פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

לאלי שלום

מכיר , אבל זה נובע מעודף האישורים. והיה צורך לקצצם.
אפשר לפנות לגורמים המפקחים על המכללות .

יואר כי פורום זה מיועד לילדים ובני נוער ולא תלמידי מכללות....

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

למרים שלום

איני יכול להמליץ על מסגרת מסיבות אתיות.
אולם כידוע לי פרט למסגרת בתי ספר להפרעות נפשיות אין באזור המרכז מסגרות תואמות.

בהצלחה בשיבוץ

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום לך לוטן

הרצון שלך לעזרה מובן. הוא גם אנושי.

אבל, אבל יש לנער הורים ובגיל זה חלה עליהן החובה לעזור לו. רצוי לשתף את ההורים שלו במידה שאת יכולה.

נראה שאת גם יכולה להנזק מהתגובות למצבו של חבריך. יש נערים המשתפים את היועצת והיועצת בוחנת ומשתפת את ההורים.

בחרי בדרך שתחפצי אבל אל תחזיקי את זה אצלך בלי לשתף אדם מבוגר ואחראי.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום אור.

אישפוז פסיכיאטרי היא חוויה מאוד לא פשוטה. אני אומר את זה כמי שחווה את החוויה הזו על בשרו.

בזמן שנמצאים בבית החולים, ישנה נטייה חזקה מאוד להסתגר, להתרכז בהתמודדות עם המחלה, ולכן, לפעמים שוכחים את האנשים הקרובים.

אני חושב שעצם הידיעה הזו, יכולה לעזור להתמודד עם המציאות הזו.

כל טוב,
שמוליק.

לאור שלום

אכן זה כואב. ואין מה לעשות עם כאב אלא לדבר אודותיו עם מישהו. לשחרר.....
את יכולה לפנות ליועצת בית הספר, גם לחברים טובים אחרים, במצב מסוים גם להורים.

עצות קטנות זה לנסות לפתוח את לב לעוד דברים , דברים טובים שקורים לך. להבין שהסיפור של החבר זה לא הכל בחיים.


בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום שרית.

אינני יודע לתת תשובה לשאלתך מה יותר מסוכן או לאיזו תרופה יש תופעות לוואי קשות יותר. לדעתי, התשובה יכולה גם להיות שונה ממטופל למטופל. הרופאים של הפורום ישמחו לענות על סמך ניסיונם.

על כל פנים, טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל, וחשוב מאוד לתת טיפול גם במרכיב הריגשי של הבעייה.

טיפול מספיק טוב יכול לבטל לגמרי את הצורך בטיפול תרופתי.

כל טוב,
שמוליק.

לשרית שלום.

שאלותיך חשובות וטובי החוקרים דנו בסוגיה.
אני מסכים עם שמוליק שטיפול רגשי חיוני ואין לדלג עליו. תרופה היא רק ברירת מחדל.

אין ספק שלריספרדל ואני מדגיש במינון גבוה יותר סיכון מריטלין. ובמיוחד לטווח זמן ארוך. ולכן תמיד יש לתת ריספרל רק כאשר יש חובה לתת, ואז נעדיף במינון הקטן ביותר ולמשך הקצר ביותר.

לגבי השפעה על המוח. אנחנו נזהרים ממתן תרופות מסוג זה לפני גיל שש, למרות שיש רופאים שאינם סבורים כך. גם משרד הבריאות דורש למשל אישור התוויה מיוחדת לריטלין בגיל הצעיר. המוח מתפתח בצורה מואצת בערך עד גיל זה. אגב מתן ריספרדל בגיל הצעיר יוצר יותר תופעות לוואי. כך גם הריטלין. אין הוכחה מובהקת על כך ממחקרים אלא יותר מהבנה שבגיל זה התפתחות המוח יותר מואצת.
יואר ויודגש כי גם אנטיביוטיקה חודרת למוח ומשפיעה, ולמשל פניצילין לתוך הווריד עלול באופן נדיר לגרום לתופעות לוואי פסיכיאטרים. כך גם תרופות נגד בחילה או נגד גרד . הסטיגמה על התרופות הפסיכיאטריות אינו מוצדק כלל וכלל. גם הזהירות שנוקטים כלפיהם בגיל הרך עולה על זה של מתן תרופות אחרות. וכמשל אין התיחסות לגבי תרופות אנטי אפילפטיות הניתנות בגיל הרך בשכיחות רבה ולמרות ההשפעה המובהקת על המוח. איני בטוח שסכנת ההתקף האפילפטי פחותה מזה של התנהגות קשה ומסכנת המאלצת מתן תרופה פסיכיאטרית . אבל שוב לתרופה הפסיכיאטרית אות קין ברמה החברתית כמו גם על המקצוע והמבין יבין.

