פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

ביתי בת חצי שנה מבצעת פעולות כמו להעביר חפצים מיד ליד לזהות אנשים לחייך והשמיע קולות של אאאא.אווו..
אבל את רוב הפעולות שמבצעת הם על צד ימין כמו להושית יד לחפצים או להשען על צד ימין אם הראש או על היד כאשר מתעייפת מהעמידה על 6 וגם שמתהפחת מהבטן לגב מבצעת את הפעולה לאותו הצד
מה אפשר לעשות כדיי לפתור אותה מההרגל הזה???

שלום רב,

בני המקסים בן שנה ו-8 חודשים.
הוא ילד מאוד שובב שלא יושב לרגע ותמיד חייב להיות עסוק בפעילות כלשהי.
רוב הזמן הוא רץ, משתולל, מטפס, שובר ובעיקר אוהב לעשות את מה שאסור.
בגן היתה תקופה שהוא היה מרביץ לילדים אחרים בלי סוף ואף נושך.
היום הוא קצת נרגע בעניין הזה, אך לא לגמריי.
רציתי לדעת האם האנרגטיות שלו היא איזשהו סימן לבאות, האם יש קשר ביו זאטוטים שהיו מאוד אנרגטיים בגילאים האלה ובגיל מבוגר יותר אובחנו כהיפראקטיביים? האם זו סתם שובבות תואמת גיל?

אודה לתשובתך.

גלי

שלום רב,
הילד שלנו בן שנה וחצי. הוא ילד מקסים וחברותי, חייכן ועושה רושם כי מבין היטב את הקורה סביבו, ויודע לצפות אירועים (לדוגמא - כשמפשיטים רץ לאמבטיה, כשאמא מתלבשת רץ לדלת).
יש לו לדעתי עיכוב משמעותי בהתפתחות השפה והבנת השפה. לפני כשבוע הבנו שיש בעיה ועבדנו איתו הרבה ונראה שפתאום אולי מבצע דברים שלא ביצע עד לפני שבוע, אבל לגבי כל אלו יש ספקות אם אכן קורים - תגובה לשם שלו, בא כשקוראים לו, מצביע, נותן (יש ניצנים אך איננו משוכנעים). איננו אומר אף מילה. ממלמל הרבה, לעצמו וכלפינו. יודע למחוא כפיים לפקודה ועוד כמה טריקים דומים.
הוא יוצר קשר עין מצויין, בעל חוש הומור ומוטורית מפותח היטב. בונה מגדל בן 3-4 קוביות ומתמודד עם פאזל בעזרה קלה שלנו.
הילד בבית בינתיים ורשום לגן בארץ מספטמבר הקרוב.
הדילמה שלנו היא האם הוא צריך הערכה, ומתי. העניין הוא שאנחנו כרגע בקנדה לצורכי עבודה, וכאן מערכת הבריאות מאוד איטית ואין סיכוי לקבל הערכה בלי המתנה של חודשים רבים. היינו אמורים לחזור לארץ בקיץ ושוקלים כעת להקדים. מה דעתך?

יש לי ילד מהמם בן שנה ושמונה חודשים הולך מגיל שנה , אקצר :
- עדיין לא מדבר כלל לא אבא/ אמא
- מילים בודדות כל הכבוד , קוקריקו בהקשר של שיר
- לא מצביע על דברים אבל אם רוצה משהו יודע להביא אותו
- מחייך צוחק ...
- אוהב להסתובב לא נעמד בשקט חייב לטייל
- אוכל לבד לא אוהב שמאכילים אותו מזון מוצק
- נמצא במסגרת גן כבר 4 חודשים , ילד ראשון
- הבעיה העיקרית כך נראה לי שהוא לא מסתובב תמיד שקוראים לו כאילו זה לא מעניין אותו גם אם תצעק או תמחה כפיים כמובן בחלק מהפעמיים מגיב ישר עם חיוך צחוק או מבט שובב שיודע שאסור
האם יש ממה לדאוג ואיך אני יכולה לעזור לו
תודה

