פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

בני בן 7 וחצי אובחן לפני שנה ע"י רופא ילדים עם ADHD (לא מקבל ריטלין)וע"י פסיכאטרית ADHD+OCD עם . בחודש האחרון זה פשוט בלתי נסבל
הוא לא מפסיק לשאולו אותנו"אף אחד לא ימות?" את ואבא תמיד תחיו? אין לי כלום בעין?והוא ממש בוכה למה את ואבא הולדתם אותי בגיל מאוחר?בן כמה אבא יהיה כשאני אהיה בן 60? בנוסף הוא ממשיך לסוגר חלונות בחדרו ואת הדלת כניסה לחדרו דבר שנוהג לעשות כבר שנתים, הטקסים הולכים ומתגברים אצלו.
הוא לעולם! אינו יושב לאכול מבלי לפתוח טלבזיה זה ממש רפלקס מותנה. בנוסף הילד אימפולסיבי ואובססיבי הוא ממש מתיש אותנו! למשל עכשו חג רה"ש מאתמול שואל מה נעשה החג? וחיבים ליצר לו גירוים ולספק שעשועים... גם בשבת זה ככה ובשישי ברגע שביה"ס מסתים.. גם כשאומרים לו "תמצא מה לעשות" "תעסיק את עצמך.."הוא לא מוצא את עצמו. הוא בכתה ב לאחרונה הכנסתי אותו למועדונית אחרי הלימודים כי משעה 4 הוא משגע אותנו שרוצה ללכת לחברים והרבה מהם משיבים בשלילה . המועדונית מספקת לו מסגרת עד 4 הוא מקבל שם ארוחת צהרים אבל... מלפני שבועים מהרגע שהחל לבקר שם ומהיום הראשון הוא בוכה שלא רוצה להמשיך... למה ? כי יש יותר מידי חוקים, שיעורים הוא לא עושה שם כי הוא הבהיר חד משמעית שאם יכן שם שיעורים הוא לא רוצה ללכת לשם יותר, הנחתי לו וביקשתי שלעת עתה אנחנו נכין איתו. כי אני רוצה שה"נחיתה" שלו במועדונית תהיה רכה אבל גם זה לא עוזר!
בקיצור, הוא בן זקונים הרביעי בבית ומתיש אותנו. וגם את אחיו.
מהבקר הוא שאל אותי כבר 50 פעם אם לא נמות ואף אד לא ימות! כל שינוי כמו רצון למכור את הבית ולעבור לבית אחר , חדש בישוב בו אנו גרים ישר גורר תגובה קיצונית מצידו... רופא שינים מעורר אצלו חרדה וכל רופא, הוא מתחיל לבכות נורא...
הפסיכיאטרית רוצה לתת לו טיפול ברספונד +סימבלטה.
אשמח לתגובתיכם, אני על סף אישפוז!מתלבטת אם להתחיל טיפול תרופתי . הוא מטופל טיפול רגשי רגיל ורכיבה טיפולית משה חצי שנה והמליצו לי על CBT
כל עיצה\המלצה תעזור!....

