פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

בהחלט יכול להיות שמדובר בתופעת לוואי. פנו בהקדם לרופא המטפל

שלום לך.

אינני רופא ואינני איש מקצוע בתחום.

על פי התיאור שלך, פרימת גרביים ובגדים באה כתוצאה מהחרדות. החרדות הן הבעייה ופרימת הבגדים היא תוצאה של אותה בעייה.

טיפול טוב בחרדות אמור לפתור את הבעייה, ואם הביטחון העצמי של הילד משתפר, אז כנראה שהטיפול עוזר.

יכול להיות שפרימת הבגדים נהייתה הרגל, ומסיבה זו, ההרגל הזה יכול להימשך גם כשבעיית החרדות תבוא על פתרונה, ואז יהיה צורך לטפל בבעייה של פרימת הבגדים.

בין כך ובין כך, הפסיכיאטר יכול לטפל בכך לפחות בפונקציה של פסיכותרפיסט.

אני רק רוצה להעיר שסיוע לטיפול במרכיב הריגשי של הבעייה יכול להינתן גם ע"י ההורים, למרות חוסר מקצועיות, וזה יכול לבוא לידי ביטוי אפילו בדברים שנראים קטנים וחסרי ערך.

ההורים זוכים באמון של הילד, ובכך יש להם אפילו יתרון על פני מטפל מקצועי, שצריך לעמול קצת כדי לקבל את האמון הזה שהוא תנאי הכרחי לטיפול. ע"י נסיון לברר את העניין ולנתח אותו עם הילד מתוך אמפתיה, יכול לעזור, למרות חוסר מקצועיות.

דברים כאלה אינם יכולים להזיק, ובוודאי שיכולים להועיל בנוסף לטיפול המקצועי. אין שום סיבה שלא להיות אופטימיים.

כל טוב,
שמוליק.

תודה על התשובות! ולך שמוליק תודה רבה על ההתייחסות ועל הרצון לעזור!! אתה צודק מאוד בנושא העזרה ההורית....תודה!

שלום רב יכולות להיות הרבה סיבות מדוע אין שיפור וקשה לענות על כך מבלי לבדוק באופן מעמיק את הילד. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הפסכיאטר המטפל שהוא מתפקד "בשני כובעים" גם המטפל בתרופות וגם המטפל הרגשי. אולי סוג התרופה לא מתאים , אולי המינון לא מתאים, אולי יש צורך בהערכה מחודשת וכו' בברכה ד"ר אבי שפירא

בהחלט

לאימא שלום

אכן רשום
אולם רופא פסיכיאטר מומחה יכול לחרוג . הרשום בהתוויה היא המלצה המאושרת של בית החרושת. ואילו החלטת רופא יכולה לבוא גם מקריאת מאמרים אחרונים שאינם מעודכנים ברישום בהתוויה.
כמובן שזאת החלטתו של הרופא המטפל ואין זה חריג לתת תרופא בניגוד להתוויה הרשומה. אני כמובן מקווה שיש לך אמון ברופא.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לרונית שלום

רמה גבוה של זרחן כממצא יחיד אינו ממצא שכיח - באם הוא ממצא יחיד ללא קליניקה אין הדבר ברור לנסיבותיו.
בכל מקרה לא ידוע לי קשר בין מתן התרופה והממצא שציינת.

אולם ראשית וקודם לכל יש להתיעץ עם הרופא המטפל- שכן כל האחריות הרפואית מושתת עליו. ואין רופאי הפורום תחליף לרופא המטפל.

בברכה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכאנליזה בת זמננו

שלום.

אני לא רופא ולא משפטן.

ההגיון הישר אומר שאם אתה נמצא בתפקיד שאינו מתאים, ויש לך חוות דעת מקצועית על כך מהקב"נית, אז אם תישאר בתפקיד הנוכחי שאינו מתאים לך - יכול להיגרם לך נזק מזה, ולכן זכותך להגן על עצמך, ולדרוש תפקיד אחר.

נראה לי שאתה צריך לעמוד על זכותך, ואם זה לא ילך בטובות, אז כדאי לשקול אפילו הליכים משפטיים כנגד הצבא.

בהצלחה רבה.
שמוליק.

