פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום וברכה
בני בן ארבע וחמישה חודשים בן יחיד.רוב הבקרים הוא מעוניין ללכת לגן אבל פעמים נוספות ממש מתעקש שהוא לא רוצה ללכת .הוא אומר שהוא חולה או עייף. בזמן משחק אם הילדים לא משחקים כמו שהוא רוצה הוא מכה אותם והולך ולא נשאר לשחק איתם.
שאני שואלת אותו לגבי חברים בגן הוא עונה בכלליות שיש לו חברים אבל אין לו חבר קבוע.הוא לא רוצה להזמין חברים הבייתה וכשהוא כבר הזמין ברגע שנגעו לו במשחקים הוא סילק אותם מהבית או הרביץ.
בני ילד מאוד חכם יודע לקרוא ודברים שהרבה ילדים בגילו לא יודעים. הוא מתעניין בספרים וסיפורים , הוא אוהב שיושבים ומסבירים לו על העולם. משחקים כמו פאזלים ולגו הוא הוא בונה מהר ומיד מודיע לי שזה משעמם אותו.שהוא נכנס לגן הוא ממש מתבייש ונצמד אליי בכל בוקר כמעט אותו סיפור. הוא נרגע רק כאשר המטפלת או הגננת נותנות לו משחקי אותיות או ספרים.
הוא ילד שמח בבית מחבקים אותו המון ומנשקים ומרעיפים עליו אהבה.
1)אני רואה שקשה לו ליצור קשר ראשוני עם ילדים בחצר ילדים שהוא מכיר.
2)הוא אינו מוכן להיכנס למסיבות ימי הולדת .
3)הוא נצמד לספרים שלו והולך לישון איתם .
4)שהוא נכנס למקום זר הוא שם ידיים על העיניים.
5)כשהוא מקבל מכה הוא ישר רץ אליי ואומר לי תרימי אותי אני תינוק כואב לי ואז ממשיך עם בכי בלי דמעות רק קול של בכי ומסתכל עליי בחצי עין ובוחן אותי.
קשה לי שאין לו חברים ועם הקושי שלו ליצור חברויות
הוא הולך לישון בזמן, הוא אוכל לבד מתרחץ לבד ודורש עצמאות. ואפילו מתקן אותי שאני טועה.
תודה וסליחה שזה כל כך ארוך.

ביתי בת שנתיים ועשרה חודשים לרוב לא משחקת ועצובה בגן

כרגע בני נמצא במשפחתון של 5 ילדים, והגננת מעולה ומתייחסת לילדים כאמא-סבתא אוהבת, הבעיה היא המקום הקטן והסגור. אין חצר, והם כל היום בחדר ואולי גולשים קצת למטבח. בספטמבר בני יהיה בן שנתיים ו8 חודשים, כך שאינו מתאים עדיין לגן עירוני. רק באמצע ינואר ימלאו לו 3 שנים. בדקתי כמה גנים של נעמת, אך ההתרשמות היא שהקבוצות ענקיות של 35 ילדים לשתי גננות וסייעת אחת. שמעתי שזה מהווה יותר כשמרטפייה, אך מצד שני הגירויים רבים יותר ויש חצר גדולה עם חול ומתקנים. השאלה, מה עדיף לילד בגיל הזה? המליצו לי שעד גיל שלוש הם צריכים את האנטימיות, אך במשפחתון הוא יהיה אחרי 4 חודשים כבר בן שלוש, ואז יבלה שם 8 חודשים עד אוגוסט במסגרת צרה מדי. אנא עזרו לו להחליט. בברכה, לורה

ביתי האמצעית בת 3. בגיל שנתיים נגמלה מטיטולים, לפי רצונה בלבד. הגמילה היתה מהירה וללא קשיים מיוחדים.
בהתחלה היתה עושה קקי בשירותים ולאחר זמן מה סירבה ומאז מתעקשת רק בטיטול.
קנינו לה כסא חדש צבעוני, היא מכירה בע"פ את הסיפור של ציונה... ועדיין מסרבת.
מה לעשות?