שלום.
אני אתן פרטים מפורטים כדי לבקש הכוונה, כי עד היום אנחנו (ההורים) הולכים בחושך.
הבת שלי היא בת 14.5.
ילדות וב"ס יסודי עברו בצורה רגילה, ללא גלים.
אנחנו גרים בק. שמונה. משפחה רגילה: הורים ללא בעיות, אקדמים, חיים שקטים. הבן בן 23.5 והבת 14.5. דירה שלנו. עובדים קבוע, ללא אבטלה.
ילד סיים תואר ראשון לפני חודשיים. תמיד היה תלמיד מצטיין, אהב לקרא וללמוד.
ילדה עד גיל 13 גם למדה, השתתפה בחוגים, הייתה ממושמעת.
ב"ס יסודי למדה בקיבוץ.
לחטיבת ביניים התקבלה בק. שמונה לכיתת מופת. סיימה כיתה ז' (מופת) עם ממוצע 72.
בכיתה ח' התחילו הבלגנים.
התחילה להתחצף, לינות בגסות, תוקפנות, הפסיקה ללמוד.הדרדרה לכיתה רגילה בחודש דצמבר. לא הסתדרה עם כיתה ועם מחנכת, החלו העדרו יות (עד אז לא נעדרה כלל), הפסיקה קשר עם החברים הקודמיים, התחילה לעשן, ולקראת פסח הועברה לכיתת מתקשים. הייתה מעורבת ב 2 מקרי אלימות (הרביצה לבנות), הייתה במעקב במשטרה (הזהרות) ובטיפול אצל קצינת מבחן. עד סוף שנה מצאנו את הבת מחוץ לבית ספר שנחשב "טוב" עם המלצה לעלות לכיתה ט' בבית ספר "ברמה נמוכה יותר".
עברנו קיץ מטורף ובסוף בעזרת עו"סית שטיפלה בנו לאורך כול הדרך התקבלנו בפנימיית "מנוף".
כיום ילדה בסכנת סילוק מהפנימיה כי לפני שבוע הייתה מעורבת באלימות (נתנה מכות לאחת הבנות) ובשבוע שעבר לקחה כמה גלולות ריטאלין, הושפזה, עברה טיפול ושוחררה הביתה.
הכי קשה להבין ולהסביר את כול הדברים, כי היא מאוד אוהבת את הפנימיה, התחברה ממבט ראשון. אבל כמו בכול דבר - היא פשוט הורסת לעצמה. יודעת שתשלם מחיר - ובכול זאת עושה את האסור, מזעזעת את המערכת ואותנו, אחר כך בוכה וכועסת.
יש לה התפרצויות זעם נוראיות, אתמול צעקה לאבא שלה "תמות כבר" רק בגלל שאמר לה לשטוף כלים.
אולי היא צריכה טיפול פסיכיאטרי, אבל איך לעשות זאת ברגע שהיא לא נמצאת בבית? ואיך להבחין האם יש צורך? ומה עושים הורים שכבר שנה עוברים סיוט יומיומי?

שלום לכם

יש לי בעיות חמורות עם בני בכורי בן ה 12.5 והומלץ לי איבחון פסיכיאטרי דחוף ביותר הפניה יש לי הבעיה היא שאנחנו מאזור צפון ואני לא מוצאת פסיכיאטר ילדים שיהיה מעולה ומהאזור שלי....
אשמח עם תמליצו לי על כמה מעמיתכם לעבודה ואגב אני שייכת לכללית.
תודה רבה

שלום בני החל בשנת הלימודים הנוכחית את לימודיו בכיתה א והוא לא מעוניין לפתוח חוברות ומחברות בכיתה ובכלל לא משתף פעולה עם המורה בבית אני פשוט מכריחה אותו לשבת איתי בכדי ללמוד והשלים את הפערים מול הכיתה הוא לא רוצה לעשות כלום ופותר עצמו בכך שהוא לא יודע ושהוא לא חכם והוא רוצה לחזור לגן הבעיה של חוסר הרצון שלו ללמוד החלה כמובן בגן והוא עבר אבחונים אצל רופאה התפתחותית וזו אמרה כי קיים איזהשהוא קושי רגשי אצל הילד ויכול להיות כי נצטרך בהמשך לעשות אבחון של קשב וריכוז(היא ייעצה להמתין עם זה מעט) הוא נרשם לחוג רכיבה התפתחותית ומאוד נהנה מכך אך מעבר זה לא שיפר אצלו עוד משהוא בנוסף בתור אמא אני חשה כי הילד אינו מוגבל שכלית אלא פשוט מפחד לא להצליח או לטעות ולכן נמנע בכלל מלנסות ובעקבות כך הוא מפריע בכיתה ומסומן כילד בעייתי יש לציין כי בית הספר לא מבין ולא עוזר לי כלל עם הילד אלא ממש מנסה להרחיק אותו אני קבעתי תור לפסיכאטרית באופן פרטי אך בנתיים אני מפחדת שייפתח פער גדול מבחינה לימודית מה עושים?

שלום!
חברה שלי סיפרה לי שהיא קיבלה הוראה מפסיכיאטר לקחת ריבוטריל.
היא קראה קצת על התרופה באינטרנט וגילתה שהיא מקבילה לקלונקס, ושמשתמשים בה להפרעות מניה דיפרסיה ולדו קוטביות ועוד דברים כאלה. היא ממש נלחצה מזה והפסיקה לחפש אבל היא בלחץ מזה שהיא אובחנה עם הפרעה כלשהי (דו קוטבית או מניה דיפרסית) והיא לא יודעת על כך. האם זה ייתכן? ומה השימושים של התרופה?
תודה
עדי.