שלום

צבא זה כמו בצבא.
אין מקום למשחקי כוח- כי תמיד הצבא יותר חזר ממך.

אתה יכול להפעיל את הוריך שיפנו לקצין קבילות חיילים, קצין העיר או אפילו לכרמלה מנשה. ותאמין לי שכאשר מגיעים לכרמלה מנשה זה עובד מהר מאוד.

אל תעשה דברים קיצוניים כי אז תמצא את מקומך מחוץ לצבא.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיאנליזה בת זמננו

שלום ד"ר סמואל.

אני ממש מסכים עם כל מה שכתבת.

לדעתי, במקרים קיצוניים שבהם פנייה לקצין קבילות ולכרמלה מנשה אינם עוזרים - אז ניתן להפעיל כוח. לפעמים הפעלת הכוח היא יכולה להיות פסיבית, באי עשייה.

אני חושב שלהיפלט מהצבא, זה משהו שהיום כבר לא כזה מפחיד כמו בעבר. אבל על כל פנים, קודם כל, צריך לנצל את האמצעים של התלונות.

ישנם גם עוד אמצעים שניתן להפעיל אותם כגון עתירה לבג"ץ, רק שזה קצת יקר (רק האגרה היא בסביבות 2000 ש"ח)...

שמוליק.

את התלונה? דרך האימייל? או הפקס? ודבר שני תוך כמה זמן ניתן לטפל בבעיה? כי הבעיה שלי היא ממש דחופה, שאני מרגיש שאינני יכול להתעכב איתה, ונתקלתי בבסיס שלי במפקד רע שלא מקשיב לי בכלל למה שאני אומר לו. יש לציין שהוא נתן לי תפקיד פיזי, ותפקיד שאינו מתאים לי מבחינה בריאותית כי יש לי אסטמה והמפקד ששיבץ אותי ידע זאת, ובחר שלהתעלם מזה למרות שבתפקיד שלי אני חשוף לעישון לאבק, ולחומרים עם ריחות חזקים, ויש לי אסטמה קשה. ובעניין הנפשי: האנשים שמפקד הבסיס שיבץ אותי איתם אינם מתאימים לי כי הם מופרעים, ולפעמים גם מתייחסים אלי לא בנימוס, ואני לא מופרע.
לכן הנושא הזה כל כך דחוף לי, כי אין לי שם כמעט עם מי לדבר.

בהמשך לשאלה.

בכל ישוב יש קצין העיר המחויב להתיחס לבעייתכם.
במקביל- אפשר לפנות גם דרך מייל - לידיעתי יש אתר לפניות הורים לצה"ל.
אפשר גם מכתב במקביל לקבילות חיילים את הכתובת תקבלו דרך קצין העיר.

וכמובן לכרמלה מנשה דרך רשות השידור.

בהצלחה

שלום טל.

ההגדרה של בעייה נפשית היא זו: התנהגות החורגת מהנורמה הגורמת לסבל - אם לאדם עצמו ואם לסביבתו.

אני מאמין שאין צורך בעזרה חיצונית כדי לענות על על השאלה הזו בעצמך; האם ההתנהגות הזו חורגת מהנורמה של ילדים בגיל הזה? ואם כן, האם היא גורמת לסבל לילדך או לסביבתו?

אם נראה לך שהתשובות לשאלות האלה היא חיובית, אז ניתן לפנות למטפל (פסיכולוג או פסיכיאטר).

בהצלחה.
שמוליק.

לטל שלום

אימא יקרה את יכולה באמת להנות מהילד החמוד שלך .

איני ממליץ לחפש כותרות אבחנתיות, או משבצת לועזית מגדירה. זה לא יעזור לך או לילדך.
אם זה מטריד אותך, אפשר ללכת לאיש מקצוע שיעזור לך ולילדך להיפרד. זאת תופעה שאינה נדירה. הילד צריך קצת להתבגר ולשאת פרדה. תחת יעוץ קצר התופעה עשויה לחלוף.

המשיכי להינות מהורותך ומבנך המקסים.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמנו

לטל שלום

אימא יקרה את יכולה באמת להנות מהילד החמוד שלך .

איני ממליץ לחפש כותרות אבחנתיות, או משבצת לועזית מגדירה. זה לא יעזור לך או לילדך.
אם זה מטריד אותך, אפשר ללכת לאיש מקצוע שיעזור לך ולילדך להיפרד. זאת תופעה שאינה נדירה. הילד צריך קצת להתבגר ולשאת פרדה. תחת יעוץ קצר התופעה עשויה לחלוף.

המשיכי להינות מהורותך ומבנך המקסים.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמנו

קלונקס 1מ"ג 3פעמים ביום,בנוסף לוריוון במקרה הצורך , וסטילנוקס לשיפור השינה
האם יש התנגדות בין אחד מאלו לוולבוטרין עם הנפרניל?

שלום וברכה

תודה על האמון שאתה חש כלפי הפורום ומעלה את התלבטותך, שאינן פשוטות כלל ועיקר.

אתה אמנם בן 17.5 אבל לפי החוק גם להוריך יש חלק בקבלת ההחלטות
אני מניח שאתה מטופל אצל רופא עצמאי או רופא פרטי, מאחר ובמרפאה ציבורית קיים גם שירות של רופא מחליף.
אני גם מקווה שהרופא המטפל יצא לחופשה קצרה מאחר ובמצב שאתה מתאר הוא היה כנראה ממנה רופא מחליף. חשוב שתבחן מתי הוא חוזר מחופשתו.

ובמידה והחופשה ארוכה מאוד יש לבדוק טיפול במסגרת טיפולית יותר רצופה .
איני יכול להציע לך שינוי בטיפול מסיבות מקצועיות וגם משפטיות. וכמובן שאיני מכיר את כל הצדדים של טיפולך.

במקרים כאלה ,במידה והסבל ניכר אפשר לפנות עם ההורים לחדר מיון פסייכאטרי באזור מגורך. באם אתה לומד בבית ספר להפרעות נפשיות כפי שלרוב זה קורה אפשר להתייעץ עם הפסיכיאטר של בית הספר.

חשוב להדגיש ולהבליט שבנוער וילדים אין טיפול בהיקף תרופות כה נרחב ללא קשר פסיכולוגי. כמובן שרצוי שהרופא מנפק התרופות יעשה זאת.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום.

מסכים בהחלט עם כל מה שד"ר סמואל הנכבד כתב.

אני רק רוצה להעיר שלירון כתב הרבה מאוד על הטיפול התרופתי, ולכן אני חושב שצריך להדגיש את המשפט האחרון של ד"ר סמואל האומר שחשוב מאוד לשלב טיפול ריגשי (בדרך כלל מדובר בפסיכותרפיה).

דעתי האישית היא שחוסר האיזון הכימי שאותו התרופות נועדו לפתור - שאין חולק על כך שמדובר אך באחד המרכיבים של הבעייה ולא בכל הבעייה - הוא תוצר של שאר המרכיבים.
בין כך ובין כך, טיפול טוב בשאר המרכיבים יכול לבטל את הצורך בתרופות, וממילא לא יהיה צורך להתמודד עם תופעות הלוואי שלהן.

בהצלחה רבה,
שמוליק.

שלום שירה.

לדעתי, אין לאיבחון יותר מדיי חשיבות. עיקר החשיבות של האיבחון היא בדבר הטיפול התרופתי, והרבה מאוד טיפולים תרופתיים יכולים להיות טוהים ויעילים להרבה מאוד איבחונים. השאלה העיקרית היא האם הטיפול התרופתי הנגזר מאותו איבחון יעיל או לא.

תמיד ניתן לבקש חוות דעת שנייה.

על כל פנים, את צודקת מאוד בכך שאת לא מסתפקת בטיפול התרופתי. טיפול המבוסס על תרופות בלבד אינו מספיק יעיל, ולכן דרוש גם טיפול רגשי.

כתבת שנרה לך שהטיפול ב C.B.T. לא נראה לך מספיק יעיל. יכול להיות שהמטפל אינו מתאים, ואין בכך כדי להעיד על חוסר מקצועיות מצד המטפל. יכול להיות שהטיפול ב C.B.T. הוא אינו המתאים ביותר וצריך לנסות שיטות טיפול רגשיות אחרות.