בתקווה שעניתי לשאלתך החשובה ולו בקצרה .
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום ד"ר סמואל.

אות הקין הקיימת על הפסיכיאטריה ממש לא מוצדקת והיא מזיקה לכולם.

לדעתי, אחת מהסיבות המרכזיות לכך היא בורות שיש בציבור לכך שניתן להיעזר בפסיכיאטרים גם למטרות טובות.

למשל, נער בן 15 שיש לו בעייה שבעטיה רב הסיכויים שלא יגוייס לצבא, אם הוא ילך לטיפול - הטיפול יכול לגרום לשיפור המצב כך שהוא יוכל להתגייס וגם אם התהליך לא יסתיים, ע"י חוות דעת של המטפל הנער יוכל בסופו של דבר להתגייס ולהינצל מ"כתם לכל החיים".

על פי שעד כמה שזכור לי, רק בשנה האחרונה היו לפחות שתי שאלות בפורום הזה על על נערים בגיל כזה שמפחדים ללכת לטיפול מחשש שההליכה לטיפול תגרום לכך שלא ירצו לגייס אותם, בשעה שההיפך הוא הנכון.

פשוט לא מכירים את הפונקציות האלו, אבל מכירים את הפונקציות של אישפוזים כפויים, פטורים מהצבא.

מעניין מדוע לא מכירים את הפונקציות הנוספות שיש לפסיכיאטרים?

אשמח לשמוע את דעתך בעניין.

תודה,
שמוליק.

אני רק רופא.
ראוי שהנושא יחקר על ידי אנתרופולוג או סוציולוג.
מדובר אגב בתופעה כלל עולמית, עם שונות באזורי עולם מסוימים, תוך דגש על מרקם קהילות ותרבויות שונות.

בברכה
דר סמואל אליהו

ללימור שלום.

אכן תכונות כפייתיות אבל לא מדובר באבחנה יחידה.
מצבים כאילו אנו נוהגים לבחון מאספקטים רחבים יותר מהפרעה כפייתית. מדובר יותר בתכונות אופי כפייתים. יש לדעת גם כי בגיל זה אנחנו מדברים על כפייתיות שנובעת מהתפתחות. בגיל זה התכונות הכפייתיות שכיחות והם חלק מההתפתחת.
כאן מדובר במשהו שהוא מעבר למקובל ולכן כדאי לבחון את תלונותיך בפני איש מקצוע.

הייתי ממליץ בחום רב לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער מוסמך הבקיא בגיל הרך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום לך לפי מה שהיה נראה לי והרופא לא כתב לך זה יותר מתאים לPDD כפיתיות וטקסים(כמו המכוניות) אי הבנת דברים מופשטים(סרטים מצוירים) וכו' המלל הרב בלי לשים לב לקוצר הרוח של הסובב זה נשמע יותר כמו PDD כמה שיותר מוקדם לאבחן ולטפל יותר טוב. בהצלחה רבה רבה

איני מציע להכנס לפרטים. כמו הכותב מעלה, מאחר והדבר אינו אחראי.
אבל יש חובה לבחון את הסימפטום לעומק כפי שכתבתי.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו

אימא שלום

בהחלט קשור לריספרדל.
לא מדובר בתופעת לוואי מסכנת חיים. לרוב אילו תופעות קלות שחולפות.
אפשר גם העלאת מינון הדרגתית יותר. או תרופות נוגדות בחילות.

כדאי כמובן לפנות לרופא המטפלת ולדווח על תופעת הלוואי.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאלי שלום

איני בטוח שתחום זה שייך לפסיכיאטריה. הטיפול לרוב מתרחש בצוות רב מקצוע בחשיבה פסיכוסומאטית.
תסמונת קרובה היא פרדר וילי , יש צוות המטפל בתחום בשערי צדק. תתקשרי ליחידה הנוירולוגית שם , יתכן ולהם התשובה.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ליעל שלום

לא ידוע לי על מאמר מסכם , הקרוי בשפה המדעית כמטהאנליזיס הטוען שטיפול בנוירופידבק יעיל במיוחד.
גם ניסיוני האישי מותיר ספק ביעילות השיטה.
יש להאמין שאם השיטה הייתה כה מוצלחת היו קמים מכונים לטיפול הפידבק כפטריות אחרי הגשם.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לרבקה שלום

יתכן שהוא לא בדיכאון, אבל יתכן שיש לו חרדה חברתית למשל. מצב כפי שאת מתארת התהווה על פרק זמן כה ארוך קשה לשנותו. יתכנו גם דברים אחרים.
אנשי מקצוע קיימים כדי להשתמש בהם. ויש לך שירות זה דרך הקופה. האם השתמשת בו? הפרעה הופכת להפרעה כאשר מתקיימת הפרעה בתפקוד.
ומקרה זה הוא אחד מהם.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום נועה.