רציתי לברר איך מאבחנים אספרגר?רקע-אחרי שיחה של 20 דקות לפני 4 ו-3 שנים הומלץ לבני ריספרדל עקב טיקים וקשיים חברתיים.האב(לא גרים ביחד) מסרב.עשה לו אבחון פסיכולוגי מקיף ובני הוגדר עם "פיגור שכלי קל בהתמצאות בחיי יום יום".וגאון בלימודים...
הייתי מתחילה מביקור אצל פסיכיאטר בקופה(עבר 3 שנים),אבל האב מחזיק את בני "בשחור" והוא לא נמצא אצלי כלל(אומנם כל הזכויות אצלי!).לכן אני רוצה לברר מה הוא כל התהליך.יש דיון בבית משפט ואני קצת בונה עליו....
לי נראה (ועוד אנשים) שיש לבני אספרגר בנוסף לכל מה שגילו(או במקום) והפסיכולוגית שעשתה אבחון לפני 3 שנים אמרה שזה מאבחן פסיכיאטר.שכן המליצה על בדיקה פסיכיאטרית.אבל...הצד השני עושה כרצונו בלבד.
בעיה נוספת-האם נדרש שיתוף פעולה מילד(במקרה שבית משפט יחליט על בדיקה)?הרי זה לא בדיקת דם...כי אז המצב לגמרי אבוד.הוא יעשה רק מה שהאב ירשה לו.לדוגמא,לא נראה שיסכים לקחת תרופות(גם לא מסוגל לבלוע,רק אם זה סירופ ותמיד חושד מה זה כי אבא ביקש לחשוד).
תודה מראש...

שלום רב,
בני בן 10 ילד רגיש סובל מחרדות על רקע חושי-רעשים,מקומות חשוכים ועוד.
קיים קושי בוויסות חושי-רגשי והתנהגותי+קשב וריכוז. קושי עם שינויים והסתגלות.
מהיותו בן 5 וחצי נעשה ניסיון ברטלין שגרם לתופעות לוואי קשות ולכן בהמלצת נוירולוג
המתנו לגיל 7 ומאז נעשו נסיונות תרופתיים רבים כגון:רספירדל,פריזמה,נוילפטיל ,סוגי רטלין ולכולם הגיב בתופעות לוואי קשות ובהמלצת פסיכיאטרית ילדים פנינו לרפואה משלימה ,שימוש בריכוזית ,אך ללא הועיל. נעשה שוב ניסיון תרופתי עם רטלין LA20
אך הילדון סרב לבלוע ,היה חרד מהבליעה וכשרוסק הכדור החל עם רגישות בפה שמר לו,החל לרדת במשקל ,היה זוומביט. שוב נעשה שימוש במדבקות רטלין ביבוא שלא הועיל ניסיון נוירופידבק ,אך ללא תוצאות ומדצמבר 2010 הילד לוקח רבע כדור אדרל ובשנה הזו היו עליות ומורדות ובבית הספר התייאשו ממנו
והעבירו אותו לביה'סמיוחד שגם שם מתחילים לראות את הקשיים ההתנהגותיים לאחר שבועיים . וכבר נאמר לנו תנו לו תרופה ,למרות שהוא משתמש באדרל.
מה עושים? פסיכיאטרית הילדים טוענת שהוא מגיב לא טוב לתרופות ויש לחכות שיגדל, גיל בגרות. תור אליה יש עוד חוודשיים.
בינתיים צובר חוויות שליליות ונאלץ לעבור מסגרות .הילד הינו עדין ורגיש .