אני משער שישנה אולי גישה מצד המשפחה ששינוי שלה יכול אולי לעזור.

אני מניח, אף על פי שהדברים לא נכתבו מפורשות, שבחינת הצד של ההורים, אתם עומדים על כך שהאח הגדול חייב לאהוב בליבו את אחיו הקטן, שזו דרישה הגיונית נכונה וצודקת.

נראה לי רק שכעת הדרישה הזו לא באה על סיפוקה, וייתכן שהיא תבוא עם הזמן...

על כל פנים, ניתן לשנות את הגישה ולהבין שאין אפשרות לשלוט על הלב שלו, ואין שום טעם לנסות לכפות עליו אהבה, ולדרוש שכל עוד הוא נמצא במסגרת הבית, אז עליו לכבד את הכללים של הבית, ולא להציק לו, וכל עוד יעד זה מושג בהצלחה, להניח לעניין. אבל גם הישג זה הוא מן הסתם לא כל כך פשוט...

בהצלחה,
שמוליק.

שירה שלום

תודה על האמון שאת רוחשת לכותב שורות אילו. גם הפירוט מאפשר להציץ במעט במתרחש אצל בנך.
יתכן האיבחון שגוי או חלקי. איני רוצה להרוס את האמון שאת חשה לכותב שוורת אילו ולכן אני חייב להמנע מלתת לך את דעתי.
כדי לבצע אבחנה יש צורך במפגש משמעותי ואישי עם הילד, הרי כל אחד יכול לכתוב בפורום ולהציע עצות ואני בטוח שאת זקוקה ליותר מזה.

לכן עצתי הכנה לפנות לחוות דעת נוספת בהליך המקובל. יעוץ אינטרנטי אינו מעשי במקרה כגון זה. . גם הטיפול בסי.בי.טי. אילו מטה קסם ,הרי תלוי באיש המקצועו נסיונו ועוד דברים נוספים.
לרוב טיפול תרופתי מקל על הסימפטומים תוך כחודש חודשיים.

שיהיה בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לשושי

לא ידוע לי , בכל אופן זה לא המקרה השכיח.

בהצלחה

לשושי שלום

אשפוז בבית החולים זה לא קללה, ולא נזק , אלא הדרך המומלצת לפיקוח במצב שטיפה מתרופות. בדיקת הילד ללא תרופה ובדיקת טיפול אחר. במסגרת אמבולטורית הדבר אינו אפשרי.
כך בכל המחלות המוכרות ברפואה. פסיכיאטריה זה לא רפואה אחרת.
יש לדעת שהמשכות הסימפטומים לזמן ארוך עלולה להקבע ולהיות יותר קשה לטיפול בהמשך.
כמובן שחוות דעת שניה מומלצת. איני יכול להמליץ על איש המקצוע המומלץ מסיבות מובנות. אולם יש לעשות זאת בהקדם.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום גלית.

אני מציע שלא לתלות יותר מדיי תקוות בתרופות.

אני הייתי לוקח ריספרדל במינןך של 4 מ"ג ליום. קיבלתי את התרופה הזו אחרי אישפוזים כפויים, והתרופה הזו הזיקה לי הרבה יותר מאשר הועילה אם בכלל.

תופעת לוואי שכיחה של התרופה הזו וגם של הזיפרקסה שגם אותה הייתי מקבל כחלק מהנסיונות למצוא תרופה "מתאימה" ושל התרופות האנטי-פסיכוטיות בכלל היא שהן מרדימות חזק, ומקשות מאוד על התיפקוד.

אם נקבעה לי נכות יציבה בשיעור של 75% - זה בגלל סבל מתופעות הלוואי של התרופות, שמשום מה הוסבר בידי הפסיכיאטרים כ"סימטומים שליליים של המחלה".

בכל אופן, המטרה של התרופות האנטי-פסיכוטיות היא לחסום קולטני דופאמין. דופאמין הוא חומר שמופרש יתר על המידה במצבים פסיכוטיים, ומהווה את אחד מהגורמים להתפרצויות פסיכוטיות. דעתי האישית היא שהפרשה מוגברת של דופאמין - שאותה התרופות אמורות לפתור - אינה אלא תוצר של שאר הגורמים ואיננה בעייה העומדת בפני עצמה.

