פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

שלום זהבה.

לבעייה נפשית ישנם ארבעה מרכיבים: ריגשי, סביבתי, גופני-פיסי (הכוונה לבעיות רפואיות "רגילות" המשפיעות על הנפש), וביולוגי (חוסר איזון כימי במוח).

הטיפול התרופתי נועד רק למרכיב הביולוגי, ולא לשאר המרכיבים.

לדעתי האישית, החולקת על הגישה הרווחת של הפסיכיאטריה, המרכיב הביולוגי הוא תוצר של שאר המרכיבים ואינו בעייה העומדת בפני עצמה. מעולם לא נעשה ניסוי שמטרתו להוכיח לכאן או לכאן. כל אחד יאמין במה שנראה לו נכון יותר.

ישנם פסיכיאטרים שדוגלים בטיפול המבוסס רק על תרופות.

דעתם העיקבית של הרופאים של הפורום היא שטיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. יש גם רופאים שלדעתם עיקר הטיפול צריך להיות במרכיבים הריגשיים והסביבתיים.

לכל מטופל יש את הזכות לבחור את הדרך הנראית לו, ומי שבוחר בטיפול תרופתי בלבד - בוודאי שיש לכבד את רצונו.

אני מניח שהרופאים ימליצו לשלב גם טיפול במרכיב הריגשי, כלומר טיפול בשיחות (פסיכותרפיה).

יכול להיות שהטיפול התרופתי אינו מתאים; לפעמים לוקח זמן עד שמוצאים את התרופה (או השילוב התרופתי) המתאימה. צריך לסמוך על שיקול דעתו של הרופא המטפל, ומן הסתם יהיה קשה להשיב לשאלה דרך האינטרנט מבלי להכיר את המטופל.

כל טוב,
שמוליק.

שלום שמוליק
קראתי את תגובתך, שנתת כבר למספר שאלות -
איני מאמינה שרק טיפול תרופתי עוזר בבעיות נפשיות ( בעצמי אני עוסקת בתת תחום שכזה) , ואנו מטפלים גם בתחום זה עימה.

אולי אחדד את שאלתי:

במסגרות הטיפוליות הממוסדות, בהתחשב בגיל הילדה, האם ישנם סוגי כדורים אחרים שניתן לתת לה, שניתנים בתוך סל התרופות, כדי להקל.
ניכר שהפריזמה לא עוזרת והפסיכיאטר שלה לא ממש עוזר כאן.

בודאי שיש תרופות נוספות ל OCD . גם המינון חשוב שיהיה יעיל. בנוסף לטיפול התרופתי חשוב להיות בטיפול פסיכותרפי קוגניטיבי CBT . יש לא מעט מחקרים שאף טוענים שהשפעת הטיפול הפסיכותרפי CBT דומה להשפעה התרופתית. ברור שהשילוב בין השניים הוא השילוב המנצח ברוב המקרים. תדברו כמובן עם הפסכיאטר שלכם והמטפל הרגשית ואם תרצו חוות דעת נוספת תמיד תוכלו לפנות . ברור שלא ניתן להמליץ על טיפולים תרופתיים באינטרנט ובודאי לא לשנות מינונים. בהצלחה

לנתי שלום

המדור מיועד לילדים ונוער- היותך בעל מקצוע מצביע על טווח גיל אחר.

בכל פנים קלונקס לאורך שנים יכול לגרום לירידה ביעילות והתמכרות.
איני מאמין בטיפול תרופתי ללא ליווי של פסיכוטרפיה.
בני אדם בשוני מחיות זקוקים למשמעות ותובנות על המציאות הנפשי שלהם.

מניפולציות כימיות אינם הפיתרון היחידי המומלץ באף תחום מבריאות הנפש.
ואם הייתה בטיפול ולא נעזרת סימן שאותו איש מקצוע היה מוגבל ביכולות העזרה לתחום הנפשי עבורו נפגשת.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמיתב מכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום חגית.

אינני רופא.

מדובר בתרופה אנטי-פסיכוטית. יכול להיות שהתרופה עדיין לא משפיעה. יכול להיות שהתרופה איננה מתאימה, וצריך תרופה אחרת. כמה זמן צריך לחכות על מנת לקבוע בוודאות שהתרופה איננה מתאימה - זו באמת שאלה לרופאים הנכבדים של הפורום והם ישמחו לענות.