תודה שולי

למומחים שלום

אני לא יודעת כיצד לתאר את הדברים, אני מאוד מקווה שאהיה ברורה.
ביתי בת 5 החלה בימים האחרונים לעשות פעולות מוזרות של סימטריה בגוף. למה הכוונה?
כשיד ימין נוגעת במשהו / משהו נוגע בה, למשל נוגעת בקיר, בצידי הגוף שלי כשאנחנו הולכות אחת לייד השניה, קצה השולחן, מגבת רטובה וכו'... היא מייד תגע עם יד שמאל באותו דבר ובאותו מקום שבו היד השניה נגעה למשל מרפק, גב היד וכדומה. היא כאילו צריכה את אותה התחושה בדיוק בשתי הידיים. בנוסף היא עושה פעולות של יד אחת בשתי ידיים, למשל מגרד לה באוזן אחת, היא תגרד בשתי האוזניים, צמה אחת מפריעה לה היא תעשה את אותה תנועה גם ביד השניה למרות שהצמה (שיער) לא מפריע באותו הצד וכדומה.
באחת הפעמים ששאלתי אותה מה היא עושה (כשניסתה לשחזר מגע ביד אחת) היא אמרה "היד הזו נגעה במשהו קר אז גם היד השניה רוצה לגעת במשהו קר". נראה שיש לה סוג של מודעות למה שהיא עוברת אבל ברוב המיקרים נראה שהתגובה היא אוטומטית.

חשוב לי לציין כי לבעלי , אבי הילדה כמובן, יש את אותה תופעה. הוא מגדיר זאת כצורך בסימטריה. זה לא משהו שניכר לעיין למי שלא יודע על כך והוא חי עם זה חיים נורמליים לחלוטין. ברור לי שאצל ביתי לא הייתי מבחינה כלל בתופעה לולא הייתי מכירה זאת מבעלי.

השאלות שלי הן כאלה:
1. האם זה מוכר לכם כתופעה מסוג כלשהו? אם כן מהיא ומה המקור שלה?
2. מה לדעתך עלינו לעשות כעת?
3. למרות שיש את זה לבעלי אני מאוד דואגת האם בצדק?

מקווה לעזרה כל שהיא
תודה מראש
מיכל

שלום! בני בן ה-12 מתלונן בתקופה האחרונה על מחשבות טורדניות שמציקות לו מאד כגון שהוא חיב עכשיו לגרד בראש -למרות שאין לו הרגשת גרוד או שהיום יקרה לו משהו רע...אני דואגת מאד ולא יודעת מה להגיב האם זו הפרעה נפשית? האם ללכת לפסיכולוג או לפסיכיאטר? האם יש צורך בטפול התנהגותי או תרופתי?-עלי לצין שבמשפחה המורחבת יש הסטוריה שי בעיות נפשיות-אנא עזרו לי.תודה

בתי בת 16 סובלת מתנועת יד ימין לא רצונית .היד עולה למצח ביד עם זה העיניים מתגלגלות לה והיא מאבדת את קו המחשבה לאותן מאיות שניה של התנועה.
זה התחיל לפני בערך כ-9 שנים (לפני כן סבלה ממצמוץ חזק ומהיר בעיניים שהפסיק ועבר לתנועת היד.)
היא הייתה במעקבים של נוירולוג שטען כי התנועה איננה נוירולוגית אלא פסיכולוגית/רגשית /התנהגותית. הוא היפנה אותה לפסיכיאטר על מנת לתת לה תרופה להפסקת התנועה +ליווי של פסיכולוג.
אנחנו מירושלים ,למי לפנות?

היי,
אני בת 17. בזמן האחרון לפני השינה אני מרגישה מוזר...כאילו אני מתנתקת מהגוף, מין תחושה של נפילה. לפעמים ממש לפני ההירדמות נדמה לי שאני שומעת קולות ורעשים בחדר. אני לא יודעת אם זה קשור אבל אני עולה לי"ב ובשנה האחרונה (יא') היה לי ממש קשה בבית ספר ולעבור את הבגרויות. יכול להיות שזה עד כדי כך משפיע עליי? אני ממש לא רוצה להתחיל את שנת הלימודים... אני לא יודעת מה לעשות, לא שמעתי שדבר כזה קרה למישהו... מה אתם אומרים??
תודההה!!
שמרית

שלום
אני בן 14 ושאני מתעצבן אין לי מספיק עביר
אני לא יושן טוב בלילה
לא אוכל טוב
ואני פוחד ללכת לפסיכיאטריה אומרים לי שזה דופק הרבבה בחיים וגם בצבא

שאני רב מכות אני רועד כמו רטט
גם כשאני יושב יש לי מכומות שזזים בגוף
עם אפשר לעשות דיקור סיני בגיל 14