אינני רופא.

ריספרדל וסרוקוול הן תרופות אנטי-פסיכוטיות, ובאמת, הן ניתנות בעיקר לסכיזופרניים, ולא ל O.C.D. אבל עם זאת, ישנם מקרים שבהם תרופה אנטי-פסיכוטית יעילה גם ל O.C.D.

אני זוכר במפורש שבאחד הדיונים בפורום של המבוגרים, הייתה תגובה שאומרת במפורש שסרוקוול יכולה להיות יעילה במקרים מסויימים גם נגד דיכאון.

עד כמה באמת התרופות האלו יעילות ל O.C.D., על זה הרופאים של הפורום ישמחו לענות, אבל טיפול ב O.C.D. באמצעות תרופות אנטי-פסיכוטיות אפשרי.

כל טוב,
שמוליק.

מדובר בתרופה חדשה יחסית . עם פחות תופעות לוואי מסוג הריפוד. כנראה שיש להעלות מינון המינון נמוך מאוד. יש לסמוך על הרופא. זה הדבר הכי מהותי שאני יכול להציע. להבנתי הוא יודע את מלאכתו.

רפואה שלמה דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער

שלום לך.

אינני רופא.

המטרה של הטיפול התרופתי הוא ליצור איזון כימי במוח. כיון שזהו רק אחד מהמרכיבים של המחלה, אז טיפול המבוסס רק על תרופות אינו יעיל. כפי שכתבת, בנך מקבל גם טיפול ב C.B.T..

טיפול מספיק טוב במרכיב הריגשי יכול לבטל את הצורך בטיפול תרופתי לגמרי, ובוודאי שיכול לגרום לכך שמינון נמוך יספיק. עובדה שהרופא המטפל הנחה להמשיך עם המינון הנמוך.

אני אישית חושב שחוסר האיזון הכימי הוא תוצר של שאר המרכיבים של המחלה, וכאשר מטפלים בשאר המרכיבים נכון, אז מקבלים איזון כימי. בכך, אני חולק על הגישה הרווחת של הפסיכיאטריה.

על כל פנים, יכול להיות שמספיק מינון נמוך מפני שהטיפול הריגשי מספיק טוב.

כל טוב,
שמוליק.

אני בהחלט חושב שטיפולים פסיכותרפוייטים כגון CBT משנים את הכימיה במוח. קנדל אף קיבל על כך פרס נובל . כדאי כמובן לשקול תרופות אחרות כי בהחלט המינון על פניו לא מתאים אלא כאפקט פלצבו.

אריק קנדל (באנגלית: Eric Kandel‏; נולד ב-7 בנובמבר 1929 בווינה) הוא נוירופסיכיאטר יהודי אמריקני, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2000 (יחד עם פול גרינגרד וארביד קרלסן השבדי) על עבודתו בחקר הפיזיולוגיה של הזיכרון והדרך בה הוא נשמר בתאי עצב.

בראיון עם גיל חובב[1] סיפר שבצעירותו ניסה להבין כיצד ייתכן שהנאצים ביצעו מעשי זוועה נוראיים אך עם זאת נהנו מאומנות והקשיבו לבטהובן ומוצרט. לשם כך החל ללמוד רפואה במטרה להפוך לפסיכואנליטיקאי ולנסות להבין את נפש האדם. בשלב מסוים הבין שעניינו האמיתי הוא במדע ופנה למחקר.

שלום רב.

טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. כתבת הרבה מאוד על הטיפול התרופתי. על כך שהוא מקבל ריטלין, והיו נסיונות של כל מיני תרופות אנטי-פסיכוטיות, וכעת יש כוונה לנסות טגרטול השייך למשפחה של מייצבי מצב הרוח, אבל אף מילה על טיפול ריגשי.

הטיפול התרופתי נועד כדי ליצור איזון כימי במוח, אבל מדובר אך במרכיב אחד של הבעייה. ישנו גם מרכיב ריגשי שנובע בגלל חוויה בעבר שייתכן והיא מתמשכת גם בהווה. לא ניתן לטפל במרכיב הזה באמצעות תרופות. ניתן לטפל בכך רק ע"י טיפול ריגשי מתאים.

לדעתי האישית, ובכך אני חולק על הגישה הרווחת של הפסיכיאטריה, היא שחוסר האיזון הכימי במוח שאותו התרופות נועדו לפתור הוא למעשה תוצר של המרכיבים האחרים של הבעייה, ולכן הדרך הטובה ביותר היא לטפל בשאר המרכיבים של המחלה.

בכל אופן, אין מחלוקת על כך שצריך טיפול ריגשי, ובמקרים רבים כשהטיפול הריגשי מספיק טוב, אז ניתן לוותר על הטיפול התרופתי לגמרי. כשמדובר בילדים, העניין מורכב יותר מפני שעל מנת לתת טיפול ריגשי טוב, צריך לקבל את האמון של הילד. המטפל הכי מוצלח לא יוכל לתת טיפול טוב בלי אמון של הילד. כשמבוגר הולך לטיפול ריגשי ובוחר את המטפל בעצמו, אז ממילא הוא נותן בו אמון, אך כשמדובר בילד וההחלטה על המטפל מתקבלת ע"י ההורים (כי הם בסופו של דברים משלמים על כך...), אז יכולים להיות יותר קשיים. יכול להיות שהטיפול הריגשי (אם בכלל הוא מקבל) לא מספיק טוב, ואין בכך כדי להעיד על חוסר מקצועיות של המטפל אלא לכל היותר על אי התאמה.

בהצלחה רבה,
שמוליק.

לפעמים כדאי לבצע חוות דעת נוספת אולי לקבל תובנות נוספות . חשוב שהפסיכולוג המטפל יהיה בקשר עם הפסכיאטר להעצמת הטיפול. בהצלחה

שלום לך.

אינני רופא, ולכן אינני יכול לתת תשובה מדוייקת, אבל אני משוכנע שצריך להעביר מסר מעודד.

מי שהוזה הזיות ומודע לכך שמדובר בהזיות, אז מצבו טוב. במחלות נפש קשות כסכיזופרניה, נדמה שההזיות הן אמת מוחלטת.

בנוסף לכך, ציינת שזה קורה רק כאשר את חולה, אז בכלל...

אם ההזיות האלה אינן גורמות לך לסבל, אז בכלל לא ניתן להגדיר את ההזיות האלו אפילו לא כהפרעה נפשית.

גם אותי זה מסקרן לראות את התשובה הרישמית של רופאי הפורום, מה יכול להיות הגורם לכך.

כל טוב,
שמוליק.

לאנונימית שלום

תופעת הזיות חום אינה נדירה. היא שכיחה בגיל הילדות הרכה . לרוב אנו פונים לרוב הילדים לבדוק את נסיבות המחלה. כדוגמה למחלת הנשיקה נטיה כזאת. ויש עוד כמה זיהומים.

יש להתיעץ עם רופא הילדים ורצוי עם נוירולוג ילדים.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום יעל.

אינני רופא.

בכל אופן, יכולות להיות הרבה סיבות לחזרת התסמינים, ולא בהכרח צריך להחליף תרופה.

ישנם ארבעה מרכבים של לבעייה: ביולוגי (חוסר איזון כימי), ריגשי, סביבתי, וגופני-פיסי. הרידפרדל, ובכלל הטיפול התרופתי נועד רק כדי לטפב במרכיב של חוסר האיזון הכימי, ולא בשאר המרכיבים.

הפסקת ההשפעה הטובה של התרופה יכול לנבוע גם משינויים בשאר המרכיבים, ואני מניח שהתשובה שתקבלי מאחד מרופאי הפורום תהיה שצריך לגשת לרופא המטפל שמכיר את המטופל כדי לעשות הערכה מחדש של המצב ולבדוק מה צריך לעשות.

בלי שום קשר, לא כתבת שום דבר על הטיפול במרכיב הריגשי. טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל, ואם לא מטפלים במרכיב הריגשי, אז כדאי לטפל גם בו.

כל טוב,
שמוליק.

ליעל שלום

התופעה מוכרת. מאחר ויש מספיק תרופות קרובות אז מנסים אותם כמובן. אולם לא יהיה זה טעות לנסות שוב ריספרדל.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו