פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול - יש לך שאלה?

שלום
למחויבות של מי אתה מתכוון. של עוברים ושבים, תלמידים אחרים או של מורים. בכל מקרה ההגיון מחייב כי כשמדובר בנושאי תפקידי בעלי אחריות לשלום וביטחון הילדים אז חלה עליהם חוות דיווח. צריך לחשוב על אלימות בין תלמידים כהתנהגות פלילית ואז התשובה ברירה.
זאב

לדלית שלום

אני לא איש מחשבים אך ידוע לי כי יש דרך לחסום את כניסת ילדך לאתרים כאלו. תתיעצי עם איש מחשבים. מה שאת עוד את יכולה לעשות הוא למקם את המחשב של בנך במקום מרכזי בבית שבו את שוהה בדרך כלל כך שהפיקוח שלך על האתרים אליהם הוא נכנס תהיה גדולה יותר. בכל מקרה, את צריכה לדבר איתו ולהסביר לו מדוע משחקים כאלו אינם מקובלים עליך. לצד איסורים את גם צריכה להציג לו אלטרנטיבות מעניינות. מה דעתך לדוגמא על אתרים חברתיים כמו מועדון פינגווין (אתר באנגלית). אם יש לך את הזמן והחשק תצטרפי אליו ותשחקי איתו באתרים הללו...שניכם עשויים להפיק מכך הנאה וסיפוק.

בכל מקרה תזכרי כי היכולת שלך לשלוט במעשיו מוגבלת והיא תלך ותקטן ככל שהוא יגדל.

בהצלחה,
זאב

שלום חזי,
הפורום הזה עוסק באלימות בני נוער, אז אם תחושת הריק שאתה מתאר יכולה להיות קשורה בחוויה של אלימות , אכן אתה בפורום המתאים. אם לא, אז אולי פורום העוסק בבעיות וקשיים כלליים של בני נוער יתאים לך יותר.

אם כך, נסה לפנות בפורום בני הנוער של BeOK:
http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=266

ואם אכן הדבר קשור בחוויה של אלימות או קורבנות, אתה מוזמן לשתף אותנו.

כל טוב
גיא

שלום מרי
פגיעות מילוליות הן פגיעות. הן מעליבות, משפילות, פוגעות בתחושת הערך העצמי, ומעודדות הסלמה של קונפליקטים. לכן, הן בהחלט נחשבות לאלימות, או לכל הפחות להתעללות מילולית. תפקידו של אב הנו לחנך ולתמוך בילדיו. אם צריך, גם לנזוף בהם ולתקן את טעויותיהם, אך באופן שישמור על תחושת הכבוד העצמי שלהם, שיוכל לכוונם להיות אנשים טובים יותר ומאושרים יותר בחיהם. החשיפה המתמדת לביקורת והשפלה רק עלולה להביא לעמדה של ביקורת עצמית מתמדת (ולא מוצדקת) תעוב עצמי ומרירות כלפי כל העולם. אין לכך הצדקה.

לכן, אם אביך מתנהג באופן משפיל כלפייך, זכרי שכנראה גם אותו השפילו בילדותו, אך הבעייה היא בעצם שלו, ולא שלך, ובמקום להפגע ממנו, נסי לא להיות לדומה לו, ולהאחז בשמחת החיים הטבעית שלך - ותמיד תמיד תזכרי ש זו לא אשמתך!

כל טוב, ואנא, אם האלימות חוקרגת מהמילולי לפיזי, אנא שתפי אותנו וביחד נחשוב כיצד להתמודד עם זה.

גיא

דני, במקרים כאלה, אתה צריך להתלונן למורה או למנהל/ת כיון שזה תפקידם להגן עליך. לא ציינת את גילך או גיל הילד האחר, וחבל.

בכל מקרה, אם בית הספר לא עוזר, אתה יכול בהחלט לפנות למשטרה ולהתלונן על אלימות כנגדך. מעבר לכך, אם לחבר שלך יש חגורה שחורה, ככל שידוע לי, הרי ששימוש באגרופים או בעיטות מצד מי שלמד אמנות מלחמה, נחשבים לשימוש בנשק על פי חוק - ואתה יכול גם להגיש תלונה גם על כך.

בהצלחה

גיא

אני לומד קארטה כבר הרבה שנים, אסור להשתמש בזה כדי לפגוע, תגיד לו שהוא לא יודע קארטה. הוא לא חגורה שחורה, תהיה בטוח בזה, מנסיון שלי.

אור שלום,
אתה מתאר מצב נורא. המשפחה שלך מתעללת בך , ולפי התיאור גם אביך ואמך ואפילו אחיך שותפים להתעללות. רצוי מאד שתקבל עזרה, ודחוף!
הדרך הפשוטה להשיג עזרה זה לפנות אל המורה שלך בבית הספר ובקש ממנה עזרה, והיא תפנה אותך לעובד/ת סוצאילי/ת המתמחה במקרים כאלה ובעזרה למשפחות המתעללות.

או - אתה יכול להתקשר לקו חרום המתמחה בעזרה לילדים במצוקה:

1-800-220-000 והם גם יעזרו לך, וגם ידעו למי לפנות.

אתה גם יכול להתקשר ישירות ללשכת הרווחה בכפר יונה, ושם יהיו עובדים סוציאלים שידעו איך לעזור:
09-8971154

אתה גם יכול לפנות ישירות אלי באמצעות האימיל הפרטי ואנסה לקשר אותך למי שצריך.

כל טוב

גיא

שלום לך
את מתארת מריבות קשות בין ילדייך, מעבר למריבות רגילות בין אחים (תופעה נפוצה), ואובדן מוחלט של הסמכות ההורית שלך. במצב כזה קיצוני, כדאי באמת לפנות לעזרה מקצועית. ניתן לפנות ליעוץ הורי וטפול משפחתי באמצעות פניה פרטית, או דרך מספר גופים ציבוריים, כולל השרות הפסיכולוגי , תחנות לטיפול משפחתי בבני ברק או בסביבה (רמת גן או פתח תקווה למשל), ואולי אף דרך השרות הפסיכולוגי של העיריה.

בהצלחה.

גיא

סימה שלום,
ראשית, אציין שזהו פורום העוסק באלימות נוער, השאלה שלך מתאימה אולי לפורום לאלימות במשפחה אשר אני מנהל במסגרת BEOK.

הדילמה שאת מעלה היא דילמה קשה. הדילמה היא בין מה שאת מרגישה לבין מה שהחינוך שלך אומר לך שאת צריכה לעשות. בסיכומו של דבר, רק את יכולה לענות עליה.

עם זאת, ברמה האישית (ובעצם גם העקרונית) אני מתנגד לעקרון המוסרי של הפניית הלחי השניה למי שפגע בך. אם את מרגישה שאביך פגע בך כל חייך - אני לא מוצא כל סיבה שתתני לו את ההתחשבות שכנראה לא נתן לך מעולם.

אני יודע שיתכן שהתשובה שלי מקוממת חלק מן הקוראים, כיון שהמסר הנפוץ בחברתנו הוא מסר של סליחה ורחמים על המסכנים, אך אם אמנם כפי שכתבת אביך התעלל בך פיזית ונפשית ו"הרס לך את החיים והאישיות" - הרי שעליו לקבל ולהשלים עם מה שיצר במו ידיו - בת שכועסת ומתעבת אותו. המסכנות שלו היום היא בדיוק תוצר של מה שעשה במהלך חייו.

אני לא אומר שאת צריכה לעשות משהו אקטיבי כדי לפגוע בו חס וחלילה - אך אין הצדקה מוסרית להחזיר טובה תחת רעה.

נורא שלום
משפחתך התלוננה במשטרה כי היא אוהבת ודואגת לך. הרשויות פעלו נגד בעלך כי הוא עבר על החוק. גברים לא יכולים להכות את נשותיהם גם אם הם שיכורים וגם אם זה אירוע חד פעמי.

