פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

להיכנס למסגרת בית ספר מאור בטירת הכרמל עקב שאינו יכל להישתלב בבית ספר רגיל הוא כל הזמן מדבר על אובדנים האם זה ייתכן שביגלל שבאותו הזמן שהוא אצל המאבחן כתוצאה מהלחץ של הסבא והאבא הוא יישנה את דיבורו ואז המאבחן יכל ליטעות איני יודעת מה לעשות בעלי אמר שלא אגיד כלום לא לרווחה לא לרו פאה לא ליועצת לא למורה
אני בלחץ עכשיו אמרתי לבעלי כי אם הוא יאבחן שהוא בסדר כביכול האם הוא ייקח אחריות בעוד כמה שנים שהילד יהיה בצבא וייקח נשק, או ליותר מאוחר שהילד לא יסתדר זה מעוד מקומם אותי אנחנו אצל ד"ר קוטליאר מזה כ 5 שנים והמצב של הילד מתנדנד כשכל פעם שיש נסיגה אז זה נהפך יותר גרוע הוא אינו רוצה לצאת אם אף אחד התנהגיות מוזרות מה עליי לעשות גם בעלי סובל בעצמו מחרדת נטישה לוקח קלונקס וטרזידול תודה על התשובה

מטופל מזה כ5 שנים עם דיספרקציה 15
ועוד קלונקס ותרופה נגד עוויתות בפנים
בעלי ואביו רוצים שרופא אחר יאבחן אותו, החשש שלי זה שהרופא יאבחן משהו אחר האם יכל להיות הילד מוכר גם בבטוח לאומי

האם זה אפשרי הוא מטופל על ידי דוקטור קוטלייאר מנהלת מחלקת בטירה

שלום,
אני חייבת עזרה דחוף !!יש לי ילדה בת 17 שמאיימת עלי!!אני לא רוצה אותה בית. היא בד"כ בפנימיה.מחר היא אמורה לחזור. אני לא מעוניינת בקשר איתה. למי לפנות SOS???
משטרה??רווחה???

ילדתי בת כ 11,מטופלת מזה שנתיים אצל פסיכולוג עקב התקפי זעם,ואובססיביות מסויימת (סירוק שיער זמן רב מאוד,הכנת שיעורים זמן רב מידי מחיקה וכתיבה בשנית עד שהכל יוצא מושלם).הדבר העיקרי - הוא שהילדה מסרבת לאכול מה שהאם מכינה במשך כמעט שנתיים! לילדה אין הסבר מדוע היא איננה אוכלת את האוכל שלה,בכל מקום אחר אן לה שום בעיה,אין לה בעיה שאני אכין לה אוכל , רק לא שהאם תכין.אם אפילו אשתי תמזוג לעצמה אוכל (שאני הכנתי) , הילדה לא תוכל מאותו אוכל .
הדבר הינו בלתי נסבל , וגורם למריבות אמוציונאליות חזקות ביותר בין כל בני המשפחה.לאחרונה הוצע טיפול פסיכיאטרי בפרוזאק.קראתי שלא מומלץ לתת טיפול זה בילדים מתחת לגיל 12 , וכמו כן שיכולות להיות תופעות לוואי .יש לציין שהפסיכיאטר אמר שלא מדובר במקרה קלאסי , אבל שהוא מציע לטפל בתרופה .
בעבר ניסינו איזו תרופה הומיאופטית שלא הועילה בכלום ( אולי לכיסו של אותו הומיאופט)
המצב הינו בלתי נסבל והייתי מעוניין לדעת אם בכלל נתקלתם בתופעה כזו אי פעם של ילד שלא אוכל מה שאימו מכינה לו (לא תינוק .... אלא בגיל כזה בוגר)
מה דעתכם על טיפול תרופתי , אילו עוד אלטרנטיבות יש ?

תודה

שלום,
מה קורה במקרה שהילד קיבל כדורים אצל פסיכיאטר אך לא מוכן בשום אופן לקחת אותם? האם יש מה לעשות במקרה זה?

שלום

היום הבת שלי, כתה ג', ילדה נורמטיבית, חברותית וחמודה בלי שום בעיות מיוחדות
או חברתיות. היום סיפרה לי שיש לה הרגשה שהיא חייבת לקפוץ מהחלון.........
אני נכנסתי ללחץ.
יש לה הרגשות לפעמים (כך היא מספרת) שהיא חייבת לגעת, נניח, בשולחן או
במשהו אחר.

מה לעשות.............

כיצד מתאימים מסגרת לימודית לילד שסובל מ PDD אך יש לו יכולת קוגניטיבית גבוהה הרבה מעל לממוצע ? האם השמה בחינוך המיוחד תוך התעלמות מצרכיו הבלתי פוסקים לאתגרים אינטלקטואליים עלולה ליצור אצלו שעמום ואולי אף לבעיות התנהגות ? האם נכון יותר להשימו במסגרת רגילה עם סייעת ולספק את הטיפולים באופן פרטי מחוץ למסגרת הלימודית ?

כל תרופה מקבלת התוויה ספציפית לאיזו מטרה רפואית יש ליטול אותה. האם ריטלין וריספרדל נועדו לטיפול בסימפטומים של הפרעת קשב והיפראקטיביות בילדי PDD או שהשימוש בהן "שאול" מהפרעות אחרות עם סימפטומים חופפים ?
האם נעשו מחקרים בילדים בגילאי 3-9 שאובחנו PDD עם סימפטומים של הפרעת קשב והיפראקטיביות אשר ממליצים על שימוש בריטלין ובריספרדל לטיפול גם בסימפטומים חופפים אצל ילדי PDD ?

שלום,קוראים לי הדר.
יש לי תופעה כזאת שתמיד לפני שאני הולכת לישון אני שומעת קולות של אנשים שאני מכירה.(בדרך כלל אנשים שדיברו איתי במהלך היום) אני לא יודעת אם זה משהו נורמאלי...

שלום
בני בן ה-9 אובחן כ ADHD לא הצליח במבחן טובה ולאחר ריטלין היתה אפילו הרעה בתפקוד. הוא ילד מאד אמפולסיבי ויש לו קשיים חברתיים. הילד הוא ילד מחונן.
הרופא אמר שהוא לא מגיב לרטלין לכן המליץ על ריספרדל במינון של 0.5 מנה ליום.בכדי לטפל ב H ובאמפולסיביות של הילד.
אני מאד חרדה לגבי ההשלכות של נתינת תרופה פסיכוטית לילד כל כך קטן. האם אין תרופה אחרת שאפשר לתת לילד? אפילו שהיא לא בסל.או תרופה אלטרנטיבית?

תודה
בברכה

איך מתנהג פעוט בן שלוש שמאובחן עם פי די די? מה ההבדל מאוטיזם? האם תוכל לתת דוגמאות להתנהגות שמאפיינת פי די די?
תודה!

שלום,אני אמא לנער בן 11 הסובל מהפרעות קשב וריכוז ועם זאת הוגדר כמחונן.
הוא לא טופל בכדורים עד כה כי הוא מאד רגיש לתופעות הלוואי.
כל השנים היה קשה בבית הספר - לא מבחינת הציונים אך מכל שאר הבחינות.
תמיד היה "מרחף " קם מתי שרצה ,דיבר באמצע שעור על דברים שעלו בראשו מבלי קשר לשעור,התנהל בקצב משלו ובחוסר ארגון מוחלט.
תמיד יחנו זאת כחלק מהפרעת הקשב.
היום ,שהוא כבר מתבגר , החלו לאמר לנו בבית הספר שיש לו בעיה בקריאת הקודים והנורמות החברתיות.
הוא יודע מה נכון לעשות אבל לא משליך זאת על עצמו.
לא לוקח אחריות על מעשיו .ולא ברור אם הוא מודע להם או שבאמת הוא פועל בטבעיות ולא מודע להתנהגותו המשונה.
יש לציין שהוא נוטה בשנים האחרונות להגרר ולהיות "זנב לשועלים" .עושה מעשים לא מכובדים,יורק,מקלל חלשים ממנו,וגם כאן הוא לא מוכן להודות בהתנהגות חריגה או מוגזמת.

אני לא יודעת כיצד להתמודד עם מה שנאמר לי בבית הספר. למי לפנות ?
יש אבחון לתופעות כאלה?
אציין כי בעבר נעשה לו אבחון של אספרגר והוא יצא בסדר גמור.
תודה מראש

שלום רב,,
שקד שלי בת 14.5 ומתלוננת על תחושות של ניתוק בחלק העליון של הראש, מן איבוד התמצאות ממש לשניות אחדות , היא ילדה מאוד פעילה, רקדנית ויומה עמוס ממטלות - עברנו בדיקות דם כולל ספירת דם...רופא משפחה אמר שהבדיקות בסדר, פנינו לדיטן על מנת לסדר את התזונה שלה והיא בהחלט לקחה על עצמה וחל שיפור, התלונה לגבי נושא הודעתי - ניתוקים - קצר אין לי מושג כיצד לתאר זאת הולך ובא ואף מופיע בתדירות גבוהה יותר. לאן לפנות, איזה רופא צריך לטפל בה, איזה בדיקות וכד'..

שלום , בני בן ה-6 מזה כשבוע וחצי בוכה מערב לפני יום הלימודים וממשיך בבוקר שלמחרת בטענה כי לא רוצה ללכת לבית הספר, יש לציין בכי היסטרי לא מוכן להכנס בשער בית הספר , חשוב לציין שבתחילת השנה הכל היה בסדר המורה שלו זו מורה שהוא כבר מכיר למרות שזה כיתה א, הוא הכיר אותה כבר בחט"צ, התפנית בהתנהגותו רק בשבוע וחצי הראחרונים, הוא לא מספר מדוע הוא לא רוצה ללכת לבית הספר, הוא טוען כי הוא רוצה את אמא באופן קבוע.
חשוב שהילד מביע רגש מאוד קשה עם הרבה בכי , סוג של חרדה ממשהו, במשך היום מתוך 5 שעות לימוד הוא בוכה 3.5 שעות בישיבה בכיתה , המורה והיועצת מנסים לדבר איתו הוא לא משתף פעולה , לא פותח חוברות ומחברות ללמוד , הוא מתכנס בעצמו ובוכה, המורה בשיתוף עם היועצת מבקשת כן להביא אותו לביהס למרות ההתנגדות ושכן ישב בכיתה , גם אם הוא בוכה,לא לוותר.
האם אני נוהגת נכון כאשר אני לוקחת אותו בכח, ומה אני צריכה לעשות כדי לעזור לו , אני אובדת עצות. וברור לי שהילד זקוק לעזרה.
תודה
מצורפת תמונה של כפיר עם אחותו בת השנתיים , בנוסף לכפיר אחים תאומים בני 8

שלום, יש לי ילד בן 7 וילדה בת 4. כאשר הילדה היתה בת שנתיים, היא נכנסה בטעות למעלית והתחילה לעלות ולרדת במעלית לבד. (אציין שהיה זה בשעת בוקר בדרך לעבודה, וביקשתי מבני שהיה אז בן 5 שיישאר איתה לשנייה ליד המעלית כי נכנסתי הביתה, הילד הלך אחרי וכך בעצם היא נכנסה למעלית, אני האשמתי אותו בכך וצעקתי עליו וכאן הכל מתחיל - ברור שטעיתי ואח"כ גם הסברתי לו שאני היא האשמה כי גם הוא ילד ואני זו שהייתי צריכה להישאר איתם), היום כאמור בני בן 7 ומאז הוא בחרדות שמא יקרה לאחותו משהו, הוא מבטל את עצמו ונותן לה כל מה שהיא רוצה, רק שיהיה לה טוב ושהיא לא "חלילה" תבכה... הוא לא מפסיק להאשים את עצמו על המקרה שקרה במעלית, הוא נהיה קלסטרופובי בכל פעם שנכנסים למעלית, לא מוכן לסגור דלתות (חדרים, שירותים וכו'), מגונן על אחותו בכל הזדמנות (בגן שעשועים הולך אחריה ולא משחק עם חברים - לדוגמא), היו מקרים שאף החזיק אותה ולא נתן לה ללכת. היינו בטיפול פסיכולוגי, הפסיכולוג ניפגש פעם אחת עם הילד ועוד 3 פעמים איתנו, ההורים. נתן לנו מס' כלים כיצד להתמודד, כמו להחזיק אותו (אפילו פיזית אם צריך) כאשר הוא שואל איפה היא, ז"א להגיד לו שזה לא עניינו, שאנחנו, ההורים יודעים איפה היא וממש לא לענות לו ע"כ, לתת לו להתמודד עם הפחד. הסברנו לו שאנחנו דואגים לה כמו שאנחנו דואגים לו ושזה לא תפקידו, שהוא יכול לשחק עם חברים והוא לא צריך לשמור עליה. זה עבד לתקופה מסוימת ועכשיו זה חזר שוב ולדעתי כרגע, המצב גרוע יותר !!! הכל התעצם, אתמול הוא נכנס להתקף חרדה שבעלי ממש נאלץ להחזיק אותו פיזית ולא נתן לו לצאת מהבית כדי לראות איפה אחותו (שהחליטה להישאר ליד המעלית ולא להיכנס הביתה כי כעסה על משהו), הוא השתולל, והתחיל לצרוח את השם שלה כדי שהיא תיכנס הביתה, רק כשהיא נכנסה, הוא נרגע. אציין בנוסף שבפעם הקודמת היו לו "טיקים" של כיחכוחים מהגרון ואחרי הטיפול הפסיכולוגי זה נרגע, כעת, חזר שוב. הרבה פעמים אנחנו שמים לב שהוא מבקש ללכת איתי או עם בעלי לבד ושהאחות לא תבוא, ברור לנו שזה מקל עליו שהיא לא איתו. חשוב לי לשמוע דעה נוספת על העניין ומה צריך לעשות כרגע. הוא ממש אובססיבי לאחותו.