פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

אילנית שלום,

"מותר" לבת שלך להמתין עוד קצת היא עדיין קטנה, ולא נורא אם אינה מתהפכת.
כדאי לתת לה להיות על הבטן, כאשר היא ערה, ככל שנעים לה. שימי מסביב לה צעצועים, זה יגרה אותה להתרומם על הידיים, בהמשך להרים את הגוף ולעלות על הברכיים, וכך גם תתחיל לזוז בכיוון זחילה.
אינני יודעת איפה יש תרגילים בוידאו.
אפשר להושיב אותה בטרמפולינה, זה לא מזיק, לא לזמן רב. עדיף שתהייה על משטח תומך.

חגית שלום,
בעיני, ילד מפותח מעל גיל שנה, טוב לו שיהיה בחברת ילדים בני גילו, במסגרת שתתן לו סדר יום מובנה ופעילויות מאורגנות ומאתגרות.
יש תמיד תופעה, שבשנה הראשונה בגן, ילד נדבק בקלות ממחלות של ילדים אחרים, ועלול להיעדר הרבה, לכן חשוב לדעת שמדובר בילד שאינו רגיש במיוחד, אבל במכלול - הגן הוא מסגרת עדיפה על בית, לדעתי. וגם לפי מחקרים רבים.

חגית שוב שלום,
אינני יודעת לענות , אלא את תשובתי העקרונית - שטוב לילד להיות במסגרת גן עם ילדים בני גילו.
תלוי בהתנהלות הגן (סדר, נקיון, תנאים פיזיים של מרחב וציוד), תלוי בדמויות המטפלות, אם הן חמות ומסורות ואחראיות.
אני מניחה שהיא תהייה בקבוצת הגיל הקטנה, אבל לא לבד. אז תהייה כיתה של בני שנה, ותהייה אליהם התייחסות מתאימה של המטפלות.
אם את מכירה את המסגרת, בוודאי נוכחת לדעת איך שם, ותוכלי להחליט.

מאחלת לך החלטה מוצלחת !

חגית שוב שלום,
כדאי לנסות ולהבין מה מרתיע אותה : האם זה הנושא של המשחק ? האם זו התחרותיות והצורך לנצח? האיום להפסיד ? אולי איננה מבינה היטב את הוראות המשחק, ולכן גם נראית לכם שאיננה מפוקסת.
האם ייתכן שיש לה קושי שפתי מסויים, ובגלל זה גם איננה מתעניינת בסיפורים ?

ומה היא כן רוצה ? אולי יש לה צורך כרגע במשחקי דמיון ? אולי יש איזו בעייה רגשית, והיא מחפשת פינוק גרידא ?

נסו לבחון את ההתנהלות שלה, ולפי זה לגלות את הסיבה.

חגית שלום,
לעניין בקשתך - אינני מנהלת פרקטיקה פרטית. אני עובדת במכון להתפתחות הילד בבי"ח מאיר בכפ"ס. המכון משרת את חברי קופ"ח הכללית באזור השרון, ואם זה חל עלייך, את מוזמנת בשמחה..

לעניין הילדה _ אני שוב מציעה לך להמתין, ולנסות לאתגר אותה מידי פעם בסבלנות. היא קטנה, בהחלט ייתכן שתשתנה והנכונות תבוא מיוזמתה.

נטע שלום,
מזל טוב להולדת הילד. מקווה שתגדלו אותו בשמחה ובנחת.
חבל שהבדיקה אינה תקינה, ואני מתארת לעצמי שאתם דואגים, אך טוב שהאבחנה היתה זריזה, ואתם מוזמנים למרכז אחראי ומוסמך בידע על הבעייה.
אני בטוחה ששם גם תקבלו את התשובות המלאות לכל השאלות שלכם, והילד יקבל את ההתייחסות הנכונה. אפשר לטפל ולהצליח.
מאחלת לכם כל טוב !

דינה שלום,
אינני יודעת לומר לך מדוע הילד עושה כך. אני יוצאת מהנחה שכל האצבעות בסדר.

מצד שני, בגיל כזה, אין טעם לכפות עליו. השתדלי להראות לו מה את עושה, ואני מאמינה שילמד.
אם עוד חדשיים-שלושה לא יהיה שינוי - בקשי להתייעץ עם מרפאת-בעיסוק.

כל טוב !

חנה שלום,

בהחלט ייתכן, שההעברה של בתך לקבוצת ילדים גדולים יותר, לא היתה מוצלחת באופן שלם, וזה קורה הרבה פעמים. מצד אחד, היא ילדה מפותחת מבחינה שפתית ושכלית, וכנראה שחברת הילדים הגדולים יותר מקדמת אותה ומעניינת אותה.
מצד שני - ילדים גדולים יותר הם כבר גם כוחניים יותר, דוחפים יותר, נלחמים יותר על דברים שרוצים, ואולי במצבים כאלה הילדה מרגישה יותר חלשה ופגיעה, איננה יודעת איך להגיב לתוקפנות, ולכן היא נסוגה ונרתעת.

זו אחת הסיבות, שלדעת רובנו, ילד צריך להיות בחברת בני גילו, לא עם גדולים יותר, ולא עם קטנים יותר.
אולי כדאי לשקול להחזיר אותה לחברת בני גילה. לאן אתם ממהרים ???

חנה שוב שלום,
זו באמת דילמה. מצד אחד - כל שינוי בוודאי שיוצר טלטלה אצל הילד. מצד שני, זה אותו הגן, ובעצם - שתי הקבוצות מוכרות לילדה. מצד שלישי - היא עדיין בגיל, שאין הבנה חדה לגבי הסיבות להעברתה מקבוצה לקבוצה, ולכן אינני חושבת שהיא מוטרדת מכך.
יש כאלה שאפילו היו מציעים לך להעביר אותה לגן אחר, ולנסות שקבוצת הילדים תהייה מתאימה לה יותר מלכתחילה.
למען האמת, קשה לתת לכם עצה מושכלת. הרי אינני מכירה את הגננת, ולא את קבוצות הילדים, או את הפעילויות והתכנים לגבי כל קבוצה.
אינטואיטיבית, אני חושבת שהחשוב ביותר הוא לתת לילד להיות עם בני גילו. אם היא משתעממת, (וגם בזאת אינני בטוחה בגיל זה), הייתי מבקשת את הגננת להעסיק אותה מידי פעם בפעילויות יותר מאתגרות.
מאחלת לכם כל טוב !

לא נראה לי שאת צריכה לדאוג.
שתהיו בריאים !

עדי שלום,

אינני רופאה, וגם בתחום המומחיות שלי ,אינני נוהגת לאבחן דרך האינטרנט. זה נראה לי מאד לא אחראי.
אני מציעה לך לגשת לרופא הילדים, לספר על הבעייה ולשמוע את התייחסותו.

מאחלת לכם בריאות טובה, וחג שמח !

דן שלום,
צר לי, אך אינני המומחית בנושא זה. אם אינך רגוע בעניין האבחנה של הבת, כדאי שתשוחח על כך עם רופא הילדים שלכם, ויחד תשקלו פנייה לחוות-דעת נוספת, או לבדיקות נוספות.
המומחה לעניין הוא רופא גסטרו-אנטרולוג, מומחה למערכת העיכול. יש מומחים כאלה בכל מח' ילדים בבתי-החולים בארץ, וכן בקהילה. תוכלו בוודאי לקבל שמות של מומחים באיזור מגוריכם.

מאחלת לכם החלמה מהירה, וכל טוב. חג שמח !

יהלי שלום,
לא יקרה כלום אם תשאירי את ילדייך לחופשה קצרה, אפילו של שבוע. ספרי להם שאת נוסעת, היפרדי, וצלצלי מידי פעם, גם לא יותר מדי !
חשוב שגם להורים תהייה נפרדות, וגם ההורים ינוחו.

חופשה נעימה, וחג שמח !

אלינור שלום,
ילד בן שנה ו-4 ח' לא חייב לדבר. זה נורמטיבי שילד יתחיל לדבר גם בגיל שנתיים !!
לפי התיאור שלך, נראה שהוא מבין יפה, וזה סימן שהוא לומד וקולט, ואין צורך לדאוג.
לגבי הציפייה שלך שישב איתך - ילד בגילו, אפשר לצפות ממנו לשבת בריכוז 5 -10 ד'.זה שלב שבו ילד מתנועע במרחב, הולך, לומד לרוץ , לטפס, וזה מה שיותר "חשוב".
לגבי תיקון הגיל - פעם היינו מתקנים עד גיל שנתיים. היום נוהגים לתקן עד גיל 3 ואפילו יותר.

כל טוב, וחג שמח !

דן שלום,

בגלל הרפלוקס, יש מקום לחשוב על אפשרות של עייפות מסיבה אורגנית : אולי אנמיה, או חסר בוויטמינים, וכד'.
בהחלט כדאי שתתייעצו עם הרופאים , אולי יבקשו בדיקות מסויימות, כדי שאפשר יהיה לדעת בבירור, ובמידת הצורך - לטפל כראוי.

מאחלת לכם כל טוב, הרבה בריאות, והמשך חג שמח !

רעיה שלום,

1. לגבי ההליכה - הרופאה שלך צודקת. מקובל היום לחכות עד גיל שנה וחצי, במיוחד כשברור שהבת שלך מתקדמת לקראת הליכה, ובעצם, צריכה רק עוד "טיפה" להבשיל, כדי ללכת לבד. אני בטוחה שזה יגיע עוד כמה שבועות, ואין צורך לדאוג.

2. לגבי השפה - אנחנו יודעים שילד שחשוף לשתי שפות, מתפתח בדיבור באופן יותר איטי, וזה מובן מאליו. אבל - אנחנו יודעים שהרבה מאד ילדים בעולם חשופים לשתי שפות, ולומדים אותם יפה, גם אם זה לוקח להם זמן יותר ארוך.
להורים יש קונפליקט : מצד אחד, הם רוצים שהילד ידע את השפה שלהם (במקרה שלכם - רוסית), מצד שני - הם מרגישים שקשה לו ללמוד, יחסית לילד ששומע רק שפה אחת.

העצה שלי : תמשיכי לדבר איתה רוסית. תראי מה קורה בגיל שנתיים. סיכוי טוב, שהיא תלמד קצת מכל שפה, ותהייה בסדר.
אם בגיל שנתיים היא עדיין לא תדבר, כדאי שתעברי אז לעברית, ותעזרי לה להשתלט על השפה.
בהמשך, סביב גיל שלוש, אחרי שרואים שהילד מתקשר באופן סביר בעברית, יודע להתבטא ולהבין, אפשר לחזור ולחשוף אותו גם לשפה נוספת.

כל טוב וחג שמח !

סבתא שלום,

יש ספרים שלא מתאימים. לפעמים אינם מתאימים לגיל הילד, או מפחידים.
אבל הספרים שאת מזכירה, לדעתי בהחלט לא מזיקים, וילד יכול להינות מהם, וגם להבין את מוסר ההשכל שלהם. לא בגיל שנתיים - בגיל זה הוא רק יהנה מן הלשון והחרוזים ! - אבל בגיל שלוש..
מאידך, לכל אחד יש אינטואיציות שונות, וחשוב לכבד את עמדתה של בתך והרגשתה. הרי יש כל כך הרבה ספרים לילדים !

כל טוב וחג שמח !

אמא שלום,
גיל שנה, הוא גיל מעבר בין אכילת נוזלים לאכילת מוצקים, ולא תמיד הוא קל לילד. זה בהחלט ידוע ומקובל, שילדים מסויימים צריכים את הזמן והסבלנות כדי להתרגל למרקמים החדשים של המזון המוצק, הלעיסה מעייפת אותם, ולכן הם אוכלים כמות קטנה, נשארים למעשה רעבים, וזקוקים להשלמה. זה בהחלט בסדר להרגיל את הילד בהדרגה, בכל פעם למזון אחר או מרקם אחר, לבדוק מה מוצא חן בעיניו ומה לא, תוך שילוב עם השלמות של סימילאק, כדי שהגוף יקבל את שלו.
מאידך, עניין ההרגלים בזמן הארוחה, הוא עניין של חינוך, ותלוי בשליטת ההורים. אם לא רוצים לאפשר לילד לשחק בזמן האכילה - ובעיני רובנו זו הגישה הנכונה - צריך פשוט לא לתת לו לשחק !!
צריך ליצור מצב, שזמן הארוחה הוא לאכילה בלבד, אפילו אם זה מעט, ורק אחר-כך אפשר לחזור לשחק, לצפות בטלויזיה, וכו'. יכול להיות שהילד ידרוש את המשחקים, ויכעס, אבל אם נהייה תקיפים ועקביים - ילמד.
טוב גם לצרף את הילד לארוחות משפחתיות, ואז הוא לומד כיצד מתנהגים אחרים סביבו.

בהצלחה !

אמא שוב שלום,

עוד מאמא שלי למדתי, שילדים לא מתים מרעב.... וכשילד רעב, הוא חש צורך לאכול. תפקידנו הוא להתאים את ההרגלים המקובלים של אכילה בזמני ארוחות, לצרכי הרעב של הילד.
יש ילדים שאוכלים יותר, וכאלה שאוכלים פחות, כמו כולנו, ואם הילד בריא וגדל, אין צורך למדוד את המנות שלו.
אני חוזרת לעצות שלי, שכמובן טוב אם גם הרופא שלו יסכים להן : כרגע, בגילו, מבחינתי בהחלט אפשר להמשיך בשילוב של מעט מזון מוצק והשלמה של סימילאק. אני מעריכה שבמהלך השנה הקרובה, כמות המזון המוצק תלך ותגדל, עד שתמלא מנה מלאה מבחינת הצרכים של הילד.
באשר למשחקים - אני עומדת על כך שכאן אל תוותרי. אין לערב משחק ואכילה, גם אם יבכה, או לא יסכים לאכול.
אם תהיי עקבית ותקיפה, בסופו של דבר יפנים.

כל טוב, וחג שמח !