המדינה לא דורשת ממך כלום. היא דורשת מבעלך לא להכות. את יכולה לעשות כל בחירה שתירצי: להישאר או לעזוב. המדינה גם לא מוסיפה שום נטל אלא פותחת בפני הזוגיות שלך אפשרויות חדשות. מה שאני מציע לך בשלב זה זה לא להטיל אשמה על המשפחה שהתלוננה או המדינה שתובעת אלא לקחת אחריות ולבחון מחדש את הזוגיות שלכם. למטרה זו טוב תעשו אם תפנו לטיפול זוגי. אחת האפשרויות היא להעזר בתחנות לאלימות במשפחה או בשירותי הרווחה. זה יכול להיות בחינם או כמעט חינם. טיפול כזה עשוי גם לעמוד לזכותו של בן זוגך בבית המשפט.

בהצלחה
זאב

לאיילת שלום

חינוך באמצעים אלימים הוא דבר נפוץ ביותר גם אצל משפחות עניות וגם אצל משפחות עשירות. במשך השנים האחרונות יותר ויותר מומחים טוענים כי פגיעה של הורים בילדיהם היא שיטת חינוך פסולה. אבל, חשוב להדגיש, לא כולם חושבים ככה. בכל מקרה.

את מתארת אלימות פיזית קשה. במקרים כאלו . במקרים של אלימות פיזית קשה (כזו שיכולה לגרום לפציעות)הדעות לא חלוקות. למרות שניראה כי את חכמה ורגישה, את צעירה מדי בכדי להתמודד עם העניין.העבירי את הטיפול בנושא ליועצת בית הספר היא תדע איך להתמודד עם העניין.

תודה על הפנייה,
זאב

שלום כהן,
אתה מתאר מצב בלתי נסבל - ישנו ילד בבית הספר שבאופן קבוע מתעלל בך - אתה אומר שאתה מוטרד ממנו - אבל זו התעללות - סטירות לחי, השפלות - לקרא לזה הטרדה זו מכבסת מילים, המעטה בחומרת הענין.
אתה כותב שאתה רוצה שזה יפסק (מן הסתם) אך לא רוצה להלשין. זוהי המלכודת שהילד הזה וילדים אחרים כמוהו יצרו בשביל - תסלח לי על הביטוי - פריירים כמוך. הם פושעים, להתעלל ככה בילד אחר זהו פשע. אבל, כדי ששהמשטרה המקומית (המורים) לא תטפל בהם הם יוצרים אמונה בלב הילדים האחרים שלדווח עליהם זו "הלשנה" ואיך שהוא, יוצרים את הרושם שלהלשין זה גרוע מאשר להיות מתעלל.

ובכן, הרי החדשות - להתעלל זוהי אלימות ופשע, להלשין זוהי הגנה עצמית מותרת וחוקית!!!
מי שמתעלל צריך לדעת לפחד מכך שילשינו עליו. זהו הכח שיש בידי אלו שסופגים התעללות - לגייס לעזרתם את כוחות הטוב - המורים - כדי שיטפלו במתעללים.

אל תיתן לעצמך ליפול במלכודת המוסרית הזו - אם תלשין - אתה בסדר גמור - אתה מגן על עצמך מפני פושע. מי שלא בסדר זה הפושע המתעלל!

בהצלחה

גיא

איתמר שלום,
מריבות עם קללות בין ההורים זה לא דבר סביר, גם לא פעם בשבועיים או בתדירות נמוכה יותר. זה מעיד על מערכת יחסים לקויה ובעיתית בין ההורים.

לגבי השאלה מה אתה יכול לעשות, זו שאלה קשה יותר - אתה רק הבן שלהם ולא עליך לקחת אחריות על מה שקורה בינהם, אף שאין לי ספק שהמריבות הללו הן בלתי נסבלות מבחינתך ומטילות עליך עול נפשי משמעותי.
מה שאתה יכול לעשות (אולי )- בתקווה שזה יעזור, זה לבקש מהם לא לנהל את המריבות שלהם בנוכחותך. פשוט לאמר להם, "תראו זה בלתי נסבל לשמוע אותכם רבים, זה פוגע בי, קורע אותי מבפנים, אז אם אתם לא יכולים בלי זה - לפחות על תעשו את זה כשאני בטווח שמיעה". אם הם ממשיכים - מצא לך מקום ללכת אליו , מקום בו לא תצטרך לשמוע אותם - לחדר עם מוזיקה, לחברים, לקרובי משפחה.

