פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול - יש לך שאלה?

מהודעתך נשמע שאת לא באמת מאמינה שהוא יכול להשתנות, ומצד שני לא באמת מאמינה ביכולתך להמנע מקשר עם אותו אדם. את כותבת את תחינתך בפורומים שונים באינטרנט, מתוך תקווה שמישהו יציל אותך. אבל, רק את יכולה להחליט שאת רוצה לעשות שינוי, ואת לא מאמינה שאת יכולה לעשות זאת.
זוהי דילמה שאין ממנה מוצא. כמו שאומרים הנרקומנים לשעבר, לפעמים רק כשמגיעים למיץ של תחתית פח הזבל אפשר להתחיל בתהליך אמיתי של שינוי.
את יכולה לנסות לפנות לעזרה נפשית מקצועית ברמה של ייעוץ אישי, או לחכות עד שיגיעו מיים עד נפש ואז לעשות זאת.

בהצלחה

גיא

שלום ורד

בפנייתך את כותבת כי אח שלך התחבר לקבוצת נערים בעייתיים שנוהגים להתפרע. למרות שציינת כי "הוא בסך הכל ילד טוב" פתחת את פנייתך במילים "שיש לך אח די בעייתי".

אח שלך שגילו 17 נמצא בצומת משמעותית בחייו שמבחינות רבות עשויה לקבוע את המשך מסלול חייו והדאגה שמסתתרת במכתבך היא במקום.

השאלה הראשונה שמתבקשת היא מדוע אין מי שיפרק את הקשר בין אחיך לבין חבריו "הבעייתיים" וכאן הייתי עוצר. יש לו עוד שנה עד הגיוס וזה הרגע האחרון שבו ניתן להתערב ולנסות לשנות את המסלול שבו אח שלך הולך.

למרות זאת, ולשאלתך...
כיום, בעידן שבו סופרים כל שקל ומנסים להפיק ממנו את המירב, רוב המערכות הממוסדות בישראל כמו הצבא אינם ערוכים להתמודד עם "בעיות". אם אחיך יגיע לצבא ויעשה "בעיות" מהר מאוד הוא ימצא את עצמו משוחרר כשעל מצחו תג של "בעייתי".

אני מציע לפעול היום בסיוע של אנשי מקצוע בכדי לנסות ולסייע לו כאן ועכשיו וגם להכין אותו לקראת הגיוס שיבוא בהמשך.

זאב

שלום

די בקומץ קטן של ילדים מחוללי בעיות בכדי לגרום סבל רב לכל בית הספר. בפועל זה ידוע וזה גם מה שקורה ברוב בתי הספר. אבל, ברוב המכריע של המקרים קשה מאד להתמודד עם קומץ זה וזאת מאחת או יותר מהסיבות הבאות: חוסר הענות של הורי הילדים הללו לשתף פעולה; מגבלות כוח אדם וזמן כי הרי דרושים משאבים רבים בכדי לחנך את הילדים הללו; העדר שיתוף פעולה ותמיכה מצד גורמים מחוץ לבית הספר...לצערי, מה שאני יכול להציע לך בעיקר נוגע לבת שלך. היא צריכה ללמוד להתמודד עם המצב הנתון. היא צריכה להיות חכמה מספיק בכדי להמשיך את חייה ולהפיק את המיטב מבית הספר ובו בזמן לשמור מרחק מילדים אלו. בהקשר זה, את יכולה לסייע לה בעיצה ותמיכה. בנוסף, את יחד עם הורים אחרים יכולה לתבוע מבית הספר לעמוד באחד ממחויבויותיו הבסיסיות ביותר והיא לספק לבאי כתליו סביבה בטוחה. ניראה כי בית הספר של ביתך, כמו בתי ספר אחרים, נכשל במחויבות זאת.

זאב

שלום לך,
צר לי לשמוע על אלימות החבר. במקרה כזה, כדאי ורצוי לפנות לעזרה וייעוץ במסגרת יחידה לטיפול באלימות במשפחה. אמנם אינכם נשואים עוד, אך אלימות בזוגיות לפני הניואין מנבאת המשך בחיי הניזואין ואף הסלמה. במסגרת הפורום הזה והפורום לאלימות במשפחה פורסמו מספרי חרום של קוי טלפון שבהם ניתן להתיעץ ולקבל הפנייות. אני מאד ממליץ להשתמש בהם, או לפנות ללשכת הרווחה הקרובה למקום מגורייך ולשאול על טיפול באלימות בזוגיות.

מס' קו חירום- בנות 1202
בנים 1203


בהצלחה,
גיא

את לא צריכה לחיות ככה הוא לא רשאי לנהל לך תחיים ככה! אני מציע לך גם לנסות להחזיר לו ולפתח כוח (אימונים וכאלה)אל תיתני לו להשתלט עלייך ככה תחזירי לו!!.אני ממליץ לך לנסות את שניהם ביחד מצד אחד לערב משטרה ומצד לפתח יכולת הגנה עצמית כך שהבמה הזאת לא ישתלט לך על החיים על תיתני לו!.בהצלחה

רבקה שלום,
מהאופן בו כתבת אני מבין שאת בוגרת מספיק לעבוד, ולכן גם מעל גיל 18.
ראשית, אין לאביך רשות להשתמש באלימות כנגדך, אות יכולה לפנות למשטרה, או אם זה מפחיד אותך, לפנות ללשכת הרווחה המקומית ובאמצעותם למרכז לטיפול באלימות במשפחה, ולקבל מהם סיוע בפניה למשטרה.

שנית, ביכולתך לנסות לעזוב את הבית. אם את עובדת או יכולה לעבוד, הרי שאת יכולה להרוויח מספיק כסף כדי לשכור חדר בדירה עם שותפה או למצא סידור אחר.

בכל מקרה, אל תתני למצב להמשך, אם נראה לך שלעזוב את הבית זה "גדולעלייך" כרגע, את יכולה לפנות לסיוע של לשכת הרווחה המקומית ולקבל שם תמיכה, יעוץ ואולי אפילו פתרונות דיור.

בהצלחה,
גיא

שלום, ניתן לקבל טיפול דרך קופות החולים או דרך לשכת הרווחה, אשר בדרך כלל מקושרת למרכז למניעת אלימות הקרוב למקום מגורייך. בקופות החולים הטיפול הוא מסובסד - בהתאם לקופה אליה את שיכת. בלשכות הרווחה/מרכזי טיפול באלימות, הטיפול גם כן מסובסד. בשום מקום שידוע לי אין טיפול בחינם.

בהצלחה, גיא

אני לא מומחה לסמים,אבל ככל שידוע לי חגיגאת פועל כסם ממריץ בדומה לאמפטמינים, קוקאין וקראק. ככזה, יכול בהחלט שהוא מעורר תגובות של עצבנות וכעס, ופוגם בשיקול הדעת ובעכבות מוסריות, ולכן גם יכול להגביר אלימות.

גיא

לעיתים האלימות מתחילה עם השתיה והסיגריות.

שימרו על הילדים

משחק צ'פחות נכלל במה שמכונה לפעמים "אלימות משחק"או "אלימות ידידותית" - אך להערכתי אין בכך כל ידידות ; ומשחק יש בכך רק במידה שניתן לכנות את הקרבות על סטטוס חברתי שמופיעים בקרב כל קבוצת בעלי חיים חברתיים (כמו גורי כלבים או חתולים) כמשחק.

צ'פחות זה דבר שיכול להיות קליל, אך יכול גם להיות כואב מאד וגם מעליב מאד. באופן כללי - רצוי לצמצם את השימוש בכך ככל האפשר. ניתן להגדיר סטטוסולהאבק עליו באופנים פחות כואבים ומעליבים.

בהצלחה

גיא

ישנם מחקרים של חוקרת ידועה בשם באומרינד, ואחרים שבאו בעקבותיה המדברים על רצף של סגנונות חינוך הנע בין חיוך קפדני "סמכותני" שכופה כללים נוקשים על ילדים ללא הקשבה, ובקצה השני חינוך מתירני חסר גבולות. שני הצוות הללו שליליים ומזיקים. בינהם נמצא החינוך הסמכותי = המאופיין בקביעת והשמת גבולות ברורים, תוך הקשבה לידלים והסברים ושיחה.

ספרים מצויינים בתחום הם ספריו של פרופ' חיים גינות "בין הורים לילדים" ו"בין הורים לבני עשרה" - הספרים קצת מיושנים בשפתם ודוגמאותיהם - אך העקרונות שהוא מציג נכונים ומצוינים ולא פג ליחם. באופן דומה ישנם הספרים של מייזליש ופרבר -"כיצד לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו". בנוסף בנוגע לתחומים בעיתיים ספציפיים, ישנם ספריו של פרופ' חיים עומר- "אבדן הסמכות ההורית" ו"פחדים של ילדים"

כל טוב

גיא

אסנת שלום
קימות תוכניות שונות ומגוונות למניעת אלימות בבתי ספר
חלקן מתמקדות בהסברה כללית, חלקן בגישת אפס סובלנות וחלקן בעבודה עם ילדים הידועים כבעיתיים על רכישת כלים התנהגותיים וקוגניטיביים להמנעות מאלימות. בנוסף ישנםן כמובן בתי ספר המשלבים גישות שונות. הנסיון מראה שלקיחת אחריות של בית הספר על המתרחש בין כתליו ומחוצה להם (בהפסקות, בדרך אל בית הספר ומבית הספר הביתה, כולל ההסעות) כאשר משלבים הסברה מקיפה כנגד אלימות, התערבות אינטנסיבית של גורמי בית הספר במקרי אלימות, כולל ערוב ההורים ועמידה בתוקף על עיקרון אי-אלימות, ומלווה בהשגחה קונקרטית המתערבת ומפסיקה "אלימות ידידותית" בעודה באיבה, שלא לדבר על אלימות קשה, משיגה תוצאות בסיכומו של דבר.

בהחלט כן

אורי שלום

בפנייה שלך לא הזכרת את הגיל שלך ושל אחיך. בכל מקרה, "מכות" בין אחים היא תופעה נפוצה ויחד עם זאת מיותרת לחלוטין ויש להפסיק אותה. למרות שבפניה שלך מיעטת בפרטים ברור לי שאתה לא מעוניין במלחמות הללו. זה כשלעצמו חצי דרך לפיתרון. מה שנישאר זה לשכנע את אחיך לוותר על המלחמות האלה והעניין יפתר. אבל ניראה שזה לא יהיה פשוט. הוא מסיבות כאלה או אחרות שחשוב לברר אותן מרגיש צורך להילחם בך...

מה דעתך על הרעיון הבא: בכל פעם שאחיך ירצה להלחם בך תסביר לו (לא בכעס) שאינך רוצה ואם הוא יתעקש אז קום ועזוב את המקום (שוב פעם בלי כעס). אם גם זה לא יעזור פנה ובקש עזרה בהתמודדות עם המצב מהוריך. אני יכול להבטיח לך כי בסופו של דבר אם תתעקש לא להילחם הבעיה תפסיק.

מה דעתך?

זאב

אדם שלום,
אתה יכול לפנות למורה, ובמקביל לפנות להורי הילד ולדבר איתם. חשוב להפעיל את מערכת בית הספר כדי לטפל בבעיה בעודה באיבה. במקרים חמורים של התעללות נמשכת, ניתן ורצוי גם לפנות למשטרה, אם נראה כי בית הספר חסר אונים (מה שקורה לפעמים) אך לא הייתי ממליץ על צעדים כה קיצוניים לפני שניסית את הצעדים המתונים יותר. גיא