בכל אופן, לגבי הטיפול התרופתי, ישנן שלוש גישות בקרב הפסיכיאטרים: גישה אחת אומרת שצריך לטפל רק בתרופות, גישה אחרת אומרת שעיקר הטיפול צריך להיות ריגשי, והגישה השלישית אומרת שצריך לשלב בין השתיים. דעתם של הרופאים של הפורום היא שצריך לשלב בין השניים, אך עדיין צריך להפעיל שיקול דעת של כל מקרה לגופו.

כדאי לדעת שהטיפול התרופתי נועד כדי ליצור איזון כימי במוח, אך זהו רק אחד מהמרכיבים של הבעייה, וגם אם התרופה מתאימה. כדאי למצות טיפול בשאר המרכיבים.
כשמדובר בילדים ונוער - תמיכה מההורים היא גם כן חלק מהטיפול.

לפעמים, תופעות הלוואי של התרופות בלתי נסבלות, ובשל כך נאלצים לחשוב בעיקר על הטיפול בשאר המרכיבים.

כיון שמדובר בתינוקת בת שנתיים - לא בטוח שניתן לתת טיפול ריגשי, אבל יכול להיות שתמיכה מההורים יכולה לעזור. אינני רוצה לשלוח סתם כך אצבע מאשימה, אבל דברים כאלה יכולים לקרות מבלי להיות מודעים לכך, ואולי שווה לבדוק את העניין בצורה יסודית יותר עם הרופא המטפל.

איך שלא יהיה - חכי גם לתשובה של הרופאים. היריעה קצרה מכדי לספר בשבחם :-)

שמוליק.

לחגית שלום

איני מסכים עם טיפול זה בנסיבות שאת מפרטת.
רצוי לפנות לגוף המייעץ בפסיכיאטריה של הגיל הרך
מרפאות אילו פזורות בכל חלקי הארץ.
אפשר להתיעץ עם רופא הילדים אני מקווה שהוא יכוון אותך.

יש משהו בתשובתו של שמוליק, טיפול בנוילפטיל בגיל זה ניתן לעיתים נדירות ביותר, ויש למצות טיפולים אחרים שמרפאת הגיל הרך יכולים להציע.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמיתב מכון לפסיכאנליזה בת זמננו

היא רק בת שנתיים זה יעבור הרי גיל שנתיים זה גיל קשה הבן שלי שהיה בגיל שנתיים לפחות שלוש או ארבע בעמים היה קם באמצע הלילה בין אחד שתיים לארבע צורח בהיסטריה היה קשה להרגיע אותו לא ידענו ה לעשות הרופאה אמרה זה יעבור בעלי היה מיואש רצה לקחת אותו לנוירולוג ברוך השם עבר אל תתני תרופה עם הזמן יעבור היא קטנה ....עם הגיל יעבור לה ב"ה ללא צורך לתרופה וטיפ שכדאי ומומלץ לעשות ללכת לרב (אמיתי) שיברך אותה בשורות טובות

שלום תומר.

אינני רופא.

המציאות לא כל כך ברורה לי.

לא ברור מי לדעתך נזקק כאן לטיפול. האם האחיין הגדול (ואז ההורים אמורים ללוות את הטיפול), או שלדעתך האחיין הוא "מקרה אבוד", וההורים נזקקים לטיפול שיעזור להם להתמודד עם זה.

לא ברור לי מי זו היועצת שאמרה שצריך לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער; האם זו יועצת של מבוגרים שאמורה הייתה לעזור להורים או יועצת ילדים ונוער.

מהניסוח נראה שאתה רוצה לסייע להורים, אבל בכל זאת פנית לפורום של ילדים ונוער.

נראה לי שכדאי להבהיר את הדברים.

שמוליק.

לדוד המתוסכל שלום

חשוב שתדע שמה שרואים משם לא רואים מכאן. ויש דברים שאינך יודע.
במקרים אילו לעיתים רצוי לפנות לגורמי הרווחה בקהילה לצורך התערבותם.
אין זה בושה זה חלק מתפקידם, אין זאת הלשנה אלא בקשת עזרה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שנית, כנראה שלא הסברתי את עצמי, המשפחה היא משפחה חמה ואוהבת. הילדים האלו מקבלים מההורים שלהם, מעבר לצרכים החומריים,(לכל אחד חדר משלו, מחשב, אופניים חשמליים וכו') אהבה ויחס, באמת ראויים לשבח, לא רק מההורים שלהם, מהסבים והסבתות וממני (הדוד היחיד שלהם). (מעבר לריבים מילוליים בין הורים לילדים מעולם לא הייתה בבית אלימות של ההורים וכו' מעולם.)
אין פה שאלה של רווחה.
הבעיה שהייתה ועדיין קיימת היא שאין סמכות הורית, כל השנים אמרו משהו אחד ועשו משהו אחר וכו' ועכשיו זה נותן את אותותיו.
השאלה שאני שואל בעצם היא, איך אני יכול לנסות להציע שוב את עזרתי על מנת לעזור להם. (כפי שציינתי הצעתי את עזרתי, ממקום של עזרה, ממקום שכאב לי לראות אותם מיואשים ובמיוחד את התיסכול של האחיין עצמו, לא ממקום של ביקורת, הפניתי אותם למטפלת ואפילו שילמתי על זה, אבל הם הפסיקו אחרי 4 מפגשים ואמרו שהמטפלת אמרה שאין לה מה לעשות ורק פסיכיאטר של ילדים יוכל לעזור להם והם לא מינפו את זה הלאה....)
שוב תודה לכולם על העזרה.

שלום תומר.

כעת הדברים קצת יותר ברורים, אבל עדיין ישנה נקודה לא ברורה.

פסיכיאטר ילדים ונוער אמור לסייע לבעייה של הילד הגדול (בן ה-14), וההורים אמורים לתת תמיכה הורית בטיפול, ופסיכיאטר ילדים ונוער אמור לתדרך אותם.

לא ברור האם מה שכתבת שאין סמכות הורים, זו בעייה של ההורים או שישנה בעייה נפשית של הילד, ונראה לך שהם אינם מתמודדים איתה כראוי.

אם ההורים הם אלה שזקוקים לייעוץ (ולא כמסייעים לטיפול בילד) - אז צריך לפנות לאיש מקצוע שמטפל במבוגרים, ולא לפסיכיאטר ילדים ונוער.

איך שלא יהיה - לא תמיד יש מה לעשות. ישנם אנשים שסובלים מבעייות נפשיות, ומסרבים לקבל טיפול, ורק במקרים קיצוניים ניתן לכפות טיפול.

כל טוב,
שמוליק.

תומר,
דע שלא כל דבר הינך יכול לשנות.
אני חלוק על שמוליק וקובע כי איש מקצוע שעובד עם ילדים עוסק גם בהוריהם.

אנחנו לפעמים עובדים עם ההורים - כאשר המפגש עם הנער אינו יעיל או מתאפשר.

אם ההורים אינם חפצים בעזרה אישית עבורם כמו בהשמת גבולות ומתן סמכות או תחומים אחרים אז הטיפול יכול הליות פגוע.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו

שלום.

אינני בטוח שאכן ישנה מחלקות; לדעתי דבריי לא הובנו כראוי.

מטפל של ילדים ונוער אמור לטפל בילד. הטיפול בהורים הוא משני בחשיבותו לעומת הטיפול בילד, שכן הילד הוא העיקר.

עכולים להיות מקרים שבהם בפועל עיקר הטיפול יהיה למעשה בהורים; למשל אם ההורים מתנהגים באופן כזה שהם עצמם מהווים את המרכיב הסביבתי של הבעייה, ובעייה זו מוקרנת על הילד, אז בפועל עיקר הטיפול יהיה בהורים.

אבל שוב, המטרה העיקרית היא הטיפול בילד, והטיפול בהורים נועד על מנת לעזור לילד.

במקרה שהילד מסרב לקבל טיפול וההורים אינם מוכנים לכפות עליו טיפול או שאין אפשרות לכפות, אז מטפל יכול לתת הדרכה כיצד ניתן לשכנע את הילד לקבל טיפול, אך אם ההורים נזקקים לטיפול שהוא השלמה עם העובדה שילדם סובל מבעייה ואינו מקבל טיפול - כאן אין ילד שמטופל, ולכן לדעתי במקרה כזה - הטיפול הוא תפקידו של מטפל של מבוגרים.

אני באמת חושב שאין מחלוקת ודבריי לא הובנו כראוי.

שמוליק.

הילדה סובלת מבעית קשב והפרעה התנהגותית . ואני גם עוברת גיהנום מריבות סיכסוכים עם. הבעל זה בעיה אני מאוד רוצה לתת לה גם בחופש תריטלין מה שבבית ספר לא מקבלים אותה ללא הכדור שהשם יתן לנו כוחות זה לא פשוט כלל....

לאימא שלום

את מתארת סוג של חרדות.
חשוב להרגיע את ביתך.
אפשר לפנות ליעוץ.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאמא שלום מתנצל על הדילוג ותודה על הערתך.

יש ויש . למשל ניסיון בסרוקוול - שלא בהכרח יעזור במאת האחוזים אבל הסיכוי טוב יותר להפחתת תופעה זאת. אפשר לנסות גם תרופות אחרות ריספרדל ידוע בתופעה זאת.