שלום,
בתי בת ה-18 נולדה בשבוע 28 להריון. בלידה התרחש שטף דם במוח, וכיום יש לה שיתוק מוחין בדרגה יחסית קלה והידרוצפלוס המטופל ב-VP שאנט.
מגיל צעיר מאוד יש לה התפרצויות זעם. בגיל 16 היא עברה איבחון אצל פסיכיאטר. הוא איבחן אצלה נטיה כפייתית חרדתית ורשם לה ציפרלקס.
התרופה עזרה - תדירות של התקפי הזעם ירדה מאוד. אך לאחרונה ההתקפים שוב חוזרים בתדירות ועוצמה רבה, למרות התרופה. הבת מתפרצת מכל דבר קטן על כל בני המשפחה, כולל אחיה בן ה-6, צועקת ומגדפת, ולפעמים גם מרימה עלי יד. ברוב המקרים אני לא מצליחה להרגיע אותה, וההתקף יכול להימשך עם עליות וירידות שעות ארוכות, אפילו יום שלם.
מיותר לציין שזה מאוד מקשה על החיים בבית. האווירה בבית קשה ומתוחה, כי הבת עלולה להתפרץ בכל רגע.
שאלותיי:
1. האם קיימות תרופות אחרות שיותר מתאימות למצבה? (קבענו תור לפסיכיאטר, אך רציתי לברר באופן כללי).
2. היא מתנגדת חזק מאוד ללקיחת התרופה. זהו אחד הנושאים להתקפי הזעם. האם יש דרך לשכנע אותה שהתרופה היא חיונית עבורה?
3. האם יש מסגרות בהן היא תוכל לגור ולקבל טיפול אם החיים בבית יהפכו לבלתי נסבלים?
בתודה מראש על תשובתכם.

לאן ניתן לפנות במקרה של הורים מבוגרים, דלי אמצעים שלקחו ילד לאימוץ בגיל 4 (כיום הוא בן 25). הילד חולה נפשית וצורך כדורים על בסיס יומיומי. הילד אגרסיבי מילולית, צועק כל הזמן ומדבר ללא הפסק ואף הגיע למצב שהרים יד על אימו.

ההורים לא יכולים להחזיקו בבית וזקוקים למסגרת כלשהי עבור בנם.
הוא היה בעבר בהוסטייל אך הילד לא רצה להיות שם יותר.

מי יכול לעזור במצב כזה? הילד כבר מטופל בתחנה לבריאות הנפש אך אין מענה מבחינת המסגרת בה הילד יוכל לשהות.

לאן ניתן לפנות?

שלום,

אחותי בת 18 והיא סובלת מגיל 15 מהתקפי זעם שמתבטאים באלימות פיזית ומילולית.

היא עוברת בצורה קיצונית ממצב של שמחה למצב של כעס והיסטריה.

כאשר היא בהתקף זעם, זה נראה שהיא במצוקה ולא מצליחה לצאת מהמצב אליו הכניסה את עצמה. שלעיתים רבות נגמר בבכי היסטרי ולוקח לה זמן רב להירגע.

היו 2 ניסיונות התאבדות לאחר התקפים קשים, בראשון היא ניסתה לקפוץ מרכב במהירות גבוהה ובשני היא ניסתה לחתוך את ורידיה.

חשוב לציין שהיא טופלה שנים ב- קונצרטה להפרעות קשב וריכוז אשר גרמו להתקפי דכאון ובכי ממושך.

בנוסף, אני רוצה לציין שתדירות ההתקפים ירדה משמעותית בשנה האחרונה, אבל כאשר ישנו התקף הוא בעוצמות חזקות מאוד,

עד כדי כך שלאחר ההתקף היא מבוהלת מהמצב שאליו הביאה את עצמה ולנזקים שגרמה.

אני לא יודעת מה לעשות,

מצד אחד אני דואגת לה ורוצה לעזור ללא התקפים ושתהיה מאושרת.

מצד שני, אני מאוד מפחדת מטיפול תרופתי, מכיוון שלפי מה שקראתי היא עלולה לפתח תלות בתרופה והלגיע למצב שהיא מפחדת להתנהל בלעדיה.

מה עליי לעשות??????