שלום רב,
בני בן 5 , ילד חכם , בוגר ויצירתי. לדבריי הגננות אהוב על ילדי הגן ומשחק עם ילדים ללא בעיה.
אחר הצהריים הנושא הופך להיות יותר מורכב . ילדי מטבעו ביישן ,עובדה שלא מונעת ממנו להשתולל
עם ילדים אחרים אחרי ש"נפתח". מעוניין רק שיבואו אליו חברים , לא מוכן ללכת כשמזמינים אותו.כמו כן כשפוגש את חבריו לגן אחר הצהריים ייקח לו לפחות רבע שעה "להתחבר"" אליהם ובאותו זמן יעסיק את עצמו ( לידם) ולעיתים אפילו לא ירצה לשחק עימם. יש לציין שרשום לשני חוגים () אומנות וטניס )ומחכה להם בקוצר רוח. לשאלתי " למה אינך רוצה ללכת לחברים אחרה"צ " עונה כי כל היום רואה אותם בגן וקצת נמאס לו מהם... אני מרגישה לעיתים שזה יותר מפריע לי מאשר לו.בעלי טוען שכל עוד הילד מאושר ונהנה גם ממשחק לבד ,הוא אינו רואה בכך שום בעייה. כיצד עליי לנהוג ?אני מודעת לעובדה שאני אכן יוצרת לחץ על הילד.האם לתת למצב להמשיך כמו שהוא?

תודה דניאל

שלום.
בשבועיים האחרונים מרבה בני (היחיד) בן השנה וחמישה חודשים לקרוא לי "אימא", גם כשאני לידו.
הנימה היא מעין מתחננת/מתחנפת/ מבקשת ולפעמים גם בוכיה.
לרוב המטרה (כך נראה לי) שארים אותו, אהיה איתו או אתן לו משהו.
הוא נמצא בגן עד שעה 4 (היה איתי בבית שנה וכעת כמעט חצי שנה בגן, עם התחלה קשה אבל כרגע הולך בשמחה ולפעמים אפילו לא רוצה לצאת מהגן בסוף היום). כשחוזר הביתה אני איתו עד שהולך לישון (לרוב משחקים יחד ואף נרדמת לידו- מודה על הטעות).
המדאיג הוא שהקריאה המרובה בשמי היא דבר חדש, שלא היה עד לפני שבועיים ואני חוששת שמא אני לא נותנת לו מספיק תשומת לב? אולי הוא מנסה לאותת לי על משהו שקורה לו (אולי בכל זאת הגן?),או שזהו תהליך טבעי?
לא ציינתי- ילד מפותח, בעל אוצר מילים גדול ושמחת חיים.
אודה על דעתך שכן רגשות האשם/הדאגה מתחילים לצוץ (הלילה אף קרא לי "אמא" בבכי במיטתו וחזר על כך מספר פעמים)...
תודה מראש.

שלום,
בני בן שישה וחצי חודשים. בלידתו אובחן טורטיקוליס והתחלנו פיזיותרפיה בגיל שלושה וחצי חודשים . הפיזיותרפיסטית אומרת שזה כמעט ונעלם אך עדיין צריך לחזק את השרירים. עד גיל שלושה חודשים הביע התנגדות קשה לשכיבה על הבטן ולכן לא הצלחנו להשכיב אותו מספיק על הבטן. בסביבות גיל ארבעה חודשים הבחינו באסימטריה בקו העכוזים. בצענו אולטרא סאונד פרקי ירכיים (בגיל חודשיים) ואולטרא סאונד עמוד שדרה (בגיל ארבעה חודשים) והבדיקות תקינות. נבדק ע"י אורטופדית ילדים , רופאה התפתחותית בטיפת חלב שאמרו שמצבו הפיזיולוגי תקין ואין כל פתולוגיות. אנחנו ממשיכים בפיזיותרפיה.
עד כה, הילד עדיין לא התהפך כלל , לא מן הבטן לגב או להפך. ישנם ניסיונות קלים ביותר.. לאחרונה התחיל לזחול מעט לאחור, הוא לא עושה זאת בכל יום אלא בתדירות של אחת לשלושה-ארבעה ימים.
אני מבצעת איתו את התרגילים בכל יום אבל קשה לי מאוד כי הוא מביע התנגדות חזקה.


שאלתי היא, בראש ובראשונה האם יש סיבה לדאגה והאם כדאי לפנות להתייעצות רפואית נוספת עם נוירולוג ילדים?

בנוסף, היינו מעוניינים לנסות איתו טיפול נוסף שיכול לחזק את שריריו אבל אנחנו לא מכירים מספיק את התחום והיינו שמחים לקבל המלצה (שמענו למשל על הידרותרפיה אבל אנחנו לא יודעים אם זה יכול להועיל...)

תודה על תשובתך.

יוכי שלום
אני נורא מודאגת לגבי ביתי בת השנה ושלושה שבועות. בעיקרון אני לא יודעת איך ילדים מתנהגים בגיל הזה אבל הלחץ הוא מגורמים אחרים שהעירו את עיני ככה אני אישית לא הייתי שמה לב לכלום ומאמינה שהבת שלי בסדר גמור גם שהיום אני מאמינה בכך אבל שואלת אותך לדעתך בתור אשת מקצוע שנחשבת למעולה ושמעתי עליך המון טוב.

יש לציין שהילדה בשנה הראשונה של חייה רק מבורות שלי כאמא ובורות של אביה היתה תקועה המון בטלוזיה. הטלוזיה היתה פתוחה כל היום חוץ מבצהריים וכך ישבנו ושיחקנו איתה בדברים אבל כמובן שאז היא כל הזמן הסתכלה לשם לטלוזיה וזה הפריע לה לשחק הפריע בהכל היום הפסקנו את הטלוזיה כמה שיותר רק שאין ברירה עם האוכל אני שמה לה ממש מעט ומנסה גם לא לתת לה טלוזיה באוכל כי הסבירו לי שזה גם גרוע. מנסה להפחית עד אפס.

אכתוב לך דברים שהבת שלי יודעת לעשות ומה לא יודעת לעשות ותגידי לי אם זה תקין אם אפשר כמובן:
•מנסה לזכור מה כן עושה לא בטוח שאכתוב הכל לפחות מה שזוכרת
•שהיא רוצה משהו היום למשל רצתה אותי והיתה על אביה בדרך הביתה הרימה ממש את היד אלי לא הצביעה אבל הרימה.
•משחקת יפה עם המשחקים
•עומדת כמה דקות ללא עזרה
•הולכת מסביב לרהיטים קירות
•מרביצה עם היד על הקיר ארון חלון – זה נורמלי?
•מחייכת ומסתכלת עלי בעיניים. ממקדת את המבט עלי או על מי שמסתכלת עליו
•צוחקת בקול מתגלגלת מצחוק
•היום ניסיתי לבדוק אם היא צוחקת סתם על כל דבר אז דגדגתי אותה ואמרתי לה דיג דיג ואז היא צחקה ושוב פעם עשיתי לה ושוב צחקה ואז רק אמרתי לה דיג דיג בלי לדגדג אז צחקה אבל בפעם אחרי זה שאמרתי לה דיג דיג בלי לדגדג כבר לא צחקה כאילו היא לא צוחקת סתם רק אם באמת משהו מצחיק אותה
•פותחת דלתות למשל הדלת של הבת הגדולה סגורה עם הידית והיא נותנת זפתה על
הדלת ושוב פעם וזהו ככה היא נפתחת כאילו שיש לה כוח בידיים ויודעת לפתוח שרוצה.
•השבוע היא התחילה לפתוח ולסגור מגירות מטבח
•מפחדת עם העיניים למשל שמשהו מתקרב אליה כמו כדור או משהו היא נזהרת
•נזהרת עם הראש מתחת לשולחן בסלון
•נזהרת מעמידה לישיבה לא ליפול
•אוהבת להיכנס למקומות שקשה להיכנס אליהם את המקומות הכי צרים היא מחפשת
את המקומות הכי בלתי אפשריים להיכנס אליהם היא נכנסת ודווקא מצליחה.
•מאוד סקרנית עם העיניים
•אוהבת מאוד ללחוץ על כפתורים. לבוא לי מתחת למחשב ולכבות לי אותו ואחרי זה היא אפילו מצחקקת.
-מסתכלת בין התריסים נעמדת ליד החלון כמובן שאני נזהרת. אין מצב ליפול משם אבל
בכל זאת אני נזהרת ושהתריסים פתוחים היא מסתכלת החוצה.
•מחייכת לאנשים נורא יפה ואוהבת לקחת להם משקפיים צמידים עגילים טבעות
•הולכת מהם ואחרי זה יכולה לחזור אליהם כשהתרגלה אליהם כאילו היא חברה שלהם
שהיא כבר מכירה אותם טוב.

יש לי בת בת 4 ולפני 7 חודשים נולד לנו תינוק. הבת שלי מאוד אוהבת אותו, ומתנהגת אליו מאוד יפה. אבל לפני כחודש היא החלה לפתח תופעה מוזרה. היא כל הזמן הולכת לעשות פיפי אבל באובססיביות, עשינו בדיקות רפואיות והכל תקין. אני יודעת שזה קשור לצומת לב בגלל התינוק, אבל בכל זאת מה עושים. גם בגן אמרו לי שהיא יכולה ללכת המון פעמים ובכל פעם לעשות קצת. (נישנו להתעלם מהתופעה בבית ובגן, בבית זה פחת בגן לא) בבית זה קורה בעיקר בערב שאני מאכילה אותו ומשכיבה אותו וזה כמובן לוקח זמן.

שלום רב, יש לי בת בת 2.5 וקראו לי מהגן לשיחה היא ילדה שקשה לה לשבת בריכוז הבוקר ז"א יושבת 5 דקות ואם קורה משהו מהצד השני היא תמיד תקום לראות מה קרה בארוחות תמיד יצטרכו לסדר אותה על הכיסא כמה פעמים האם לא מוקדם מידי לאבחן אצלה איזו שהיא הפרעת קשב? האם אפשר לקבל טיפים לריפוי בעיסוק לגיל הזה תודה

שלום בני הילד הראשון בן שנה ושבועיים.הולך למשפחתון. יש כמה דברים שמטרידים אותי: 1. הוא לא עושה עדיין ביי ביי, לא מוחא כפיים ולא יודע איך עושות החיות. אנחנו מראים לו ואומרים לו אך זה נראה כאילו שזה בכלל לא מעניין אותו. האם הדברים האלה הם אינדיקציה למשהו? האם זה בסדר גם אם הוא יעשה זאת בגיל מאוחר יותר? 2.הוא לא אומר אף מילה עדיין. הוא מקשקש בשפה שלו. מחזיק דברים ומראה לנו ואומר צלילים בשפה שלו. האם זה נורמלי? 3. הוא עדיין זוחל על הגחון.מזה מספר חודשים נעמד על עמידת שש אך לא מתקדם.הוא לא מתיישב עדיין לבד וכשאנו מושיבים אותו הוא לא יושב לגמרי יציב. האם זה נורמלי? תודה

שלום רב, בני נולד פג. היום הוא בן שנה ו9 ח' כרונולוגי. הילד מבחינת הגודל קטן מאוד אבל פעיל מאוד, לא מסוגל לשבת במקום אחד. הפנתי תשומת לב של הרופא לכך והוא שלח אותנו לנוירולוג. לפני חודשיים היינו אצל נוירולוג, שלא ממש התעניין ובסך הכל סיכם שתינוק בגילו צריך להיות פעיל, סקרן ולהגיד כמה מילים והגיל עדיין צעיר מכדי לעשות אבחונים או טיפולים בתחום השפתי או בכל תחום אחר. אמר שנחזור אליו לא לפני גיל שנתיים ו4 ח'. תשובה זאת לא סיפקה את הרופא שלנו והוא הפנה אותנו לאבחון פסיכולוגי קוגניטיבי במכון להתפתחות הילד. רציתי לשאול מה זה האבחון הזה? מה הוא בודק? כמו כן, הדברים המדאיגים אותי זה שכאילו יש לו קוצים בטוסיק וזה שהוא עדיין לא מדבר (ז"א אומר רק כמה מילים פשוטות כמו אמא, אבא, במבה, הב-הב במקום כלב, בי-בי במקום אוטו ובעיקר הברות וקולות של חיות במקום שמם). האם בגילו אכן יש טיפולים מתאימים לדברים שמדאיגים אותנו? תודה מראש, פ.

שלום, בני בן שנה וארבעה חודשים. המילים היחידות שהוא אומר זה אבא ופרפר. הוא מצביע על דברים ורוצה שאומר לו איך קוראים להם. כשאני מדברת אתו אני רואה כי הוא מבין את מה שאני אומרת. כשאני מבקשת משהו הוא מבין ועושה. באיזה גיל הוא צריך להתחיל לדבר? מה מס' אוצר המילים שעליו לדעת בגיל זה? חשוב לציין כי הוא איתי בבית, ואני מדברת איתו הרבה, משחקים ביחד , קוראים ספרים, פזלים, נפגשים עם עוד ילדים לשחק ועוד.. הוא הילד הראשון שלי. תודה מראש ויום טוב :)

בת 4 ח' אכלה סימילק ברצון בעבר מידי פעם - היום לא מוכנה בשום אופן שום תחליף ואפילו חלב אם בבקבוק. עושה שביתת רעב ללא קיטורים או מצוקה . תינוקת שמנמונת. לקראת חזרתי לעבודה אני מודאגת כי צריך כבר להרגיל אותה. מה עושים? כמה זמן לתת לה לשבות רעב. פעם אחרונה היה 8 שעות. שאלה שניה - מתי יעבור השלב של בכי מפרצופים לא מוכרים?

שלום, בתי הבכורה בת חצי שנה, מתפתחת טוב מבחינה מוטורית, וגם ממלמלת, מחייכת לאנשים ואפילו צוחקת. עם זאת, אני חוששת שהיא לא מספיק יוצרת קשר עין. לעיתים אני ממש מנסה ללכוד את מבטה והיא מסיטה את עיניה בהחלטיות ולא מסתכלת עלי. חשוב לציין שזה לאתמיד ככה- פעמים אחרות היא כן יוצרת קשר עין, אבל זה קורה כל יום. היא מאוד מתעניינת בצעצועים ובכלל היא ילדה מאוד סקרנית. האם יש סיבה לדאוג? מה לעשות? תודה רבה, רעות