בהצלהח
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ללירון שלום

אני שמח שאתה בוחר להתיעץ גם עם רופא למרות שקבלת כבר יעוץ מרפלקסולוג....

מדובר בטיפול שאינו מחייב מרשם רופא ולכן דין הטיפול כדין כל חומר ארומטי בעל השפעה שלא תועדה על ידי הרופאים הקלאסיים.
עם זה עושה לך טוב - אז אין בעיה.
אני מקווה שאתה מקבל עזרה גם בפסיכוטרפיה על ידי איש מקצוע שמוסמך ומנוסה בהפרעה שלך.

בהצלהח,

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום שוקי.

זה טוב מאוד שאיכפת לך מאחותך ושפנית לבקש עזרה.

לדעתי לא מדובר בבעייה נפשית. מדובר בשאלה חינוכית של הגבלת שעת החזרה הבייתה מול ההרגשה שלא מבינים את אחותך.

מסיבה זו, נראה לי שלא מכאן תבוא הישועה.

יכול להיות שדבריך לא הובנו כראוי, ואולי צריך להסביר איך זה קשור לבעייה נפשית.

כל טוב,
שמוליק.

לשוקי שלום

צר לי ששמוליק שהשתלט על האתר הפך גם לבר סמכא בשאלה מה זה פסיכיאטר- וקובע שזה נפשי או חינוכי.

הנושא שלך בהחלט מעניינו של פסיכיאטר ילדים ונוער.
דעתי הנחרצת, כי יתכן ויש צדק בדבריך אבל אינך יכולה לשנות ולהציע להוריך כיצד לנהוג, הם פשוט ממענים להקשיב.
ראוי שתתני לאחותך להתמודד עם קשיה- ואולי תיעצי לה בקטן על דברים שייטיבו עימה.
ליעץ אבל בלי לגרום להתנגדות, ליעץ כמו שאחים מיעצים ומשתפים זה עם זה בדעותיהם.
אולי כדי שתספרי לה על ניסיונך בחיים, על דברים שעברו עליך וכיצד התמודדת איתם.
פחות להטיף ויותר לשתף. עקרון זה חשוב ועקרוני במציאות שאת מתארת.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום ד"ר סמואל.

אני מתנצל אם נפגעת ממה שכתבתי.

לגופו של עניין, לאחר שקראתי שוב את השאלה, התברר לי שאכן לא הבנתי אותה נכון.

חשבתי שמה ששוקי שאלה בסוף "איך כדאי להתנהג איתה?" היא התכוונה איך הה-ו-ר-י-ם שלה אמורים להתנהג איתה, ומטעות זו יש מקום הגיוני לאמירה שזו שאלה חינוכית.

כוונתה בשאלה הייתה איך היא כאחות צריכה להתנהג איתה, ולכן אני ממש מסכים עם כל מילה שכתבת, ומודה בטעותי.

מטרתי העיקרית בכתיבת תגובות בפורום היא לתרום מנסיוני המר בסבל מתופעות הלוואי של התרופות. אני מאמין שהרופאים יכולים לרפא את המחלות האלו ע"י טיפול ריגשי ובכך להביא את המטופלים למצב שבו יהיה ניתן להוריד מינונים עד להפסקה, ולא לעמוד חסרי אונים מול תלונות על סבל מתופעות לוואי.

אני משוכנע שאתה מאלה שמאמינים ביכולות האלו, וגם במקרים של חוסר הצלחה, אין בכך כדי להעיד על חוסר מקצועיות.

אני גם חושב שגם מטופלים צריכים לדעת על כך, ולא להיות נעולים על כך שרק התרופות יעזרו להם, או שאי אפשר בלעדיהן.

בכל אופן, אני מעריך אותך מאוד, ורוצה לומר שהתשובות שלך מאוד מרשימות, ומעידות על מצוינות.

אני רק חושב שהייתה קצת הגזמה בכך שהאשמת אותי בהשתלטות על האתר. הפורום הזה פתוח, וכל מי שרוצה רשאי לכתוב תגובות כל עוד הוא ממלא אחר תנאי השימוש באתר, וגם אם הוא מביע דעות שאינן מוצאות חן בעיניך.

אם זה מפריע לך, אתה יכול לעבור לפורום סגור.

ובכל אופן, אני רק מעיר, זו לא יותר מאשר טעות אנושית, ואין טעם לעשות מזה עניין גדול.

כל טוב,
שמוליק.

יפה שלום

התאור שאת מתארת יכול להתאים להפרעה בוויסות. ולכך הרבה סיבות. הפרעת קשב וריכוז היא אחת מהן, הפרעה על הספקטרום האוטיסטי אף היא הסבר מקובל להתנהגות.