שלום,
בני בן 4 וחצי. הוא לא מבטא את עצמו ולא כ"כ מתעניין בדברים.
בגן לא מעוניין לעסוק בשום פעילות יצירה (לא ציור/הדבקה/בצק או כל דבר אחר).
הוא לא מעוניין להשתתף במפגשים.
הוא חברותי ואוהב מאד לשחק עם חברים ועם אחיו הגדול, בעיקר (כמעט אך ורק) במשחקי דמיון, בדמויות של חיות. לרוב אינו מעוניין לשחק במשחקים אחרים.
בבית, הוא מנסה להכריח את אחיו לשחק איתו בחיות, וכשאחיו לא מעוניין הוא כועס, מרביץ, מציק. כשהוא חוזר הביתה מהגן, אינו מעוניין לעשות כלום. מסוגל לשבת על הספה ולמצוץ אצבע (הוא גם ממשמש חיתול בד) במשך שעות.
שמתי לב שהוא מאד רגיש לריחות, ונגעל מהמון דברים. הוא לא יעיז לגעת בחתיכת אוכל שנפלה לו מהצלחת, או לנגב מיץ שנשפך לו על השולחן. הוא לא מתקרב לילדים או אנשים שלטענתו הריח שלהם לא נעים לו. במהלך הארוחה הוא לא מסוגל שיש לו לכלוך על הידיים ונוהג לנגב ידיים כמעט אחרי כל ביס.
הרבה פעמים הוא פשוט יושב לו ומוצץ אצבע תוך כדי משמוש החיתול בד. בזמנים אלו הוא מנותק ולא כ"כ מודע למה שקורה סביבו. אציין גם שהוא מאוד קשור לחיתול בד שלו, וכשהוא לא רגוע הוא מבקש אותו כדי להרגע. הוא מקפיד לשמור עליו "קר" (למשל אם יוצאים מהבית הוא ישים את החיתול בתוך תיק כדי שיהיה לו "צל" והוא לא יתחמם).
מבחינת הגננות אין איתו שום בעיה. מה שמפריע לי הוא שנראה לי שהוא לא מבטא את עצמו בשום צורה וכאילו מתכנס בתוך עצמו, נמנע מדברים.
לאן לפנות כדי לבדוק אם יש אכן בעיה ואם ניתן לסייע לו?
אני חושבת בכיוון של רגישות יתר תחושתית. לאן לפנות?
האם למכון להתפתחות הילד של קופת חולים? או למרפאה בעיסוק? או שזה היינו הך?

שלום

בני בן שנה וחודשיים, הייתה לו בעיה של גמישות ויתר והיפוטוניה וטופלנו בהתפתחות הילד, המצב עכשיו הרבה יותר טוב, הוא זוחל, יושב לבד ובחודש האחרון התחיל לעמוד.

אבל מה, הוא לא מדבר (ממלמל, צועק) הוא לא מוחא כפיים (אבל הוא נוקש בשני חפצים) הוא גם לא מצביע לכיוון דברים, הוא מנסה להגיע אליהם לבד.

הוא שומר על קשר עין יציב, מבין הוראות (תן לי, קח, לא, איפה אבא, אמא, אור, סבא, סבתא, כלבה) תמיד מסתכל עלי כשאני קוראת לו.

קראתי בכל מיני פורומים שילדים צריכים להצביע עד גיל שנה, האם יש לי סיבה להיות מודאגת?

הבת שלי בת 3 וחצי, נולדה בשבוע 41 במשקל 2400 ק"ג, התפתחותה היתה איטית: זחילה 9 חוד, הליכה שנה ו 3 חוד דיבור יותר מאוחר בטיפה...כעת בגן המליצה לי הגננת להכניס את הילדה לוועדת שילוב של משרד-החינוך. הילדה מתקשרת עם ילדים משחקת, יש קצת בעיה של תנועתיות יתר אך לא היפראקטיביות, וכתוצאה מכך הפרעת קשב וריכוז.
ילדה חכמה עם אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד. באוד שאותי זה לא מדאיג, שגם אני הייתי ככה בילדותי והתמתנתי עם הגיל. היום אני עובדת בנק עם תארים...
אני דואגת שמשרד החינוך יקטלגו את הילדה וחלילה ישימו את הילדה בגן מיוחד\כיתה טיפולית. שוחחתי עם הפסיכולוגית היא ניסתה להסיר ממני כל חשש. והציעה לי במקום שניתן באופן פרטי או דרך קופ"ח. השאלה אם זה אותה פרוצדורה? איפה לפי דעתך כדאי לי?

בני בן 11 חודשים מתוקן (נולד פג שבוע 27) זוחל על 6,עומד עם תמיכה ברהיטים, מנסה לבנות מגדלים, חייכן, ממלמל בה, בה, בה, אבא, דה,דה, גה, גה, ולפעמים מה, מה, , עונה לשמו, מבין- שים בפנים, תוציא, מבין- איפה הדובי? והולך לחפשו למשל, איפה הספרים, איפה השעון ועוד. יודע לנופף לשלום, למחוא כפיים, לעשות "טובה" לבובות. מתייחס אחרת לכל אחד מבני המשפחה, מאוד יוצר קשר, אנו מבינים אם הוא לא רוצה משהו- הוא מפנה ראש הצידה.
השאלה שלי- הוא לא מצביע על חפצים ולא מחקה קולות שלנו למרות שבדיקת השמיעה תקינה ואין נוזלים באוזניים..
האם עליי לדאוג? גם לזחול התחיל יחסית מאוחר? האם כדאי לטפל?
עד מתי מצפים לראות חיקוי והצבעה?
תודה רבה על התשובה וסליחה מאוד על האורך

שלום רב בני בן שנה ושלושה חודשים לא מדבר כלל. לא אומר אמא אבא הייתה תקופה שהיה קורא לאבא דאד שזה חלף לאחר זמן גם כמעט ולא נשמעת גיבריש תוך כדי משחק, הוא שומע הייטב מבצע הוראות פשוטות של תביא תיקח אפילו אם זה מחדר אחר. עושה ביי, נשיקה באוויר מוחא כפיים לא עם הראש אם אינו רוצה משהו. יודע איך עושה כלב חתול נמר. יודע איך לקראו לחתול קורא לן קיייססססס. יודע להצביע על כל חפץ שאגיד לו כולל חיות או משחקים בספרים. רוב התקשורת שלו היא בהצבעה על חפצים שהוא רוצה והשמעת קול של צעקות שאראה מה הוא רוצה. ההתפתחות שלו תקינה לחלוטין פרט לעניין השפה. התחיל ללכת מוקדם בגיל 11 חודשים, התפתחות מוטורית תקינה אף מהירה לגילו. מרכיב בניין מקוביות, פרמידות, מתאים צורות לתוך התאים שלהם לפי צורה.
השפה המדוברת בבית היא רוסית אבל טלויזיה רואה בעברית. כמו גם לפני חודשיים נולד לו אחר ואולי יש קשר לרגרסיה הזאת ולחוסר ההתקדמות?
מתי עליי לפנות לקלינאית תקשורת? האם זה משהו חריג? ואיך אני מוצאת קלינאית תקשורת שדוברת רוסית באופן פרטי לא דרך הקופות חולים כי המערכת בריאות מאכזבת ברמות שלא ניתן לתאר. לחכות 3-4 חודשים לתור?! לא ניראה י הגיוני אני מעדיפה לבדוק את הילד באופן פרטי ולקבל הכוונה בעת הצורך.
אשמח לתשובה בהקדם תודה

השאלה שלי תיראה קצת מוזרה אבל אני שואלת בכל מקרה
הייתי עם ילדי בן ה-5.5. בהתפתחות הילד לאחר שהגננת הצביעה על בעיה קלה במוטוריקה העדינה וניתוקים בקשב. במהלך הדוח, המאבחנת ציינה שיש לו 2 מערבולות שיער. יש לי אחיין שיש לו 2 מערבולות שיער ויש לו קשב וריכוז עם היפר אקטיביות. האם יש מחקר שמראה על קשר בין מערבולות שיער ללקות למידה/בעיה בהתפתחות?

שלום רב.
יש לי ילד בן ארבע. רציתי לשאול שאלה שקצת מביכה אבל מטרידה אותי: ואני מקוה שזה המקום לשאול אותה:
מתי ילד אמור להתחיל בשלב גירוי האיבר מין שלו...?
{כי אני יודעת שזה שלב בהתפתחות שלו}
ובני עדין לא עושה את זה... האם יש זמן מסוים לזה...? אני צריכה לדאוג בענין...?
אשמח מאוד לתשובה.
הילה.

שלום
הבן שלנו בן שנה ושמונה חודשים. הוא סובל מהיפוטוניה מלידה ואנחנו עושים איתו פיזיותראפיה בקופה. הוא כעת החל לזחול על שש ולשבת לבד.
יש לו רק 3 שיניים והוא אומר רק "אבא".
לאחרונה גילינו שהוא גם קצת סובל מפזילה שנטפל בה עם רתיעה.
ראו אותו נוירולוגים ששללו פיגור או CP ורופא עיניים בנושא הפזילה אבל אין רופא אחד שבחן את כל הסימפטומים שלו יחד ואנחנו חוששים שהכל יחד זה אולי בעיה גדולה יותר כמו איזו תסמונת או בעיה גנטית חס וחלילה.
למי עלינו לפנות כדי לבדוק את הנושאים הללו?
תודה רבה

שלום אני אמא לילד בן 11 חודש , הוא ילד מקסים חייכן, אוהב מאוד ילדים ( הוא איתי בבית מאז הלידה כי אנו עוברים בית לאזור חדש ) אבל בחוץ מחייך לילדים ולבני דודים שלו , מה שמדאיג אותי שכשהוא משחק שמתי לב שהוא מסובב את הגלגלים של המכונית או שיש משחק עם עיגולים מיסתובבים אז זה מה שיעסיק אותו , לא תמיד אבל הרוב , הוא אוהב מאוד טלויזיה , מוזיקה , ספרים ,כשהיה קטן יותר לימדתי אותו נעדנד , ועכשיו הוא כל הזמן אים יושב על הברכיים או עומד ושומע מוזיקה הוא מיתנדנד לבד , הוא לא מצביע בכלל על דברים למשל אור , הוא מיסתכל ישר אבל לא אומר אור ולא מצביע , גם מים אים הוא רוצה בקבוק הוא מנסה להגיע אל הבקבוק אבל לא יבקש הוא גם בקושי מדבר הוא רק ממלמל אמר כמה פעמעם אבא וזהו ועכשיו רק אומר מילה : את זה . הוא רואה כפתורים או ריצרץ על החולצה שלי זה מה שישר מעסיק אותו , אור- רוצה להדליק וכבות רק אים סבתא נותנת לו , גם הוא לפעמים מתלהב מאוד עם הידיים כמו ניפנוף , אוהב מישחק קוקו עם שמיכה או מטפחת ,הוא התחיל לעמוד בגיל 8 חודשים וללכת אים אני מחזיקה אותו מגיל 6 חודשים , מוצקים הוא בקושי רוצה לאכול רק אים אני מביאה לו , לבד, , ביסקוויט לילדים- הוא משחק עם זה אבל לא רוצה להכניס לפה , רק אים אני נותנת לו אז הוא אוכל, ידיים לצלחת הוא מכניס אבל לא מכניס לפה הוא ימרח את זה על כל הפנים,לפעמים שהוא מיתעצבן ממשהו אז הוא צועק צעקה כמו אהההה.... אני חוששת מאוד מאוטיזם כי עבדתי בגן עם ילדים מיוחדים , ובעלי אומר שאולי יש לי פחד או טראומה שכל דבר אני יותר מידי בודקת , השאלה האים יל לי ממה לחשוש לפי התיאור ? הוא נולד במשקל 4.445 הלידה הייתה עם 3 לידות בהתחלה רגיל אח"כ ואקום , ולבסוף הרדמה כללית, כי חבל התבור היה סביב הצוואר, וגם היה לו שבר בראש ביגלל הואקום אבל התוצאות של הבדיקות מראות שהכל תקין , האים אני אמא פרנואידית ????? תודה מראש

שלום רב!
בתי בת 14 - גובה 175, משקל 63.
ילדתי גבוהה מאוד יחסית לגילה, מספר נהליים 41, והיא רק בת 14 !
היא על סף יאוש, מתביישת למרות שהיא נראת טוב.
השאלה שלי: האם ניתן להשפיע על התהליך המשך הגדילה?
האם קיימת אפשרות למתן או להאט את הגדילה לגובה (בההלת בלי לגרום נזק לבריאותה)?

תודה מראש
אנה

ביתי בת 9 וחצי שבועות. נולדה בזמן.
עוקבת במבטה היטב, הן אחרי אנשים והן אחרי חפצים מעניינים ואחרי המובייל. יוצרת קשר עיין היטב.
הבעיה היא שהיא ממעטת ביותר לחייך, חייכה מספר מועט של חיוכים (3-4) בתגובה לגירוי בעיקר לחיות במובייל. למרות נסיונות רבים לגרום לה לחייך אלי או לאביה מסתכלת עלינו בסקרנות אך אינה מחייכת.
האם יש צורך לפנות לאיבחון ? האם זה בגבול הנורמה ?
לציין לילדה בן-דוד הסובל מ PDD