אם אפשר - נסה לשכנע אותם לפנות לטיפול זוגי וליייעוץ לשיפור התקשורת הזוגית - למען ילדיהם אם לא למען עצמם.

בהצלחה לך, אני יודע שלא קל לחוות זאת.

גיא

ספיר שלום

קרבות בין ילדים בכדי להראות מי יותר חזק הם תופעה מאד נפוצה. אבל, לפעמים הקרבות הללו מסתימים באסון. הניסיון שלך לפנות לילדים ולדרוש מהם להפסיק לערוך קרבות לא עזרה. קרוב לוודאי שהם לא רואים בך, נערה בת 13, גורם סמכותי ומרתיע. אני מציע שתערבי מבוגר בעניין. לדוגמא, מדוע שלא תספרי למורה או ליועצת בית הספר על התופעה ועל הדאגה שלך בהקשר זה. ניראה לי שהתערבות של מבוגרים עשויה להפחית את היקף הבעיה.

תודה על הפניה
זאב

זה לא חייב להיגמר באסון כל עוד הם בשליטה ומיתון,זה מאד בריא דווקא זה בונה כוח ושרירים ומאד מועיל לדעת להילחם ולקבל ניסיון גם אני שהייתי קטן היינו עושים את זה ואף אחד לא נפגע בצורה רצינית כי היינו זהירים והיינו בשליטה.את בעצמך יכולה גם לנסות להצתרף אליהם במקום לשבת בצד ולזלזל את לא יודעת מה את מפסידה.

שלום רוני

מה שאתה מתאר אינו יוצא דופן והוא קורה במשפחות רבות וטובות. בתקופת החגים המפגשים המשפחתיים תכופים, ארוכים ובמיוחד לוחצים. דבר זה מגביר את הסיכויים לחיכוכים ומריבות במיוחד בין אנשים שאיכפת להם אחד מהשני. בימי חול אנשים עסוקים מדי בבעיות שוטפות ואין להם את הזמן הדרוש להתחכך ולריב.

מה דעתך, שבהזדמנות בה אתה והוריך לבד, תספר להם מה שאתה חושב ומרגיש על המריבות שלהם בחג. ניראה לי שאם הם ידעו כמה חוסר נוחות המריבות שלהם גורמים לך הם ימתנו אותם במיוחד ליד שולחן החג.

תודה שפנית,
זאב

שלום
את כותבת שבנייך הולכים רבים עד מכות בכל לגבי כל מיני נושאים, וכל נסיונותייך להתערב - במילים ועונשים גם כן - לא עוזרים. לפעמים דווקא התיחסות פרדוקדלית היא שעוזרת - הכרתי אם שהודיעה לבניה כי "מריבה בין אחים היא הכנה לחיים" כשהייתה בדילמה דומה לשלך. ובאמת - מספר המריבות הלך ופחת, אף שלפי תיאורה, במקרה בו נסתה להתערב במריבה מספר חודשים לאחר מכן, הפסיקו אותה השניים והודיעו לה "אל תתערבי, אנחנו מתכוננים לחיים". היום בם בתחילת שנות ה20 לחייהם, שניהם בריאים, אוהבים ותומכים זה בזה, למרות שעדיין ישנם חילוקי דעות וויכוחים (המכות הסתיימו).

אם גם זה לא יעזור, ואת באמת חוששת לנזק גופני שאינו בר ריפוי, אז המצב ממש חמור, וצריך לפנות לעזרה מקצועית בייעוץ אישי-משפחתי.

בהצלחה, ושנה טובה,

גיא