על כל פנים, אין מחלוקת על כך שכשאר הטיפול הרגשי מספיק טוב - ניתן לשקול ברצינות הפחתת מינון עד הפסקה.

לדעתי, צריך לבדוק האם הטיפול הרגשי שהבת מקבלת הוא מספיק טוב ויעיל. יכול להיות שזו הסיבה לכך שהמצב לא טוב. הצלחת הטיםול הרגשי איננה תלוייה רק במקצועיותו של המטפל; צריכה להיות כימיה טובה בין המטפל למטופל,שזה משהו שהרבה פעמים צריך קצת להתאמץ כדי למצוא מטפל מתאים.

כל טוב,
שמוליק.

אולם מדובר בדעה אישית ויש כמובן לבחון זאת במבט רחב יותר של אנשי מקצוע.

אני מסכים שטיפול פסיכולוגי שלא מצליח אין פירושו שהאופציה נכשלה.
תמיד יש לשלב בין תרופה ושיחות.
איכות המטפל חשובה במיוחד.

בהצלחה

ד"ר סמואל אליהו

לאבי שלום

אפשר לרכז את התרופה ריספונד בלילה מהסיבות שאת מציינת. אבל חייבים לשתף את הרופא בכך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמנו

אימא שלו

התרופה יכולה לעזור - אבל את חייבת רופא שיבחן את הנושא וגם יעקוב אחריו.
אני מקווה שהרופא אצלו את נמצאת בטיפול יש לו מחליף כאשר הוא נמצא בחופשה .

בהצלחה

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאימא שלום

תודה על האמון שאת רוחשת לפורום הזה, ולפניתיך.

מורכבות הילד ברורה. והמסגרת החינוכית הקטנה והאיכותית אליה הפנת את הילד מצביעה על חשיבה קודמת.

תהייתי הכנה על כך שלילד יש אנשי מקצוע מהתחום הפרה- רפואי ואין אף יעוץ או טיפול של איש מקצועי מהתחום שלי, או לפחות פסיכולוג קליני? או פסיכולוג התפתחותי? . הרי האינטרנט אינו תחליף לחיים עצמם....

ולשאלותיך...כל טיפול חייב להתחיל עם אבחון ולא להיפך. הייתי שואל מסקרנות ומה דעת המטפלים שאת מציינת על שאלותיך? הרי לפי התאור שאת מציגה יכולים להיות מספר עשרות תשובות. אני מקווה שאנשי הטיפול נתנו את דעתם על שאלותיך הצודקות והחשובות.
איני חפץ לבלבל אותך בתשובותי והשערותי שכן יש לי שאלות רבות נוספות להבהרה .
חשוב להדגיש ולהבליט גם למען כלל הציבור, שאין טיפול ללא אבחון, ובתחום זה חשוב שיהיה גם מנהל מקרה (CASE MANAGER)- שיכוון את הטיפולים השונים. וזה עקרוני. מאחר ולא כל טיפול מתאים לכל אחד. לצערי במדינתנו המתוקנת יש תוו תקן לכל דבר חוץ מטיפול...
בתחום הטיפול הכל קביל.



בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

מן הסתם, ביחס להפניה לגורם מקצועי כזה,
צריך ששני בני הסוג יסכימו, הרי מרגע שפונים אל איש מקצוע כזה, גם האבחנה בהתאם..
וכרגע אנחנו מעט רחוק מזה.
אבל אני לוקחת את דבריך לתשומת ליבי ואקדם הנושא
בתודה מקרב לב

לירדנה שלום

אבחון PDD זה אבחון עם משמעויות לא פשוטות ואין למהר להדביק אותו על כל אחד.
אני מקווה שהרופא שאת מטופלת אצלו הוא רופא מוסמך.

את תמיד יכולה לבקש יעוץ נוסף

אבל יש לדעת שהדבקת תוית מסוג זה אינה בהכרח פיתרון למצוקות הילד.
הטיפול התרופתי שאת מקבלת היום מתאים גם להפרעה מסוג PDD .
השינוי יהיה רק ברמת ההשקעה החינוכית שמשרד החינוך ישקיע בילד.

בהצלחה

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו