פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

למשה שלום

אנפרניל יכול לעזור לחרדה חברתית ויכול לא לעזור אין כללים ברורים מתי זה עוזר ומתי לא.
הערכה קלינית חיונית, חשוב מעקב רפואי וטיפול בשיחות .

ראה גם שאלות ותשובות שכתבתי ביחס לאבחון רפואי והערכה רפואית וחיוניות שני הנדבכים.
ההערה תועבר מעל דפי הפורום בשעות הקרובות.



בהצלחה,
ד"ר סמאול אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לפאולה שלום,

איני מוצא טעם למלא את דפי הפורום ברשימת חנות מכולת של תופעות לוואי.
אפשר למצוא את הרשימה בכל אתר הדן על התרופה.
ניתן לקחת אנפרניל אורך זמן ארוך.

בהסתכלות פרקטית - קלינית אפשר לומר כי במידה וקיים מעקב רפואי סדיר ומקצועי רוב האנשים מוצאים את הטיפול באנפרניל כיעיל ונסבל.

אמנם מדובר בתרופה מהדור הישן אשר גורם לתופעות לוואי מרובות יותר מתרופות מהדור החדש מקבוצת ה- SSRI אולם יעילות התרופה, ובמיוחד לתופעות כפיתיות, מצויין.

מלאכת הטיפול כרוכה בקשר עם הרופא המטפל וביחסי האמון שנרקמים איתו.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לפאולה שלום

מינון חצי מ"ג הינו מינון קטן למדי.
רמת סוכר 99 מ"ג במעבדה סטנדרטית בבדיקה בצום ( וגם לא בצום) הינה תוצאה תקינה.
סיכוני סכרת ורמת שומנים גבוה תלויים במינון ובמשך המתן, וכמובן תלויים בנתונים אישיים של המטופל.

חיוני כי השימוש בתרופה יהיה קצר ככל האפשר . שילוב עבודה טיפולית כמו קוגניטיבית התנהגותית או אחרת יכולה להפחית מינון ואף למנוע שימוש ממושך בתרופות.
החלטה על התרופה המתאימה, ומשך המתן קשורה בתפיסת עולמו והבנתו של הרופא המטפל. שיקוליו של הרופא מביאות בחשבון את מאזן "נזקים לעומת תועלת" . תמיד אפשר לפנות ולקבל חוות דעת שניה אצל פסיכיאטר ילדים ווער נוסף.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

ליעל שלום

תלוי על איזה מרכיב בהשפעה מדובר.
לרוב תרופה זאת באה לביטוי מלא תוך 3-5 שבועות.
כמובן ויתכן גם תוך שבוע שביטויים מסוימים יתבטאו. מאידך השפעה תוך שעות או יום ובמינון נמוך הרי ההשפעה אינה קשורה לתרופה....
במצבי הפרעת קשב מורכבת לרוב קיים יתרון לשילוב תרופתי או טיפולי נוסף.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

למיכל שלום

מן הידוע שתופעות נפשיות שמשכם ארוך משתנות לאחר פרק זמן שאף הוא ארוך,ולהיפך תופעות שזמנן קצר נעלמות לאחר פרק זמן קצר. ( כלל שיש לו יוצאים מהכלל)

התרופה רסיטל היא חדשה יחסית, תופעות הלוואי הידועות הינן קלות יחסית. יש מעט מחקרים יחסית הדנים בגיל זה. אולם ככלל התרופה נחשבת כבטוחה. רצוי כמובן להשתמש בתרופה זמן קצר ככל האפשר.יש להדגיש כי השימוש בתרופה במצבים אילו אינה המלצה מחייבת ורצוי לבחון זאת עם הצוות המטפל.

הדיסטימיה היא אבחנה ובעצם "כותרת של פרק" יש רמות שונות לאבחנה ולצורך זה יש צורך בהערכה יסודית. קיים צורך ואף חובה בטיפול רגשי. למצבים אילו שהינם דיפוזיים ומקורם ברגש מומלץ טיפול רגשי דינאמי. יש אינטנסיביות שונה לטיפול, פגישה אחת בשבוע או פעמים בשבוע ואף יותר. הדרכת הורים אף היא חיונית.לרוב קיימת הקלה מסוימת בתום 3-6 חודשים. יש לבחור איש מקצוע מנוסה ומיומן לגיל זה. רצוי שיהיה לו את הכותרת מטפל קליני.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

שלום שרון
לדעתי כדאי לך לפנות למטפל שעוסק בתחום הקוגניטיבי התנהגותי (CBT ). לא כל דבר צריך תרופה בודאי לא מהקבוצה שהזכרת. כדור וואבן יכול גם לגרום לישנוניות וזה בודאי לא יעיל בבחינה. לדעתי השילוב של ציפרלקס עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא שיעזור לך ביותר. בהצלחה אבי

בהחלט כוכבית נראה שמדובר על בעיה מורכבת שמחייבת גם התייחסות פסכיאטרית. אם מדובר בהפרעת קשב וריכוז (אין הפרעת קשב ע ל רקע רגשי) כדאי לבדוק האם טיפול תרופתי יכול להקל על המצב. קשה לתת עצות מבלי להכיר לעומק את הילדה . אני מקווה שתפמו לפסכיאטר ילדים בהקדם. בהצלחה אבי

שלום לך
במקרה כמו של הבן שלך האפשרות היחידה היא לפנות לרווחה בעריה בהם אתם גרים. יש להם אנשי מקצוע נהדרים, מטפלים שונים שעושים עבודת קודש הם מגיעים לבית ומנסים לתקשר עם הילד בסביבה הטבעית שלו. לפי מה שתיארת הבן לא יגיע לטיפול ביוזמתו ולכן זו הדרך היחידה בשלב הזה. ברב המקרים במצבים בהם הילד לא מעוניין להגיע לטיפול ניתן לעזור להורים בהדרכה כיצד לעזור לבנם .בהצלחה אבי

לענת שלום

אנסה לענות על כל השאלות ובסדר הראוי.

1. רופא המטפל בילד אחראי לטיפול גם במועדים שבין התורים שנקבעו. אני בטוח שאם תפני לרופא בקהילה ותספרי על המצב המתואר הוא יגיב. במידה ולא ניתן להשיג אותו אפשר לפנות לקופה נותנת השירותים – ולבחון עם הממונה האדמיניסטרטיבי או עם רופא הילדים ולבחון את הפתרון האלטרנטיבי המומלץ.
2. מהסיבה הזאת ואחרות המלצותי תמיד לשלב בנוסף לטיפול התרופתי גם הדרכה הורית או / גם טיפול פרטני בילד. המלצות אילו נסמכות על כל פרוטוקול טיפולי מוכר, ובוודאי כאשר מדובר בהפרעת קשב וריכוז מורכבת. במידה ואכן יש הדרכה הורית אפשר לבחון זאת גם דרך הפסיכולוג המטפל. טיפול בבעיות התנהגות אינו מתחיל ומסתיים רק במתן מענים כימיים......
אחרי הכול אין אנו רק אוסף של כפתורים על צג מחשב.
3. טיפול בריספרדל אינו גורם בדרך כלל לאי – שקט , טיפול במינון נמוך אינו בר השפעה ולכן הוא יכול פשוט לא להשפיע. קיימות גם תגובות אי שקט לאחר סיום השפעת הטיפול בריטלין הזוכה לכינוי ריבאונד, או תגובות אי שקט לטיפול בריטלין במינון גבוה.
4. מינון ריטלין LA 30 מ"ג לילד בן 6 הינו גבוה יחסית , יש לבחון זאת שוב עם הרופא. השאלה האם ניסו מינון נמוכים יותר או סוגי ריטלין אחרים קודם ולכן הוחלט בטיפול הנוכחי?
5. יתכן ויש קשר בין דלקת הגרון ולתופעות אולם יש להתייעץ על כך עם רופא.
6. איני יכול להמליץ על הפסקה מוחלטת של הטיפול מאחר וכל המלצה מפורשת הינה התערבות רפואית ואין פורום זה נושא באחריות רפואית וכל תגובה הינה בגדר הבעת דעה שאינה מחייבת כמובן.

בהצלחה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אפרט ואגיד כי השבוע התחלנו הדרכת הורים עם מטפל התנהגותי -קוגניטיבי אשר מתמחה בטיפול בילדים, בעיות התנהגות ושליטה עצמית. הרושם הראשוני הוא חיובי ביותר וכבר בתחילת שבוע הבא אנחנו בפגישה נוספת אתו. בוודאי שאחרי פגישה אחת לא ניתן לראות תוצאות אבל אני מאוד אופטימית. ניסינו ריטלין 10 מ"ג עם החמרה, ניסינו LA 20 אבל השפעה היתה חלקית וילדנו נראה "מרחף ומנותק מהמציאות". הוא לא בולע תרופות. פסיכיאטרית בכירה שעשתה את האבחון ציינה כי היתה תגובה מאוד טובה במבחן טובה והיא לא הולכת להעבירו לתרופות מסוג אחר ( אדרל, סטרטרה). בסך הכל LA 30 נראה לי היא האופטימלית. לדבריו של הילד, עם תרופה יותר קל לו להתנהג טוב והוא מרגיש טוב. בבוקר אין שום בעיה עם נטילת התרופה, רק הנושא מוזכר, מיד מתייצב. פסיכיאטרית ציינה כי אם מתחילים עם ריספרדל צריך לרדת שוב ל- LA 20. אני מרגישה שכל "המשחקים" עם התרופות גורמים ליותר בלבול מאשר תועלת. מישהי ( לא גורם רפואי) אמרה כי הדבר הטוב ביותר בשביל הילד הוא אשפוז. מבחינתי, זאת ההאופציה האחרונה ביותר!!!! ועוד שאלה בבקשה: אם אנחנו פונים לפסיכיאטר במסגרת מרכז קהילתי לבריאות הנפש, האם בסמכותם לכפות על הילד אשפוז? אם אכן מאשפזים ילד במח' פסיכיאטרית, האם מפרידים אותו מהוריו? האם יש נטיה ומדיניות למצות טיפול במסגרת ביתית בליווי פסיכיאטר לפני האשפוז?

המשך.... בגיל זה לרוב אין מאשפזים במחלקה פסיכיאטרית. כמובן שבמרפאה ציבורית אין מבצעים "מחטפים" ומאשפזים. יש עוד גישות טיפול שלא מוצו. קיים טיפול חינוכי אינטנסיבי - בחינוך המיוחד. יש כמובן גישות טיפול נוספות פרט לגישה קוגניטיבית. חיונית הדרכת הורים או פורום תמיכה להורים. בהצלחה

לאלונה שלום


אשיב לפי הסדר.
1. לגבי המשפט "שלפעמים בעיות ריכוז מצביעות על מצב פרה-פסיכוטי. " הדבר נכון אולם הענין נדיר עד מאוד. ומסיבה זאת רצוי כי האבחון והמעקב יהיה אצל רופא המבין במורכבות הנפשית. ובמיוחד כאשר מדובר במופע של סימפטומים מורכבים שאינם טיפוסיים.

2. לגבי רספרדל "האם יש מחקרים או הוכחות אחרות לגבי בטיחות הטיפול בילדים בגיל זה לטווח ארוך?" האמת שהנושא המחקרי בחיתוליו ומדובר בתרופה חדשה יחסית. כיום מסתמנות תופעות של סכרת ויתר שומנים בדם בטיפול ממושך.



אדגיש כי גם אם יש הוכחות מובהקות לבטיחות התרופה יש להיות חשדן ולמנוע שימוש חריג בתרופה לטווח ממושך. שימוש בתרופה חיוני רק כאשר כל הטיפולים האחרים מוצו.
הכוונה לטיפול :רגשי, קוגניטיבי , משפחתי , חינוכי ואולי סביבתי וכמובן שילובים. ומטעם זה חיוני לפנות לפסיכיאטר ילדים לצורך הערכה מעמיקה והמלצת טיפול . חיוני גם כי המטפל יהיה מיומן ומנוסה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

תודה על תשובתך. מה הכוונה לשימוש בתרופה לטווח ארוך - מעל שנה או מעל מספר חודשים? האם יכולות להופיע גם תופעות הלווי נוספות בשימוש בתרופה זאת (0.5 מ"ג), כגון תנועות לא רצוניות?

1. טווח ארוך מדובר בשנים....

2. המינון ה-0.5 מ"ג נמוך, לרוב אין תחת מינון זה הפרעות תנועה.

בהצלחה.

ללירון שלום

הטיפול הדפרקסן מחייב המתנה לפרק זמן של מספר שבועות וגם יותר לבחינת התוצאות. לא מדובר בריטלין המגיב מייד.
כמו שהבהרתי בתשובות אחרות. לעולם טיפול תרופתי אינו מספיק ובמיוחד לא בילדים...

יש צורך לבצע הערכה כוללת אצל רופא פסיכיאטר ילדים ונוער המתעסק בתופעות אילו.
לאחר ההערכה יש לבחון טיפול כמו: הדרכת הורים? טיפול משפחתי? חוגים? חונכות?
עזרה חינוכית? טיפול פרטני לילד? וגם אז התגובה הדרגתית.
גם חברת התרופות אינה מבטיחה שינוי משמעותי ללא פתרונות נילווים, יודגש שלעיתים יש צורך בתוספת תרופה לפרק זמן קצוב או שינוי תרופה.

בהצלחה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

המינון פאולה הוא המינון שאת לוקחת . אין שינוי במינון התרופות כשאת לוקחת את שתיהן בו זמנית. לעיתים יש העצמה (סינרגיזם) של התרופות כשלוקחים שתיים יחד אך באופן פרמקולוגי המינון הוא זה שאת נוטלת. אבי

בהחלט ענת אנפרניל היא תרופה טובה ל OCD . גם פריזמה, ציפרמיל, ציפרלקס סרוקסט הם תרופות טובות. בכל מקרה צריך להגיע למינון מתאים וגם חשוב לשלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT ) . השילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי הוא היעיל ביותר . התרופות משפרות מלבד OCD גם חרדות אחרות כפי שהזכרת. בברכה אבי

שלום לך מרב
אין ספק שיש צורך באיבחון אשר יבדוק את החלקים האורגנים והרגשיים. האם יש ליקויי למידה, האם יש הפרעת קשב , האם רק הפרעה בויסות חושית או כולם ביחד. לדעתי פסכיאטר ילדים שהוא רופא שעוסק באיבחון רגשי של ילדים יתן לכם מענה איבחוני מקיף ויציע לכם תכנית טיפולית מתאימה. קשה מעל דפי האינטרנט לתת עצות מבלי לראות את האיבחון הפסיכו דידקטי שבוצע, מבלי לקבל אינפורמציה מהמכון להתפתחות הילד בו טופל בנך ומביה"ס בו לומד. יש אור בקצה המנהרה , לא להתייאש ולא להרים ידיים. בברכה אבי

לאם האובדת עצות שלום.

מדובר כמובן בתהליך ולא בפתרון מיידי.
אפרט בקצרה מספר נושאים הקשורים בבליעת כדורים.
לרוב בגיל זה קיימת בשלות לבליעת כדורים , גודלם חשוב אף הוא . לקפסולות הבשלות המאוחרת ביותר ומגיעה לסביבות גיל 9-10 .

1. לעולם אין לתת תרופות בהסתר, שהרי סופן להתגלות ואז ההתנגדות רק תגבר.

2. יש לשתף את הילד בעניין הלקיחה. לדעתי סוגיית לקיחת התרופה אינה רק פרשה רפואית גם הפסיכולוג צריך להיות מעורב בה. פיצול בין פסיכולוגיה ורפואה לרוב מצמצם יעילות ומחבל בשני הכיוונים. אני מניח שהפסיכולוג מכיר את הילד והוא אמור גם להציע כיוון וגם לשוחח עם הילד על הנחיצות בתרופה.

3. ההורים יכולים לדבר עם הילד על הצורך בלקיחת תרופה וגם לספר על ניסיונם האישי בלקיחת תרופה והתועלת שלהם בכך. באם אחד ההורים לוקח תרופה ראוי שהוא אף יעשה זאת בפומבי.

4. סירוב לקיחת כדור של הילד לרוב נסמך על התנגדות הורים קודמת ללקיחת תרופה. הילד לרוב אינו מבין מדוע ההורים שינו את החלטתם הקודמת.

5. יש להצהיר כי אכן לא לוקחים כדור לכל החיים אלא לפרק זמן קצוב, התרופה תינתן באופן סודי ואף אחד מבני המשפחה לא ידע על כך..

6. אפשר לשחק עם ילד בגיל זה משחק שבו מופיע נושא לקיחת כדורים ולפרש לו את הנחיצות באמירה כי הגוף זקוק להם. לספר כדוגמא על התרופות שכל שילד בשנה הראשונה לוקח –ויטמינים וברזל.

7. כמובן שיש גם סיבות של קשיי בליעה אוביקטיבים- ניתן לפורר את בכדור לשנים ולתת אותו במעדן, או כרוך בלחם. יש לשים את הכדור סמוך לבסיס הלשון ולהוסיף משקה בסמוך למתן התרופה.

8. לרוב קיים קושי המשלב סיבות סוביקטיביות – מוטיבציה שלילית של הילד ואוביקטיביות – בעיות בבשלות מנגנון הבליעה. לרוב בגיל זה רוב הילדים בולעים כדורים.

כמובן שיש עוד דברים התפורים על הילד המסוים ועל כך יש להתייעץ עם הרופא והפסיכולוג המטפלים, הפנטזיה הנלוות לחרדות הילד מהטיפול התרופתי חיונית להמלצות , אין ספק שאנשי הטיפול עשויים להכיר אותן או לשער את מהותן. חשובה התקשורת בין אנשי הטיפול.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו