כדאי לפנות לפסיכולוג המתמחה בתקופת גיל זו. מכאן ואליך תקבלי יעוץ והכוונה מקצועיים ואני בטוח שהדברים יתחילו להסתדר. אם האמצעים העומדים לרשותך מוגבלים אז אני מציע לפנות ללישכת הרווחה באיזור מגורייך גם שם את תקבלי מענים טובים שיאפשרו לך ולילדך להתמודד עם הבעיה.

בברכה
זאב וינשטוק

לילי שלום

לעיתים ילדים (וגם מבוגרים ) שחווים תיסכול מגיבים במה שנראה ככעס. על סמך המידע שסיפקת קשה לי לתת תשובה לשאלתך. יחד עם זאת, מפגש עם פסיכולוג או עובד סוציאלי המתמחים בגיל ילדך עשויים לסייע לך להבין ובהמשך גם להתמודד עם הבעיה (במידה ויש בעיה). חשוב לי להרגיע אותך ולומר כי אם מדובר בבעיה (התמודדות עם תסכול וכעסים) הרי שהיא נפוצה ופתירה יחסית לבעיות אחרות בקבוצת גיל זו.

בכל מקרה, שימי לב וכתבי לנו בפרוטרוט: כאשר הוא כועס כיצד את ובני המשפחה מגיבים.

זאב

יואב שלום

אני מסכים איתך שהמנהג לקלל אחד את השני מיותר לחלוטין. יותר מכל המנהג הזה מעיד על כישורי שפה ותקשורת נמוכים מאד. אתה ממש לא צריך לשתף עם זה פעולה... הדרך "לגמול" את חבריך ממנהג מגונה זה הוא פשוט ביותר: אל תשתף פעולה... נראה לי שעם הזמן גם הם ימצאו את המנהג כמיותר.

בעיניין אחר... למה, אם לא תקלל, מישהו עלול לחשוב שאתה הומו?

זאב

שלום כוכי
לא הגיוני, לא חוקי, לא חינוכי ומקומם. צריך להפסיק את זה.
זאב

שלום יסמין

הפרטים שאת מספקת מועטים מאד. עם זאת, אני אנסה להתייחס לבעיה שהצגת.

לדעתי צריך להפריד בין מה שהבנות האלו מרגישות כלפיך (לדבריך הן שונאות אותך), זה שהן צוחקות עליך וזה שהן מנסות לריב איתך.

שנאה זהו רגש קשה שגורם בעיקר סבל לאלו שחווים אותו. יתכן שזה בא ממקום של קינאה, שאת טובה יותר מהם, מצליחה יותר... בכל מקרה, מה שחשוב מבחינתך הוא להבטיח שהשנאה שלהן תהיה שנאת חינם. כלומר, "את לא נותנת להן סיבה טובה לשנוא אותך."

זה שהן צוחקות עליך מחזק אצלי את התחושה כי השנאה שלהן באה ממקום של קינאה.

לסיום, זה שהן מחפשות לריב איתך, שיחפשו... את מצד שני צריכה להימנע מלתת להן סיבה למריבה. אבל, אם הניסיונות הללו לריב איתך הופכים להצקות חוזרות אז זכותך ואולי גם חובתך לערב אחרים (הורים, מורים ויועצות) בכדי שישימו סוף לעניין.

זאב

שלום לך ותודה על התיאור המפורט של המצב.
אני נוטה להסכים עם הורייך, אם לא תתלונני, זה לא יפסק. להפך את תסומני כמי שניתן להתעלל בה, והתופעה רק עלולה להחמיר. אין כל בושה בהתלוננות למורים - הרעיון כנגד הלשנה זו המצאה של מוח עברין - העברינים והמתעללים לא רוצים שיתערבו ויפריעו להם בהתעלללות, אז הם המציאו מלכודת פסיכולוגית מדהימה - לגרום לקורבנות שלהם לחוש פחד ואשמה מפני התלוננות ו"הלשנה". כך אין כוח שיטור (מורים/משטרה) שיתערבו, וכוחם של המתעללים הולך וגובר. הדרך להתמודד עם זה היא לשבור את המחסום הפסיכולוגי כנגד התלוננות, ולהשתמש בכוח המוצדק של המורים וההנהלה כנגד מי שמתעלל בך.
בהצלחה, גיא

ורציתי לשאול עוד דבר, אם אני אתלונן יכול להיות מצב שזה רק יחמיר?

עדי שלום, אם תתלונני, והמורים לא יעשו שום דבר - אז הילדות האלו עלולות לראות זאת כאישור להמשיך- ואז יתכן שזה יחמיר. מצד שני גם אם לא תתלונני זה בטוח יחמיר.
לכן, כשאת מתלוננת, את צריכה להיות ברורה מאד למורים שלך כי את מצפה מהם להגנה, זו זכותך וזה תפקידם - להגן עליך, ולא לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. בהחלט כדאי גם לערב את הוריך ולקבל את גיבויים - למאבה הצער ישנם מורים שמתיחסים יותר ברצינות כאשר מבוגרים אחרים פונים אליהם מאשר כאשר הפנייה היא רק מילדים.
בהצלחה, ובבקשה שתפי אותנו בהתפתחויות, כך שנוכל ליעץ לך באופן מותאם יותר למתרחש.
גיא

נועה שלום,
לא כתבת בת כמה את, אך אני מניח שאת בבית ספר יסודי או חטיבה. בכל אופן, מה שאת מתארת זו אלימות והתעללות, כפי שקראת לזה נכון בשמו. אם המורה אינה מצליחה להתגבר על האלימות של הילדים, ופנייה למנהלת גם היא אינה עוזרת, הדבר היחידי שאני יכול לחשוב להמליץ עליו זה לפנות להורייך ולבקשם שיתערבו הם וילחצו על ההנהלה ועל המורה שיטפלו בנגע האלימות בבבית הספר באופן משמעותי יותר, או לחילופין, לעבור לבית ספר אחר, בו את פחות מוכרת כקורבן. אפשרות שלישית, זה לקחת שיעורים בהגנה עצמית, ולאחר כחצי שנה או שנה בה רכשת מיומנויות משמעותיות של הגנה עצמית, להתתיצב בפני הילדים האלה ולתת להם להבין שאת לא מישהי שאפר להתגרות בה ולהתעלל בה ללא שיהיה לכך מחיר.
בהצלחה,
גיא

ורה שלום, לא פירטת את ההקשר המלא של הארועים, אך בשאלתך הקצרה, למעשה שאלת שלש שאלות. הרי הן, והתשובות עליהן:
1) האם מי שמקלל אותך כי את לא מוכנה לצאת אתו, הוא אלים? - התשובה היא כן
2) האם עלייך להתלונן עליו? אם הוא איים שיעשה לך משהו - בהחלט כדאי ורצוי להתלונן במשטרה. אם זה התבטא רק בקללות באופן חד פעמי, אולי אפשר להתעלם. אם זה חוזר על עצמו, זה נחשב ל"הטרדה מאיימת" ובהחלט רצוי וכדאי להתלונן במשטרה, הדברים עלולים אז להחמיר - ישנם אנשים שמפתחים אובססיה כלפי מי שסירב להם, ועלולים להיות מסוכנים.
3) האם הוא פשוט נפגע ממך? מן הסתם כן, אך פגיעה רגשית לא מצדיקה קללות ובטח לא איומים או אלימות חמורה יותר.
מקווה שעזרתי,
גיא

שלום אילן

זכותך לא לקבל כאפות גם אם מדובר בכאלו שמחלק לך חבר מקובל ובצחוק. דבר איתו, תסביר לו שזה לא נעים לך. אולי הוא יבין ויפסיק ואם לא, אז כדאי לך לשקול להתרחק ממנו. אם גם זה לא יעזור אז כדאי שתערב מבוגרים בבעיה. במקרה כזה אני כמעט בטוח שהבעיה תפתר.

זאב

מוטי שלום

לצערי הרב, הרוב המכריע של הפירסומים בעלי הערך הגבוה בתחום האלימות ומניעתה בבתי ספר הוא באנגלית. אני כמעט לא מכיר חומר בעל ערך מוכח בתחום זה בעברית.

זאב

בחלק מהמקרים ובהעדר טיפול מתאים זה עשוי להיות המצב...
זאב

לרננה שלום

השאלה המרכזית היא כיצד בא לידי ביטוי הזעזוע שלך... אם הגבת בתוקפנות כלפי אלימות בנך אז התנהגותך לקתה בדיוק כמו זו של בנך. אם הזעזוע שלך בא לידי ביטוי בשיחה קשה ונוקבת עם בנך, בהפגנת אכזבה מהתנהגותו, מענישה חינוכית...אז נהגת נכון. בכל מקרה אחרי שהרוחות נרגעים חשוב לקיים שיחה המבהירה את הגבולות הנורמטיביים הנהוגים בבית שלך...

בברכה,
זאב