וביחס לריטלין, מדובר בשיקול הדעת של הרופא המטפל. לצערי אין תשובת בית ספר.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ליונה שלום

קודם כל יש לדעת מה האבחנה . כי הדברים שאת מציינת הם סימפטומים בלבד.
במצבים קשים טיפול רגשי מחייב את איש המקצוע המתאים... והמנוסה. טיפול פעם בשבוע לא מספיק.
וביחס לתרופות יש צורך בניסיון וטעיה, יתכן ומינון ריספרדל גבוהה יותר או תוספת תרופה אחרת. אולם כאמור לא הכל מוצא את פתרונו בתרופות..

אין ספק שהימים האילו אינם קלים.
יש לדעת כי במצבים קשים מהסוג שאת מתארת גם מערכת החינוך מתגייסת ולמרות היותה מחונננת יתכן והיא זקוקה לטיפול אינטנסיבי במערכת החינוך. כל זאת יש לבדוק עם איש המקצוע המכיר את הילד יותר משורות ספורות אילו. שאת צרפת.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסייכאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לטלי

תמיד יש לנסות את המינימום אבל זה תלוי גם בהיקף התופעה.
יתרה מזאת יהיה זה לא נכון להציע תרופה ללא טיפול נלווה בפסיכותרפיה מתאימה....

יש גרסאות שונות לטיפול בתרופות וכל רופא עם נסיונו וסגנונו. אפשר תמיד לפנות לחוות דעת שניה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

להד"מ, אומר באופן חד משמעי שיש פסיכיאטרים לילד המתמחים בגיל זה. כך יש גם פסיכולוגים ועוד אנשי טיפול מגוונים.
יתכן ופנית לגוף ציבורי המצוי במחסור מתמיד של אנשי טיפול, וטיפול זה הוא יותר כלכלי וזול.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לענת שלום

לתכונה שאת מתארת נטיה גנטית שכיחה למדי. היא לא מלאה אבל שכיחה.
טיפול תרופתי הוא עניין לא מוחלט.
גישתך ביחס לביתך מכוונת אמפטית ומומלצת.
האירוע ראשון לכן חשוב גם טיפול בשיחות.. הצלקת הפוטנציאלית במציאות הנפשית נוכח התופעה מחייבת התייחסות.
יש לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער במציאות ולא רק דרך העולם הווירטואלית...

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער

לשגית שלום

כמאמר הפסוק " אין ארוחות חינם" כך אומר שאין תרופות בלי תופעות לווואי.
אכן השמנה ונטיה קלה לסכרת גוברת באנשים מסוימים.

המלצתי והמלצת טובי הרופאים לתת תרופה רק כמוצא אחרון....
וגם אז במינון הנמוך ביותר ולזמן הקצר ביותר. ולדעת שככל הילד צעיר יותר כך יש להמנע מתרופה.

אני מקווה שהמוצא התרופתי הוא הפתרון האחרון שנוסה ולא היה כפתרון ראשון
ויתרה מזאת הילד מטופל בשיטות נוספות כמו חינוך מיוחד או טכניקות למידה מיוחדת.
איני בה להשמיץ רופאים- אולם יש רופאים שידם קלה על ההדק ורצוי כי הפתרון התרופתי לא יהיה הפתרון היחיד אלא פתרון נוסף בסדרת טיפולים נוספים שמשרד החינוך והבריאות מממליצים.

איני חפץ להמליץ על אף תרופה נוספת מאחר וכל תרופה עם תגובותיה.
המלצתי העמוקה ליצור קשר עם הרופא המטפל ולהיות סמוך על שולחנו.
מאחר וכל רופא וגישתו כל רופא ודרכו- אבל העקרון הוא אחד.
וגם עם החלטת הרופא לטיפול בריספרדל רצוי כי יהיה מעקב אחר רמות הסוכר.


בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמיתב מכון לפסיכואנליזה של הילד

אני נוטל פרנט בנוסף,ונאמרלי שבנוסף אסור מוצרי חלב.
יש כל מיני מרגרינות ,עוגות לבנות וכו' שיש בהם "חומרים מתחלבים" ,האם חל איסור על אכילה שלהם?

לירון שלום

התלונה שלך נוגעת באיכות שינה.
ההפרעה המיוחסת יכולה להקשר להפרעה היסודית שלך או לתרופת שאתה נוטל.
איני מעז להציע על שינוי הדבר עדין ורצוי להתייעץ עם הרופא שלך

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו